כְאַהִינָא סוּמָקָא כְשֵרָה אִינְּקִיב תַּתָּאָה וְְלָא
אִינְּקִיב עִילָּאָה מָגֵין אוֹ לָא מָגֵין פְלִיגִי בָהּ
רַב אַחָא וְְרָבִינָא חַד אָמַר לָא מָגֵין וְְחַד אָמַר
מָגֵין וְְהִלְכְתָא מָגֵין כִדְרַב יוֹסֵף דְאָמַר רַב
יוֹסֵף הַאי רֵיאָה דְאָוְְוְשָא אִי יָדְעִינַן הֵיכָא
אָוְְוְשָא מוֹתְבִינַן עֲלָהּ גַּדְפָא אוֹ רוּקָּא אוֹ גִּילָא
אִי מְבַצְבְצָא טְרֵפָה וְְאִי לָא כְשֵרָה וְְאִי לָא
יָדְעִינַן הֵיכָא אָוְְוְשָא מַיְיתִינַן מְתִיכְלְתָא דְמַיָּא
פְשוּרֵי וּמוֹתְבִינַן לָהּ בְגַוָּהּ בַחֲמִימֵי לָא דְכָוְְוְצִי
בִקְרִירֵי לָא דִמְטָרְשִי אֶלָּא מוֹתְבִינַן בִפְשוּרֵי
וְְנָפְחִינָא לָהּ אִי מְבַצְבְצָא טְרֵפָה וְְאִי לָא כְשֵרָה
תַּתָּאָה אִינְּקִיב עִילָּאָה לָא אִינְּקִיב וְְהַאי דְאָוְְוְשָא
זִיקָא דְבֵינֵי בֵינֵי הוּא ( אהיני סומקא דיבש
גילדי סימן ) גּוּפָא אָמַר רָבָא הַאי רֵיאָה
דְאִיגְּלִיד כְאַהִינָא סוּמָקָא כְשֵרָה וְְאָמַר רָבָא
רֵיאָה שֶהֶאֱדִימָה מִקְצָתָהּ כְשֵרָה כוּלָּהּ טְרֵפָה
א״ל רָבִינָא לְרָבָא מִקְצָתָהּ מ״ט דְהָדְרָא בָרִיא
כוּלָּהּ נַמִי הָדְרָא בָרִיא מִי לָא תַּנְיָא וּשְאָר
שְקָצִים וּרְמָשִים עַד שֶיֵּצֵא מֵהֶם דָם וְְכִי תֵּימָא
לִשְמוֹנָה שְרָצִים מְדַמִינַן לָהּ דְתַנְיָא נִצְרַר
הַדָם אַף עַל פִי שֶלּאֹ יָצָא אִי הָכִי אֲפִילּוּ
מִקְצָתָהּ נַמִי אֶלָּא לָא שְנָא וְְאָמַר רָבָא
רֵיאָה שֶיָּבְשָה מִקְצָתָהּ טְרֵפָה וְְכַמָה אָמַר
רַב פַפִי מִשְּמֵיהּ דְרָבָא כְדֵי שֶתִּפָרֵךְ בְצִפוֹרֶן
כְמַאן כְרַבִי יוֹסֵי בֶן הַמְשוּלָּם דְתַנְיָא אֵיזוֹ
הִיא יְבֵשָה שֶאִם תִּינָּקֵב וְְאֵינָה מוֹצִיאָה טִיפַת
דָם רַבִי יוֹסֵי בֶן הַמְשוּלָּם אוֹמֵר יְבֵשָה כְדֵי
שֶתְּהֵא נִפְרֶכֶת בְצִפוֹרֶן אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָנַן
גַּבֵי אוֹזֶן בְכוֹר דְקָא שַלִּיט בֵיהּ זִיקָא לָא הָדְרָא
בָרִיא אֲבָל רֵיאָה דְלָא קָא שָלֵיט בֵיהּ אֲוְִירָא
הָדְרָא בָרִיא וְְאָמַר רָבָא הַאי רֵיאָה דְקַיְימָא
גִּילְדֵי גִּילְדֵי אוּכָמֵי אוּכָמֵי חֲזוּתָא חֲזוּתָא
כְשֵרָה אָמַר אַמֵימָר מִשְּמֵיהּ דְרָבָא אֵין מַקִּיפִין
בְבוּעֵי וְְאָמַר רָבָא הָנֵי תַּרְתֵּי אוּנֵי דִסְרִיכָן
לַהֲדָדֵי לֵית לְהוּ בְדִיקָה וְְלָא אֲמָרַן אֶלָּא
שֶלּאֹ כְסִדְרָן אֲבָל כְסִדְרָן הַיְינוּ רְבִיתַיְיהוּ
תַּרְתֵּי
כאהינא סומקא. שנשארת בקרוס התחתון והיא כתמרה אדומה:
דאוושא. כשנופמין אותה משמעת קול כאילו כוח יוצא ממנה: ה״ג
אי ידעינן מהיכא אוושא מותבינן עלה גדפא או גילא או רוקא.
מוסיבין על אותו מקוס כנף, פלומ״ס בלע"ז: גילא. קם: אי מבצבצא.
ההיא רוקח מחמת הנפיחה בידוע
שיש שס נקב שהכוח יולח מםס:
טרפה. מטוס ריאה שנקנה: ואי לא
ידעינן מהיכא אוושא. פעמים שאין
יכול להבחין לשמיעת האוזן מהיכן
קול זה נשמע: מייתינן משיכלתא.
קוניי״ח בלעז: דמיא פשורי,
ומותבינן. לכולה כיחה לתוכה, שכל
מקום שיש נה נקב יבלבלו המיס:
דכווצן לה. והנקב נסתס, ואין זו
בדיקה יפה: דמטרשי לה. מקסין
אותה כאבן, ואם אין שס נקב בקרוס
העליון ויש נקב בתחתון מתקרע
העליון מחמת שהוח קלום ומיס
סקרים מותמין אותה כשמתקשה
שקורין דייר״ש: תתאה אינקוב.
והרוח יולא מבפנים דרך הנקב, וחינו
יכול לזאת מוך מפני קרוס העליון
שמגין, ונכנס הכוח לבין צ׳ הקרומים
לפיכך היח משמעת קול: שהאדימה.
שנקוטר״א: מי לא תניא ושאר
שקצים ורמשים. קטניס כגון
לפרדעים ודומה להס שעוכן כך, מון
משמונה שרליס שעוכן קשה, אינו
מייצ עליהן בשנת מטוס מובל עד
שמלא מהס טיפת דם, ואע״פ שכלרר
הדס והחדיס עורן מצמון אין זה
לקומה דמתוך שעוכן כך הוא ממהר
להחדיס, וה״נ ממהר להחדים וחמחי
משנת ליס נקב: זכ״ת לשמונה
שרצים מדמינן לה. למנח נהו
נפ׳ מ׳ שרליס (שבת קז:): נצרר הדם.
ונאסף במקום אחד דהיינו החדיס
העור מנמוך אף על פי שלא יצא,
וקרי ליה המס מבוכה שאינה חוזרת,
דכיון שהחלים העור מנמון בידוע
שנקרע העור מפניס וסופו לינקב
ולצאת, והכא נמי להחי קרוס דריאה
משנת ליה כעור גמור, והכי מפרם
המס דבהכך דחית להו עור סויה
חבלה ובהנך דלית להו עור לח חשיבה
חבלה סך לרירת דס. והך מתניתח
קמייתא לא ידענח היכה מניה: אלא
לא שנא. דבין כולה ובין מקלתה כשירה, כדאמר לקמן (דף מז:)
אדומה כשרה מדר׳ נתן: הכח נמי לא שכח ל״ג: איזו היא יבשה.
לגבי מומי בכור קחי: רבי יוסי בן המשולם אומר. ואע"פ שאין
מוציאה דם אין זו יבשה עד שתיבש כל כך שתהא נפרכת בלפורן:
רוח וחויר מצאים ומקלקל את המכה: ה״ג הכח כיון דלא שליט
צה אוירח הדרח בריא: גילדי גילדי. קליפות קליפות, קרוסט״מ בלעז, כעין מכות מלכ״ם׃ אוכמי אוכמי. טיי״ם בלעז, שמורות: חזותא חזותא.
גוונים גוונים. ודוקא הנך גוונים דלא מיטרפה בהו כגון אדומה ירוקה והנך דלקמן) בהלכות3]: אין מקיפין בבועי. נועה שניקנה בריאה
היכא דלא ממשמשה ידח דטובמח דליכא למיתלייה בטבחה", ואין ידוע אם קודם שחיטה אם לאחר שמיטה, אין מניחין בועה אמרת להקיף
ולקרב חזלה ולנוקצה ולראות אם מראה הנקבים שויס כדאמרינן לקמן בפירקין (דף ג.) מקיפין בריאה, דה״מ ריאה, אבל כיון שנעשית
בה נועה אין מראה ניכר בה שעשוי להשתנות כל שעה, ושמה מראה אחר היה לו ונשמנה. לשון מקיפין מקרבין זו לזו, כמו אין מקיפין
שתי חניות דמסכת ביצה (דף כב:): לית להו בדיקותא. שסירכא זו מחמת נקב היא באה, שמתוך שהכיאה שואבת כל מיני משקה" והמשקה
נעשה עצ בתוכה כמין גלייר״ח ויולא מעט מעט דרך הנקב נקפה ונעשה קרוס, כך מצאתי בתשובת הגאונים, ואע"פ שהוא סותס הנקב
ואין מוציא רוח הח שמרן) קרוס שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרוס שסופו ליסתר: שלא כסדרן. כגון שמיס החילונות נדבקו נסירכה
ממעל להמלעית או מתחתיה: היינו רביתייהו. וזו מגינה על זו והדרא בריא, שמתוך מסוכנות זו על זו אינן מתפרקות והקרוס הולך ומזק,
אבל כשהן שלא כסדרן זו הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרוס מתפרק ונסתר, וכן הלכה דליכא מאן דפליג עליה. ואונה הסרוכה נחומא
והיא הזלה, מעשה בח לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר כבי יקר והתירה לי לאכול, ויש שאוסרין, והוא אמר לי טעמו וטעמם, החוסרין חומרים
הכי נקב ים, ולא מלאנו שהותר אלא בחוני כדאמר רבא אצל כסדרן היינו רציתייהו, אבל חומי לא קאמר, וטעמא דחוני מסוס שעומדין
נמילר החזה ומתחממות והדרה בריה, ומדע שהכי בריאה הסמוכה לדופן בחוני כשרה ובחומה טרפה כדלקמן (דף מת.), וטעם מורי לא
מלינו חומה נגמרה, ורצח לא אמר טעמו משוס חוס, דהא בכל הריאה אמרן לעיל דלא שלט בה אוירה, ורצח פי׳ טעמו מסוס דהיינו רבימייהו
אִינְּקִיב תַּתָּאָה וְְלָא אִינְּקִיב עִילָּאָה מַאי. לְעֵיל ( דף מה.) גַּבֵי קְרוּם
שֶל מוֹחַ לָא בָעֵי הָכֵי דִפְשִיטָא דְעִילָּאָה מָגֵין שֶהוּא עָב וְְחָזָק׃
וְְהִלְכְתָא מָגֵין כִדְרַב יוֹסֵף כו׳. בְכָל דּוּכְתֵּי ( לקמן צג׃) קי״ל כְרָבִינָא
לְקוּלָּא וְְלָא הוּצְרַךְ לִפְסוֹק כָאן אֶלָּא מִשּוּם דְבָעֵי לְאַתּוּיֵי דְרַב
יוֹסֵף׃ אֶלָּא לָא שְנָא. פֵירַש ר״ח
לָא שְנָא וּטְרֵפָה ולפירושו הָא דַאֲמַר
לְקַמָן אֲדוּמָה כְשֵרָה מדר׳ נָתַן צָרִיךְ
לוֹמַר הַיְינוּ כשמתלבנת ע״י נְפִיחָה וְְכֵן
מַשְמַע מִתּוֹךְ הִלְכוֹת טְרֵפוֹת דְּרַבֵּינוּ
גֵּרְשוֹם ובה״ג שֶל רַבֵינוּ תַּם ובקונטרס
פֵירֵש לָא שְנָא וּכְשֵרָה כְּדִלְקַמָּן וְְכֵן פָסַק
בה״ג וְְרַב אִלְפָּס וְרַבֵּינוּ יַעֲקבֹ בַר רַבִי
אָבִין הָיָה מוֹדֶה׃ אוּכָמֵי אוּכָמֵי.
פֵירַש בְּקוּנְטְרֵס טיי״ש שֶיֵּש בָהּ מַרְאוֹת
שְחוֹרוֹת וְְהָא דְאָמְרִינַן בְסָמוּךְ כִדְיוֹתָא
טְרֵפָה יֵש לְפָרֵש דְּהַיְנוּ כשרובה כָךְ
וּמַעֲשֶה בָא לִפְנֵי רַבֵינוּ תַּם וְְהִכְשִיר
כְשֶלּאֹ הָיְתָה רוּבָהּ שְחוֹרָה אֲבָל תֵּימָה
דְכֵיוְָן דְאָמַר לְקַמָן ( דף מז׃) דִטְרֵפָה
מִשּוּם דשחור אָדוֹם הוּא אֶלָּא שֶלָקָה
א״כ מַה לִּי רוּבָהּ מַה לִּי מִקְצָתָהּ
כֵיוְָן דע״י לְקוּתָא הִיא וְְנִרְאֶה לְפָרֵש
דאוכמא דְהָכָא הַיְינוּ כִי כוּחְלָא דְאָמַר
לְקַמָן ( שם ) דִכְשֵרָה וְְכֵן פֵירַש בְהִלְכוֹת
גְּדוֹלוֹת שֶל ר״ת׃ אֵין מַקִּיפִין בְבוּעֵי.
כשניקבה הֵיכָא דְלָא ממשמשא יָדָא
דְטַבָחָא כדפירש בְּקוּנְטְרֵס דְאִי לָא
נִיקְּבָה כְשֵרָה בַר מֵהֵיכָא דְאִיכָא תְּרֵי
בוּעֵי דִסְמִיכִי לַהֲדָדֵי כדבסמוך׃
אֲבָל כְסִדְרָן הַיְינוּ רְבִיתַיְיהוּ. נִרְאָה
לִי כְסִדְרָן דַוְְקָא בְאוֹתוֹ
עִנְיָן כְמוֹ שֶהֵן שוֹכְבוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ
אֲבָל אִם הֵם שוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ
אע״פ שֶהֵם סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ טְרֵפָה
דְאֵין זֶה כְסִדְרָן וְְעוֹד כָתוּב בְּעָרוּךְ
בְשֵם ר״ח כְסִדְרָן קַבָלָה רַב מִפִי
רַב אֲפִילּוּ סריכן תְּרֵי אוּנֵי בָאֶמְצַע
ועיקרן מְפָרְקֵי מֵהֲדָדֵי טְרֵפָה וכ״ש
אִם דְּבוּקוֹת זוֹ ע״ג זוֹ הָרִאשוֹנָה עִם
הַשְּנִיָּה אוֹ הַשְּנִיָּה עִם הַשְּלִישִית דְוְַדַאי
טְרֵפָה וְְרַבוֹתֵינוּ הַגְּאוֹנִים כְתָבוֹ כֵיוְָן
דַחֲדָא סִירְכָא עַל גַּבֵי חֲבֶרְתָּהּ הִיא
רְבִיתָא וְְלאֹ אִיכְפַת לָן בְהַהִיא סִירְכָא
וְְהִרְבָה תָּמֵיהַּ רַבֵינוּ יְהוּדָה עַל קַבָלַת
ר״ח וְְכָתַב שֶלּאֹ מָצָא בְכָל הִלְכוֹת
טְרֵפוֹת שֶל רַבוֹתֵינוּ שֶרָאָה שוּם חִילּוּק
בֵין מִיפְרְקִי מעיקרן לְלאֹ מִיפְרְקִי׃
הַיְינוּ רְבִיתַיְיהוּ. עַל פֵּירוּשׁ הַקוּנְטְרֵס דְפֵירֵש דהסירכא מֵחֲמַת
נֶקֶב הִיא בָאָה קָשֶה לר״י דאמאי כְסִדְרָן כְשֵרָה נְהִי דְאֵינָהּ נִמְשֶכֶת
לְכָאן וּלְכָאן לאֹ יְהֵא אֶלָא קְרוּם שֶעָלָה מֵחֲמַת מַכָה בָרֵיאָה שֶאֵינוֹ
קְרוּם אע״פ שֶאֵין הַקְּרוּם דָבוּק לְמָקוֹם אַחֵר וְְאִי הֲוְָה אָמְרִינַן הָא