ה׃הורו בית דיןפרק ראשוןהוריות

אַף  וְְרַבִי שִמְעוֹן וְְרֶבִי מֵאִיר דְהוֹרָאָה תְּלוּיָה בְבֵית  דִין וּמַעֲשֶה תָּלוּי בַקָּהָל מְנָא לְהוּ אֲמַר אַבַיֵי  דְאָמַר קְרָא וְְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְתָה  לִשְגָגָה רָבָא אֲמַר מִלְּכָל הָעָם בִשְגָגָה  וּצְרִיכָא דְאִי כָתַב רַחֲמָנָא וְְהָיָה אִם מֵעֵינֵי  הָעֵדָה נֶעֶשְתָה לִשְגָגָה הֲוְָה אָמִינָא אֲפִילּוּ  מִיעוּטָא לְהָכִי כְתִיב לְכָל הָעָם בִשְגָגָה וְְאִי  כָתַב לְכָל הָעָם בִשְגָגָה הֲוְָה אָמִינָא עֵד  דְעָבְדִי בֵית דִין בַהֲדֵי רוּבָא לְהָכִי כְתִיב  וְְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְתָה לִשְגָגָה וְְהָא  כִי כְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי בַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים הוּא  דִכְתִיבֵי יָלְפִינַן מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי׃ הוֹרוּ ב״ד שֶל  אֶחָד וכו׳׃ אִיבָעְיָא לְהוּ שֵבֶט אֶחָד לְרַבִי  יְהוּדָה בְהוֹרָאַת ב״ד הַגָּדוֹל מִי מַיְיתוּ שְאָר  שְבָטִים אוֹ לאֹ מִי אָמְרִינַן שִבְעָה שְבָטִים  הוּא דְמַיְיתוּ שְאָר שְבָטִים בַהֲדַיְיהוּ מִשּוּם  דְאִיכָא רוּבָא אֲבָל חַד שֵבֶט דְלֵיכָא רוּבָא  לָא אוֹ דִלְמָא לָא שְנָא תָּא שְמַע מַה הֵן  מְבִיאִין פַר אֶחָד רַבִי שִמְעוֹן אוֹמֵר שְנֵי פָרִים  בְמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא שֶחָטְאוּ שִבְעָה ר״ש  תְּמַנְיָא בָעֵי אֶלָּא דְחָטָא שֵבֶט אֶחָד בְמַאי  אִי בְהוֹרָאַת בֵית דִינוֹ רַבִי שִמְעוֹן לֵית לֵיהּ  אֶלָּא לָאו בְהוֹרָאַת בֵית דִין הַגָּדוֹל וְְתַנָּא קַמָא  מַנִּי אִי נֵימָא רַבִי מֵאִיר הָא רוּבָא בָעֵי אֶלָּא  לָאו רַבִי יְהוּדָה ( וכגון שחטא שבט אחד )  אַמְרֵי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְגוֹן שֶחָטְאוּ שִשָּה  שְבָטִים וְְהֵן רוּבָן שֶל קָהָל וְְרַבִי שִמְעוֹן בֶן  אֶלְעָזָר הִיא דְתַנְיָא ר״ש בֶן אֶלְעָזָר אוֹמֵר  מִשְּמוֹ חָטְאוּ שִשָּה וְְהֵן רוּבוֹ שֶל קָהָל אוֹ שִבְעָה אַף עַל פִי שֶאֵינָן רוּבוֹ שֶל קָהָל מְבִיאִין פַר תָּא שְמַע רַבִי יְהוּדָה  אוֹמֵר שֵבֶט שֶעָשָה בְהוֹרָאַת בֵית דִינוֹ אוֹתוֹ הַשֵּבֶט חַיָּיב וּשְאָר כָל הַשְּבָטִים פְטוּרִין וּבְהוֹרָאַת ב״ד הַגָּדוֹל  אֲפִילּוּ שְאָר שְבָטִים חַיָּיבִים שְמַע מִינָּהּ אֲמַר רַב אַשִי מַתְנִיתִין נַמִי דַיְקָא דְקָתָנֵי וְְעָשָה אוֹתוֹ הַשֵּבֶט עַל  פִיהֶם אוֹתוֹ הַשֵּבֶט חַיָּיב וּשְאָר כָל הַשְּבָטִים פְטוּרִין לָמָה לִי לְמִיתְנָא וּשְאָר שְבָטִים פְטוּרִים הָא תְּנָא אוֹתוֹ הַשֵּבֶט  חַיָּיב וְְכֵיוְָן דְתָנָא אוֹתוֹ הַשֵּבֶט חַיָּיב מִמֵילָא יָדַעְנָא שְאָר שְבָטִים פְטוּרִין אֶלָּא הָא קָמַשְמַע לָן דִּבְּהוֹרָאַת בֵית דִינוֹ הוּא  דִשְאָר שְבָטִים פְטוּרִים אֲבָל בְהוֹרָאַת ב״ד הַגָּדוֹל אֲפִילּוּ שְאָר שְבָטִים חַיָּיבִין שְמַע מִינָּהּ אִיבַעֲיָא לְהוּ שֵבֶט אֶחָד שֶעָשָה בְהוֹרָאַת  בֵית דִין הַגָּדוֹל לְרַבִי שִמְעוֹן מִי מַיְיתֵי אוֹ לָא תָּא שְמַע מַה הֵן מְבִיאִין פַר אֶחָד רַבִי שִמְעוֹן אוֹמֵר  שְנֵי פָרִים ( במאי עסקינן אילימא שחטאו שבעה ) שְנֵי פָרִים שְמנָֹה פָרִים בָעֵי אֶלָּא דְחָטָא שֵבֶט אֶחָד וּבְמַאי  אִילֵימָא בְהוֹרָאַת בֵית דִינוֹ רַבִי שִמְעוֹן לֵית לֵיהּ אֶלָּא בְהוֹרָאַת בֵית דִין הַגָּדוֹל וְְתִסְבְרָא תּנּא קּמא מַנִּי אִי רַבִי  מֵאִיר הָא רוּבָא בָעֵי אִי רַבִי יְהוּדָה שְאָר שְבָטִים נַמִי מַיְיתוּ ( אלא ) הָא מַנִּי רַבִי שִמְעוֹן בֶן אֶלְעָזָר הִיא  וְְכִדְתַנְיָא תָּא שְמַע וְַחֲכָמִים אוֹמְרִים לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הוֹרָאַת בֵית דִין הַגָּדוֹל מַאן חֲכָמִים אִילֵימָא  רַבִי מֵאִיר רוּבָא בָעֵי אֶלָּא לָאו רַבִי שִמְעוֹן הִיא שְמַע מִינָּהּ וְְרַבִי יְהוּדָה וְְרַבִי שִמְעוֹן שֵבֶט אֶחָד דְאִקְּרִי קָהָל מְנָא  לְהוּ אָמְרִי דִכְתִיב וְַיַּעֲמדֹ יְהוֹשָפָט בִקְהַל יְהוּדָה וְִירוּשָלַיִם ( נכח חצר בית ה׳ ) הַחֲדָשָה מַאי חֲדָשָה א״ר יוֹחָנָן  שֶׁחִידְּשׁוּ דְבָרִים וְְאָמְרוּ טְבוּל יוֹם אַל יִכָנֵס בְמַחֲנֵה לְוְִיָּה מַתְקִיף לָהּ רַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ מִמַאי דִלְמָא שָאנֵי יְרוּשָלַיִם  דַהֲוְָה נַמִי בִנְיָמִין אֶלָּא אֲמַר רַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ דִכְתִיב וְַיּאֹמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבֵּיתִיךָ וּנְתַתִּיךָ לַקָּהָל עַמִים וְגוֹ׳  מַאן אִתְיְלִיד לֵיהּ הַהִיא שַעְתָּא בִנְיָמִין ש״מ ה״ק רַחֲמָנָא מִתְיְלִיד לָךְ הָשְתָּא קָהָל אַחֲרִינָא א״ל רַב שַבָא לְרַב כָהֲנָא דִלְמָא  הָכֵי קא״ל רַחֲמָנָא לְכִי מִתְיְלִיד לָךְ בִנְיָמִין הוּא דַהֲוְוּ י״ב שְבָטִים דְּמִתְקַרְיַית קָהָל א״ל אֶלָּא שְנֵים עָשָר שְבָטִים אִיקְרוּ קָהָל אַחַד עָשָר  שְבָטִים לָא אִיקְרוּ קָהָל תַּנְיָא ר״ש אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּפַר שֵנִי בֶן בָקָר תִּקַּח לְחַטָּאת אִם לְלַמֵד שֶהֵם שְנַיִם וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר וְַעֲשֵה  אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה לה׳ [ אֶלָּא ] יָכוֹל [ תְּהֵא ] נֶאֱכֶלֶת חַטָּאת לַלְוְִיִּם ת״ל וּפַר שֵנִי שָנֵי לְעוֹלָה מָה עוֹלָה לאֹ נֶאֱכֶלֶת  ור״ש זר״מ, דדרשי מרי קהל לג״ם, ולא הייתר מד להוראה תלויה בבית דין,  קהל כגון שחטאו שבעה סנטיס דהוו רונן, אבל היכא דליכא רובא כימיד  אם כן הוראה תלויה בבית דין מנח לסו: מעיני העדה נעשתה לשגגה. דמו ופטורים, דימיד שעשה בהוראת נ״ד פטור, או דלמא כיון דסבירא ליה  שתעשה לשגגה על ידי אחרים דהיינו על ידי הוראת ב״ד, דהוראה תלויה דשנט המד איקרי קהל, לא שנא שבט אחד ולא שנה שבעה מציאין פר לכל  בבית דין: רבא אמר כי לכל העם בשגגה, שיהו כולס מלויין נשגגת כאן שבט ושבט ופר לב״ד: אלא, הכח במחי עסקינן כגון שמטאו סטה וכו׳,  הקהל וב״ד, דהוראה תלויה בנ״ד ומעסה  דכיון דאיכא רוב שה רוצח כל דהו קחמר  תלוי בקהל: הוה אמינא אפי׳ מיעוט.  דמניחין פר ופר לב״ד: אלא לאו רבי  מטאו מציאין פר: הוה אמינא בית דין  שמעון. וקמני שנט חמד חייב על  בהדי רובא, ולא יהו מניחין פר עד  הוראת בית דין הגדול, אלמה כי המר  שיעשו בית דין עם הלבור דליבעי לבית  שבט המד איקרי קהל אפי׳ כי מטה  דין הוראה ועשיה, כתב רחמנא והיה  שבכו אחד כמרובין דמו ומציאין פר  אס מעיני העדה נעשתה לסגגה שתעשה  ופר לב״ד, והכי סבירא ליה לרבי שמעון  שגגה על ידי המריס דהוכחה בלבד  דהיכא דאיכא רובא בגברי ורוצה  תלויה בבית דין: ילפינן מעיני מעיני.  בשבטיס מציאין פר לכל שבט, אצלם]  כתיב הכח מעיני הקהל וכתיב בעבודת  היכא דחטאו ששה והן כונן או שבעה  כוכבים והיה חס מעיני העדה: אבל חד  ואינן רובן כשבט חמד דמו ומציאין פר  שבט דליכא רובא לא. והוא הדין לסניס חו  ופר לבית דין, מדקמני מה הן מציאין  סלסה סנטיס: רבי שמעון תמניא בעי.  וכו׳ ולה מתוקמה ריסה אלא כרבי  פר לכל שבט ושבט ופר לבית דין: אי  שמעון בן אלעזר כגון שמטאו סטה וכו׳  בהוראת בית דינו רבי שמעון לית ליה.  וקאמר רבי שמעון שני פריס פר להו  דהא לא מייתר ליה (לא כו) קהל להוראת  ופר לבית דין: מדכתיב קהל יהודה  בית דינו: אלא לאו רבי יהודה היא.  אלמה דםבטו המד איקלי קהל: ודלמא  וקמני מה הן מציאין פר אחד, אלמא  שאני שבט יהודה דהוה עמיה בירושלים  לא מיימו שחר שנטיס בהדיה: אמרי  שבט בנימין. ושני שנטיס הוא דחקרי  הכא במאי עסקינן וכו׳. ותנא קמח  קהל חבל שנט אחד לא: אלא מהכא  רבי שמעון בן אלעזר הוא, ורבי שמעון  הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים  דאמר שני פריס קסצר כג] פר לכל שבטו  וגו'. והיכה אמר ליה הכי, דכתיב  ושבט לשבט א׳ היקרי קהל כגון שחטאו  " וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן  שבעה שבטים והן רובן של קהל, דכי  אכס וגו׳, וכתיב ויאמר לו חלהיס אני  סויה רוצח בגברי ורוצה בשבטיס הוא  אל שרי פרס ורבה גוי וקהל גויס יהיה  דמביא פר לכל שבט ושבט ופר לב״ד,  ממך וגו׳: מאן הוה אתיליד ליה בההיא  אבל היכא דאיכא משה והן רוצח כי או  שעתא. כלומר מאן הוה עתיד למילד  שבעה ואינן רוצח מן, כיון דלחו רוצה  ההיא שעתא בנימין, ושמע מינה דקאמר  בגברי ורוצה בשבטיס כחד שנט דמו  ליה רחמנא השתח מתיליד לך קהל  ומביאין פר חמד ופר לב״ד: איבעיא  אחרינה: י״א שבטים לא. בתמיהה,  להו שבט אחד שעשה בהוראת בית דין  והח המרת דשני שבטים היקרו קהל  הגדול לרבי שמעון מי מייתו. פר חו  יהודה ובנימין, אלא ודאי הכי קאמר  לא, מי אמרינן כי אמר ר׳ שמעון לחייב  ליה דהשמח מתיליד לך קהל המרינה,  על כל קהל וקהל דםבטו המד איקרי  אלמה שבט בנימין לצדו חיקרי קהל: