וְְקוֹבֵר
אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא אֵין צָרִיךְ אָמַר אַבַיֵי אַף
תַּלְמִיד חָכָם מִיבָעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְסוּקָא
דְרַחֲמֵי כְגוֹן בְיָדְך אַפְקֵיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי
ה׳ אֵל אֱמֶת׃ א״ר לֵוְִי בַר חָמָא אֲמַר ר״ש בֶן
לָקִיש לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע
שנא׳ רָגְזוּ וְְאַל תֶחֶטְאוּ. אִם נִצְּחוּ מוּטָב וְְאִם
לָאו יַעֲסוֹק בַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר אָמְרוּ בִלְבַבְכֶם אִם
נִצְּחוּ מוּטָב וְְאִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְמַע שֶנֶּאֱמַר
עַל מִשְׁכַּבְכֶם אִם נִצְּחוּ מוּטָב וְְאִם לָאו יִזְכוֹר
לוֹ יוֹם הַמִיתָה שֶנֶּאֱמַר וְדוֹמוּ סֶלָה. וא״ר לֵוְִי
בַר חָמָא אֲמַר ר׳ שִמְעוֹן בֶן לָקִיש מַאי דִכְתִיב
וְְאֶתְּנָה לְך אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן וְְהַתּוֹרָה וְְהַמִצְוְָה
אֲשֶר כָתַבְתִּי לְהוֹרוֹתָם לוּחוֹת אֵלּוּ עֲשֶרֶת
הַדִבְרוֹת תּוֹרָה זֶה מִקְרָא וְְהַמִצְוְָה זוֹ מִשְנָה אֲשֶר
כָתַבְתִּי אֵלּוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים לְהוֹרוֹתָם זֶה גְּמָרָא מְלַמֵד שֶכוּלָּם נְתָנוֹ לְמשֶֹה
מִסִּינַי׃ א״ר יִצְחָק כָל הַקּוֹרֵא ק״ש עַל מִטָּתוֹ כְאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶל שְתִי פִיּוֹת בְיָדוֹ שֶנֶּאֱמַר רוֹמְמוֹת אֶל בִּגְרוֹנָם
וְְחָרַב פִיפִיּוֹת בְיָדָם מַאי מַשְמַע אֲמַר מָר זוּטְרָא וְְאִיתֵּימָא רַב אַשִי מֵרֵישָא דְּעִנְיָנָא דִכְתִיב יַעְלְזוּ חֲסִידִים בִכְבוֹד
יְרַנֵּנוּ עַל מִשְכְבוֹתָם וּכְתִיב בַתְרֵיהּ רוֹמְמוֹת אֶל בִּגְרוֹנָם וְְחָרַב פִיפִיּוֹת בְיָדָם. וְְאָמַר רַבִי יִצְחָק כָל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת
שְמַע עַל מִטָּתוֹ מַזִּיקִין בְדֵילִין הֵימֶנּוּ שֶנֶּאֱמַר וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוֹף וְְאֵין עוֹף אֶלָּא תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר הֲתָעִיף עֵינֶיך
בוֹ וְְאֵינֶנּוּ וְְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא מַזִּיקִין שֶנֶּאֱמַר מַזֵּי רָעָב ולחומי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירֵי. אָמַר רַבִי שִמְעוֹן בֶן לָקִיש כָל
הָעוֹסֵק בַתּוֹרָה יִסּוּרִין בְדֵילִין הֵימֶנּוּ שֶנֶּאֱמַר וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוֹף וְְאֵין עוֹף אֶלָּא תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר הֲתָעִיף עֵינֶיך בוֹ
וְְאֵינֶנּוּ וְְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא יִסּוּרִין שֶנֶּאֱמַר מַזֵּי רָעָב ולחומי רֶשֶׁף אֲמַר לֵיהּ רַבִי יוֹחָנָן הָא אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶל בֵית רַבָן
יוֹדְעִין אוֹתוֹ שֶנֶּאֱמַר וְַיּאֹמֶר אִם שָמוֹעַ תִּשְמַע לְקוֹל ה׳ אֱלהֶֹיך וְהַיָּשָׁר בְעֵינָיו תַּעֲשֶה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְְשָמַרְתָּ
כָל חֻקָּיו כָל הַמַּחֲלָה אֲשֶר שָמְתִּי בְמִצְרַיִם לאֹ אָשִים עָלֶיך כִי אֲנִי ה׳ רוֹפְאֶךָ אֶלָּא כָל שֶאֶפְשָר לוֹ לַעֲסוֹק בַתּוֹרָה
וְְאֵינוֹ עוֹסֵק הקב״ה מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מְכוֹעָרִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ שנא׳ נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוּב וּכְאֵבִי נֶעְכָר וְְאֵין
טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר כִי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ. אָמַר רַבִי זֵירָא וְְאִיתֵימָא רַבִי חֲנִינָא
בַר פַפָא באֹ וּרְאֵה שֶלאֹ כְמִדַת הקב״ה מִדַת בָשָר וְָדָם מִדַת בָשָר וְָדָם אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ לַחֲבֵירוֹ מוֹכֵר עָצֵב וְְלוֹקֵחַ
שָמֵחַ אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן נָתַן לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְרָאֵל וְְשָמֵחַ שנא׳ כִי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ. אֲמַר
רָבָא וְְאִיתֵימָא רַב חִסְדָא אִם רוֹאֶה אָדָם שֶיִּסּוּרִין בָאִין עָלָיו יְפַשְפֵש בְמַעֲשָיו שנא׳ נַחְפְּשָׂה דַרְכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְְנָשוּבָה
עַד ה׳ פִשְפֵש וְְלאֹ מָצָא יּתּלּהּ בְּבִטּוּל תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ
וְְאִם תָּלָה וְְלאֹ מָצָא בְיָדוּעַ שֶיִּסּוּרִין שֶל אַהֲבָה הֵם שֶנֶּאֱמַר כִי אֶת אֲשֶר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ. אֲמַר רָבָא אָמַר רַב
סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא כָל שהקב״ה חֵפֶץ בוֹ מְדַכְּאוֹ בְיִסּוּרִין שֶנֶּאֱמַר וה׳ חֵפֶץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי יָכוֹל אֲפִילּוּ לָא קִבְּלָם
מֵאַהֲבָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם תָּשִים אָשָם נַפְשוֹ מָה אָשָם לְדַעַת אַף יִסּוּרִין לְדַעַת וְְאִם קִבְּלָם מַה שְּכָרוֹ יִרְאֶה זֶרַע
יַאֲרִיךְ יָמִים וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶׁתַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְיָדוֹ שנא׳ וְְחֵפֶץ ה׳ בְיָדוֹ יִצְלָח פְלִיגִי בָהּ רַבִי יַעֲקבֹ בַר אִידִי וְְרַבִי
אַחָא בַר חֲנִינָא חַד אֲמַר אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִין שֶל אַהֲבָה כָל שֶאֵין בָהֶן בִטּוּל תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶר תְּיַסְּרֶנּוּ
יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ וְְחַד אָמַר אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִין שֶל אַהֲבָה כָל שֶאֵין בָהֶן בִטּוּל תְּפִלָּה שֶנֶּאֱמַר בָרוּךְ אֱלהִֹים
אֲשֶר לאֹ הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי אָמַר לְהוּ רַבִי אַבָא בְרֵיהּ דר׳ חִיָּיא בַר אַבָא הָכִי אֲמַר ר׳ חִיָּיא בַר אַבָא
א״ר יוֹחָנָן אֵלּוּ וְְאֵלּוּ יִסּוּרִין שֶל אַהֲבָה הֵן שֶנֶּאֱמַר כִי אֶת אֲשֶר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ אֶלָּא מהּ ת״ל וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ
אַל תִּקְרֵי תְּלַמְּדֶנּוּ אֶלָּא תְּלַמְּדֵנוּ דָבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֵנוּ ק״ו מִשֵּׁן וְְעַיִן מַה שֵּן וְְעַיִן שֶהֵן אֶחָד מֵאֵבָרָיו שֶל אָדָם
עֶבֶד יוֹצֵא בָהֶן לְחֵרוּת יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָל גּוּפוֹ שֶל אָדָם עַל אַחַת כַמָה וְְכַמָה וְְהַיְינוּ דְרַבִי שִמְעוֹן בֶן לָקִיש דְאָמַר
רשב״ל נֶאֱמַר בְרִית בְמֶלַח וְְנֶאֱמַר בְרִית בְיִסּוּרִין נֶאֱמַר בְרִית בְמֶלַח דִכְתִיב וְְלאֹ תַשְבִית מֶלַח בְרִית וְְנֶאֱמַר
בְרִית בְיִסּוּרִין דִכְתִיב אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְרִית מַה בְרִית הָאָמוּר בְמֶלַח מֶלַח מְמַתֶּקֶת אֶת הַבָשָר אַף בְרִית
הָאָמוּר בְיִסּוּרִין יִסּוּרִין מְמָרְקִין כָל עֲוֹנוֹתָיו שֶל אָדָם׃ תַּנְיָא רַבִי שִמְעוֹן בֶן יוֹחַאי אוֹמֵר שָלש מַתָּנוֹת
טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא לְיִשְרָאֵל וְְכוּלָּן לאֹ נְתָנָן אֶלָּא ע״י יִסּוּרִין אֵלּוּ הֵן תּוֹרָה וְְאֶרֶץ יִשְרָאֵל וְְהָעוֹלָם
הַבָא תּוֹרָה מִנַּיִן שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ אֶרֶץ יִשְרָאֵל דִכְתִיב כִי כַאֲשֶר
יֵיסַר אִיש אֶת בְנוֹ ה׳ אֱלהֶֹיך מִיסְרַךְ וּכְתִיב בַתְרֵיהּ כִי ה׳ אֱלהֶֹיך מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה הָעוֹלָם הַבָא דִכְתִיב
כִי נֵר מִצְוְָה וְְתוֹרָה אוֹר וְְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוֹסֵר. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵיהּ דר׳ יוֹחָנָן כָל הָעוֹסֵק בַתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים
ואם תלמיד חכם הוא. שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד דיו
המשיתי מטוב. מן התורה: וכאני נעכר. מכה עכורה: המוכר
בכך: ירגיז ילד טוב. שיעשה מלחמה עם יצר הרע: ודומו סלה.
עלב. שפירם הימנו דבר חשוב כזה ומתוך דוחקו מכרו: ושמח.
יוס הדומיה הוא יום המות שהוח דומיה עולמית: זה מקרא. מומם
שהרי הקב״ה מזהירם מלעזוב אותה ומשצחה לפניהס בלקמ טוב אמר
שמלוה לקרות בתוכה: זו משנה. שיתעסקו במשנה: זה גמרא.
שנתנה להם: פשפש ולא מלא. לא מלח עבירה בידו שבשבילה ראוין
סברת טעמי המשניות שממנו יולאה
יסורין הללו לנה: אשרי הגבר אשר
הוכחה. אצל המורים הוראה מן
מיסרנו יה ומתורתך מלמדנו. שבשביל
המשנה נקרחו מבלי העולם נמס׳
יסורין לריך אדם לנח לידי תלמוד
סוטה (דף כב.): כאלו אומז קרב של
תורה: יסורין של אהבה. הקב״ה
שמי פיות בידו. להרוג את המזיקין:
מייסרו בעוה״ז בלח סוס עון כדי
מאי משמע. (3) דבקריאת שמע: הסעיף
להרצות שכרו בעולם הבא יותר מכדי
עיניך בו. חס מכפל וסגרת עיניך
זכיותיו: וה׳ מפן דכאו החלי. מי
בתורה (ג) היא מסתכמת ממך: ובני
שהקב״ה חפץ בו מחלהו ביסורין: אשם.
רשף יגביהו עוף. העוף מסלקס ממך (7):
קרבן: נפשו. מדעתו: דבר זה.
קטב מרירי. זה שס שד הלהריס
שאשרי אדם אשר מיסרנו יה: מתורתך
במסכת פסחים (דף קיש:): ולמומי
מלמדנו. כלומר מתורתך חנו למדין
כסף. כתיב בין רעב למזיקין נדרש
אותו: נאמר צרים ביסורין דכתיב אלה
לפניו ולאמריו יסורין ומזיקין: אפילו
דברי הברית. המר הקללות נאמר
תינוקות של בית רבן יודעים. שהתורה
במשנה תורה: אף יסורין ממרקין כל
מגינה שלמדין מספר חומם חס
עונותיו של אדם גרסי׳: ודרך חיים. מיי
שמוע משמע [וגו׳] כל המחלה אשר
העוס״צ הויין לו מוכמות מוסר לאדם:
שמתי וגו׳. ואפילו הקטנים שלא
ובניס
הגיעו לספר חיוב כבר למדו: