Бехорот 58a

כְדֵי שֶתְּהֵא בְהֵמָה מְצוּיָה לְעוֹלֵי רְגָלִים ואע״ג דִתְנַן עַד שֶלּאֹ הִגִּיעַ הַגּוֹרֶן מוּתָּר לִמְכוֹר וְְלִשְחוֹט נִיחָא לֵיהּ דְלִיתְעֲבִיד מִצְוְָה בְמָמוֹנֵיהּ וְַהֲדַר לזבון וְְלֵיכוּל וְְאַמַאי קָרֵי לֵיהּ גּוֹרֶן דְטָבְלָה כְגוֹרֶן וְְכַמָה פְרָס פֵירַש ר׳ יוֹסֵי בר׳ יְהוּדָה אֵין פְרָס פָחוֹת מט״ו יוֹם מַאי מַשְמַע א״ר אַבָהוּ פָרוּס פַלְגָּא פַלְגָּא דְמַאי פַלְגָּא דְּהִלְכוֹת פֶסַח כִי הָא דְתַנְיָא שוֹאֲלִין וְְדוֹרְשִין בְהִלְכוֹת פֶסַח קוֹדֶם לַפֶסַח ל׳ יוֹם רשב״ג אוֹמֵר שְתֵּי שַבָתוֹת׃ בֶן עַזַּאי אוֹמֵר בכ״ט בַאֲדָר בא׳ בְסִיוְָן׃ בְמַאי קָמִיפַלְגִי ר״ע וּבֶן עַזַּאי ר״ע סָבַר אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן זִימְנִין מְלאֹ וְְזִימְנִין חָסֵר זִימְנִין דְמִיקְלַע בְיוֹם ל׳ וְְזִימְנִין דְמִיקְלַע בכ״ט וּמִשּוּם הָכִי לָא קְבִיעַ לֵיהּ זְמַן וּבֶן עַזַּאי סָבַר אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן לְעוֹלָם חָסֵר הִילְכָךְ קְבִיעַ לֵיהּ זְמַן בכ״ט בַאֲדָר בְאֶחָד בְסִיוְָן אַיְּידֵי דְלָא נְפִישִי אִי אֲמַרְתְּ לִיקְדִים ליעשר עַד דְמָטֵי רֶגֶל שַלְמֵי לְהוּ׃ בכ״ט בְאָב וכו׳׃ בֶן עַזַּאי לְטַעְמֵיהּ דְאָמַר הָאֱלוּלִין מִתְעַשְּרִין בִפְנֵי עַצְמָן וליעשרינהו בְיוֹם ל׳ זִימְנִין דמחסרין לֵיהּ לָאָב וּבָעֵינַן לְמֶיֱעבַד הֶכֵירָא בַחדֶֹש וְְיָשֵן׃ ר׳ אֶלְעָזָר ור״ש אוֹמְרִים בְאֶחָד בְנִיסָן בא׳ בְסִיוְָן וכו׳׃ בא׳ בְנִיסָן כרשב״ג דְאָמַר ב׳ שַבָתוֹת בא׳ בְסִיוְָן כְדַאֲמָרַן בכ״ט בֶאֱלוּל רַבִי אֶלְעָזָר ור׳ שִמְעוֹן לְטַעְמַיְיהוּ דְאָמְרִי בא׳ בְתִשְרֵי ר״ה לְמַעְשַר בְהֵמָה׃ וְְלָמָה אָמְרוּ בכ״ט בֶאֱלוּל וְְלאֹ אָמְרוּ בְאֶחָד בְתִשְרֵי מִפְנֵי שֶהוּא י״ט וכו׳׃ וְְתֵיפוֹק לֵיהּ דְבָעֵינַן לְמֱֶעבַד הֶכֵירָא בַחדֶֹש וְְיָשֵן חֲדָא וְְעוֹד קָאָמַר חֲדָא דְבָעֵינַן לְמֶיֱעבַד הֶכֵירָא בַחדֶֹש וְְיָשֵן וְְעוֹד מִפְנֵי שֶהוּא י״ט וְְאִי אֶפְשָר לְעַשֵּר בי״ט מִשּוּם סִקְרָתָא׃ ר״מ אוֹמֵר בְאֶחָד בֶאֱלוּל ר״ה לְמַעְשַר בְהֵמָה בֶן עַזַּאי אוֹמֵר וכו׳׃ תַּנְיָא אָמַר בֶן עַזַּאי הוֹאִיל וְְהַלָּלוּ אוֹמְרִים כָךְ וְְהַלָּלוּ אוֹמְרִים כָךְ הָאֱלוּלִין מִתְעַשְּרִין לְעַצְמָן וְְלֶיחֱזֵי טַעְמֵיהּ דְמַאן מִסְתַּבֵר וְְכִי תֵּימָא לָא מָצֵי קָאֵי אטעמייהו וְְהָתַנְיָא בֶן עַזַּאי אוֹמֵר כָל חַכְמֵי יִשְרָאֵל דוֹמִין עָלַי כִקְלִיפַת הַשּוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה א״ר יוֹחָנָן מִפִי הַשְּמוּעָה אֲמַרוּהָ מִפִי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי תַּנְיָא בְאֵיזֶה צַד אָמַר בֶן עַזַּאי הָאֱלוּלִים מִתְעַשְּרִין לְעַצְמָן נוֹלְדוּ לוֹ ה׳ בְאָב וה׳ בֶאֱלוּל אֵין מִצְטָרְפִין ה׳ בֶאֱלוּל וה׳ בְתִשְרֵי אֵין מִצְטָרְפִין ה׳ בְתִשְרֵי וה׳ בְאָב מִצְטָרְפִין פְשִיטָא מַהוּ דְתֵימָא כִי הֵיכִי דְמִפְסְקִי שְנַיִם מַפְסְקֵי גְּרָנוֹת קמ״ל כְדִתְנַן חֲמִשָּה לִפְנֵי ראֹש הַשָּנָה וְַחֲמִשָּה לְאַחַר ראֹש הַשָּנָה אֵין מִצְטָרְפִין חֲמִשָּה לִפְנֵי הַגּוֹרֶן וְַחֲמִשָּה לְאַחַר הַגּוֹרֶן הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין אֲמַר רָבָא לְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי נוֹלְדוּ לוֹ חֲמִשָּה בְאָב וְַחֲמִשָּה בֶאֱלוּל וְַחֲמִשָּה בְתִשְרֵי כוֹנְסָן לַדִיר לְהִתְעַשֵּר וְְנוֹטֵל כדי שתהא בהמה מצויה (3). דכיון דאין גורן מעשר בהמה עד פרוס הרגלים ומשהי אינטי בהמותן עד אותו זמן דלא לשחטינסו עד שיעשרס בזמן הגורן שהוא סמוך לרגל, ונמצא שיהו נהמות מלויות לעולי כגלים ליקמ מהן בין לאכילה בין לקרבנות. ואע״ג דמכן וכו׳: מצוה. להתעשר דליעטר: דטבלא כגורן. מדרבנן "], כדחמרן במתני׳ דמשהגיע הגורן לא ימכור ולח ישמוט עד שיעשר: פרום. כמו פרוסה: לי יום. ופלגה הרי ט״ו יוס: (ג) [להחטו] בן עזאי כמי סבר דומן הגורן סוי בפרוס המג׳ ט״ו ימיס קולס, דמיוס כ״ט דחדר עד הכניסר דניסן הרי ט״ו: זימנין דמיקלע ביום ל׳. כי הוי חדר מלא: לא קביע ליה זמן. באיזה יוס של אדריאן אייכי: דלא נפישי. בהמות דנולדו מפרוס הפסח עד אותו זמן, להכי לא מקדים ומעשר ט״ו ימים קודם הרגל כנסחר הרגלים: דאי אמרת וכו׳ שלמי להו. דבתר דליסוו מעושריס ליזלבנו וליכלו כולהו בהמומן: בפני עצמן. ולה עס אותן שנולדו קודם הלול, ולהכי חי הוס מחמר שלח לעשר (ד) עד יום האחרון של חלול שהוא נפרוס המג ט״ו ימים חמי לערבוני הנהו דחלול והנהו רחב בהדדי וקמעשר מן המדם על הישן, הילכך מקדים ומעשר הנהו דקין ביוס אחרון של אב. וקודם לה, דכל כמה דמליון לקרובי לרגל כי היכי דלח ליםלמו קודס עבריכן: ביום ל׳. של חב: ובעינן היכירא. דנהי דליכא למימר דלימו לעשוכי הנהו דחלול והנהו דחב בהדדי משום דחכמי הוו אותן של חלול מחוסרי זמן משום דחכמי יום ראשון של אלול הוא, היכירה בעינן למיעבד דלא לימו לעסורי סיוס ולמחר מדם וישן בהדדי מדם חלול וישן חב, ולהכי לח מיעםרי הנהו דחב במדם חלול כלל ואפילו ביוס א׳: כרשב״ג דאמר. להלכות הפסח שמי שבתות קודס ובאותו זמן נמי מעסריכן, ולהנסו מנחי לית להו פרוס: באחד בתשרי וכו׳. ולהכי לח מלי לחמורי מלעשר טפי מיוס המכון של אלול דבעינן היכירא בין חדש לישן. ובמס׳ ר״ה (דף מ.) מפרש טעמייהו דר׳ אלעזר ור״ם וטעמה דר״מ: סקרתא. בלע״ז מלו״ח, שלובעין העשירי: הואיל והללו אומרים כך. דר״מ חומר נחמד באלול וכ״ח ור״ם אומרים נאמד במטרי אני איני יודע הלכה כמי, הילכך החלולייס כו׳: חוץ מן הקרח הזה. היינו ר״ע. והא דגרסינן בכוליה תלמודח רבי יהושע בן קרמה היינו נן של ר״ע, כדגרסינן המס (שבועות דף ו.) אמר לו ר׳ יהושע בנו של ר״ע לר״ע. חלמה דבן עזאי היה חכם גדול והיה יודע להבחין איזה טעם יפה, וה״נ הוי מלי למיקס חטעמייהו הי מיסתבר ספיר: מפי שמועה אמרוה. דנין ר״מ ור״מ וכ״ש אמרי מילתייהו מפי השמועה מפי חגי זכריה ומלאכי, ולכן לא היה רוצה בן עזאי לסמוך על מעשיו '] ולקבוע הלכה בהכרעתו: ה׳ בתשרי וה׳ באב שאחריו מצטרפין. אע״פ סים גרנות בינתיים: כדי שתהא מצויה למכור לעולי רגלים. דכיון דלא מתעשרי לח שמטי להו ולה מזבני לסו עד פרוס המג דמעשכן: ואע״ג דתנן במתני׳ עד שלא הגיע זמן הגורן מותר למכור ולשחוט. דגוכן הוא הקובען למעשר, אפ״ס לח שמטי להו אינסי עד דמעסרן: דניחא ליה לאינש דלעביד מצוה בממוניה. שאין מסר נו כלוס, שהוח עלמו מקריב מעשרו ואוכלו שלמים: דטבלא כגורן. כי היכי דגורן קובעת למעשר משנתמרח בכרי מדאורייתא כך ימים הללו קובעים למעשר את הבהמות מדרבנן, כדתנן הגיע הגורן לא ישמוט עד שיעםר: פרוסה פלגא. פרוסה משמע דבר פרוס לשני חלקים: במאי קמפלגי. דהא בן עזאי סבר דזמן גורן הוי נפרוס הפסח ט״ו יום קודס, דיוס כ״ט באדר וי״ד דניסן הרי ט״ו: זימנין דט״ו יוס קודס לפסח מיקלע ביום ד׳. לחדר, כגון דהוי חדר מלא וכ״מ לא הוי עד יום ל״ח, ויום אחד קודס ניסן הוי פרוס וְְנוֹטֵל נִיחָא לֵיהּ לְאִינִיש דְּלִיעָבִיד מִצְוְָה בְמָמוֹנֵיהּ. אע״ג דְלִפְנֵי הַזְּמַן יָכוֹל לְעַשֵּר וְְלִשְחוֹט וְְלִמְכוֹר כֵיוְָן שֶקָּבְעוּ חֲכָמִים זְמַן דֶרֶךְ הוּא לְהַמְתִּין עוֹד וּלְעַשֵּׂר הַכלֹ בְּיָחַד׃ וְְאִי אֶפְשָר לְעַשֵּר ביו״ט מִשּוּם סִקְרָתָא. [וא״ת ] תֵּיפוֹק לֵיהּ מִשּוּם דְאֵין מַקְדִישִין בי״ט י״ל לּא הּיּיּתּיּ אוֹסֵר לְהַקְרִיבוֹ שֶמָא יָבאֹ לְהַקְדִישוֹ דְהַיְינוּ גְּזֵירָה לִגְזֵירָה דְהִיא גּוּפָהּ לָא אָסוּר לְהַקְדִיש בי״ט אֶלָּא מִדְרַבָנָן כִדְאָמְרִינַן הָתָם ( ביצה דף לו׃) דְאֵין רוֹכְבִין ע״ג בְהֵמָה וּמְפָרֵש טַעְמָא שֶמָא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם וְְקָאָמַר ש״מ תְּחוּמִין דְאוֹרַיְיתָא לָא גְּזֵירָה שֶמָא יַחְתּוֹךְ זְמוֹרָה וְְעוֹד מָצֵי לְמֵימַר דַאֲפִילּוּ לְהַקְדִישוֹ הָיָה יָכוֹל בי״ט מִשּוּם שַלְמֵי שִמְחָה כִדְאָמַר פ׳ שוֹאֵל ( שבת דף קמח׃) מַקְדִיש אָדָם פִסְחוֹ בַשַּבָת וְַחֲגִיגָתוֹ בָרֶגֶל וּמִיהוּ הָא דַאֲמַר הָתָם וּבְרֵיש ( תמיד נשחט ) הַיְינוּ דַוְְקָא חוֹבוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶם זְמַן אֲבָל אֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן אִין מַקְדִישִין וְְלאֹ מִסְתַּבֵר שֶיְּהֵא מַעֲשֵר כְתוּבוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן כשיצריך לְהוּ לִשְלָמַי שִמְחָה דא״כ נְדָרִים וּנְדָבוֹת נַמִי שֶהֲרֵי יוֹצְאִין בִנְדָרִים וּנְדָבוֹת מִשּוּם שַלְמֵי שִמְחָה כִדְאָמַר במס׳ חֲגִיגָה ( ד׳ ז׃) ומ״מ כָאן מַשְמַע דְלָא שָיְיכִי הָנָךְ שִינּוּיֵי דביו״ט שֶל ר״ה קַיְימֵי וי״ל כֵיוְָן דְּעֲשִׂירִי מֵאֵילָיו קָדוֹש אֲפִילּוּ לאֹ קָרָא עֲשִירִי וְְלאֹ שַיָּיךְ לְאִיסּוּר הֶקְדֵש כָזֶה ביו״ט׃ חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה. פ״ה הַיְינוּ ר״ע ור׳ יְהוֹשֻעַ בֶן קָרְחָה הוּא ר׳ יְהוֹשֻעַ בְנוֹ שֶל ר״ע וְְקָשֶה מִי סְנֵי לֵיהּ לְהַזְכִיר ר״ע בִשְמוֹ שמזכירו בִלְשוֹן גְּנַאי כְדִכְתִיב ( מ״ב ב ) עֲלֵה קֵרֵחַ ובפ׳ שוֹאֵל ( שבת ד׳ קנב.) אֲמַר מֵהָכָא לְקַרְחִינָאָה כַמָה ולגנאי נִתְכַוֵּין ובמס׳ מְגִילָּה ( דף כח.) רַבִי שָאַל אֶת רַבִי יְהוֹשֻעַ בֶן קָרְחָה בַמֶה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים [ וכו׳ ] וְְאָמַר לוֹ רַבִי בָרְכֵנִי וְְאָמַר לוֹ יְהִי רָצוֹן שֶתַּגִּיעַ לַחֲצִי שְנֵי וְְאִילּוּ ר״ע כְּשֶׁנָּשָׂא בַת כַלְבָא שָבוּעַ בֶן מ׳ שָנָה הָיָה וְְקִבֵל עָלָיו לַעֲסוֹק בַתּוֹרָה וְעָסַק מ׳ שְנַיִם ומ׳ שָנָה פַרְנָס יִשְרָאֵל וּבְסִפְרֵי ( פרשה ברכה ) תַּנְיָא ד׳ חָיוֹ ק״כ שָנָה משֶה וְְהִלֵּל וְְרַבָן יוֹחָנָן בֶן זַכַאי ור״ע וּבְיוֹם שֶמֵת ר״ע ( קדושין דף עב.) נוֹלַד רַבִי וְַאֲפִילּוּ נוֹלַד ר׳ יְהוֹשֻעַ בַשָּנָה רִאשוֹנָה שֶנָּשָא בַת כַלְבָא שָבוּעַ לאֹ הָיָה כִי אִם שְמוֹנִים כְשֶנּוֹלַד רַבִי וּלְכָל הַפָּחוֹת הָיָה ר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן ק״מ שָנָה כשבירך רַבִי דִבְפָחוֹת מע׳ שָנָה לאֹ הָיָה מְבָרְכוֹ שֶהֵן חַיֵּי שנֹוֹת סְתָם אָדָם דִכְתִיב ( תהלים צ ) יְמֵי שְנוֹתֵינוּ ע׳ וּאזּ הָיָה רביּ בֶן ס׳ שָנָה נִמְצָא כשברכו לְהַגִּיעַ לַחֲצִי יָמָיו לאֹ בָרְכוּ רַק י׳ שָנָה וּמַה בְרָכָה הָיְתָה זוֹ וְְעוֹד לִכְאוֹרָה מִסְתַּבֵר שֶלּאֹ נוֹלַד עַד שֶעָשָה בֵי רַב תַּרְתֵּי סְרֵי וְְתַרְתֵּי סְרֵי שְנִין נִמְצָא כְשֶהָיָה ר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן ק״מ שָנָה הָיָה רביּ יוֹתֵר מֵחֲצִי שָנָיו וְרַבֵּינוּ נִסִּים פי׳ ( קרחה ) רַבִי אֶלְעָזָר בֶן עֲזַרְיָה דְאָמַר בִּירוּשַׁלְמִי שֶהָיָה קֵרֵחַ ( וא״ר יהושע מהכא לקרחינא ) ור״ת מְפָרֵש שָם אָדָם׃ מִפִי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. פ״ה וְְכֵיוְָן דִּנְבוּאָה הִיא כְהִילְכָתָא בְלָא טַעֲמָא הִיא וְְלֵיכָא לְמֵיקַם עֲלָהּ ע״י טַעַם אֵיזֶה מֵהֶם עִיקָּר וְְלאֹ הָיָה לוֹ לְהַזְכִיר נְבוּאָה דְאֵין נָבִיא רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר מֵעַתָּה אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר הִלְכְתָא גְּמִירֵי לָהּ וּפֶרֶק כהֵֹן גָּדוֹל ( נזיר דף נג.) גַּבֵי רוֹבַע הַקַּב עֲצָמוֹת וְַחֲצִי לוֹג דָם נַמִי אֲמַר מִפִי הַשְּמוּעָה אֲמָרָהּ מִפִי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי וּמִיהוּ קָשֶה מֵהָא דְדָרֵיש בפ״ק דר״ה (דף ח.) מִקְרָא עַשֵּר תְּעַשֵּר מַקִּיש מַעְשַר בְהֵמָה לְמַעְשַר דָגָן ר״מ סָבַר בא׳ בֶאֱלוּל מַה מַעְשַר דָגָן סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִשּׂוּרוֹ כו׳ ר״א ור״ש סָבְרִי מַה מַעְשַר דָגָן ר״ה שֶלוֹ תִּשְרֵי כו׳ וי״ל דאפ״ה כֵיוְָן דְהָנַךְ דִרְשוּת מִפִי הַשְּמוּעָה חַגַּי וּזְכַרְיָה וּמַלְאָכִי לאֹ הָיָה יָכוֹל לְבָרֵר אֵיזֶה עִיקָּר׃