לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם
אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר
ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד
בית אביך אמר ליה גם אהבתם גם שנאתם
גם קנאתם כבר אבדה אמר ליה האויב תמו
חרבות לנצח אמר ליה הני מלי היכא דאהנו
מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו הדר
אתני ליה אמרו משום רבי מאיר אילו היה
תמורה לא היה קרב אמר רבא אפילו רבי
דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר״מ אמר
ר״מ לא אמר אמר רבי יוחנן פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר
הרים עדיף רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר
מר הכל צריכין למרי חטיא ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה מלך רבה עשרין ותרתי שנין והדר
מלך רב יוסף וכל שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף אביי ורבא ורבי זירא ורבה
בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא אמרי כל דאמר מלתא ולא מפריך להוי רישא דכולהו איפריך דאביי לא
איפריך חזייה רבה לאביי דגבה רישא א״ל נחמני פתח ואימא איבעיא להו רבי זירא ורבה בר רב מתנה הי מנייהו עדיף רבי זירא חריף
ומקשה ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק מאי תיקו׃ הדרן עלך כהן משיח וסליקא לה מסכת הוריות
אמר ליה האויב תמו חרבות לנצח. למשמע אע״פ שכבר מתו תרבות להביא מוס אומן בתוך ביתו, אלא כשהוא רוצה להקיז דם ") היה האומן
לכלח ואין יפה להזכירם: אפי׳ רבי, דעניו הוס הכח לא נהוג ענותנומה על לבימיה דרבה ושם היה מקיז. וחית דגרסי שלא כזה לנהוג שכרות
יתירה, דהמרג משום רבי מאיר ולא רזה לומר בהדיה אמר ר״מ: סיני נעלמו' כל אותן שנים שמלך רבה, כלומר שלא היה לו פנאי להקיז
עדיף. מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני: וחד
עלמו אלה היה עוסק כל שעה בתורה לפני רבה: חזייה לאביי דגבה
אמר עוקר הרים. דחריף ומפולפל בתורה,
רישיה. כלומר ראה לו הרמת רחם:
אע"פ שאין משנה וברייתא סדוכין לו כל
נחמני פתח. וחמור דרשה, דמסמיה
כך: רב יוסף קרו ליה סיני לפי שהיו
פסקו ליה רבותה. אניי קרו ליה נחמני
משניות ובריימות סדורות לו כנתינתן
(וחיכה דחמרי דבלשון גנאי קרי ליה
מהר סיני, אבל לא היה מפולפל כרבה:
נחמני, כלומר עדיין חמה תלמידו של
הכל צריכין למרי חטיא. כלומר רצ
רב נחמן"): חריף ומקשה. מתוך פלפול
יוסף הוח מרי מטיח שמשנה וברייתא
יתירה דהוה ליה הוס מקשה וממרן,
סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מסר
אבל רבה בר מתנה לא הוה חריף כל
סיני, דמשנה וברייתא אבוהון דהלכתא:
כך, אלא מתוך שהוא שוהה ומעיין יפה
אומנא לביתיה לא קרא. שלח רלה
יפה מסיק אליבא דהלכתא:
לנהוג שררה נעלמו כל אותן השנים
שמלך הדרן עלך כהן משיח
רבה אפילו בהחי שכרותה שלא
כלה וסליקא לה מסכת הוריות