סא׃הרואהפרק תשיעיברכות

תַּנְיָא  רֵיאָה שוֹאֶבֶת כָל מִינֵי מַשְקִין כָבֵד כוֹעֵס מָרָה  זוֹרֶקֶת  בוֹ טִפָה וּמַנִּיחָתוֹ טְחוֹל שוֹחֵק קָרְקְבָן טוֹחֵן  קֵיבָה  יְשָנָה אַף נֵעוֹר נֵעוֹר הַיָּשָן  יָשָן הַנֵּעוֹר נִמוֹק וְְהוֹלֵךְ  לוֹ תַּנָּא אִם שְנֵיהֶם יְשֵנִים אוֹ שְנֵיהֶם  נְעוּרִים מִיָּד מֵת תַּנְיָא רַבִי  יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר צַדִיקִים יֵצֶר טוֹב  שופטן שֶנֶּאֱמַר וְְלִבִי חָלַל  בְקִרְבִי  רְשָעִים יֵצֶר רַע שופטן  שֶנֶּאֱמַר נְאֻם פָשַע לָרָשָע  בְקֶרֶב  לְבֵי אֵין פַחַד אֱלהִֹים לְנֶגֶד  עֵינָיו בֵינוֹנִים זֶה וְָזֶה שופטן שֶנֶּאֱמַר  יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִיעַ משופטי  נַפְשוֹ אֲמַר רָבָא כְגוֹן אָנוּ  בֵינוֹנִים אֲמַר לֵיהּ אַבַיֵי לאֹ  שָבֵיק  מַר חַיֵּי לְכָל בְרִיָּה וְַאֲמַר  רָבָא לאֹ אֵיבְרֵי עָלְמָא אֶלָּא לִרְשִׁיעֵי  גְּמוּרֵי אוֹ לְצַדִיקֵי גְּמוּרֵי  אֲמַר רָבָא לֵידַע אֱינָש בְנַפְשֵיהּ אִם  צַדִיק גָּמוּר הוּא אִם לָאו  אֲמַר  רַב לאֹ אֵיבְרֵי עָלְמָא אֶלָּא  לְאַחְאָב בֶן עָמְרִי ולר׳ חֲנִינָא בֶן דוֹסָא  לְאַחְאָב בֶן עָמְרִי הָעוֹלָם  הַזֶּה וּלְרַבִי חֲנִינָא בֶן דוֹסָא  הָעוֹלָם הַבָא׃ וְְאָהַבְתָּ אֶת י״י אֱלהֶֹיך׃  תַּנְיָא ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר  אִם נֶאֱמַר בְכָל נַפְשְך לָמָה נֶאֱמַר בְכָל  מְאדֶֹך וְְאִם נֶאֱמַר בְכָל מְאדֶֹך לָמָה  נֶאֱמַר בְכָל נַפְשְך אֶלָּא אִם  יֵש לְך אָדָם שֶגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו  מִמָמוֹנוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר בְכָל נַפְשְך וְְאִם  יֵש לְך אָדָם שֶמָמוֹנוֹ חָבִיב  עָלָיו מִגּוּפוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר בְכָל מְאדֶֹך רַבִי  עֲקִיבָא אוֹמֵר בְכָל נַפְשְך  אֲפִילּוּ  נוֹטֵל אֶת נַפְשְך תָּנוּ רַבָנָן  פַעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָעָה שֶלאֹ  יַעַסְקוּ יִשְרָאֵל בַתּוֹרָה בָא  פַפוֹס בֶן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִי עֲקִיבָא  שֶהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָרַבִים  וְְעוֹסֵק בַתּוֹרָה אָמַר לֵיהּ  עֲקִיבָא אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְנֵי מַלְכוּת  אֲמַר לוֹ אֶמְשוֹל לְך מָשָל  לְמָה  הַדָבָר דוֹמֶה לְשוּעָל שֶהָיָה  מְהַלֵּךְ  עַל גַּב הַנָּהָר וְְרָאָה דָגִים  שֶהָיוּ  מִתְקַבְצִים  מִמָקוֹם  לְמָקוֹם אָמַר לָהֶם מִפְנֵי מָה  אַתֶּם בוֹרְחִים אָמְרוּ לוֹ מִפְנֵי רְשָׁתוֹת  שֶמְבִיאִין עָלֵינוּ בְנֵי אָדָם  אֲמַר  לָהֶם רְצוֹנְכֶם שֶתַּעֲלוּ לַיַּבָשָה  וְְנָדוּר אֲנִי וְְאַתֶּם כְשֵם שֶדָרוּ אֲבוֹתַי  עִם אֲבוֹתֵיכֶם אָמְרוּ לוֹ אַתָּה  הוּא שֶאוֹמְרִים עָלֶיך פִקֵּחַ  שֶבַחַיּוֹת לאֹ פִקֵּחַ אַתָּה אֶלָּא טִפֵש אַתָּה  וּמָה בִמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ אָנוּ  מִתְיָרְאִין  בִמְקוֹם מִיתָתֵנוּ עַל אַחַת  כַמָה וְְכַמָה אַף אֲנַחְנוּ עַכְשָיו שֶאָנוּ  יוֹשְבִים  וְְעוֹסְקִים בַתּוֹרָה שֶכָתוּב בָהּ כִי הוּא  חַיֶּיך וְְאוֹרֶךְ יָמֶיך כָךְ אִם  אָנוּ הוֹלְכִים וּמְבַטְּלִים מִמֶנָּה עאכ״ו  אָמְרוּ לאֹ הָיוּ יָמִים מוּעָטִים  עַד שֶתְּפָסוּהוּ לר״ע וְַחֲבָשוּהוּ בְבֵית  הָאֲסוּרִים וְְתָפְסוּ לְפַפוּס בֶן  יְהוּדָה  וְַחֲבָשוּהוּ אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ  פַפוּס  מִי  הֱבִיאֲך לְכָאן אָמַר לֵיהּ אַשְרֶיך רַבִי עֲקִיבָא שֶנִּתְפַסְתָּ עַל דִבְרֵי תוֹרָה אוֹי לוֹ לְפַפוּס שֶנִּתְפַס  עַל דְבָרִים בְטֵלִים בְשָעָה שֶהוֹצִיאוּ אֶת ר׳ עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן ק״ש הָיָה וְְהָיוּ סוֹרְקִים  אֶת בְשָרוֹ בְמַסְרְקוֹת שֶל בַרְזֶל וְְהָיָה מְקַבֵל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָמַיִם אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו  רַבֵינוּ עַד כָאן אָמַר לָהֶם כָל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָסוּק זּהּ בְכָל נַפְשְך אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת  נִשְמָתְך אָמַרְתִּי מָתַי יָבאֹ לִידֵי וְַאֲקַיְּימֶנּוּ וְְעַכְשָיו שֶבָא לְיָדִי לאֹ אֲקַיְּימֶנּוּ הָיָה מַאֲרִיךְ בְאֶחָד  עַד שֶיָּצְתָה נִשְמָתוֹ בְאֶחָד יָצְתָה ב״ק וְְאָמְרָה אַשְרֶיך ר״ע שֶיָּצְאָה נִשְמָתְך בְאֶחָד אָמְרוּ  מַלְאֲכֵי הַשָּרֵת לִפְנֵי הקב״ה זוֹ תּוֹרָה וְְזוּ שְכָרָהּ מִמְתִים יָדְך י״י מִמְתִים וְגוֹ׳ אָמַר לָהֶם  חֶלְקָם בַחַיִּים יָצְתָה בַת קוֹל וְְאָמְרָה אַשְרֶיך ר״ע שֶאַתָּה מְזוּמָן לְחַיֵּי העוה״ב׃ לאֹ יָקֵל  אָדָם אֶת ראֹשוֹ כְנֶגֶד שַעַר הַמִזְרָח שֶהוּא מְכֻוָּוְן כְנֶגֶד בֵית קָדְשֵי הַקָּדָשִים וכו׳׃ אָמַר  רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב לאֹ אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְְלִפְנִים וברואה אִיתְמַר נַמִי א״ר אַבָא  בְרֵיהּ דְרַבִי חִיָּיא בַר אַבָא הָכִי אָמַר רַבִי יוֹחָנָן לאֹ אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְְלִפְנִים וברואה  וּבְשֶאֵין גָּדֵר וּבִזְמַן שֶהַשְּכִינָה שוֹרָה ת״ר הַנִּפְנֶה בִיהוּדָה לאֹ יַפְנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא  צָפוֹן וְְדָרוֹם וּבַגָּלִיל לאֹ יַפְנֶה אֶלָּא מִזְרָח וּמַעֲרָב וְְרַבִי יוֹסֵי מַתִּיר שֶהָיָה ר׳ יוֹסֵי אוֹמֵר  לאֹ אָסְרוּ אֶלָּא בָרוֹאָה וּבְמָקוֹם שֶאֵין שָם גָּדֵר וּבִזְמַן שֶהַשְּכִינָה שוֹרָה וְַחֲכָמִים אוֹסְרִים  חֲכָמִים הַיְינוּ ת״ק אִיכָא בֵינַיְיהוּ צְדָדִין תַּנְיָא אִידָךְ הַנִּפְנֶה בִיהוּדָה לאֹ יַפְנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב  אֶלָּא צָפוֹן וְְדָרוֹם וּבַגָּלִיל צָפוֹן וְְדָרוֹם אָסוּר מִזְרָח וּמַעֲרָב מוּתָּר וְְרַבִי יוֹסֵי מַתִּיר שֶהָיָה רַבִי  יוֹסֵי אוֹמֵר לאֹ אָסְרוּ אֶלָּא בָרוֹאָה רַבִי יְהוּדָה אוֹמֵר בִזְמַן שֶבֵית הַמִקְדָש קַיָּים אָסוּר בִזְמַן  שֶאֵין בֵית הַמִקְדָש קַיָּים מוּתָּר רַבִי עֲקִיבָא אוֹסֵר בְכָל מָקוֹם רַבִי עֲקִיבָא הַיְינוּ ת״ק אִיכָא  בֵינַיְיהוּ  חוּץ לָאָרֶץ רַבָה הֲוְוּ שָדְיָין לֵיהּ  לִבְנֵי  מִזְרָח  וּמַעֲרָב אֲזַל אַבַיֵי שְדַנְהוּ צָפוֹן וְְדָרוֹם עַל רַבָה תָּרְצַנְהוּ אֲמַר מַאן הַאי  דְקָמְצַעֵר לִי אֲנָא כר׳ עֲקִיבָא סְבִירָא לִי דְאָמַר בְכָל מָקוֹם אָסוּר׃  אַחֵר  ומערב. המוכיו למזרח ופניו למערב ולח המוכיו למערב ופניו  למזרח. מפני שירושלים בארץ יהודה היה בלפונה של ארץ יהודה  בגבול שבין יהודה לבנימין וים מארץ יהודה הימנה [למזרח] עד  סוף ארץ ישראל והימנה למערב עד סוף ארץ ישראל שאכן  יהודה על פני כל אורך ארץ ישראל  היה מן המזרח למערב כרזועם  ארוכה וקלרה וחס יפנה מזכמ  ומערב יהיה פרועו ללד ירושלים או  פרועו שלפניו חו פרועו שלאחריו  אבל לפון ודכוס יפנה ובלבד שלא  יפנה כנגד ירושלים ממם בדרומה  של ארץ יהודה: ובגליל. שהיה  בלפונה של ח״י לא יחזיר פניו לפון  ודרוס חלה מזרח ומערב: ס״ג  וחכמים אוסכין. ולח גרסינן בכל  מקוס: חכמים היינו פ״ק. דאמר  לא יפנה ולא מפליג בין כוחה ללא  רואה נין בזמן הצית נין בזמן הזה:  איכא בינייהו לדדיס. דיהודה וגליל  שאינן כנגד ירושלים ממש. למנה  קמח לדדין נמי אסירי דהח הנפנה  ביהודה קחמר כל יהודה משמע ורבנן  בתרחי סברי כנגד ירושלים ממם  אסור אבל לצדדין מותר דהח אדר׳  יוסי קיימי דחמר לא חסכו אלא  ברואה אבל ברמוק לח ואפילו כנגד  ירושלים ממש וחמו רבנן למימר  ומכמיס חוסרים אפילו שלה ברואה  ואפילו בזמן הזה ומיסו נגד ירושלים  לא: צדר׳ עקיבא גרסינן בכל מקום.  הלכך בחולה לאכן כמי קאמר: הוו  שדיין ליה לבני. לבניס שיםב עליהן  לפנות היו מתוקנים וזקופות על  לדיהן רחמן א׳ למזרח והשני למערב  לבנה אחת לצפון ולבנה המת לדרוס  והוא יושב על האמת ונפנה בינמיס  נמלא הוא נפנה צפון ודרום ולא היה  כולה לפנות בבבל מזרח ומערב לפי  שבכל במזרחה של ארץ ישראל עומדת  שלא יהח פרועו לא מלפניו ולא  מלחמריו לצד ארץ ישראל: אזל אניי  שדנהו לפון ודרוס. לראות חס יקפיד  כנו על כך אי סבירא ליה כר״ע דחמר  בחו״ל נמי קפדיון עלה דמילמה:  חמוריו ופניו למערב ומסקינן  אפילו נמון לארץ ומפרש בירושלמי  ובלבד שאין שס כותל: