הוא
עבדות אני נותן לכם שנאמר וידברו אליו
לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה׃ ת״ר
אשר נשיא יחטא אמר ריב״ז אשרי הדור
שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם
נשיא שלו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו
הדיוט ואם על שגגתו מביא קרבן צריך אתה
לומר מהו זדונו מתקיף לה רבא בריה דרבה
אלא מעתה דכתי׳ ואת אשר חטא מן הקדש
ישלם ובירבעם בן נבט דכתיב ביה אשר
חטא ואשר החטיא הכי נמי דאשרי הדור
הוא שאני הכא דשני קרא בדבוריה דרש רב
נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב יש הבל
אשר נעשה על הארץ וגו׳ אשריהם לצדיקים
שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם
הבא בעולם הזה אוי להם לרשעים שמגיע
אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא
בעולם הזה אמר רבא אטו צדיקי אי אכלי
תרי עלמי מי סני להו אלא אמר רבא אשריהם
לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים
של עולם הזה בעולם הזה אוי להם לרשעים
שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם
הזה בעולם הזה רב פפא ורב הונא בריה
דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו
אוקימתון מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו
ליה אין איעתריתו פורתא אמרו ליה אין דזבנן
קטינא דארעא קרי עלייהו אשריהם לצדיקים
שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם
הזה בעולם הזה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם
ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה
זה שאכלו לשום מצוה צדיקים ילכו בם זה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם א״ל ריש לקיש רשע
קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מי לא קאכיל אלא משל לשני בני אדם זה אשתו ואחותו
עמו בבית וזה אשתו ואחותו עמו בבית אחד נזדמנה לו אשתו ואחד נזדמנה לו אחותו זה שנזדמנה לו אשתו
צדיקים ילכו בם וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך והכא שני
דרכים אלא משל ללוט ושתי בנותיו הן שנתכוונו לשם מצוה צדיקים ילכו בם הוא שנתכוון לשם עבירה
ופושעים יכשלו בם ודלמא הוא נמי לשם מצוה הוא מכוין א״ר יוחנן כל הפסוק הזה לשם עבירה נאמר וישא
לוט ותשא אשת אדניו את עיניה את עיניו ויאמר שמשון [ וגו׳ ] אותה קח לי כי היא ישרה בעיני וירא וירא
אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה אלכה אחרי מאהבי
נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר רבי חוני למה נקוד על וי״ו
שבקומה של בכירה לומר לך שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע ומאי ה״ל למעבד מאי דהוה הוה נפקא מינה
דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למישתי דרש רבה מאי דכתיב אח נפשע מקרית עוז ומדינים כבריח ארמון
אח נפשע מקרית עוז זה לוט שפירש מאברהם ומדינים כבריח ארמון שהטיל מדינים בין ישראל לעמון שנאמר
לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳ דרש רבא ואיתימא ר׳ יצחק מאי דכתיב לתאוה יבקש נפרד ( ו ) בכל תושיה
יתגלע לתאוה יבקש נפרד זה לוט שנפרד מאברהם ( ו ) בכל תושיה יתגלע שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי
מדרשות דתנן עמוני ומואבי אסורין איסור עולם ואמר עולא תמר זנתה וזימרי זינה תמר זנתה יצאו ממנה
מלכים ונביאים זימרי זינה נפלו כמה רבבות מישראל אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה
שלא לשמה שנאמר תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך מאן נינהו נשים באהל
שרה רבקה רחל ולאה איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו
שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה אימא כמצוה שלא לשמה אמר רבי יוחנן שבע בעילות
בעל אותו רשע באותה שעה שנאמר בין רגליה כרע נפל שכב וגו׳ והא קא מיתהניא מעבירה אמר רבי
יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אפילו טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים אמר רב יהודה אמר
רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר
מ״ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצתה ממנו רות דאמר רבי יוסי ברבי חנינא רות בת בנו של עגלון
בן בנו של בלק מלך מואב א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן מנין שאין הקב״ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה
מהכא דאילו בכירה דקרייה מואב אמר ליה רחמנא למשה אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה מלחמה
עבדות אני נותן לכם. שהשלכות עבדות הוח לו לאדם לפי שמוטל עליו סדורה בפיכס מסכמח פלוני ופלוני: איעתריתו פורתא. כלומר ים
עול רביס: אשר. כמו משלי: צריך אתה לומר מהו הדיוט. נחמיה,
לכם עושר ואין לכם לטרוח המר מזונות, ויש לכם פנאי לעסוק תדיר
כלומר אם המלך שאין לנו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ״ם בתורה: אמרו לו אין, דזבנן. לכל חד ומד מיכן קטינה דארעא ומתזניכן
שהדיוטות מרגישין שלנס כפופים: מהו על זדונו. בתמיה, כלומר חס
מינה ברוומא: קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה
על שגגתו מרגים כ״ם שמרגים על זלוכו
הרשעים שבעוה״ז. דהכלי לדיקיס תרי
ומוזר בתשובה: שאני הכא דשני קרא
עלמי: לשם אכילה גסה. שלח לסוס
בדבוריה. דבאידך כתיב חס כל עדת
מצוה, הלח נתכוין לחוכלו למס קנות
ישראל ישגו, אס הכהן המשיח, חס נפם,
סעודה: מי דמי, אנן קאמרינן חד דרך.
והכח כתיב אשר נשיא ימטה ודחי אשרי
דזה ילך בה וזה יכשל בה: והכא שני
משמע: אשריהם לצדיקים. כלומר חסרי
דרכים. דלזה נזדמנה לו אשתו ולזה
הלדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים
נזדמנה לו חמותו: נפשע, כמרד, שמרד
שבעולם הבא בעולם הזה, כלומר שמגיע
בו שפירם ממנו: מקרית עוז. עוז כמו
אליהם לרות לצדיקים בעולם הזה כדרך
עזש חברהס כדכתיב חל זור חולבתס ")
שמגיע לכשעיס בעוה״צ: אוי. כמו ווי,
(ישעיה נח): שהטיל מדינים. בינו ובין
דהכח לה כתיב אשר, דמשמע חוי להס
בני ישראל כברימים שנועלים שהמילונים
לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם
אינם יכולין ליכנס לפנים, וכך אין עמוני
ומוחצי יכולין להתערב בישראל דכתיב
הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם
הבא, דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלס
לא יצא עמוני ומואבי: לתאוה. של
לשוכחיו חל פניו וגו' (דברים ז): צדיקים
עצירה יבקם נפרד: זה לוט. דכתיב
אי אכלי תרי עלמי מי סני להו. מי
ציה ויפרדו חים מעל אחיו: יתגלע.
שכחוי הוח להם [כלומר כלוס רע להם]
כמו לפני המגלע (משלי ח) לשון גלוי:
לצדיקים שאוכלים שני עולמות, שים להס
תמר זנתה. ונתכוונה לסוס מלוה כדי
טונה בעוה״ז ובעוה״כ: אלא אמר רבא
להעמיד זרע מן הלדיקים ], כדכתיב כי
אשריהם לצדיקים שמגיע להם. טובות
ראתה כי גדל שלה: זמדי זינה. ונמכוון
כמעשה הרשעים םבעוה״ז סים להס
למס עבירה: מדקחמר גדולה עבירה
טובה כדכתיב ומשלס לסונאיו, דכך". מגיע
לשמה ממזוה שלא לשמה מכלל דמלוה
לצדיקים בעוה״ז אשריסס סים להס טובה
שלא לשמה גריעותא הוא, והח אמר רב
בעולם הזה ולעוס״כ: ואוי להם לרשעים
יהודה וכו׳: אלא אימא. גדולה עבירה
שמגיע להם. לרות כמעשה הלדיקיס
לשמה כלומר לסוס מלוה כמלוס שלא
שבעולם הזה [דמשמע שנאיס עליהם
לסמס: בין רגליה כרע נפל שכב. בין
לרות כמו שבחים על הלדיקים בעוה״ז],
רגליה כרע נפל, באשר כרע מס נפל שדוד,
דהקב״ה עושה כדי לגבות [מוצס]
סכי שבעה: נתכוונה לשם מצוה. כדי
מהלדיקיס בעוה״ז כדי שיהח להס שכר
להמים כמו ותהח יכולה להוכגו: מ״ב
טוב בעוה״צ, דכך" מלינו לרות לרשעים
קרבנות. ג'פ ז' מזבחות פר וחיל במזנקי:
בעוה״ז אוי להם שאין להם טובה לא
יצאה ממנו רות. שילא ממנה דוד שריוה
בעולם הזה ולא בעולם הבא: אוקימתון
להקב״ה בשירות ובמשבמות (ברכות:
מסכתא פלן. כלומר ים לכס מסכמה
כ״צ יד:): דקרייה מואב. משמע מחכים]:
כן