ס׃מעשר בהמהפרק תשיעיבכורות

קָרָא לַתְּשִיעִי עֲשִירִי וְְלָעֲשִירִי תְּשִיעִי וּלְאַחַד  עָשָר עֲשִירִי׃ ת״ר מִנַּיִן שֶאִם קָרָא לַתְּשִיעִי  עֲשִירִי וְְלָעֲשִירִי תְּשִיעִי וּלְאַחַד עָשָר עֲשִירִי  שֶשְּלָשְתָּן מְקוּדָשִין ת״ל וְְכָל מַעְשַר בָקָר  וְָצאֹן כָל אֲשֶר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשֵּבֶט הָעֲשִירִי  יִהְיֶה קדֶֹש יָכוֹל שֶאֲנִי מְרַבֶה אַף שְמִינִי  וּשְנֵים עָשָר אָמַרְתָּ הוֹאִיל וְְהוּא קָדוֹש וְְטָעוּתוֹ  מִתְקַדֶשֶת מַה הוּא אֵינוֹ מְקוּדָש אֶלָּא בְסָמוּךְ  אַף טָעוּתוֹ אֵינָה מִתְקַדֶשֶת אֶלָּא בְסָמוּךְ  וְְהָתַנְיָא מַה הוּא מְיוּחָד אַף טָעוּתוֹ מְיוּחֶדֶת  תָּאנֵי תַּנָּא קַמֵיהּ דר׳ יוֹחָנָן הָא מַנִּי ר׳ אֶלְעָזָר  ב״ר שִמְעוֹן הִיא דְתַנְיָא ר׳ אֶלְעָזָר ב״ר שִמְעוֹן  אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵין אַחַד עָשָר קָדוֹש עַד שֶיִּשְתּוֹק  בַתְּשִיעִי וְְיִקְרָא לַעֲשִירִי תְּשִיעִי וּלְאַחַד עָשָר  עֲשִירִי סָבַר לָהּ כְרַבִי יְהוּדָה דְאָמַר טָעוּת  מַעֲשֵר תְּמוּרָה הָוְֵי וְְסָבַר לָהּ כַאֲבוּהּ דְאָמַר  אֵין מֵימֵר חוֹזֵר וּמֵימֵר אָמַר רָבָא יָצְאוּ שְנַיִם  בַתְּשִיעִי קְרָאָן תְּשִיעִי עֲשִירִי וְְחוּלִּין מְעוֹרָבִין  זֶה בָזֶה עֲשִירִי מֵאֵלָיו קָדוֹש לַתְּשִיעִי תְּשִיעִי  קָא קָרֵי לֵיהּ קְרָאָן עֲשִירִי עֲשִירִי וּתְשִיעִי  מְעוֹרָבִין זֶה בָזֶה מ״ט עֲשִירִי קָא קָרֵי לְהוּ לְתַרְוְַיְיהוּ יָצְאוּ שְנַיִם בָעֲשִירִי וּקְרָאָן  עֲשִירִי עֲשִירִי וְְאַחַד עָשָר מְעוֹרָבִין זֶה בָזֶה קְרָאָן אַחַד עָשָר עֲשִירִי וְְחוּלִּין מְעוֹרָבִין  זֶה בָזֶה הָא תּוּ לָמָה לִי הַיְינוּ הָךְ הָא קמ״ל דְכָל בַת אַחַת תַּרְוְַוְיְיהוּ קָא  קָדְשִי ואע״ג דְלאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ יָתֵיב רַב כָהֲנָא וְְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא  שְמַעֲתָא אֲמַר לֵיהּ רַב אַשִי לְרַב כָהֲנָא וְַהֲלאֹ לאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ וּתְנַן זֶה  הַכְלָל כָל זְמַן שֶלּאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ אֵין אַחַד עָשָר מְקוּדָש הָנֵי מִילֵּי  בָזֶה אַחַר זֶה אֲבָל בְבַת אַחַת תַּרְוְַיְיהוּ קָא קָדְשִי בְזֶה אַחַר זֶה בְהֶדְיָא קָתָנֵי לָהּ  קָרָא לַתְּשִיעִי עֲשִירִי וְְלָעֲשִירִי עֲשִירִי וְְלָאַחַד עָשָר עֲשִירִי אֵין אַחַד עָשָר מְקוּדָש  זֶה הַכְלָל לְאִיתוּיֵי מַאי לָאו לְאִיתוּיֵי בְבַת אַחַת לָא לְאִיתוּיֵי יָצָא עֲשִירִי וְְלאֹ דִבֵר  דְהָא לאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ דְאִי לָא תֵּימָא הָכִי הָא דְתַנְיָא יָצְאוּ שְנַיִם  בַעֲשִירִי וְְלאֹ קָדַם אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵירוֹ וּקְרָאָן עֲשִירִי עֲשִירִי וְְאַחַד עָשָר מְעוֹרָבִין  זֶה בָזֶה וְַהֲלאֹ לאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ אֶלָּא לָאו מִשּוּם דְאָמְרִינַן כָל בְבַת  אַחַת תַּרְוְַיְיהוּ קָא קָדְשִי אִי מִשּוּם הָא לָא אִירְיָא הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן דְקָדֵים חַד  מִינַּיְיהוּ וְְאַפֵיק לְרֵישֵיהּ וְְקַרְיֵיהּ אַחַד עָשָר וְַהֲדַר אִיעֲרוּב וּנְפוּק בַהֲדָדֵי וְְקָרֵינְהוּ  עֲשִירִי דְהָא נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ וְְהָא לאֹ קָדַם קָתָנֵי מַאי לאֹ קָדַם דַהֲדַר  אִיעֲרוּב וּכְמַאן דְלָא כְרַבִי דְאִי רַבִי הָאָמַר אַחַד עָשָר לָא הָוְֵי עֲקִירָה אפי׳ תֵּימָא  רַבִי כִי אָמַר רַבִי הֵיכָא דְאִית לֵיהּ בְהֵמוֹת טוּבָא דאמרי׳ חַד עִישּוּרָא קָאָמַר הָכָא  דְלֵית לֵיהּ בְהֵמוֹת טְפֵי מַאי רַבִי דְתַנְיָא קָרָא לָעֲשִירִי אַחַד עָשָר וְְלָאַחַד עָשָר  עֲשִירִי אֵין אַחַד עָשָר קָדוֹש דִבְרֵי רַבִי ר׳ יוֹסֵי בר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַד עָשָר קָדוֹש  כְלָל אָמַר רַבִי כָל זְמַן שֶלּאֹ נֱֶעקַר שֵם עֲשִירִי הֵימֶנּוּ אֵין אַחַד עָשָר קָדוֹש אֲמַר  רָבָא הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְגוֹן דְאִית לֵיהּ בְהֵמוֹת טוּבָא דְאָמְרִינַן חַד עִישּוּרָא קָאָמַר  יָצְאוּ שְנַיִם בַעֲשִירִי תָּנָא חֲדָא יִרְעוּ וְְתָנָא חֲדָא יַקְרִיבוּ וְְתַנְיָא אִידָךְ יָמוּתוּ לָא  קַשְיָא הָא דְתָנָא יִרְעוּ רַבָנַן הִיא דְאָמְרִי אֵין מְבִיאִין קָדָשִים לְבֵית הַפְסוּל  אין  וכל מעשר בקר וצאן. משמע בין שקראו הוא עשירי בין שהיה עשירי למנין  ולא קראו עשירי: שמיני ושנים עשר. חס קראס עשירי: מה הוא. העשירי  גמור אינו מקודש אלא בסמוך לו, שאין לך סמוך נו יותר מגופו: אף  טעותו. מה שהוא טעה וקרח עשירי אינו מקודם אח״כ שטעה באותו  שסמוך למעשר גמור, כגון תשיעי ואחד  עשר שהן סמוכין לו זה מלפניו וזה  מלחמריו: מיוחד. שהעשירי אינו אלא  חמד: אף טעותו מיוחדת. שלס טעה  בתשיעי ונחמד עשר לא היו שניס  מקודשין אלא אחד מהם, והיכי אמרת  לכולסו מקודסיס: עד שישתוק  בתשיעי. שאילו קראו עשירי לח ליהוי  אחד עשר קדום משוס דשני טעיות של  מעשר חמד אינן קדוסיס, דטעותו  מיוחדת כהוח עלמו: וטעמה דרבי  אלעזר הכי הוי משום דסבר לה בר׳  יהודה דאמר במתני׳ טעות וכו׳. דקאמר  וכי ים תמורה עושה תמורה. וכ״ש  אבוה דר׳ אלעזר אמר בפרק ראשון  דתמורה (דף ט.) דאין ממירין ומוזכין  וממירין, דלאחר שהמירו על הבהמה  פעם אחת אינה תופסת עוד תמורה  פעם אחרת, והכא נמי אין שתי טעיות  למעשר: בתשיעי. כשהיה תשיעי ראוי  לצאת: עשירי וחולין. דחמד מהן הוי  תשיעי, ואחד מעשר אע״ג דקראו  תשיעי: מעורבין. ואין נאכלין אלא  במומן, והגוח וסעובד אחד מהן אינו  סופג את הארבעים רשמה חולין הוא:  עשירי ואחד עשר מעורבין. כלומר  מעשר גמור ואחד עשר קדום הויין  מעורבין ביחד, ומשוס דאחד עשר שהוא  קדום קרב שלמיס לכך יקרבו שניהם)  ויאכלו כחומר קודם שבהן דטעונין סמי  מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים:  הא תו למה לי. כיון דחשמעינן דילאו  שניהם בתשיעי וקראן עשירי ממילא  ידענא דכי הסוח דינה חיכח בילהו  שניהס בעשירי: בבת אחת. דקרה מס  עשירי לעשירי ולאחד עשר נצ״מ: אע״ג  דלא נעקר. דהח לעשירי נמי קרא  עשירי: לאיתויי יצא עשירי ולא דבר.  דלא חשיבא עקירה בהך שתיקה הח״כ  עקרו בפירוש וקראו תשיעי: דאי לא  תומא הכי. דבב״ח קדום. ולרב חסי  דקפריך לרב כהנא והלה לא נעקר וכו׳  לא הוה שמיע ליה מחי דמרילנה לעיל  הח קמ״ל דבנ״מ כו׳: הכא במאי  עסקינן. דקמני עשירי ואחד עשר  מעורבין, דמשבינן ליה לאחד עשר  מקודם אע״ג דקרח לעשירי עשירי כגון  דקדים כו׳ וקרייה אחד עשר להסתה  נעקר שס עשירי ממנו שלא קראו עשירי  אלא אחד עשר, ולהכי אע״ג דהדר קרה  אתרוייהו עשירי קדום האחד עשר, אבל  היכא דמתחלה קרינהו עשירי אע״ג  דבבת אחת לח הוי אחד עשר קדום.  ולהכי מוקמינן כגון דקרייה אחד עשר  דחי קרייה תשיעי לה חילטריך למימני  דהא ודאי עקירה הוי, אבל באחד עשר פליג רבי והמר דלא הוי עקירה כדלקמן ואילטריך לאשמועינן דהוי עקירה: וכמאן. מתרלינן דמה שקורהו  אחד עשר חשיבה עקירה: דאית ליה בהמות טובא. לעשר, דהשתא כי מנה עשרה ראשונים וקרח העשירי אחד עשר איכא למימר דבהכי לא  נעקר שס עשירי ממנו, דמאי אחד עשר דקאמר מד עישורה קאמר כלומר זה עישור ראשון: אבל היכא דל״ל בהמות יותר. מחמד עשר או י״צ  או י״ג או י״ד חו ט״ו ליכא למימר הכי, שאין מנהגו של עולם לומר זה עישור אחד אלא אם כן יודע מיהו לו עיטוריות הרבה, הלכך אמרינן  דאחד עשר ממש קאמר ועקר שס עשירי ממנו: יצאו שנים בעשירי, היינו כגון אמר מר, וחשמעתה דרבה קמהדר דקאמר לעיל יצאו שניס  בעשירי קראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה, והמתח קה פרים תני חדא להנהו שניס שמעורבין ידעו עד שיסממנו, ותניא אידך כו'");  *) המסך רש״י נמלא בדף סה.  רש״י כת״י  עַד שֶיִּשְתּוֹק בַתְּשִיעִי ( אלא שלא קראו עשירי לה ). יֵש  לְפָרֵש בִשְנֵי עִנְיָנִים לָאו דַוְְקָא שֶיִּשְתּוֹק בַתְּשִיעִי אֶלָּא שֶלּאֹ קְרָאוֹ  עֲשִירִי וְַאֲפִילּוּ קְרָאוֹ תְּשִיעִי דְאִם קְרָאוֹ עֲשִירִי אֵין אַחַד עָשָר קָדוֹש דִשְתֵּי  טָעֻיּוֹת אֵין קִדוּשִין כְאֶחָד דְטָעוּת מְיוּחֶדֶת בָעֵינַן כהוא עַצְמוֹ וְְעוֹד יֵש  לְפָרֵש דְאִם קְרָאוֹ לַתְּשִיעִי תְּשִיעִי תּוּ  לָא הָוְֵי טָעוּת כְשִקְרָא לַעֲשִירִי תְּשִיעִי  וּכְאִילּוּ קְרָאוֹ עֲשִירִי דָמֵי וְְאֵין אֶחָד  עָשָר מְקוּדָש דְלָא חָשֵיב כְאִילּוּ נֶעֶקְרָה  שֵם עֲשִירִי מִמֶנּוּ וְְהָשְתָּא הָוְֵי שֶיִּשְתּוֹק  דַוְְקָא שֶלּאֹ יְדַבֵר כְלָל ומתרצא בְהָכִי  קוּשְיָא אַחַת לְקַמָן בשמעתין דְקָאָמַר  הב״ע דְקָדִים חַד מִינַּיְיהוּ וְְאַפֵיק  לְרֵישֵיהּ וְְקָרָא אַחַד עָשָר וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ  כְמַאן דְלָא כְרַבִי דְאִי כְרַבִי הָא  אָמַר אֶחָד עָשָר לָא הָוְֵי עֲקִירָה  וְְהָשְתָּא לוֹקְמָהּ דקרוי תְּשִיעִי לְהַהוּא  דְאַפְקֵיהּ לְרֵישֵיהּ דלדברי הַכלֹ הָוְְיָא  עֲקִירָה וּלְפִי פֵּירוּש זֶה נִיחָא דְלָא  הָוְֵי עֲקִירָה כדפרי׳ וללשון רִאשוֹן  שֶּפֵירַשְתִּי לְהָכִי לאֹ מוֹקֵי לֵיהּ דלקרייה  תְּשִיעִי דְלָא אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי הָא  דְוְַדַאי הָוְֵי עֲקִירָה אֲבָל הָא אִיצְטְרִיךְ  לְאַשְמוּעִינַן מִשּוּם דְזִמְנִין לאֹ הָוְֵי  עֲקִירָה לְרַבִי הֵיכָא דְאִית לֵיהּ בְהֵמוֹת  טוּבָא׃ שְנַיִם בַעֲשִירִי כו׳. לְעֵיל  פ״ב (יז׃ ושם ד״ה אפשר  ) פֵירַשְתִּי דְמָצֵי סָבַר אִי אֶפְשָר  לְצַמְצֵם׃