שֶנֶּאֱמַר פָעַלְתִּי הַשְּמִינִי וּכְתִיב כִי בָרְכוּ אֱלהִֹים כָל אֵלֶּה [ מִבְנֵי ] ( ל ) עוֹבֵד
אָדוֹם הֵמָה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם ( אנשי ) [ אִיש ] חַיִל בְכחַֹ לַעֲבוֹדָה שִשִּים וּשְנַיִם
לְעוֹבֵד אָדוֹם אָמַר ר׳ אָבִין הַלֵּוְִי כָל הַדוֹחֵק אֶת הַשָּעָה שָעָה דוֹחַקְתּוֹ וְְכָל
הַנִּדְחֶה מִפְנֵי הַשָּעָה שָעָה נִדְּחֵת מִפָנָיו מִדְרַבָה וְְרַב יוֹסֵף. דְרַב יוֹסֵף סִינַי
וְְרַבָה עוֹקֵר הָרִים אִצְטְרִיכָא לְהוּ שַעְתָּא שָלְחוּ לְהָתָם סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים אֵיזֶה
מֵהֶם קוֹדֵם שָלְחוּ לְהוּ סִינַי קוֹדֶם שֶהַכלֹ צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא אַף עַל פִי כֵן
לאֹ קִבֵל עָלָיו ר׳ יוֹסֵף דְאָמְרִי לֵיהּ כַלְדָאֵי מַלְכַת תַּרְתֵּין שְנִין מָלַךְ רַבָה
עֶשְרִין וְְתַרְתֵּין שְנִין מָלַךְ רַב יוֹסֵף תַּרְתֵּין שְנִין וּפַלְגָּא כָל הָנָךְ שְנֵי דְמֶלֶךְ
רַבָה אֲפִילּוּ אוּמָנָא לְבֵיתֵיהּ לָא קָרָא׃ וְְאָמַר רַבִי אָבִין הַלֵּוְִי מַאי דִכְתִיב
יַעַנְךָ ה׳ בְיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שָם אֱלהֵֹי יַעֲקבֹ אֱלהֵֹי יַעֲקבֹ וְְלאֹ אֱלהֵֹי אַבְרָהָם
וְְיִצְחָק מִכַאן לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶיִּכָנֵס בְּעָבְיָהּ שֶל קוֹרָה׃ וְְאָמַר רַבִי אָבִין הַלֵּוְִי
כָל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶתַּלְמִיד חָכָם שָרוּי בְתוֹכָהּ כְאִילּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו שְכִינָה
שֶנֶּאֱמַר וְַיָּבאֹ אַהֲרןֹ וְְכָל זִקְנֵי יִשְרָאֵל לֶאֱכלֹ לֶחֶם עִם חוֹתֵן משֶה לִפְנֵי הָאֱלהִֹים
וְְכִי לִפְנֵי אֱלהִֹים אֲכָלוֹ וְַהֲלאֹ לִפְנֵי משֶה אֲכָלוֹ אֶלָּא לוֹמַר לְך כָל הַנֶּהֱנֶה
מִסְּעוּדָה שֶתַּלְמִיד חָכָם שָרוּי בְתוֹכָהּ כְאִילּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו שְכִינָה׃ וְְאָמַר רַבִי
אָבִין הַלֵּוְִי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ אַל יאֹמַר לוֹ לֵךְ בְשָלוֹם אֶלָּא לֵךְ לְשָלוֹם שֶהֲרֵי
יִתְרוֹ שֶאָמַר לוֹ לְמשֶה לֵךְ לְשָלוֹם עָלָה וְְהִצְלִיחַ דָוְִד שֶאָמַר לוֹ לְאַבְשָלוֹם
לֵךְ בְשָלוֹם הָלַךְ וְְנִתְלָה׃ וְְאָמַר רַבִי אָבִין הַלֵּוְִי הַנִּפְטָר מִן הַמֵת אַל יאֹמַר
לוֹ לֵךְ לְשָלוֹם אֶלָּא לֵךְ בְשָלוֹם שֶנֶּאֱמַר וְְאַתָּה תָּבאֹ אֶל אֲבוֹתֶיך בְשָלוֹם׃
אָמַר רַבִי לֵוְִי בַר חִיָּיא הַיּוֹצֵא מִבֵית הַכְנֶסֶת וְְנִכְנָס לְבֵית הַמִדְרָש וְְעוֹסֵק
בַתּוֹרָה זוֹכֶה וּמְקַבֵל פְנֵי שְכִינָה שֶנֶּאֱמַר יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלהִֹים בְצִיּוֹן. אָמַר רַבִי חִיָּיא
בַר אַשִי אָמַר רַב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לאֹ בָעוֹלָם הַזֶּה וְְלאֹ בָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר יֵלְכוּ מֵחַיִל
אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלהִֹים בְצִיּוֹן׃ אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִים שָלוֹם בָעוֹלָם
שֶנֶּאֱמַר וְְכָל בָנַיִךְ לִמוּדֵי ה׳ וְְרַב שְלוֹם בָנַיִךְ אַל תִּקְרִי בָנַיִךְ אֶלָּא בוֹנָיִךְ שָלוֹם רַב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶך
וְְאֵין לָמוֹ מִכְשוֹל יְהִי שָלוֹם בְחֵילֵךְ שַלְוְָה בְאַרְמְנוֹתַיִךְ לְמַעַן אַחַי וְְרֵעָי אֲדַבְרָה נָא שָלוֹם בָךְ לְמַעַן בֵית ה׳
אֱלהֵֹינוּ אֲבַקְשָה טוֹב לָךְ ה׳ עוֹז לְעַמוֹ יִתֵּן ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָּלוֹם׃ הדרן עלך הרואה
וסליקא לה מסכת ברכות
שנאמר פעלתי השמיני. בני עובד אדום קח משיב בדברי הימים וקח משיב ממניה והיא תשיעית כל אחת ילדה ששה הס ממשיס וארבע
הוסיף עליהם שמונה צנים הראשונים הכי ששים ושנים לעובד אדום: הדוחק את השעה. כגון אבשלום שנקם למלוך בחזקה: אלטריכא
להו שעתא. להיות אחד מהם ראש ישיבה: אלטריכא להו גרסי׳, הולרכו להם חכמים: סיני. היו קורין לרב יוסף שהיה נקי בברייתות
הכנה: עוקר הרים. לרבה בר נחמני שהיה מחודד יותר נפלפול: למרי חטיא. למי שקבן מנוחה למכור כלומר למי שקבן שמועות:
דאמרי ליה כלדאי. לרב יוסף: מלכת
מרתין שנין. אמר הס המלוך מחלה
אמות לסוף שנתיס ונדחה מפני
השעה ולא חנה למלוך והשעה עמדה
לו שלא הפסיד שנותיו בכך: אומנה
לביתיה לא קרא. לא נהג כל אותן
השנים שוס לד שככה וכשהיה צריך
להקיז דם היה הולך לבית הרופא
ולה היה שולח לנה אליו: שיאמן
בעובי הקורה. הס נא לטלטלה
ממקום למקום לתמה בבנין. כלומר
יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולס
יבקש עליהם רחמים: הנפטר מן
המת. כשהיו מוליכים ארונות ממקוס
למקוס לקבורה היו מלויס אותו
מעיר לעיר ומוזרים חלו והמכיס
מלויס אותו משם והלאה והמוזרים
קרי נפטרים נוטלין רשות להפטר
ממנו: אין להם מנוחה. מישיבה
לישיבה וממדרש למדרם:
הדרן עלך הרואה