שנאמר פעלתי השמיני וכתיב כי ברכו אלהים כל אלה [ מבני ] ( ל ) עובד
אדום המה ובניהם ואחיהם ( אנשי ) [ איש ] חיל בכח לעבודה ששים ושנים
לעובד אדום אמר ר׳ אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל
הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני
ורבה עוקר הרים אצטריכא להו שעתא שלחו להתם סיני ועוקר הרים איזה
מהם קודם שלחו להו סיני קודם שהכל צריכין למרי חטיא אף על פי כן
לא קבל עליו ר׳ יוסף דאמרי ליה כלדאי מלכת תרתין שנין מלך רבה
עשרין ותרתין שנין מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא כל הנך שני דמלך
רבה אפילו אומנא לביתיה לא קרא׃ ואמר רבי אבין הלוי מאי דכתיב
יענך ה׳ ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם
ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה׃ ואמר רבי אבין הלוי
כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה
שנאמר ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים
וכי לפני אלהים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא לומר לך כל הנהנה
מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה׃ ואמר רבי
אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי
יתרו שאמר לו למשה לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום
לך בשלום הלך ונתלה׃ ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מן המת אל יאמר
לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום׃
אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק
בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. אמר רבי חייא
בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל
אל חיל יראה אל אלהים בציון׃ אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך שלום רב לאוהבי תורתך
ואין למו מכשול יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה׳
אלהינו אבקשה טוב לך ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום׃ הדרן עלך הרואה
וסליקא לה מסכת ברכות
שנאמר פעלתי השמיני. בני עובד אדום קח משיב בדברי הימים וקח משיב ממניה והיא תשיעית כל אחת ילדה ששה הס ממשיס וארבע
הוסיף עליהם שמונה צנים הראשונים הכי ששים ושנים לעובד אדום: הדוחק את השעה. כגון אבשלום שנקם למלוך בחזקה: אלטריכא
להו שעתא. להיות אחד מהם ראש ישיבה: אלטריכא להו גרסי׳, הולרכו להם חכמים: סיני. היו קורין לרב יוסף שהיה נקי בברייתות
הכנה: עוקר הרים. לרבה בר נחמני שהיה מחודד יותר נפלפול: למרי חטיא. למי שקבן מנוחה למכור כלומר למי שקבן שמועות:
דאמרי ליה כלדאי. לרב יוסף: מלכת
מרתין שנין. אמר הס המלוך מחלה
אמות לסוף שנתיס ונדחה מפני
השעה ולא חנה למלוך והשעה עמדה
לו שלא הפסיד שנותיו בכך: אומנה
לביתיה לא קרא. לא נהג כל אותן
השנים שוס לד שככה וכשהיה צריך
להקיז דם היה הולך לבית הרופא
ולה היה שולח לנה אליו: שיאמן
בעובי הקורה. הס נא לטלטלה
ממקום למקום לתמה בבנין. כלומר
יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולס
יבקש עליהם רחמים: הנפטר מן
המת. כשהיו מוליכים ארונות ממקוס
למקוס לקבורה היו מלויס אותו
מעיר לעיר ומוזרים חלו והמכיס
מלויס אותו משם והלאה והמוזרים
קרי נפטרים נוטלין רשות להפטר
ממנו: אין להם מנוחה. מישיבה
לישיבה וממדרש למדרם:
הדרן עלך הרואה