Арахин 33b

הֵן מתני׳ וְְאֵלּוּ הֵן בָתֵּי הַחֲצֵרִים שְנֵי חֲצֵרִים שֶל שְנֵי בָתִּים אע״פ שֶמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻעַ בִן נוּן הֲרֵי הֵן כְבָתֵּי חֲצֵרִים׃ גמ׳ ת״ר מִמַשְמַע שֶנֶּאֱמַר בָתֵּי הַחֲצֵרִים אֵינִי יוֹדֵעַ שֶאֵין לָהֶם חוֹמָה מָה ת״ל אֲשֶר אֵין לָהֶם חוֹמָה אַף עַל פִי שֶיֵּש לָהֶם חוֹמָה כְמִי שֶאֵין לָהֶם חוֹמָה וְְכַמָה בָתִּים שְנַיִם חֲצֵירוֹת שְנַיִם שְתֵּי חֲצֵירוֹת שֶל שְנֵי בָתִּים וְְאֵימָא בַיִת וְְחָצֵר אִם כֵן לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא חֲצֵרִים וְְכִי תֵּימָא אִי כָתַב רַחֲמָנָא חֲצֵרִים חָצֵר בְלאֹ בַיִת מַשְמַע הַהוּא קַרְפֵף אִיקְרִי׃ מתני׳ יִשְרָאֵל שֶיָּרַש אֲבִי אִמוֹ לֵוְִי אֵינוֹ גּוֹאֵל כַסֵּדֶר הַזֶּה וְְכֵן לֵוְִי שֶיָּרַש אֶת אֲבִי אִמוֹ יִשְרָאֵל אֵינוֹ גּוֹאֵל כַסֵּדֶר הַזֶּה שֶנֶּאֱמַר כִי בָתֵּי עָרֵי הַלְוְִיִּם הִיא אחוזתם עַד שֶיְּהֵא לֵוְִי וְְעָרֵי הַלְוְִיִּם דִבְרֵי רַבִי וְַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין דְבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בְעָרֵי הַלְוְִיִּם׃ גמ׳ וְְאֶלָּא כְמַאן כְבֶן לֵוְִי וְְהָדַר תָּנֵי עַד שֶיְּהֵא לֵוְִי וְְעָרֵי הַלְוְִיִּם אֵימָא אֵינוֹ גּוֹאֵל אֶלָּא כַסֵּדֶר הַזֶּה עַד שֶיְּהֵא לֵוְִי וְְעָרֵי הַלְוְִיִּם דִבְרֵי רַבִי בִשְלָמָא עָרֵי הַלְוְִיִּם דִכְתִיב כִי בָתֵּי עָרֵי הַלְוְִיִּם אֶלָּא לֵוְִי מְנָלַן דִכְתִיב וְַאֲשֶר יִגְאַל מִן הַלְוְִיִּם תַּנְיָא וְַאֲשֶר יִגְאַל מִן הַלְוְִיִּם יָכוֹל לֵוְִי מִיִּשְרָאֵל יִגְאַל שֶזֶּה יָפֶה כחֹוֹ וְְזֶה הוּרַע כחֹוֹ אֲבָל לֵוְִי מִלֵּוְִי לאֹ שֶזֶּה יָפֶה כחֹוֹ וְְזֶה יָפֶה כחֹוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הַלְוְִיִּם מִן הַלְוְִיִּם וְְלאֹ כָל הַלְוְִיִּם פְרָט לְבֶן לֵוְִי מַמְזֵר וְְנָתִין וְַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין דְבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בְעָרֵי הַלְוְִיִּם אֲבָל עַד שֶיְּהֵא לֵוְִי לָא אַמְרִינָן׃ מתני׳ אֵין עוֹשִין שָדֶה מִגְרָש וְְלאֹ מִגְרָש שָדֶה וְְלאֹ מִגְרָש עִיר וְְלאֹ עִיר מִגְרָש אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר בַמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בְעָרֵי הַלְוְִיִּם אֲבָל בְעָרֵי יִשְרָאֵל עוֹשִין שָדֶה מִגְרָש ( ולא ) מִגְרָש שָדֶה מִגְרָש עִיר וְְלאֹ עִיר מִגְרָש שֶלּאֹ יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְרָאֵל הַכהֲֹנִים וְְהַלְוְִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם וְְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם שֶנֶּאֱמַר גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם׃ גמ׳ אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר בַמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בְעָרֵי הַלְוְִיִּם אֲבָל בְעָרֵי יִשְרָאֵל עוֹשִין וכו׳ דְכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא בְדִלְוְִיִּם לָא מְשַנֵּינַן מְנָא הָנֵי מִילֵּי אֲמַר רַבִי אֶלְעָזָר דַאֲמַר קְרָא וּשְדֵה מִגְרָש עָרֵיהֶם לאֹ יִמָכֵר מַאי לאֹ יִמָכֵר אִילֵימָא לאֹ יִמָכֵר כְלָל וְְהָא מִדִכְתִיב גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם מִכְלָל דִמְזַבְנִי אֶלָּא מַאי לאֹ יִמָכֵר לאֹ יְשַנֶּה׃ הַכהֲֹנִים וְְהַלְוְִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם וְְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם׃ ת״ר גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם מַה ת״ל לְפִי שֶנֶּאֱמַר בְמִסְפַר שְנֵי תְבוּאוֹת יִמְכָר לָךְ יָכוֹל אַף זֶה כֵן תַּלְמוּד לוֹמַר גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם לְפִי שֶנֶּאֱמַר וְְהָיָה הַשָּדֶה בְצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל קוֹדֶש לה׳ יָכוֹל אַף זֶה כֵן ת״ל גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם לְפִי שֶנֶּאֱמַר וְְקָם הַבַיִת אֲשֶר בָעִיר אֲשֶר לוֹ חוֹמָה לַצְּמִיתוּת יָכוֹל אַף זֶה כֵן ת״ל גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוְִיִּם בִשְלָמָא הָנֵי תַּרְתֵּי לְחַיֵּי אֶלָּא בָתֵּי עָרֵי חוֹמָה לַלְוְִיִּם מִי אִית לְהוּ וְְהָתַנְיָא עָרִים הַלָּלוּ אֵין עוֹשִין אוֹתָן לאֹ כְפָרִים קְטַנִּים וְְלאֹ כְרַכִים גְּדוֹלִים אֶלָּא עֲיָירוֹת בֵינוֹנִיּוֹת אֲמַר רַב כַהֲנָא לָא קַשְיָא כָאן שֶהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַב כָאן שֶיָּשַב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף וְְכִי הַאי גַּוְְוְנָא מִי הָוְְיָא חוֹמָה וְְהָתַנְיָא וְְאִיש כִי יִמְכרֹ בֵית מוֹשָב עִיר חוֹמָה שֶהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַב וְְלאֹ שֶיָּשַב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף יָכוֹל אֲפִילּוּ הִקִּיפוּהָ יִשְרָאֵל נֶאֱמַר כָאן חוֹמָה וְְנֶאֱמַר לְהַלָּן חוֹמָה מַה לְּהַלָּן עוֹבְדֵי כוֹכָבִים אַף כָאן עוֹבְדֵי כוֹכָבִים יָכוֹל אֲפִילּוּ הִקִּיפוּהָ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְאַחַר מִכֵן נֶאֱמַר לְהַלָּן חוֹמָה וְְנֶאֱמַר כָאן חוֹמָה מַה לְּהַלָּן עוֹבְדֵי כוֹכָבִים קוֹדֵם לָכֵן אַף כָאן עוֹבְדֵי כוֹכָבִים קוֹדֵם לָכֵן תִּרְגְּמָהּ רַב יוֹסֵף בְרֵיהּ דְרַב סַלָּא חֲסִידָא קַמֵיהּ דְרַב פַפָא כְגוֹן שֶנָּפְלוּ לָהֶן מתני' שתי חצרות. עיר שאין בה חלה שתי הליכות: גמ׳ איני יודע אמה לשדות וכרמים, כדכתיב (שס) ומדומס מחוץ לעיר ' וגו' לא שאין להן חומה. דנתי החלריס משמע שאינו בעיר" אלא יישוב מהס חלף חמה מגרם והשאר שדות וכרמיס". מגרם פנוי מכלוס מלירות הסמוכות: כמי שאין להן חומה. הואיל ואין בה כדי עיר: ואין בו נית ואין זוכעין אותו אלא נוי הוא לעיר: אין עושין שדה וכמה הן. דלח לימשוב מומה דידהו כעיר מומה שמי מלכות וכו׳: מגרש. מטוס יישוב ארץ ישראל, והיינו חורבן שממעט את הזריעה: אימא בית וחצר בית וחצר. אצל אי ולא מגרש שדה. שמחריב המ נוי חיכה שני בתים בכל מלר הוו כעיר העיר: מגרש אין עושין עיר. שיעשו מומה ולא הוו כנתי המלכים: א״כ נו במיס שאין עיר נאה בלה מגרם, ליכתוב חצרים. ולח ליכתוב במי וכ״ש שאין עושין עיר מגרם שאין וחנה ידענה דאין מלר נלח נית: מחריצין את יישוב העיר: מוכרין מתני' ישראל שירש. נתי ערי לעולם. אפילו בשנת היובל עלמה, כך קומה: מאבי אמו לוי אינו גואל שמעתי. וקסיח לי חמנאי, הח כי היכי כסדר הזה. שחס מכרה שמסח דפליגי רב ושמואל ברים פירקין (לעיל נמלטת ללוקח לסוף שנה, אלא לעולם כט:) בישראל שמכר שלהו בשנת היובל גוחלה כלוי דכתיב בהו (ויקרא כה) עלמה ה״נ חיכה לפלוגי הכח ולמימר גאולת עולס תהיה לנויס: עד שיהא ק״ו מכורה כבר יולאה עכשיו ", דהח הוא המוכר לוי. לאפוקי ישראל סיכם אמרינן לעיל (דף כח.") דממכרו של את חצי המו לוי דאינו גוהל כלוי: לוי מוזר בשנת היובל, וכמדומה לי וערי הלוים. מעריס שניתנו ללויס דחיידי דתנח נחידך פירקאם) בימי יהושע, לאפוקי בן לוי סיכם את מקדיסין לעולם וגואלין לעולם מנה אני המו ישראל דחינו גוחל כלוי. כמי הכאל: וגואלין לעולם. שאין נתי והשמח קטיח כיםח לסיפה, ונגמ׳ ערי חומה שלהן נמלטין: גמ׳ יכול ממרן לה: אין דברים הללו. דגחולת אף זה לוי כן. שחס מכר שדה אחוזתו עולס חמוריס: אלא בערי הלוים. אותן חלף חמה מחוץ למגרש שלה אצל עד שיהח לוי לא בעינן, דישראל יהח מותר לגאול נפחות משתי שנים: שירם את חצי חמו לוי (3) מולו לפי שנאמר. במקרים שדה המחזה רצון דגוחל כלוי הואיל ומערי הלויס וגאלה " אמר מיד הקדם דבשנת היא זו, אבל בבן לוי סיכם את סיובל יולאה לכהנים כדכתיב והיה אני המו ישראל מודו רבנן דאינו סשלה וגו׳: יכול אף לוי כן. אס גואל כלוי דבערי הלויס מלה רחמנא: הקדים שדה ולא גאלה יפסידנה גמ׳ (ג) וקל פריך אינו גואל כסדר ביובל, מ״ל גחולת עולס וגו׳: ערים הזה כישראל אלא כמאן כבן לוי. הללו. הניתנים ללויס: אין עושין נחמיה, והח מני סיפח עד שיהח לוי ערים קטנים. לפי שהן ערי מקלט כו׳: בשלמא ערי הלוים. בעינן ובעינן שיהח שס יישוב לבית מנוס לאפוקי בן לוי סיכם את ישראל לכולמיס: ולא כרכים גדולים. לפי כדכתיב ערי הלויס: אלא לוי מנלן. שמתקבלין שס מכל מקומות לסחורה, דבעינן שיהח לוי לאפוקי ישראל סיכם ומהח רגל גואל הדס מלויס סס את הני המו לוי: ואשר יגאל מן ויהרוצ חת הכולמ ויהרגנו: אלא הלוים. דמשמע למקלת לויס נתתי עיירות בינוניות. נלח מומס: כאן רשות לגחול ולח לכולם: ותניא. שהוקף ולבסוף ישב. לא משכחת נהו דדרשינן הכי. ה״ג לה בתורת בלויס כדקהמרת, אבל יםב ולבסוף כהניס ) מן הלויס מה מ״ל, שיכול לוי הוקף משכחת נהו שלאחר שניתנו מישראל יגאל כלומר חי לח כתב אלא להס בימי יהושע היקיפוסי הס: וכי גאולת עולס תהיה ללויס יכולני לומר האי גוונא. דישב ולבסוף הוקף: מי לוי שמכר לישראל יגאלנה לעולם הוי חומה. דחלטריך קרא למעוטים: שישראל הורע כמו בממכרו דנחלטת בית מושב עיר חומה. בית שהוס3 לסוף שנה וזה יפה כמו דכתיב גאולת ונבנה עיר חומה דמשמע שהוקף עולם וגו׳, אבל לוי שמכר ללוי לח יגאל ולבסוף יםב: יכול אפילו הקיפוה אלא תימלט לסוף שנה"]: ת״ל מן ישראל. לאחר שכבשו את הארן הלוים. פרט לכן לוי שנה מן הממזרח ואפילו קודס שישבו נס: ונאמר להלן ומן הנתינה, וכ״ש ישראל סיכם את חומה. (דבריס ג) כל חלה ערים אני חמו לוי שהרי ישראל גמור הוא: בלוכות וגו׳: לאחר מכן. לאחר מתני׳ שדה מגרש. מגרש הוי חלף מכנסוס ישראל: תרגמה רב סלא. חמה סביב לעיר כדכתיב (במדבר לה) לעולם כשהוקף ולבסוף ישב, ולקשיח מקיר העיר וחולה חלף חמה סביב, לך עיירות הללו אין עושין אותן כו׳: ומוך לאותו אלף היה להם ללויס חלף כגון שנפלו להן. נגוכל בימי יהושע: אמה סן