ס.הרואהפרק תשיעיברכות

הנכנס  מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אין  צריך לברך וא״ד אמר רב הונא לא שנו  אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר  וקנה אין צריך לברך ור׳ יוחנן אמר אפילו  קנה וחזר וקנה צריך לברך מכלל דכי יש  לו וקנה דברי הכל צריך לברך מיתיבי בנה  בית חדש ואין לו כיוצא בו קנה כלים חדשים  ואין לו כיוצא בהם צריך לברך יש לו כיוצא  בהם אין צריך לברך דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר  בין כך ובין כך צריך לברך בשלמא ללישנא  קמא רב הונא כר״מ ורבי יוחנן כרבי יהודה  אלא ללישנא בתרא בשלמא רב הונא כרבי  יהודה אלא רבי יוחנן דאמר כמאן לא כר״מ ולא  כרבי יהודה אמר לך רבי יוחנן הוא הדין  דלרבי יהודה קנה וחזר וקנה נמי צריך  לברך והא דקא מיפלגי ביש לו וקנה  להודיעך כחו דר״מ דאפי׳ קנה ויש לו אין  צריך לברך וכל שכן קנה  וחזר וקנה דאין צריך לברך וליפלגו בקנה  וחזר וקנה דאין צריך לברך להודיעך כחו דר׳ יהודה כח דהתירא עדיף  ליה׃ מברך על הרעה כו׳׃ היכי דמי כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דטבא היא  לדידיה דמסקא ארעא שירטון ושבחא השתא מיהא רעה היא׃ ועל הטובה כו׳׃ היכי דמי כגון  דאשכח מציאה אף על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה השתא מיהא טובה  היא׃ היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו׳ הרי זו תפלת שוא׃ ולא מהני  רחמי מתיב רב יוסף ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב לאחר שדנה לאה  דין בעצמה ואמרה י״ב שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם  זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא׳ ותקרא את שמה דינה אין מזכירין  מעשה נסים ואיבעית אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה כדתניא שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים  שלא יסריח משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר מארבעים יום ועד שלשה חדשים יבקש רחמים  שלא יהא סנדל משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה יבקש  רחמים שיצא בשלום ומי מהני רחמי והא״ר יצחק בריה דרב אמי איש מזריע תחלה יולדת נקבה  אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו  שניהם בבת אחת׃ היה בא בדרך׃ ת״ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר  אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח  בה׳ אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה  לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה׳ מסיפיה לרישיה מדריש נכון  לבו בטוח בה׳ משמועה רעה לא יירא ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי  יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים אמר ליה  והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב יהודה בר נתן הוה שקיל  ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב כי פחד  פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב׃ הנכנס  לכרך׃ תנו רבנן בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר  מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי  ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהוצאתני מכרך זה  לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף  כל אויב ואורב בדרך אמר רב מתנא ל״ש אלא בכרך שאין דנין והורגין בו אבל בכרך שדנין והורגין  בו לית לן בה א״ד אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה  זכותא ת״ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי׳ אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו ואל יארע בי  דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי אמר אביי לא לימא  אינש הכי דלא לפתח פומיה לשטן דאמר ר״ל וכן תנא משמיה דר׳ יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו  לשטן אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר להו נביא  שמעו דבר יי׳ קציני סדום וגו׳ כי נפיק מאי אומר א״ר אחא מודה אני לפניך יי׳ אלהי שהצלתני מן  האור ר׳ אבהו על לבי בני אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד  גברי בחד אבריה אמר היינו דר׳ אחא דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי׳ אלהי  שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של  בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל  ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם  התכבדו  דקנה ומזכ וקנה דברי הכל אין צריך לברך. דהח רבי יוחנן לא  של ים ומתחלתו ולד היה חלה שנרלף משל לאדם שסטר חת מצירו  אמר צריך לברך אלא משום דלענין קנייה מדם הוא: ואיכא דאמרי  והחזיר לוכמו להמוריו: ומי מהני. מפלה לזכר אפילו בתוך ארבעים  כו׳ מכלל דכי יש לו וקנה דברי הכל צריך לברך. דהח רב הונא  יוס והלח הדבר תלוי בהזרעה מחלה: הכי גרסינן משכחת לה  לא אמר אין צריך לברך אלא דקנה וחזר וקנה דליכא מדום כלל אבל  דמהניא כגון שהזריעו שניהם בבת אחת: כל היכי דדרשת לים  יש לו וקנה דאיכא מדום מודה הוא  להאי קרא. מדרים לחדח משמעות:  דלריך: בין כך ובין כך. בין שים  מסיפיה לרישיה מדרים. מי שנכון  לו בין שאין לו הואיל ולא קנה  לנו בטוח ניי׳ משמועה רעה לא  הראשונים ועכשיו קנה צריך לברך:  יירה: בדברי תורה כתיב. חסרי  לא כר׳ מאיר ולא כרבי יהודה.  אדם מפחד תמיד שמח משתכמ  דאפילו רבי יהודה לח פליג אלא  ממנו שמתוך כך הוא מחזיר לשנותס  נים לו וקנה אבל בקנה ומזכ וקנה  תמיד: תנו רבנן. בן עזאי אמרה  לא: דמסקה ארעה שרטון. לימ״ן  דאמר שמיס בכניסתו ושמיס  מחמת המים והוה ליה לזבל: השתא  ביליחתו: לית לן נה. יזהר נעלמו  מיהא רעה היא. שמחבלת תבואה  שלא יפסע חו חס פשע כבר חל יכנס  של שנה זו ומברך ברוך דיין האמת:  במקום סכנה: צי נני. בית המרמן:  ועל הטוב שהיא מעין הרעה. יברך  מתוקים. חפירה שהמיס נופלים  הטוב והמטיב: מאי היא. כגון  לתוכה ובני אדם כוחליס על גבי  דחשכח מליאה: שלא יסכים. הזרע  מקרה שעל גבה: בחד אבריה.  אלא יקלוט ויהיה ולד ולאחר סלסה  בזרועו החזיק אחד או שניס חה  ימים הס לח קלט כבר הסריח ואין  בזה החזיקו עד מאה ואמר: היינו  תפלה מועלת: שלא יהא סנדל. ישלה  דרבי אמא. דבעי חודויי שהולהמני  תתעבר אשתו ולד המר ויהיה פוממ  לשלום: שאין דרכן של בני אדם  לוכתו של ראשון ודומה לדג של יס  וכו׳. כלומר לא היה להם לעסוק  ששמו סנדל. הכי אמרינן נמס׳  ברפוחות אלא לבקש רחמים: התכבדו