Бава Кама 119a

וְְלאֹ מִדְאָמַר בְכָל מָקוֹם ש״מ אַסֵּיפָא קָאֵי וּלְקוּלָּא ש״מ׃ וְְלאֹ מִשּוֹמְרֵי פֵירוֹת כו׳׃ רַב זַבִין שְבִישְתָא מֵאֲרִיסָא א״ל אַבַיֵּי וְְהָא תְּנַן וְְלאֹ מִשּוֹמְרֵי פֵירוֹת עֵצִים וּפֵירוֹת א״ל ה״מ בְשוֹמֵר דְלֵית לֵיהּ בְגוּפָא דְאַרְעָא מִידֵי אֲבָל אָרִיס דְאִית לֵיהּ בְגַוֵּוְיהּ אֵימָא מִדְנַפְשֵיהּ קָא מְזַבֵין ת״ר שוֹמְרֵי פֵירוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן כְשֶהֵן יוֹשְבִין וּמוֹכְרִין וְְהַסַּלִּין לִפְנֵיהֶם וְְטוֹרְטְנֵי לִפְנֵיהֶם וְְכוּלָּן שֶאָמְרוּ הַטְמֵן אָסוּר לוֹקְחִין מֵהֶן מִפֶתַח הַגִּינָּה אֲבָל לאֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגִּינָּה אִיתְּמַר גַּזְלָן מֵאֵימַת מוּתָּר לִקְנוֹת הֵימֶנּוּ רַב אָמַר עַד שֶתְּהֵא רוֹב מִשֶּלּוֹ וּשְמוּאֵל אָמַר אֲפִילּוּ מִיעוּט שֶלּוֹ אוֹרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְאַדָא דַיָּילָא כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֲפִילּוּ מִיעוּט שֶלּוֹ מָמוֹן מָסוּר רַב הוּנָא וְְרַב יְהוּדָה חַד אָמַר מוּתָּר לְאַבְדוֹ בְיַד וח״א אָסוּר לְאַבְדוֹ בְיַד מ״ד מוּתָּר לְאַבְדוֹ בְיַד לאֹ יְהֵא מָמוֹנוֹ חָמוּר מִגּוּפוֹ ומ״ד אָסוּר לְאַבְדוֹ דִלְמָא הֲוְָה לֵיהּ זַרְעָא מְעַלְּיָא וּכְתִיב יָכִין רָשָע וְְצַדִיק יִלְבָש׃ רַב חִסְדָא הֲוְָה לֵיהּ הַהוּא אֲרִיסָא דַהֲוְָה תָּקִיל וְְיָהִיב תָּקִיל וְְשָקִיל סַלְּקֵיהּ קְרָא אַנַּפְשֵיהּ וְְצָפוּן לַצַּדִיק חֵיל חוֹטֵא כִי מַה תִּקְוְַת חָנֵף כִי יִבְצָע כִי יֵשֶל אֱלוֹהַּ נַפְשוֹ רַב הוּנָא וְְרַב חִסְדָא חַד אָמַר נַפְשוֹ דְנִגְזָל וח״א נַפְשוֹ שֶל גַּזְלָן מ״ד נַפְשוֹ שֶל נִגְזָל דִכְתִיב כֵן אָרְחוֹת כָל בוֹצֵעַ בָצַע אֶת נֶפֶש בְעָלָיו יִקָּח מ״ד נַפְשוֹ שֶל גַּזְלָן דִכְתִיב אַל תִּגְזָוְל דָל כִי דַל הוּא וְְאַל תְּדַכֵא עָנִי בַשָּעַר כִי ה׳ יָרִיב רִיבָם וְְקָבַע אֶת קוֹבְעֵיהֶם נָפֶש וְְאִידָךְ נַמִי הָכְתִיב נֶפֶש בְעָלָיו יִקָּח מַאי בְעָלָיו בְעָלָיו דְהַשְתָּא וְְאִידָךְ נַמִי הָכְתִיב וְְקָבַע אֶת קוֹבְעֵיהֶם נָפֶש מַה טַּעַם קָאָמַר מַה טַּעַם וְְקָבַע אֶת קוֹבְעֵיהֶם מִשּוּם דְקָבָעֵי נֶפֶש א״ר יוֹחָנָן כָל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָוְֶה פְרוּטָה כְאִילּוּ נוֹטֵל נִשְמָתוֹ מִמֶנּוּ שֶנֶּאֱמַר כֵן אָרְחוֹת כָל בוֹצֵעַ בָצַע אֶת נֶפֶש בְעָלָיו יִקָּח וְְאוֹמֵר וְְאָכַל קְצִירְך וְְלַחְמֶך בָנֶיך וּבְנוֹתֶיך וְְאוֹמֵר מֵחֲמַס בְנֵי יְהוּדָה אֲשֶר שָפְכוּ דָם נָקִי בְאַרְצָם וְְאוֹמֵר אֶל שָאוּל וְְאֶל בֵית הַדָמִים עַל אֲשֶר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים מַאי וְְאוֹמֵר וכ״ת נֶפֶש דִידֵיהּ אֲבָל נֶפֶש בָנָיו וּבְנוֹתָיו לאֹ ת״ש בְשַר בָנָיו וּבְנוֹתָיו וכ״ת הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְלאֹ יָהִיב דָמֵי אֲבָל הֵיכָא דְיָהִיב דָמֵי לָא ת״ש מֵחֲמַס בְנֵי יְהוּדָה אֲשֶר שָפְכוּ דָם נָקִי ( בארצכם ) [ בְאַרְצָם ] וכ״ת ה״מ הֵיכָא דְקָעָבִיד בְיָדַיִם אֲבָל גְּרָמָא לאֹ ת״ש אֶל שָאוּל וְְאֶל בֵית הַדָמִים [ עַל ] אֲשֶר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים וְְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶהָרַג שָאוּל אֶת הַגִּבְעוֹנִים אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶהָרַג נוֹב עִיר הַכהֲֹנִים שֶהָיוּ מַסְפִיקִין לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן מַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילּוּ הָרְגָן׃ אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִים׃ ת״ר לוֹקְחִין מִן הַנָּשִים כְלֵי צֶמֶר בִיהוּדָה וּכְלֵי פִשְתָּן בַגָּלִיל אֲבָל לאֹ יֵינוֹת וּשְמָנִים וּסְלָתוֹת וְְלאֹ מִן הָעֲבָדִים וְְלאֹ מִן הַתִּינוֹקוֹת אַבָא שָאוּל אוֹמֵר מוֹכֶרֶת אִשָּה בְאַרְבָעָה וְַחֲמִשָּה דִינָר כְדֵי לַעֲשוֹת כִפָה לְראֹשָהּ וְְכוּלָּן שֶאָמְרוּ לְהַטְמִין אָסוּר גַּבָאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מֵהֶן דָבָר מוּעָט אֲבָל לאֹ דָבָר מְרוּבֶה וְְהַבַדָדִין לוֹקְחִין מֵהֶן זֵיתִים בְמִידָה וְְשֶמֶן בְמִידָה אֲבָל לאֹ זֵיתִים בְמוּעָט וְְשֶמֶן בְמוּעָט רשב״ג אוֹמֵר לוֹקְחִין מִנָּשִים זֵיתִים בְמוֹעֵד בַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶפְעָמִים אָדָם בוֹש לִמְכוֹר עַל פֶתַח בֵיתוֹ וְְנוֹתֵן לְאִשְתּוֹ וּמוֹכֶרֶת רָבִינָא אִיקְּלַע לְבֵי מְחוֹזָא אָתוּ נָשֵי דְבֵי מְחוֹזָא רָמוּ קַמֵיהּ כַבְלֵי וְְשִירֵי קַבִיל מִינַּיְיהוּ א״ל רַבָה תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא וְְהָתַנְיָא גַּבָאֵי צְדָקָה מְקַבְלִין מֵהֶן דָבָר מוּעָט אֲבָל לאֹ דָבָר מְרוּבֶה א״ל הַנֵּי לִבְנֵי מְחוֹזָא דָבָר מוּעָט נִינְהוּ׃ מתני׳ מוֹכִין שֶהַכוֹבֵס מוֹצִיא הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ וְְהַסּוֹרֵק מוֹצִיא הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בעה״ב כוֹבֵס נוֹטֵל גׁ׳ חוּטִין וְְהֵן שֶלּוֹ יֶתֶר מִכֵן הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בעה״ב אִם הָיָה שָחוֹר ע״ג הַלָּבָן נוֹטֵל אֶת הַכלֹ וְְהֵן שֶלּוֹ הַחַיָּיט שֶשִּיֵּיר אֶת הַחוּט כְדֵי לִתְפוֹר בוֹ וּמַטְלִית שֶהִיא גׁ׳ עַל גׁ׳ הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בעה״ב מַה שֶּהֶחָרָש מוֹצִיא בְמַעֲצָד הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ וּבְכָשִיל שֶל בַעַל הַבַיִת וְְאִם הָיָה עוֹשֶה אֵצֶל בעה״ב אַף הַנְּסָרִים שֶל בעה״ב׃ גמ׳ ת״ר לוֹקְחִין מוֹכִין מִן הַכוֹבֵס מִפְנֵי שֶהֵן שֶלּוֹ הַכוֹבֵס נוֹטֵל שְנֵי חוּטִין הָעֶלְיוֹנִים וְְהֵן שֶלּוֹ ולא מדקאמר בכל מקום. לוקמין ארבעה וחמשה חלמה האי דקמפליג ושמנים וסלתות. שדרך האיש למוכרן ואין עושה את אשתו שלימ בין בייתות למדבריות אשתי לחן פליג ולקולה קאי: שבישתא. מצילי לכך, ושמה גננתומ מבעלה: כפה. לעיף, ואין הבעל מקפיד: זמורות: שומר שכרו הוא נוטל במעות ואין לו חלק בעלים, אבל והבדדין. נעלי בית הבד שתגרין הן בשמן, לוקמין מן נשיהס זיתים ארים מולק מזמורות ובעלים וציין"): והטורטני. מחזניס גדולים, ושמן במדה כלומר דרך מכירה בפרהסיה ודבר מרוצה, דאין ומוכרין פירות במשקל כדרך המגריס, יכולה לגנוב כל זאת ולעשות בלינעה, דכיון דמוכרין בפרהסיא לא גנבוס: אבל לא במועט דגננתו ויכולה לעשות רוב. ממונו משלו בלה גזילה הולכין בלינעה ולא ירגים בעלה. ל״ח במועט אמר הכוב ונהנין ממנו: אפילו במעטן שנטלמן מן המעטן, ואין מיעוט משלו. מליכן ואמריקן החי דרך למוכרן כך: בגליל העליון. מידי דיהיב ליה מדידיה הוא: שהשמן שס ביוקר ומקפיד" על דבר אדא. שס סחים: דיילא. שמם מועט: רבינא. גבאי לדקה היה: דרבנן: חמור מגופו. דקיימא לן כבלי. שרשרות זהב: ושירי. למידין: בפרק סני דע״ז (דף כו:) דמותר לבני מחוזא. עשיריס הס: לחצר גופו בידיס, דקמני המינין מתני' הכובס מוציא. מנגד למר והמסורות מורידין אותן לבור ולא דבר מועט על ידי שטיפה ואין הבע״ס מעלין: מסור. מלשין המוסר ממון מקפיד, ומן הדין הן שלו, והמקפיד לא מצירו לחכסיס": תקיל ויהיב. לרב סוי קפידא: שהסורק מוציא. ע״י מסדה: תקיל ושקול. לנפשיה, מדקדק הקוליס שקורין קרלוכ״ם: סורק. בחלוקה ואינו מוותר מחלקו כלוס. לסון פילוכ״ם, כך שס החומנות, על סס אמר מחלה היה נוטל, ודרך שחל שהוא סורקו בקוליס כעין מסרק: של החריסין ליטול סלים ): [קרא אנפשיה]. בעל הבית. שדבר חשוב הוח ולא רב חסדא לדיק, והחרים מוטה, מחיל: הכובס נוטל ג׳ חוטין. לכך וכלפן חילו לרב מסדה דסלקו ונטול אורגי בגדי למר להרוג שלשה מוטין חלקו: כי ישל אלוה נפשו. משליך ממין אחר בסוף הבגד, והכונס נוטולן הקב״ה נשמתו ומאבד ממנו נשמה ומסוס הבגד ומייפסו: ואם היה אחת: אל תגזל דל כי דל הוא. החוט שחור. שארגו בבגד לבן רשאי אע״פ שדל הוח ואין לו מה לגוזלו: ליטול הכל לפי שהשחור מגנה את אל תדכא עני בשער. מעשר עני סלכן: החייט ששייר מן החוט כדי ולקט שכחה ופאה המתמלקין לתפור בו. ובגמרא מפרש שיעור בשעריך ") אל תדכאסו נס: וקבע את תפירה: ס״ג ומטלית שהוא ג׳ על קובעיהם נפש. גוזל נפם גוזליהס: ג׳. מייט שהשוה את תפירתו וקילע בעלים דהשתא. גזלן שנעשה עכשיו הימנה מטלית קטנה שלם חלבעות בעלים לממון: ואכל קצירך ולחמך. על שלם חלבעות הרי אלו של בעה״ב: ודומה לך כחוכל בניך ובנותיך לפי מעצד. דילדיי״ר בלע״ז, קטנה שאין לך שוב במה לפרנסס: מחמם ומחליק בה את הנסריס, ושפאין בני יהודה. מגזל שעשו מעלה אני שהוא מסוה דקין סן, טנצ״ם עליהם כאילו שפכו דס נקי: המית בלע״ז: בכשיל. קרלוס, ומפיל הגבעונים. כדמפרט לקמיס שהמית ספאין גסין: אצל בעל הבית. כהני נוב שהיו מספקיס מיס ומזון שכיר יוס: נסורת. אפי׳ דק דק לגבעוניס, שהגבעוניס היו משמסין היולה מתחת המקדח שהיא דק מחד למזבח מוטצי עלים ושוחצי מיס, של בעוצו החכמה, ורישה נקבלן שקיבל ומעלה עליו כאילו המית הגבעוני' (3): לבנות הבית בדמיס קלוביס: גמ׳ [אבל נפש בניו ובנותיו לא]. הח ולא מאת נפש בעליו יקח לא נפקא לן חלא נפם הגחלל, אבל בניו ובנותיו לא נענש גזלן הכפם בני הנגזל: [דלא יהיב דמי]. ממסן יהיב דמי וזה לא היה כולה למכור: אבל לא יינות