Орайот 13b

לאֹ רַב פַפָא אָמַר אֲפִילּוּ שוּפְתָּא מָרָא גייצי ת״ר חֲמִשָּה דְבָרִים משכחים אֶת הּלּיּמוּד הָאוֹכֵל מִמַה שֶאוֹכֵל עַכְבָר וּמִמַּה שֶאוֹכֵל חָתוּל וְְהָאוֹכֵל לֵב שֶל בְהֵמָה וְְהָרָגִיל בְזֵיתִים וְְהַשּוֹתֶה מַיִם שֶל שִיּוּרֵי רְחִיצָה והרוחץ רַגְלָיו זוֹ עַל גַּבֵי זוֹ וְְיֵש אוֹמְרִים אַף הַמַנִּיחַ כֵלָיו תַּחַת מְרַאֲשוֹתָיו חֲמִשָּה דְבָרִים מְשִיבִים אֶת הּלּיּמוּד פַת פֶחָמִין וְְכָל שֶכֵן פֶחָמִין עַצְמָן וְְהָאוֹכֵל בֵיצָה מְגוּלְגֶּלֶת בְלאֹ מֶלַח וְְהָרָגִיל בְשֶמֶן זַיִת וְְהָרָגִיל בְיַיִן וּבְשָמִים וְְהַשּוֹתֶה מַיִם שֶל שִיּוּרֵי עִיסָּה וְְיֵש אוֹמְרִים אַף הַטּוֹבֵל אֶצְבָעוֹ בְמֶלַח וְְאוֹכֵל הָרָגִיל בְשֶמֶן זַיִת מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִי יוֹחָנָן דְאָמַר רַבִי יוֹחָנָן כְשֵם שֶהַזַּיִת מַשְכַח לּיּמוּד שֶל שִבְעִים שָנָה כָךְ שֶמֶן זַיִת מֵשִיב לּיּמוּד שֶל שִבְעִים שָנָה׃ וְְהָרָגִיל בְיַיִן וּבְשָמִים׃ מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא דְאָמַר רָבָא חַמְרָא וְְרֵיחָנֵי פַקְחִין׃ וְְהַטּוֹבֵל אֶצְבָעוֹ בְמֶלַח׃ אָמַר ר״ל וּבְאַחַת כְתַנָּאֵי ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַת וְְלאֹ שְתַּיִם רַבִי יוֹסֵי אוֹמֵר שְתַּיִם וְְלאֹ שָלש וְְסִימָנֵיךְ קְמִיצָה עֲשָרָה דְבָרִים קָשִים ללימוד הָעוֹבֵר תַּחַת הָאַפְסָר [ הַגָּמָל ] וְְכָל שֶכֵן תַּחַת גָּמָל [ עַצְמוֹ ] וְהָעוֹבֵר בֵין שְנֵי גְּמַלִּים וְהָעוֹבֵר בֵין שְתֵּי נָשִים וְְהָאִשָּה הָעוֹבֶרֶת בֵין שְנֵי אֲנָשִים וְהָעוֹבֵר מִתַּחַת רֵיחַ רַע שֶל נְבֵילָה וְהָעוֹבֵר תַּחַת הַגֶּשֶר שֶלּאֹ עָבְרוּ תַּחְתָּיו מַיִם מ׳ יוֹם וְְהָאוֹכֵל פַת שֶלּאֹ בְשֶל כָל צָרְכוֹ וְְהָאוֹכֵל בָשָר מִזּוֹהֲמָא לִיסְטְרוֹן וְְהַשּוֹתֶה מֵאַמַת הַמַיִם הָעוֹבֶרֶת בְבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַמִּסְתַּכֵּל בִפְנֵי הַמֵת וְְיֵש אוֹמְרִים אַף הַקּוֹרֵא כָתַב שֶעַל גַּבֵי הַקֶּבֶר ת״ר כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָל הָעָם עוֹמְדִים וְְאֵין יוֹשְבִים עַד שֶאוֹמֵר לָהֶם שֶבוֹ כְּשֶׁאַב ב״ד נִכְנָס עוֹשִים לוֹ שוּרָה אַחַת מִכָאן וְְשוּרָה אַחַת מִכָאן עַד שֶיָּשַב בִמְקוֹמוֹ כְּשֶׁחָכָם נִכְנַס אֶחָד עוֹמֵד וְְאֶחָד יוֹשֵב עַד שֶיָּשַב בִמְקוֹמוֹ בְנֵי חֲכָמִים וְְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בִזְמַן שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לָהֶם מפסיעין עַל רָאשֵי הָעָם יָצָא לְצוֹרֶךְ יִכָנֵס וְְיֵשֵב בִמְקוֹמוֹ בְנֵי ת״ח שממונים אֲבִיהֶם פַרְנָס עַל הַצִּבוּר בִזְמַן שֶיֵּש לָהֶם דַעַת לִשְמוֹעַ נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וְַאֲחוֹרֵיהֶם כְלַפֵי הָעָם בִזְמַן שֶאֵין לָהֶם דַעַת לִשְמוֹעַ נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם כְלַפֵי הָעָם רַבִי אֶלְעָזָר בַר ר׳ [ צָדוֹק ] אוֹמֵר אַף בְבֵית הַמִשְתֶּה עוֹשִים אוֹתָם סְנִיפִין [ אָמַר מַר ] יָצָא לְצוֹרֶךְ נִכְנָס וְְיוֹשֵב בִמְקוֹמוֹ אָמַר רַב פַפָא לאֹ אָמְרוּ אֶלָּא לִקְטַנִּים אֲבָל לִגְדוֹלִים לָא הֲוְָה לֵיהּ לְמִבְדָק נַפְשֵיהּ מֵעִיקָּרָא דְאָמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב לְעוֹלָם יְלַמֵד אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְכִים וּלְהַעֲרִיב כְדֵי שֶלּאֹ יִתְרַחֵק ( אמר רבא ) הָאִידָנָא דְחָלְשָא עָלְמָא אֲפִילּוּ לִגְדוֹלִים נַמִי רַבִי אֶלְעָזָר ב״ר [ צָדוֹק ] אוֹמֵר אַף בְבֵית הַמִשְתֶּה עוֹשִים אוֹתָם סְנִיפִים אֲמַר רָבָא בְחַיֵּי אֲבִיהֶם בִפְנֵי אֲבִיהֶם א״ר יוֹחָנָן בִימֵי רשב״ג נִישְנֵית מִשָּנָה זוֹ רַבָן שִמְעוֹן בֶן גַּמְלִיאֵל נָשִיא רַבִי מֵאִיר חָכָם רַבִי נָתָן אב״ד כִי הֲוְָה רשב״ג הָתָם הֲוְוּ קָיְימִי כוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמֵיהּ כִי הָוְוּ עָיְילִי רַבִי מֵאִיר וְְרַבִי נָתָן הֲוְוּ קָיְימִי כוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמַיְיהוּ אֲמַר רשב״ג לָא בָעוּ לְמֵיהֶוְֵי הֶיכֵרָא בֵין דִילִי לְדִידְהוּ תַּקֵּין הָא מַתְנִיתָא הַהוּא יוֹמָא לָא הָוְוּ רַבִי מֵאִיר וְְרַבִי נָתָן הָתָם לְמָחָר כִי אָתוּ חָזוּ דְלָא קָמוּ מִקַּמַיְיהוּ כדרגילא מִילְּתָא אֲמַרִי מַאי הַאי אֲמַרוּ לְהוּ הָכִי תַּקֵּין רשב״ג אֲמַר לֵיהּ ר״מ לְרַבִי נָתָן אֲנָא חָכָם וְְאֶת אב״ד נַתְקִין מִילְּתָא כִי לְדִידַן מַאי נֱֶעבֵיד לֵיהּ נֵימָא לֵיהּ גַּלֵּי עוקצים דְלֵית לֵיהּ וְְכֵיוְָן דְלאֹ גָּמַר נֵימָא לֵיהּ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ יַשְמִיעַ כָל תְּהִלָּתוֹ לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ מִי שֶיָּכוֹל לְהַשְמִיעַ כָל תהלותיו נַעַבְרֵיהּ וְְהָוְֵי אֲנָא אב״ד וְְאֶת נָשִיא שְמָעִינְהוּ רַבִי יַעֲקבֹ בֶן קַרְשֵי אֲמַר דִלְמָא חַס וְְשָלוֹם אָתְיָא מִלְּתָא לִידֵי כִיסּוּפָא אֲזַל יְתֵיב אֲחוֹרֵי עיליתיה דרשב״ג פָשַט גָּרַס וְְתַנָּא גָּרַס וְְתַנָּא אֲמַר מַאי דְקַמָא דִלְמָא חַס וְְשָלוֹם אִיכָא בֵי מִדְרָשָא מִידֵי יְהַב דַעְתֵּיהּ וגרסה לְמָחָר אֲמַרוּ לֵיהּ נֵיתֵי מָר וְְנִיתְנֵי בְעוּקְצִין פְתַח וְַאֲמַר בָתַר דְאוֹקִים אָמַר לְהוּ אִי לָא גָּמֵירְנָא כסיפיתנן פְקִיד וְאַפְקִינְהוּ מִבֵי מִדְרָשָא הָוְוּ כַתְבֵי קוּשְיָיתָא [ בְּפִתְקָא ] וּשְדוּ הָתָם דַהֲוְָה מִיפְרִיק מִיפְרִיק דְלָא הָוְוּ מִיפְרִיק כַתְבֵי פֵירוּקֵי וּשְדוּ אָמַר לְהוּ רַבִי יוֹסֵי תּוֹרָה מִבַחוּץ וְְאָנוּ מִבִפְנִים אָמַר לָהֶן רַבָן [ שִמְעוֹן בֶן ] גַּמְלִיאֵל ניעיילינהו מִיהוּ ניקנסינהו דְלָא נֵימְרוּ שְמַעֲתָא מִשְּמַיְיהוּ אֲסִיקוּ לְרַבִי מֵאִיר אֲחֵרִים ולר׳ נָתַן יֵש אוֹמְרִים אַחֲוְוּ לְהוּ בְּחֶלְמַיְיהוּ זִילוּ פייסוהו [ לְרַבָן שִמְעוֹן ב״ג ] רַבִי נָתָן אֲזַל רַבִי מֵאִיר לאֹ אֲזַל אֲמַר דִבְרֵי חֲלוֹמוֹת לאֹ מַעֲלִין וְְלאֹ מוֹרִידִין כִי אָזַל רַבִי נָתָן אָמַר לֵיהּ רשב״ג נְהִי דְאַהֲנֵי לָךְ קַמְרָא דַאֲבוּךְ לְמֶהֱוְֵי אָב ב״ד שויניך נַמִי נָשִיא מַתְנֵי לֵיהּ רַבִי לְרַבָן שִמְעוֹן בְרֵיהּ אֲחֵרִים אוֹמְרִים אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה שופתא. ביתד של מרח דען הוא גיין: המניח כליו. מלבושיו: פת כדאמרינן במסכת ברכות: אמר רבא ובחיי אביהם. הוא דעוסיס פחמין. פת החפוי בגמלים: של שיורי העיסה, שנשתיירה מליסה: סניפין מפני כבוד אביהם: נשנית משנה, הח דתניח לעיל כשהנטיה משכח למוד של ע׳ שנה. מסדוכ נפיו כל ע׳ שנה: משיב. מחזיר את נכנס וכו׳: נתקין מילתא כי לדידן. כלומר נעצר ליה כי היכי דעבד הלמוד שנשתכח הימנו כבר ע׳ שנס: וסימנך. לגרסה שלא תטעה, שחס הוא לדידן. וחית דגרסי נתקין מילמח כי לימון, כלומר נתקין מילתא לא תדע אם אחד חומר אחד ולא שתיס דלהוי לזכרון לעולם לדורות אפילו כי ואחד חומר שמיס ולח שלם או שמא המד אינן בעולם. ואית דאמרי נתקין מילמה אומר שמיס ולח שלם וחמד חומר שלם כי לימני, לומר לו שילמדנו דבר שאינו ולה הרבע, יהא סימן קמילה, כלומר יודע ללמוד וימניים: גלי עוקצים. כפוף הקמילה ונשתיירו מאותן חלבעות ידרוש לן מסכת עוקלין: דלית ליה. של יד העומדין לצד שתי אצבעות זקופין שאין סלוכ לו: פשט. פירם: גרם כסדרן מכאן דהיינו הלבע ואמה מכאן ותנא. גרס ושנה: אמר. רבן שמעון חזרת מכאן, דהיינו שתי אצבעות מכאן כן גמליאל מחי דקמח, דלמא חם וסלוס ואזבע החד מכאן, ובכך תהא זכור שחמד כו׳: בתר דאוקים. במר ססייס: ושדו חומר החת ולה שתיס ואחד חומר שתיס ליה. לפיתק ני מדרשה: שאלות ולא שלם. גודל לה קה משיב הכח עס דהוה מיפריק ממרן, ומה שלא היה שחר אצבעות משום דלא קאי בסדר ממרן כתבו אינסו הפירוקין וסלו צי אזבעות: ) החוכל פת ופממין עלמן מדרסה: [תורה מבחוץ כו׳. או הס כמדח משיב לסו: קשים ללמוד. שהעושה יכנסו לנהמ״ד או חנו כלא חליהס וכשב אותן יהא קשה לשמוע: העובר תחת עמהס]: נהי דאהני לך קמרא דאבוך. אפסר גמל כ״ם תחת גמל עלמו כמדה כלומר דחהני לך חשיבותה דאביך דהוימ משיב לסו: העובר תחת ריח של נבילה. אב ב״ד, אבל למהוי נשיח מי אהני לך כלומר ההולך ומריח ריח נצילה, דכל דקה בעית למהוי נסיה: קמרא. אננט ההולך ומריח הוי עובר תחת אותו ריח, מוזהב, כדאמרי' במסכת שבת נפ׳ במה שהכימ הולך ועולה: זוהמא ליסטרון. אשה (דף נט:): מתני ליה רבי לרבי אותו כף שבומשין את הקדרה קרי להול שמעון בריה אחרים אומרים אילו (לא) הכי על שס שמעצירין ] הזוהמה ללדדין, היה תמורה לא היה קרב. דמכן נמס׳ [על שני לדיו תרגום על מרין סטלוסי]: בכורות בפ׳ בתרא (דף פ.) קרא למשיעי כל העם עומדין. כל הסוכות כולן, אפילו עשירי ולעםירי מסיעי ולאחד עםר עשירי סן מחה: ועושין לו שתי שורות בלבד: שלשמן מקודשין, התשיעי נחכל במומו, עושין אותן. לבני חכמים שממונים והעשירי מעשר, והאחד עשר קרב שלמיס, חציהס פרנס על הלבור: סניפין. שמוטיבין ועושהוע ממורה דברי ר״מ, אמר לו רבי אותן בלד הזקנים מפני כבוד חציהס, יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה, והא דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שמלניפין קיימא לן דחין תמורה עושה תמורה, לקורה גדולה, סני״ף בלע״ז: אלא לקטנים. כדמכן במסכת תמורה בפ׳ קמח (דף ה: )) דאנוס הוא, חבל ילח לגדולים חינו נכנס 5] אך בכור שור קדם הן וכו׳ הן קריבין ויושב במקומו, דפוסע הוא מסוס להוה ואין ממורמן קריצין, ומעשר יליף ליה למיצדק נפסיס: כדי שלא יתרחק. עברה עברה מבכור, כתיב הכח כל דהיולא לפנות ביוס לריך שיתרחק מן אשר יעבור תחת השבט וכתיב המס הדרך כדי שלא יהו אחרים רואים אותו, בבכור והעברת כל פטר למס וגו׳: