כח.אין צדיןפרק שלישיביצה

מעבר  מתני׳ ר׳ יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכ״א  אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר׃ גמ׳ מאי כל עיקר אמר רב יהודה אמר  שמואל אפי׳ לשמרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא  בתריטא ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד  ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר במים ואמר רב  חייא בר אשי אסור לעשות בית יד בבשר אמר רבינא ובידא שרי אמר רב  הונא מותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה בר רב הונא מחתך לה אתלת  קרנתא ר׳ חייא ור״ש ברבי שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב כמאן לא כרבי  יהודה ולא כרבנן אי כר׳ יהודה האמר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד  הקופיץ כנגד הכלי אין כנגד מידי אחרינא לא אי כרבנן הא אמרי אין משגיחין  בכף מאזנים כל עיקר אינהו דעבוד כר׳ יהושע דתניא ר׳ יהושע אומר שוקלין  מנה כנגד מנה ביום טוב אמר רב יוסף הלכה כר׳ יהושע הואיל ותנן בבכורות  כותיה דתנן פסולי המוקדשין הנאתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור  א״ל אביי ודלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר׳ יהושע הכא אלא דליכא בזיון  קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים לא אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם  אלא משום דלא מחזי כעובדין דחול אבל הכא דמחזי כעובדין דחול לא  למימרא דקפדי אהדדי והא הנהו שב בניתא דאתו לבי רבי ואשתכח חמש  מנייהו בי ר׳ חייא ולא קפיד ר״ש ברבי אמר רב פפא שדי גברא בינייהו אי ר׳  חייא ור׳ ישמעאל בר׳ יוסי אי ר״ש ברבי ובר קפרא׃ מתני׳ אין משחיזין את  הסכין ביום טוב אבל משיאה על גבי חברתה׃ גמ׳ אמר רב הונא לא שנו  אלא במשחזת של אבן אבל במשחזת של עץ מותר אמר רב יהודה אמר  שמואל הא דאמרת של אבן אסור לא אמרן אלא לחדדה אבל להעביר  שמנוניתה מותר מכלל דבשל עץ אפילו לחדדה נמי מותר איכא דמתני  לה אסיפא בשל עץ מותר אמר רב יהודה אמר שמואל הא דאמרת בשל עץ  מותר לא אמרן אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבשל אבן  אפילו להעביר שמנוניתה אסור איכא דמתני לה אמתניתין אין משחיזין  את הסכין ביו״ט אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא לחדדה אבל  להעביר שמנוניתה מותר מכלל דע״ג חברתה אפילו לחדדה נמי מותר ואיכא  דמתני לה אסיפא אבל משיאה על גבי חברתה אמר רב יהודה אמר שמואל  לא שנו אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבמשחזת אפילו  להעביר שמנוניתה אסור מאן תנא דבמשחזת אסור אמר רב חסדא דלא כר׳  יהודה דתניא אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר׳ יהודה מתיר  אף מכשירי אוכל נפש א״ל רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כרבי  יהודה אמר ליה יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי  אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא והוה קא  מעבר  לשקול כנגד הכלי וכנגד הקופין סכין גדול שקולבין נו נשר, דאיכא שנוי ולא הוי מעשה לחול: אין משגיחין. אין מעיינין: גב׳ מאי  כל עיקר. מחי חתה לרבויי החי כל עיקר, נימה וחכמים אוסרין: אפי׳ לשמרו מן העכברים. אין נותנין אותו במחזנים המלויין ביתד גבוה:  והוא דתליא בתריטא. בטבעת שתולין אותן נה כשמוקלין, דמחזי כנותנו לסס משקל: טבח אומן. שיודע לכוין משקל כנגד משקל בידיו: אסור  לשקול בשר ביד. לאמוז הליטרא  בידו המת והבשר בידו המרת ולכוין,  דבחול נמי כיון דחומן הוא בכך  חורמיס הכי: במים. סים לו שנתות")  וסימנים בכלי, ונותנין בו מיס,  והסימנים מודיעין חותו כמה המים  עולין למעלה בשביל ליטרה נסר,  שכבר שיערו לכך: בית יד. נקב לאמוז  נו: ובידא שרי. לנקוב נחלבעו שרי  דלאו דרך מול הוא, אבל בסכין דרך  מול סוח, כשמוכר נסכ עוסה נו נית  יד ונומנו ללוקח להוליכו לביתו, ובי״ט  צריך לשנות לעשות היכר שאין מקמ  וממכר מותר נו: סימן בבשר. שלא  ימליפסו הנוסחו: אתלת קרנתא. כזה  כשהיה מסלח הבשר לביתו  היה רגיל לעשות כל חתיכה  בעלת שלם קרנות, וכבר  היו מכירין אנשי ביתו שזה היה  סימן שלו: ר׳ חייא ורבי שמעון  ברבי. כשהיו מולקין נשר ביניהם  היו שוקלין אותה מנה כנגד מנה  ביו״ט: כנגד כלי אין. דנמול לחו הכי  אורחים, אבל מנה כנגד מנה כך דרך  כל המולקין: הואיל ותנן בבכורות  כותיה. דחסוכ לשקול ולמכור בכור  בעל מוס שםמטו כהן בליטרה, שלא  לעשות מעשה חול נקלסיס, דבזיון  הוא, וקמני דמנה כנגד מנה ויודע  כמה משקל ראשונה ושוקל כנגדה  מותר, הלמח לחו עובדה דמול משיב  ליס: דתנן פסולי המוקדשין הנאתן  להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה  בבכור. סיפח דמתני׳ נקט, וכיסא הכי  אימא כל פסולי המוקדסין נמכרים  באטליז ונשקלים בליטרא מוך מן  הבכור והמעםר שהניימן לבעלים,  אצל פסולי המוקדסין הנייתן להקדם,  ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור, וכן  פירושה, כל קדסיס בעלי מומים  סנפרו במומן, אף על פי שעדיין