הָנֵי
שִיחֲלָא קַמָא אֲסִירָא מִכָאן וְְאֵילָךְ הֲוְָה לֵיהּ
זֶה וְְזֶה גּוֹרֵם וּמוּתָּר אֵיתִיבֵיהּ רַב אַשִּי לְאַמֵימָר
וְְשָוְִין בְבֵיצַת טְרֵיפָה שֶאֲסוּרָה מִפְנֵי שֶגָּדְלָה
בְאִיסּוּר הָתָם בִדְסָפְנָא מֵאַרְעָא וְְלִישַנֵּי לֵיהּ
בְשִיחֲלָא קַמָא אִם כֵן גָּדְלָה גָּמְרָה מִיבָעֵי לֵיהּ
אֶלָּא הָא דִתְנַן וְְלַד טְרֵפָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר
לאֹ יִקְרַב לְגַבֵי מִזְבֵחַ ור׳ יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר יִקְרַב
בְמַאי קָא מִיפַלְגִי בְשֶנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְרָה
ר׳ אֱלִיעֶזֶר סָבַר זֶה וְְזֶה גּוֹרֵם אָסוּר וְְרַבִי
יְהוֹשֻעַ סָבַר זֶה וְְזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר אִי הָכִי
אַדְמִיפַלְגִי לַגָּבוֹהַּ לִיפְלְגוּ לְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲך
כחֹוֹ דר׳ יְהוֹשֻעַ דַאֲפִילּוּ לְגָבוֹהַּ נַמִי שָרֵי
וְְלִיפְלְגוּ לְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲך כחֹוֹ דְרַבִי אֱלִיעֶזֶר
דַאֲפִילּוּ לְהֶדְיוֹט נַמִי אָסוּר כחַֹ דְהֶיתֵּרָא עָדִיף
לֵיהּ וּמוֹדִים בְבֵיצַת טְרֵפָה שֶאֲסוּרָה בִדְסָפְנָא
מֵאַרְעָא דְחַד גּוֹרֵם הוּא רַב אַחָא סָבַר לָהּ כְרַב
אַחָא בַר יַעֲקבֹ וּמַתְנֵי לָהּ לִדְאַמֵימָר כְדַאֲמַרַן
רָבִינָא לָא סָבַר לָהּ כִדְרַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ
וּמַתְנֵי לָהּ לִדְאַמֵימָר בְהַאי לִישָּנָא אֲמַר
אַמֵימָר הָנֵי בֵיעֵי דְסָפֵק טְרֵפָה דְשִיחֲלָא קַמָא
מַשְהִינַן לְהוּ אִי הָדְרָה וְְטָעֲנָה שַרְיָין וְְאִי לָא
אֲסִירָן אֵיתִיבֵיהּ רַב אַשִּי לְאַמֵימָר וּמוֹדִים
בְבֵיצַת טְרֵפָה שֶאֲסוּרָה מִפְנֵי שֶגָּדְלָה בְאִיסּוּר
אֲמַר לֵיהּ הָתָם בִדְשִיחֲלָא קַמָא אִם כֵן גָּדְלָה
גָּמְרָה מִבָעֵי לֵיהּ תְּנֵי גָּמְרָה אֶלָּא הָא
דִתְנַן וְְלַד טְרֵפָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לאֹ יִקְרַב
לְגַבֵי מִזְבֵחַ ר׳ יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר יִקְרַב בְמַאי קָא
מִיפַלְגִי כְשֶעִיבְרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה רַבִי
אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוּבָר יֶרֶךְ אִמוֹ הוּא ור׳ יְהוֹשֻעַ
סָבַר עוּבָר לָאו יֶרֶךְ אִמוֹ הוּא אִי הָכִי
אַדְמִיפַלְגִי לַגָּבוֹהַּ לִיפְלְגוּ לְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲך
כחֹוֹ דְרַבִי יְהוֹשֻעַ וְְלִיפְלְגוּ בְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲך
כחֹוֹ דְרַבִי אֱלִיעֶזֶר כחַֹ דְהֶיתֵּירָא עָדִיף לֵיהּ
וּמוֹדִים וְַדַאי בְבֵיצַת טְרֵיפָה שֶאֲסוּרָה
בִדְשִיחֲלָא קַמָא מַאי טַעְמָא גּוּפָהּ הִיא וְְהִלְכְתָא
בְזָכָר כָל שְנֵים עָשָר חדֶֹש בִנְקֵבָה כָל
שֶאֵינָה יוֹלֶדֶת אֲמַר רַב הוּנָא כָל בְרִיָּה שֶאֵין
בוֹ עֶצֶם אֵינוֹ מִתְקַיֵּים י״ב חדֶֹש אֲמַר רַב
פַפָא שְמַע מִינָּהּ מִדְרַב הוּנָא הָא דְאָמַר
שְמוּאֵל קִישּוּת שֶהִתְלִיעַ בְאִיבֶיהָ אֲסוּרָה
שְמַע
דְשִיחֲלָא קַמָא. בְלַעַז פושט״ה אוֹתָן שֶהָיוּ בְמֵעֶיהָ בְשָעָה שֶנִּטְרְפָה
כוּלָּן אֲסוּרוֹת דְעוּבָר יֶרֶךְ אִמוֹ הוּא וְעִמָּהּ נִטְרְפוּ׃ מִכָאן וְְאֵילָךְ. הִיא
וְהִזָּכֵר גּוֹרְמִין לָהֶם שֶיָּבאֹוּ וְְדָבָר שֶאִיסּוּר וְְהֶיתֵּר גָּרְמוּ לוֹ שֶיְּגַדֵל מוּתָּר׃
וְְשָוְִין. ר׳ אֱלִיעֶזֶר וְְרַבָנַן דִפְלִיגִי בִוְְלַד בְהֵמָה טְרֵפָה׃ בִדְסָפְנָא מֵאַרְעָא.
הִיא מֵעַצְמָהּ מתחממת בָאָרֶץ וְְיוֹלֶדֶת
וְְהַהוּא חַד גּוֹרֵם הוּא׃ גָּדְלָה. מַשְמַע
כָל גידוליה בְאִיסּוּר׃ אֶלָּא הָא דִתְנַן.
כֵיוְָן דְאַמְרָת דְהַאי מוֹדִים בְבֵיצַת
טְרֵפָה בִדְסָפְנָא מֵאַרְעָא דְחַד גּוֹרֵם
הוּא קָאָמַר מִכְלָל דפלוגתייהו בָזֶה וְְזֶה
גּוֹרֵם וע״כ בְשֶנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְרָה
פְלִיגִי דְאִיכָא זֶה וְְזֶה גּוֹרֵם׃ בְמַאי קָא
מִיפַלְגִי. עַל כָרְחָךְ בנטרפה וּלְבַסּוֹף
עִיבְרָה׃ לְהוֹדִיעֲך כחֹוֹ דְרַבִי יְהוֹשֻעַ.
תֵּירוּצָא הוּא׃ סְבִירָא לֵיהּ כְרַב אַחָא
בַר יַעֲקבֹ. דְאָמַר לְעֵיל ( דף נז׃) הֲלָכָה
טְרֵפָה יוֹלֶדֶת׃ וּמַתְנֵי לָהּ לִדְאַמֵימָר
כִדְאָמְרִינַן. הָנֵי בֵיעֵי דִטְרֵפָה כו׳
דְאִיכָא לִפְלוּגֵי בֵין שִיחֲלָא קַמָא לְשִיחֲלָא
בַתְרָא אֲפִילּוּ בִטְרֵפָה וְַדָאִית׃ רָבִינָא
לָא סָבַר לָהּ. כְוְָוְתֵיהּ וְְלאֹ מָצֵי לְמֵימַר
דְשִיחֲלָא בַתְרָא דְהָא לאֹ טַעֲנָה הִלְכָךְ
מוֹקֵי לָהּ לִדְאַמֵימָר בְסָפֵק טְרֵפָה וְְהָכֵי
קָאָמַר דְשִיחֲלָא קַמָא מַשְהִינַן לָהּ אִי
הָדְרָה וְְטָעֲנָה לָאו טְרֵפָה הִיא וְְשָרוּ
קַמָאֵי׃ מִפְנֵי שֶגָּדְלָה בְאִיסּוּר. אַלְמָא
טַעֲנָה׃ בְמַאי קָא מִיפַלְגִי. עַל כָרְחָךְ
בעיברה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה דְאִי בנטרפה
בְרֵישָא תּוּ לָא טַעֲנָה וּבְהָא פְלִיגֵי רַבִי
אֱלִיעֶזֶר סָבַר [ עוֹבֵר ] יֶרֶךְ אִמוֹ הוּא וְַהֲרֵי
הוּא כְאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ׃ ור׳ יְהוֹשֻעַ
סָבַר כו׳. וְְכֵיוְָן דְהָכֵי הוּא אַדְמִיפַלְגִי
כו׳׃ וּמוֹדִים. וְַדַאי בְבֵיצַת [ טְרֵפָה
]׃ בְשִיחֲלָא קַמָא. דְכֵיוְָן דַאֲגִידָא בֵיהּ
דִמְעוּרֶה בַגִּידִין כְּגוּפָהּ דָמְיָא׃ וְְהִלְכְתָא
בְזָכָר. סְפֵק טְרֵפָה דִידֵיהּ אִי שְהֵי שְנֵים
עָשָר חדֶֹש וְַדַאי לאֹ נִטְרַף וְְשוּב אֵין
צָרִיךְ לּבוּדקּוּ כְגוֹן אִם סָפֵק דְרוּסָה
אוֹ נְפוּלָה אוֹ שֶמָא נִיקַּב הַקְּרוּם
מֵחֲמַת שֶׁרְאִינוּהוּ שֶלָּקְתָה׃ כָל בְרִיָּה
שֶאֵין לָהּ עֶצֶם אֵינָהּ מִתְקַיֶּימֶת
י״ב חדֶֹש. וְְנָפְקָא מִינָּהּ כִּדְמְפָרַשׁ רַב
פַפָא׃ קִישּוּת שֶהִתְלִיעָה בְאִיבֶיהָ.
בְעוֹדָהּ מחוברת׃ אֲסוּרָה. הַתּוֹלַעַת
בַאֲכִילָה דְכֵיוְָן דמהלכת בְתוֹךְ הקישות
והקישות מחוברת בַקַּרְקַע שוֹרֵץ עַל
הָאָרֶץ קָרֵינָא בֵיהּ אֲבָל הִתְלִיעָה
בְתָלוּש לָאו שוֹרֵץ הוּא עֵד דְנָפֵיק
מִינֵּיהּ וּמְהַלֵּךְ עַל גַּבֵי הַקַּרְקַע
כִּדְמְפָרַשׁ בְשִילְהֵי פִרְקִין ( דף סז׃)׃
הָנֵי
מכאן ואילך הוה ליה זה וזה גורם ומותר. אע״ג דבסוף כתובות
(דף קיש:) פסקינן כר׳ יהודה נפרדות דמספקח ליה בפרק
אותו ואת בנו (לקמן דף עט.) חי מוששין לזרע האב חו לא היינו
במילמח דשכי כל חד בחפי נפשיה ולא שייך זה וזה גורם חבל הכח
דמד אסור ומד שרי הוי ליה זה וזה
גורס"): ושוין בביצת טרפה שהיא
אסורה. לח כמו שפירש הקונטרס
דקאי הפלוגתא דרבי אליעזר ורבי
יהושע חלה קאי הפלוגתא דבית שמאי
ובית הלל דפליגי במתניתין במסכת
עדיות (פ״ה מ״ח) דמכן המס בילת נצלה
שכמותה נמכרת בשוק צ'ם מתירין
ובית הלל חוסרין ומודים בנילמ טרפה
שהסוכה מפני שגידולה בחיסול וחס
מאמר דהסתה משני בית הלל בילת
נצלה כבשר דחסרי אפילו כמותה
נמכרת בשוק ובפרק קמח דבילה
(דף ו:) אמריקן השוחט את התרנגולת
ומלח נה בילים גמורומ מותרות
לאכלן בחלב ואפילו רבי יעקב לא
פליג ) חלה דקאמר חס היו מעורות
בגידים אסורות אבל נשאינן מעוכות
מותר ומירן בהלכות גדולות" דגני
איסור נצלה דאורייתא החמירו אבל
בשר עוף בחלב דרבנן הקילו ורצינו
מס תירן דבנילת נבלה החמירו מסוס
דנבלה הוי דבר האסור אכל בשר עוף
במלב דהוי היתר דכל חד וחד באפי
נפסיס שרי ולפירושו מתיישב מה
שמפרס נערוך") דהא דאמריקן צרים
פרק הדר עם הנכרי (עירובין דף סב:)
דחפילו ביעמח נכותמח לח ליםרי
אינים קמי רביה דהיינו כגון ששחטו
התרנגולת ומלח נה בילים גמורות
דאי נסמס בילים אותן אין לריכין
היתר דאין לך ע״ס שלא ידע שמותר
בחלב ולפי מירון הלכות גדולות קשיח
מחי אפילו דקהמר הפילו ביעתה
נכותמה אטו מי פשוט היתר זה כל
כך טפי מסחר מילי הח פלוגתא היאל)
דלמ״ד בשר עוף בחלב דחוריימה
חסירה מידי דהוס חבילת נצלה וים
לומר דלהכי קאמר אפילו שכל העולם
היו נוהגין נו היתר ובפרק קמח דנילה
(1:) כמי פשיטה ליה לתלמודח דםרי
גבי הח דחמר כב בילה עם יליחת
רונה נגמרה דקאמר למחי חילימה
דשרי לחוכלה בחלב הח במעי חמה
אסירה והתניה השוחט התרנגולת כו׳
משמע דפשיטה ליה דלא הוה פליג
רב ועוד י״ל דהיינו טעמה דחסרי
ב״ה צילת נבלה גזירה הטו בילת
טרפה וביזת טרפה אסורה משום דגמרה באיסור ומיהו אין נראה מירון זה להח לא גזרינן ביעי השיחלא נמרח חטו ביעי השיחלא קמה
ואטו ביעי דספנה מהרעא ): אלא הא דתניא ולד טרפה כוס, ברייתא היא והוי מלי לאמויי ממנימין בתמורה (דף ל:) כל האסורים לגבי
המזבח ולדותיהן מותרין רבי אליעזר אומר ולד טרפה לא יקרב לגבי מזנח אלה ניחא ליה לחתויי נריימאי שרבי יהושע הוזכר נה:
במאי קא מיפלגי בנטרפה. לשון הגמרא משמע דחי לחו דחמימר לא הוה קשה במחי קח מיפלגי הלח ים לומר משום דחסר חמימר
דשימלא קמח לא מיתוקס ליה פלוגתייהו בעובר ירך אמו ובעיצרה ולבסוף נטרפה דאם כן קס ליה המימר כרבי אליעזר דשמותי הוא")
ולאידך לישנא דלקמן יש לפרש משום דקסבר טרפה אינה יולדת קה קשה ליה במאי קח מיפלגי דלח מיתוקמה פלוגתייהו בזה וזה גורם אסור
ואם תאמר ואמאי לא ניחא ליה לרב חשי השתא לחוקומי פלוגתייהו מזה וה גורם הח שמעינן ליה לרבי אליעזר בהדיא בפרק כל שעה (פסחים
דף כז.) דחסר דקמני וכן היה רבי אליעזר חוסר בכל איסורין שבתוכה ויש לומר דשמח לא שמיע ליה לרב חשי ההיח ברייתא:
ורבי אליעזר סבר זה וזה גורם אסור. כמו שהגירסה כאן כך יש לה להיות בפרק כל האסורין (תמורה דף לא.) וים ספריס דגרסי
המס למאן דאמר טרפה יולדת פליגי כשנטרפה ולבסוף עיצרה דרבי אליעזר סוכר עובר ירך המו הוח וליתח: אי הכי אדמיפלגי
לגבוה ליפלגו להדיוט. לשון אי הכי קשה דבכל ענין יכול להקשות כן ולריך למזוה טעם למה היה מתיישב הח דמיפלגי לגבוה חי הוס מפרם
פלוגתייהו בעובר ירך המו הוא יותר מהשתח דמוקי לה מזה וזה גורם ולאידך ליםנח חיפכח): והלכתא בזכר כל שנים עשר חדש.
למחי דמסקיכן השתא הלכמה דטרפה אינה יולדת לח מיתוקמה פלוגתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע חלה בעובר ירך חמו ורבי יהושע סוכר