ז׃הורה כהן משיחפרק שניהוריות

אמר רב פפא כגון שהיו מופלין שניהן סבר  אביי  למימר חטא בפני עצמו ועשה בפני  עצמו היכי דמי דיתבי בשני מקומות וקא  מורו בתרי איסורי אמר ליה רבא אטו שני  מקומות גורמין אלא אפילו יתבי בחד מקום  וכיון דקא מורו בתרי איסורי חטא בפני  עצמו הוא׃ פשיטא הוא בחלב והן בעבודת  כוכבים חטא בפני עצמו הוא דהא חלוקין  בטעמייהו וחלוקין בקרבנות דהוא בפר והן  בפר ושעיר דהא קא מייתו הני שעיר והוא  לא מייתי וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן  בחלב דחלוקין בקרבנותיהן [ לגמרי ] דהוא  שעירה ואינהו פר אלא הוא בחלב המכסה  את הקרב והן בחלב שעל הדקין מהו מי  אמרינן אף על גב דקרבנן שוה כיון דמתרי  קראי קאתו הא פליגין בטעמייהו או דלמא  שם חלב אחד הוא אם תמצא לומר שם חלב  אחד הוא הוא בחלב והן בדם מהו מי אמרינן  בטעמייהו הא פליגין או דלמא כיון דשוין  בקרבן בתר קרבן אזלינן תיקו׃ שאין בית  דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים  מקצת וכו׳׃ מנלן דעד שיורו לבטל מקצת  ולקיים מקצת כדאמרינן באידך פירקין  ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף׃ וכן המשיח׃  מנלן דכתי׳ לאשמת העם הרי משיח כצבור׃  ולא בעבודת כוכבים כו׳׃ מנלן דתנו רבנן  לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה  יכול יהו חייבין על עקירת מצוה כולה נאמר  כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן בב״ד  אף כאן נמי בב״ד ומה להלן דבר ולא כל  הגוף אף כאן נמי דבר ולא כל הגוף׃  מתני׳ אין חייבין אלא על העלם דבר עם  שגגת המעשה וכן המשיח ולא בעבודת  כוכבים אין חייבין אלא על העלם דבר עם  שגגת המעשה׃ גמ׳ מנלן דתנו רבנן ישגו  יכול יהו חייבין על שגגת מעשה ת״ל ישגו  ונעלם דבר אין חייבין אלא על העלם דבר  עם שגגת מעשה׃ וכן המשיח׃ מנלן דכתיב  לאשמת העם הרי משיח כצבור׃ ולא  בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה׃ מנלן דת״ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה יכול  יהו חייבין על שגגת המעשה נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן אין חייבין אלא על העלם דבר  עם שגגת מעשה אף כאן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ואילו משיח בעבודת כוכבים לא  קתני מתניתין מני רבי היא דתניא משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים  בהעלם דבר ושוין שבשעירה ושוין שאין מביא אשם תלוי ותסברא בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני  אלא תני הא הוא הדין להא ה״נ תנא הא והוא הדין להא מ״ט דרבי אמר קרא וכפר הכהן על הנפש  השוגגת בחטאה בשגגה הנפש זה משיח השוגגת זה נשיא בחטאה בשגגה רבי סבר חטא זה בשגגה  יהא ורבנן סברי מי שחטאתו בשגגה יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר ושוין שבשעירה  כיחיד מנלן דאמר קרא ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולם בכלל נפש  אחת הן׃  ושוין  ב״ד מייבין קרבן אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח,  דכי חטא בפני עצמו אע״ג דהוראה דידהו הוי הוראה מעליח אפילו הכי  ולבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה למודיה מיימו כל חד וחד כשנה  מתכפר בפני עצמו מטוס דקל מוכו בשני איסורי, חטא עם הלבור אע״ג  או שעירה דדיניהם כיחידים, דכיון דלא עשו ע״פ כ״ד מחלקי כולהו מהדדי  דהוא מופלח דהוראה דידיה הוי הוראה מעליא אפ״ה מתכפר עם סלבור והוו יחידים ויחידים חייבין בשגגת מעשה, אבל משיח בשגגמ מעשה  מסוס דקה מורו נמדח איסורא: בשני  למודיה פטור מכלום, כדאמר לקמן בפרק  מקומות. משיח במקוס חמל וב״ד במקוס  בתרא (דף יא.) מעם הארץ פרט למשיח  אמר: בטעמייהו. בפסוקיס, דחלב  דאינו מביא בשגגת מעשה כלל, והיינו  ועבודת כוכבים מתרי קרחי נפקי:  דקאמר ) יצא משיח שאין חטאתו בשגגה  וחלוקין בקרבנות. דכ״ד מיימי שעיר  דהיינו בשגגת מעסה וכו׳ ״ג]: גמ׳ ואילו  לעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר:  משיח בעבודת כוכבים לא קתני. דקמני  דהוא שעירה. למודיה, דכתיב בעבודת  ולא בעבודת כוכבים אין חייבים חלה  כוכבים נפרשת שלח לך אנשים וחס נפס  על העלם דבר עם שגגת מעשה ולא "  דחמד יחיד ואחד נשיא במשמע: הוא  קמני וכן המשיח, ומדלא קמני וכן המשיח  בחלב המכסה את הקרב. דהוי דבר  מכלל דמשיח בעבודת כוכבים מייצ  שאין הלדוקיס מודין, דהא לא מפרם קרה  בשגגת מעשה למודיה: מתני' מני ר׳  מאי ניסו, דחפי׳ אמוראי פליגי בשחיטת  היא, דתניא משיח בעבודת כוכבים ר׳  חולין בחלו טריפות (דף (:) מאי ניסו  אומר בשגגת מעשה. למודיס: וחכ״א  כרם הפנימי, וכ״ש מלב שעל גבי  בהעלם דבר. כלומר עס שגגת מעסה, הדקיס  שאין הלדוקיס מודין דהא לא כשאר מלות.  ושוין שאין מביא סוס אפס כתיב  בהדיה. חי נמי דהוכו בחלב שעל תלוי  7]: ותסברא זדונו כרת ושגגתו הקרב  בין בכזית לפחות מכזית, דכזית לא חטאת.  לעבוד' כוכבי', דקמני ולא בעבוד׳ כתיב  בהדיא והוי דבר שאין הללוקין כוכבים חלה  על דבר שמייבין על זדונו מולין:  אע״ג דקרבנן שוה. דהן בפר כרת ועל  שגגתו מטואת מי קמני וכן המשיח,  והא קי״ל דמשיח נמי בעבודת וסוח נפר:  כיון דמתרי קראי קא אתו. כדאמרינן  לעיל בפרק קמא (דף ג.) ואת כוכבים  אינו חייב חלה על דבר סולונו החלב  וי״ו יתירה להציה מלב שעל גבי  כרת ועל שגגתו חטאת, כדאמרי' לקמן הלקין:  הא פליגין בטעמייהו. סח נאמר כאן  עליה כו׳ לאשמת העם הרי חלוקים בפסוקים,  ומתכפר בפני עצמו: משיח כלבור טון,  ואפי׳ הכי לה קמני במתני׳ או דלמא  שם חלב אחד הוא. והורס וכן המשיח:  אלא תנא בהא. בדבר עם הלבור  הוא ומתכפר עם הלבור: שמייבין על  זדונו כרת ושגגמו מטאת והן בדם. כגון  נדס המובלע בחיבריס, כשאר שם מלות  וכן המשיח, והוא הדין או בין כזית  לפחות מכזית, והוי דבר בעבודת כוכבים  דמשיח כלנור דאינו שאין הללוקין מולין: בתר  קרבן אזלינן. מייצ בעבודת כוכבים חלה בדבר  סזדונו דכיון לסוין בקרבן הורה עם הלבול  כרת ושגגתו מטאת: הכא נמי תנא בהא.  דאין מייבין בשאר מלות חלה על העלס הוח  ומתכפר עם הלבור, תיקו: לפי שיצאה עבודת  כוכבים. מכלל פר העלס דבר עם שגגת  מעשה וכן המשיח, והוא דבר של לבור לידון  בעלמו "ל] בהבאת פר הדין לעבודת  כוכבים דמשיח כלצור כי ושעיר: נאמר  כאן. בעבודת כוכביס היכי דאין כ״ד מייבין  על עבודת כוכבים מעיני והיה חס מעיני  העדה: ונאמר אלא על העלם דבר עם סגגת  מעשה", להלן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:  ודלא כרכי: מאי טעמא דרבי אמר מה  להלן ב״ד. דכתיב ונעלם דבר מעיני  קרא. נפרשת שלח לך וכפר הכהן על  הקהל ועםו, ואמרינן לעיל בפ״ק (דף  ה.) הנפש החוגגת וגו׳, סבר רבי חטאה  הוראה תלויה בנ״ד דכתיב ונעלם דבר בשגגה  הכי משמע חטא זה בשגגה יהא מעיני  הקהל דהיינו ב״ד, ומעשה מלוי כלומר  בשגגת מעשה לחודיה ואפילו בקהל  דכתיב הקהל ועמו, ובעבודת משיח:  ורבנן סברי מי שחטאו בשגגה. כוכבים  לה כתיב ב״ד, דכתיב והיה אס דהכי  משמע וכפר הכהן על הנפם מעיני העדה  נעשתה לסגגה, וחי ס״ד החוגגת דיביא  שעירה בשגגת מעסה ב״ד והח אין מעשה  תלוי בנ״ד חלה מי שמטאו בשגגה נשאר  מלות: יצא בקהל, דהכא כתיב מעיני  העדה נעשתה משיח שאין חטאתו בשגגה.  נשאר דהיינו מעשה, אלא מה להלן ב״ד דכתיב  מלות כלומר בשגגת מעשה ] חלה נפרשת  ויקרא אף כאן בית דין: בהעלס דבר  עם שגגת מעסה, דעל מתני' אין חייבין  בקרבן וכו׳]. אין שגגת מעשה לחודיה  פטור לגמרי: וסוין ושוין דיתבי בתרי  מקומות וקמורו בחד איסורא. מימה  מאי חלטריך בסוין אפי׳ לח סון מעשה  תלוי בקהל כדמשמע נעשתה ה״נ החי  עיני  השחר  מלות: דת״ר ישנו יכול יהיו נמי הוראתן הוראה דהא דבעינן לעיל מופלח בב״ד שהיה להן ללמוד ולא למדו חייבין על שגנת מעשה,  מימה למחי חילטריך הח כבר ילפינן מדבר דבר דמקלמ דבר והכח מאי אלטרכין ללמוד כיון דבאיסור אחד הוכו ושניהן הורו מוס  ונראה כספריס בעינן והח לא שייך כי אם בהוראה ועוד איך יהיו חייבין על שגגת מעשה למ״ד כ״ד דגרסי מלמא דרב] טופי בשוין במר דמוקי  במרי הסורי: נאמר כאן מעיני. מימה מציאין פר טוביה חטא וזיגוד מינגד ") מה מטאו ב״ד ועוד מניח פ״ק ") עם הארץ לרבות דלעיל בפ״ק  ) משמע מדברי אביי דלא ידעינן שאר מלות אלח מעבודת כוכבים והכח משמע אפי׳ כונו ואפי׳ כולו דמייתו שעירה או כשנה ולח פר. וי"ל דחי לחו דמשמע דבעינן  איפכא וי״ל דחביי נמי הכי בעי למילף כי הכח דעיני דעבודת כוכבים לח פשוט לן העלם דבר לא היינו אומרים שב״ד יהיו מייבין אלה לבור דאע״ג דלעיל דרשינן דמעשה  שהוא ב״ד אלא ה״ק ילפינן עיני עיני כלומר החי עיני דעבודת כוכבים ילפינן מסחר תלוי בקהל והוראה תלויה בב״ד השתא מיהו לח דרשינן הכי מיהו הקישה דדבר ל״ל  מלות שהוא ב״ד והדר ילפינן ההוא מעיני מהאי לענין זה דכי היכי דגבי עבודת כוכבים  דממחלה צריך למילף הוא ואח״כ לומר דבר ולא כל הגוף: