Бава Кама 119b

וְְלאֹ יָטִיל בוֹ יוֹתֵר מִשְּלשָֹה חוֹבִין וְְלאֹ יִסְרוֹק הַבֶגֶד לְשִתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבוֹ וּמַשְוְֵיהוּ לְאָרְכוֹ אֲבָל לאֹ לְרָחְבוֹ וְְאִם בָא לְהַשְוְוֹתוֹ עַד טֶפַח רַשָּאִי אָמַר מַר שְנֵי חוּטִין וְְהָאֲנַן תְּנַן שָלשֹ לאֹ קַשְיָא הָא בְאַלִּימֵי וְְהָא בְקַטִּינֵי׃ וְְלאֹ יִסְרוֹק הַבֶגֶד לְשִתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבוֹ וְְהָתַנְיָא אִיפְכָא לָא קַשְיָא הָא בִגְלִימָא הָא בְסַרְבְלָא׃ וְְלאֹ יָטִיל בוֹ יוֹתֵר מִשְּלשָֹה חוֹבִין בָעֵי רַבִי יִרְמְיָה אַמְטוּיֵי וְְאַתוּיֵי חַד אוֹ דִלְמָא אַמְטוּיֵי וְְאַתוּיֵי תְּרֵי תֵּיקוּ׃ וּמַשְוְֵיהוּ לְאָרְכוֹ אֲבָל לאֹ לְרָחְבוֹ וְְהָתַנְיָא אִיפְכָא לָא קַשְיָא הָא בִגְלִימָא הָא בְהֶמְיוּנֵי ת״ר אֵין לוֹקְחִין מִן הַסּוֹרֵק מוֹכִין מִפְנֵי שֶאֵינוֹ שֶלּוֹ וּבְמָקוֹם שֶנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שֶלּוֹ לוֹקְחִין וּבְכָל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן כַר מָלֵא מוֹכִין וְְכֶסֶת מְלֵאָה מוֹכִין מַאי טַעְמָא קְנִנְהוּ בְשִינּוּי ת״ר אֵין לוֹקְחִין מִגַּרְדִי לאֹ אִירִין וְְלאֹ נִירִין וְְלאֹ פוּנְקְלִין וְְלאֹ שִיּוּרֵי פְקִיעוֹת אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶגֶד מְנוּמָר עֵרֶב וּשְתִי טָוְוּי וְְאָרִיג אַמְרֵי הַשְתָּא טָוְוּי שַקְלֵי אָרוּג מִבָעְיָא מַאי אָרִיג תִיכֵי ת״ר אֵין לוֹקְחִין מִן הַצַּבָע לאֹ אוֹתוֹת וְְלאֹ דוּגְמוֹת וְְלאֹ תְּלוּשִים שֶל צֶמֶר אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶגֶד צָבוּעַ טָוְוּי בְגָדִים הַשְתָּא טָוְוּי שָקִיל בְגָדִים מִיבָעְיָא מַאי בְגָדִים נַמְטֵי ת״ר הַנּוֹתֵן עוֹרוֹת לְעַבְדָן הַקִּיצּוּעִין וְְהַתְּלוּשִין הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בַעַל הַבַיִת וְְהָעוֹלֶה וּמְשַטֵּף בְמַיִם הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ׃ אִם הָיָה שָחוֹר [ וכו׳ ]׃ א״ר יְהוּדָה קַצְרָא שְמֵיהּ וְְקַצְרָא שָקִיל לֵיהּ אָמַר רַב יְהוּדָה הַכלֹ עוֹלִין לְמִנְיַן תְּכֵלֶת וְְיִצְחָק בְרִי קָפִיד עֲלַיְיהוּ׃ הַחַיָּיט שֶשִּיֵּיר ( מן ) [ אֶת ] הַחוּט כו׳׃ וְְכַמָה לִתְפוֹר אָמַר רַב אַסֵּי מְלאֹ מַחַט חוּץ לְמַחַט אִיבָעְיָא לְהוּ מְלאֹ מַחַט וְְחוּץ לְמַחַט כִמְלאֹ מַחַט אוֹ דִלְמָא מְלאֹ מַחַט וְְחוּץ לְמַחַט מַשֶּהוּ ת״ש דְתַנְיָא הַחַיָּיט שֶשִּיֵּיר אֶת הַחוּט פָחוֹת מִכְדֵי לִתְפוֹר בוֹ וּמַטְלִית שֶהִיא פְחוּתָה מִשָּלשֹ עַל שָלשֹ בִזְמַן שֶבַעַל הַבַיִת מַקְפִיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בַעַל הַבַיִת אֵין בַעַל הַבַיִת מַקְפִיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ אִי אָמְרַתְּ בִשְלָמָא מְלאֹ מַחַט וְְחוּץ לְמַחַט כִמְלאֹ מַחַט פָחוֹת מִכַאן חָזֵי לְסִיכְתָא אֶלָּא אִי אַמְרָת מְלאֹ מַחַט וְְחוּץ לְמַחַט מַשֶּהוּ פָחוֹת מִכַאן לְמַאי חֲזִי אֶלָּא ש״מ מְלאֹ מַחַט וְְחוּץ לְמַחַט כִמְלאֹ מַחַט שְמַע מִינָּהּ׃ מַה שֶּהֶחָרָש כו׳׃ וּרְמִינְהִי מַה שֶּהֶחָרָש מוֹצִיא בְמַעֲצָד וְְהַנִּפְסָק בִמְגֵירָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶל בַעַל הַבַיִת וְְהַיּוֹצֵא מִתַּחַת מַקְדֵחַ וּמִתַּחַת רְהִיטְנֵי וְְהַנִּגְרָר בִמְגֵירָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ אָמַר רָבָא בְאַתְרָא דְתַנָּא דִידַן אִיכָא תַּרְתֵּי חֲצִינֵי לְרַבָתִי קָרֵי לָהּ כַשִּיל וּלְזוּטְרְתִי קָרֵי לָהּ מַעֲצָד בְאַתְרָא דְתַנָּא בְרָא חַד הוּא דְאִיכָא וְְקָרוּ לָהּ מַעֲצָד׃ וְְאִם הָיָה עוֹשֶה אֵצֶל כו׳׃ ת״ר מְסַתְּתֵי אֲבָנִים אֵין בָהֶם מִשּוּם גֶּזֶל מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת מְפַסְּגֵי גְּפַנִּים מְנַקְּפֵי הִיגֵי מְנַכְשֵי זְרָעִים וְְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת בִזְמַן שבעה״ב מַקְפִיד עֲלֵיהֶם יֵש בָהֶן מִשּוּם גֶּזֶל אֵין בַעַל הַבַיִת מַקְפִיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶלּוֹ א״ר יְהוּדָה כְשוּת וְַחֲזִיז אֵין בָהֶם מִשּוּם גֶּזֶל בְאַתְרָא דְקַפְדֵי יֵש בָהֶן מִשּוּם גֶּזֶל אָמַר רָבִינָא וּמָתָא מְחַסְיָא אַתְרָא דְקַפְדֵי הוּא׃ הדרן עלך הגוזל ומאכיל וסליקא לה מסכת בבא קמא ולא יטיל בו יותר מג׳ חובין. דרך הסורקים לתת לולחות של טווי שטוואן או עשה מהן בגדיס לוקמין: השתא טווי שקלינן בגדים במחט לאורכו של נגד שמותמו בהן כשהוא נסרק ומונטו במקלות, מבעיא. הח אין בגדים הח״כ טוואן: נמטי. לנדין, פליטר״ם וכשנגמר ובולטין אותו מקום הלולחות שנמתח שס מטוס אותן בלע"ז, ואין שס טווי: הקיצועין. רונייור״ש בלע״ז, שמקלע מן העור וכוכל אותן הקלועים לעלמו כדאמר לקמן, ואםמועינן תנח שלה סביב: והתלושין. למר החלום מן העור: צמר העולה מן שטף יתפרס לאותן לולחות בחזקה כדי המים שלו. דדבר מועט הוא שלא יכולי למתחו יותר מדחי, אלא ואפקורי מפקר ליה: קצרא שמיה ג׳ מנין יפיינ״ן בלעז, ג׳ מפירות וקצרא שקיל ליה. הכונס נקרא בממט: ומשויהו. מקוס הבליטות קלרח בלשון ארמי, וקלרה שהוא שנמתח שס נוטל במספריס: אפילו מקלר מן הבגד איהו שקיל ליס ודידיה עד טפח. ליטול ממנו רצועות רחבות הוא: הכל עולין למנין תכלת. אומן טפח: אלימי. גסין שניס: גלימא. שלשה מוטין אס לה קלרן הכונס עולין טלית העשויה לכל יוס, וכשהוא למדת מלח קשר גודל שלריך להרחיק סורק לסתיו נוחה ליקרע מסר: את תכלת של לילית משפת הבגד סרבלא. עשוי לכבוד ולנוי, וכשהוא במסכת מנחות (דף מב.): קפיד סורק לסתיו נחה יותר: גלימא. עלייהו. ונוטלן: מלא המחט. מלח מסויסו לחרכו כדפרישית לעיל: אורך המחט: וחוץ למחט. שכל זמן המיונא". אינו נראה חלה שני ראשיה שאין מן החוט הלח מלח המחטו המלויין, לכך מסוה לרחצה ב׳ ראסיה מלומלס אין יכול לתומנו בבגד: התלויין: שס״ג אמטויי ואתויי חד בברייתא גרסינן ומטלית שהיה או דלמא אמטויי ואתויי תרי. מנהג פחותה מג׳ על ג׳: לסיכתא. מבין מן מופר אומן להוליך ולהביא המחט שפירשנו למעלה: פחות מכאן למאי בבגד קודס שימשוך כל המוט, וקה חזי. הח אין יכול להפוך המחטו מבעיה ליה הנך ג׳ מוטין ] דקמני מי ולמומנו: מגירה. שייר״ס בלע״ז, וסכין משינה הולכה והוצאה חד דהוו הוא שיש בו פגימות הרבה וקוללת להו ג׳ הולכות וג׳ הוצאות, ח״ד מסר: הנפסק במגירה. פסקי עליס הולכה והוצאה מרי משיב להו: שהעץ ארוך ופוסקו: מקדח. טרייד״א, אירין. דרך הגכדי להניח למר בקנה והיולה מפס דק כעפר: רהיטני. של ערב כדי שלא יצא הערב מן פליינ״מ: והנגרר במגירה. דק דק הקנה לכאן ולכאן, והוח של בעה״ב: שהיא משרת במקום מתך דק כעפר: נירין. ליליי״ן: פקעיות. לויסיי״ל: חד הוא דאיכא. ורצתי היח ומשרת פונקלין. טריימ״ש שעושין ליריעות שפחי גסין: מסתתי אבנים. מרצע הנחרגות מעומד, ואין עושין להו קנה אותן ומחליק אותן: מפסגי אילנות. כדרך הגכדין: בגד מנומר. כלומר כשים בהן ענפים יותר מדחי קולן אפילו מנומר בלנעים הרבה, אע״פ אחת מבינתיס, והיינו פיסוג לסון שרגלים לדבר שגנב הלמר מן בגדים דילוג והרחבה: ניקוף. שייך נהיגה, שארג לוקמין מהן דקנינסו בשינוי: כמו ונקף סבכי היער בברזל (ישעיה טווי (ג) אריג. והיינו אירין דאמרן לא י): היגא. סנס: ומנכשי זרעים. יקמ, אס טולאן " הגרדי לוקמין דקנינהו נוטלים ירקות מביניהם: ועודרי בשינוי: ארוג מבעי. הח ה״ל טווי ירקות. כשהן תכופות יותר מדחי קודס לחריג: תיכי. שרשרות, שרימ״ם, נוכל המת מבינתיס כדי שיהא מקוס דלא טוואן קודם לכן: אותות. להרחיב ולהתפסט: חזיז. שמת סל כשמציאין לו נגד לצבוע חותך ממנו מנוחה מטין ושעורין בעודן ירק: מעט לפני בעליו לידע חס יקלוט מתא מחסיא. מקוס בהמות הוא את הלבע, ופעמים שמעכבו אצלו ולריכין למרעה טוב: ושכמו נעליס: דוגמאות. שמניחין הדרן עלך הגוזל בתרא לו הבעלים למר לצבוע, ומביא עמו וסליקא לה מסכת בבא קמא מעט למר לנוע וחומר כזה לבע לי: תלושי צמר. שתלם מן הגיוס הלמר מעט מעט: אבל לוקחין ממנו בגד צבוע. 37ג7 שלס לא גנב, וחי נמי גנבו קנייה בשינוי: טווי ובגדים. וסכך דוגמאות