יא׃כהן משיחפרק שלישיהוריות

ומי  מה להלן שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו אף  נשיא שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו בעא  מיניה רבי מרבי חייא כגון אני מהו בשעיר  אמר ליה הרי צרתך בבבל איתיביה מלכי  ישראל ומלכי בית דוד אלו מביאים לעצמם  ואלו מביאים לעצמם אמר ליה התם לא  כייפי אהדדי הכא אנן כייפינן להו לדידהו  רב ספרא מתני הכי בעא מיניה רבי מרבי  חייא כגון אני מהו בשעיר א״ל התם שבט  הכא מחוקק ותניא לא יסור שבט מיהודה  זה ראש גולה שבבבל שרודה את ישראל  במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו  של הלל שמלמדים תורה לישראל ברבים׃  מתני׳ ואיזהו המשיח המשוח בשמן  המשחה לא המרובה בבגדים אין בין  כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים  אלא פר הבא על כל המצות ואין בין  כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה״כ  ועשירית האיפה זה וזה שוים בעבודת  יוה״כ ומצווים על הבתולה ואסורים על  האלמנה ואינם מטמאים בקרוביהם ולא  פורעים ולא פורמים ומחזירין הרוצח׃ גמ׳ ת״ר שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את  העיקרים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר והלא לסוך את העקרים אינו סופק אלא שורין את העקרים  במים ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו אמר לו רבי יהודה וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה  והלא תחלתו שנים עשר לוגין וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים  וכולו קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם תניא אידך ויקח משה  את שמן המשחה וימשח [ את ] המשכן [ ואת ] כל אשר בו רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה  במדבר כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין ראה כמה יורה בולעת  וכמה עקרים בולעים וכמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים  ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחים מלך  בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה ואת יואש מפני עתליה ואת  יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ואותו שמן קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת  קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא שנים עשר לוגין הוו אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן  גדול טעון משיחה מנלן דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן מתחתיו מבניו מאי  המשיח קמ״ל דמבניו דכהן גדול אי הוי משיח הוי כהן גדול ואי לא לא הוי כהן גדול אמר מר ואין  מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו וגו׳ ירושה  היא לכם ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה אמר רב  פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא  משיחה תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ותיפוק ליה משום דראשון  הוא חסורי מחסרא והכי קתני מלכי בית דוד משוחין מלכי ישראל אין משוחין מנלן אמר רבא אמר  קרא קום משחהו כי זה וגו׳ זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה אמר מר אף יהוא בן נמשי לא  נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן כדאמר רב  פפא באפרסמא דכיא ה״נ באפרסמא דכיא ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים  ומי קשיש מיניה והכתיב ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלום  וא״ר יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז לעולם יהויקים קשיש ומאי בכור בכור למלכות  ומי מלכי זוטרי מקמי קשישי והא כתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור יהורם ממלא מקום  אבותיו הוה יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו הוה אמר מר הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז  והא חד חד קא חשיב דכתי׳ השלישי הרביעי מאי שלישי שלישי לבנים ומאי רביעי רביעי למלכות דמעיקרא  מלך יהואחז ולבסוף יהויקים ולבסוף יכניה ולבסוף צדקיהו ת״ר הוא שלום הוא צדקיהו ולמה נקרא שמו  שלום שהיה משולם במעשיו איכא דאמרי שלום ששלמה מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה  שמו שנאמר וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו א״ל יה יצדיק עליך את  הדין אם תמרוד בי ( שנאמר ויביאהו בבלה ) וכתיב וגם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים  מה להלן שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו. דבמלך קא משמעי קרא דכתיב והלא לסוך בו את העקרים אינו מספיק. לפי שהשמן לא היה אלא שניס  סוס תשים עליך מלך (דברים יז): כגון אני מהו בשעיר. כלומר נשיאות עשר לוגין כדמפרש לקמן, והעקרים היו מרוצים, ואפילו בסיכה היה נבלע  דידי מי הוי נשיאות מעליה דאילו הוינא בזמן שבית המקדם קייס מיימינה בעקריס כל שכן בסליקה: אלא שורה כל] את העקרים במים. בריסא סיסו  סעיר, או לא: א״ל הרי צרתך בבבל. ראש גולה שנבכל דהוי על גבך,  מתמלאים מן המים, ושוב לא יהו בולעים מן השמן כל כך: ומציף עליהן  ולכן בעינן שאין על גביו הלא ה׳ אלהיו:  שמן. לאחר שהוליהס מן המים, כדי שיקלוט  התם שבט. דהיינו מקל, כמו כי תכנו נםבט  השמן מריח הבשמים: וקפחו. ומוליה  לא ימות (משלי כג): והכא מחוקק.  השמן לאלתר. וקפחו כמו קפחתי  את מכס: מתני' איזה הוא המשיח.  הרועה (יומא דף פג:): טעון משיחה. ואי לה  משוח בשמן לא סוי כס״ג: מפני מחלוקתו.  שמביא פר בהוראה זה המשוח בשמן  המשחה: ולא מרובה בבגדים. סננית  דהיכא דאיכא מחלוקת בעי משימה:  שני שלה היה להס שמן המשחה: אין  ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. משמע  בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה  ירושה היא להס כחדס שמורים ירושה  בגדים אלא פר הבא על כל המצות.  לבניו: ולא כל דבעי מלכא מורית לבניה  שמרוצה בגדים אינו מביא פר העלס  מלכותא. אפילו נלח משימה: ירושה היא.  דבר לח משלו ולא משל לבור, אבל מביא  מזמן שפלוס בישראל: משום דמלך ראשון  כשנה חו שעירה ליחיד "פ]: ואין בין כהן  הוא. ממשפחתו, דחינו מלך בן מלך: זה.  המשמש. והיינו ] ראשון שחזר לעבודתו,  דמלכות בית דוד טעון משימה: ואין  ולאחר שחזר הוי פר של יוה״כ שלו  אחר. שאינו ממלכי בית דוד טעון  ועשירית החיפה שלו: וזה וזה. בין  משימה: משום מחלוקתו של יורם נמעול  כהן המשמם דהיינו ראשון שחזר לעבודתו,  בשמן המשחה. דאמרינן לעיל דמלכי  ובין כהן שעבר דהיינו שני שמינו תחתיו,  ישראל אין מושמין ממנו: באפרסמא דכיא.  דלאמר (שנעצר) [שחזר] הראשון מעבירין  דלא הוי מסמן המסמה: ומאי בכור.  השני: שוים בעבודת היום. דמקרצי  לקרי ליה הבכור יוחנן: בכור למלכות.  קרבנות היום ביוה״כ איזה שירלה:  סמלך ראשון: יורם ממלא מקום אבותיו  גמ׳ שמן המשחה שעשה משה. כדכתיב  הוה. דכי מלך הכתי הוס לדיק ממלא  שמן משחת קדם יהיה זה לי (שמות ל):  מקום אבותיו הוה, ואחר כך הממין:  בו שולקין את העקרים. חומס סרסיס  משולם במעשיו. דלדיק גמור הוס בעל  של בשמים החמורים בפרשה, דכתיב  מעסיס טוניס: אמר לו. נבוכד גלר יה  ואתה קח לך בשמים רחם מר דרור וגו׳:  ילדיק עליך את הדין הס ממרוד בי: וכני