ט.הורה כהן משיחפרק שניהוריות

קשיין  לא תגיע ידו ונאמר לא תשיג ידו מי שבא  לידי עניות ועשירות יצא נשיא ומשיח שאין  באין לידי עניות נשיא דכתיב ועשה אחת  מכל מצות ה׳ אלהיו מי שאין על גביו אלא  ה׳ אלהיו משיח דכתיב והכהן הגדול מאחיו  שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה  ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו  גדלהו משל אחיו ת״ל והכהן הגדול מאחיו  אשר יוצק על ראשו גדלהו מאחיו בעא  מיניה רבינא מר״נ בר יצחק נשיא שנצטרע  מהו מידחא דחי או מיפטר פטיר א״ל דילך  או דגזא תניא ר״ע אומר משיח פטור מכולן  אמר רבא מ״ט דר״ע אמר קרא זה קרבן אהרן  ובניו זו באה חובה לו ואין אחרת באה חובה  לו ואימא כי ממעט ליה רחמנא מדלי דלות  ומאי ניהו עשירית האיפה אבל עניות ועשירו׳  לא מעטיה רחמנא לא ס״ד דכתי׳ וכפר עליו  הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה  המתכפר באחת מתכפר בכולן ושאין מתכפר  באחת אין מתכפר בכולן אלא מעתה דכתיב  והיה כי יאשם לאחת מאלה ה״נ דכל  המתחייב באחת מתחיי׳ בכולן ושאין מתחיי׳  באחת אין מתחייב בכולן אלמה תנן ר״ע  אומר נשיא חייב חוץ משמיעת קול אביי  ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה  לאחת לא משמע ליה ומ״ש מאחת דמשמע  ליה דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית  האיפה למימרא דכל דמחייב בעשירית  האיפה מחייב בכולן דאי ס״ד מתחייב באחת  אע״פ שאין מתחייב בכולן נכתביה להאי  מאחת מאלה בדלות א״נ בעשירות׃  מתני׳ כל המצות שבתורה שחייבין על  זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא  כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח וב״ד  מביאין פר ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא  והמשיח מביאין שעירה וב״ד פר ושעיר  פר לעולה ושעיר לחטאת אשם תלוי היחיד  והנשיא חייבין ומשיח וב״ד פטורין אשם  ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין וב״ד  פטורין על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים  ועל טומאת מקדש וקדשיו ב״ד פטורין  והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין  כ״ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו  דברי ר״ש ומה הן מביאין קרבן עולה  ויורד ר״א אומר הנשיא מביא שעיר׃  גמ׳ תניא ר״ש היה נותן כלל כל שהיחיד  באשם תלוי הנשיא כיוצא בו משיח וב״ד  פטורין וכל שהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בהן וב״ד פטורין שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת  מקדש וקדשיו בית דין פטורין נשיא ומשיח חייבין אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול ולא משיח  בטומאת מקדש וקדשיו כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין הא גופא קשיא  אמרת שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו בטומאת מקדש וקדשיו הוא דפטור אבל בשמיעת  הקול ובטוי שפתים חייב אימא סיפא כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין  פטורין קתני משיח ובית דין פטורין מה בית דין פטורין מכולהון אף משיח פטור מכולהון  לא תגיע ידו לא תשיג ידו. דמשמע מי שבא לידי עניות ועשירות דאע״ג דאין מתחייב באחת מהן מתחייב נשאר כולן: נכתביה רחמנא  דפעמים עני ופעמים עשיר הוא דישנו בקרבן עולה ויורד, ילא משיח להאי מאחת בדלות. נמורין ובני יונה: אי נמי בעשירות. דהיינו  ונשיא דלעולם עשירים הם: נשיא, שאין על גביו מוס אדון אלא ה׳ דהיינו כשנה או שעירה, אלא מדכתב ניה רחמנא מחמת גבי עשירית החיפה  מלך, ומלך לעולם עשיר הוא, וכ״ג בעינן שיהח גדול מאמיו בעושר דליהוי למימרא דשאין מתחייב בעשירית החיפה אין מתחייב בכולן כלל, הלכך  לעולם עשיר: נשיא שנצטרע. לר׳ ירמיה  פטור משיח מכולן הואיל ואין מתכפר  ולר׳ יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו, שאין  בעשירית החיפה דכתיב זה קרנן דאין  ראוי להיות מלך כשהוא מזורע, כדאמרי'  אחרת באה לו מונה: מתני' כל המצות  לקמן בפ״צ (דף ".) וינגע ה׳ את המלך  שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל  ויסי מלורע עד יום מותו וישב בבית  שגגתן וכו׳ משיח וב״ד מביאין פר.  המפשית דמשמע שנעשה מפסי ממלכותו:  כדאמרינן לעיל (דף מ.) נאמר כאן עליה  מהו. מי אמרי' פטור מקרבן עולה ויורד  ונאמר להלן לגלות ערומה עליה וכו׳,  כשהוא נשיא, ועכשיו כשנלטרע דעבר  ונשיא יליף ממכות יחיד וחס נפם ילמוד  מנשיאותו ליחייב, חו דלמח מחי דהוי  תחתון מעליון: ובעבודת כוכבים יחיד  הוי כשהוא נשיא], כלומר הואיל וכלמה  ונשיא ומשיח מביאים שעירה. דכתיב  ידחה כשנלטרע: ל״ח מדחא דחי להקים  נפרשת שלח לך בעבודת כוכבים וחס  נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי, דהואילו  נפש וגו׳ וכולן בכלל נפש המת הן"): וב״ד  ונדמה ידחה אפילו כשנלטרע. או דלמא  מביאין פר ושעיר. כדכתיב בפרשת שלמ  מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד,  לך, ואמר לעיל (דף ז:) יליף מעיני מעיני  ובזמן דליכא נשיחות ליחייב דהיינו  מה להלן ב״ד אף כאן ב״ד: אשם תלוי  משכלטרע: א״ל. ממחי קבעית לחיוביה  היחיד והנשיא חייבים בית דין ומשיח  להתויי קרבן כשנלטרע מממון שלך או  פטורים. כדחמר ברים פירקין דכתיב  מממון דגוח דידיה, הוי אומר מגוח דידי׳  נאשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר  הוא דבעי לחתויי, וכיון דמגזה דידיה  שגג מי שמטאו ושגגתו סוס וכו׳: אשם  קבעי התויי המטו להכי פטור לגמרי  ודאי יחיד ונשיא ומשיח חייבין. דכתיב  מקרבן עולה ויורד, דה״ק רבי ירמיה  באשמות וחס נפש", ונשיא ומשיח בכלל  ור׳ יוסי ילא נשיא ומשיח שאין באין לידי  נפש אחת הן. והח דתנן לעיל (דף מ.)  עניות, החי נשיא שנלטרע נמי חינו כה  אין חייבים חלה על דבר מזדונו כרת  לידי עניות דגזה דידיה כדקאי קאי, הלכך  ושגגתו חטאת" ואפס ודאי אין שגגתו  פטור לגמרי: תניא ר״ע אומר משיח  מטאת וכן המשיח, הכי משמע וכן המשיח  פטור מכולם. מקרבן עולה ויורד, דכתיב  דגבי המס ודחי פר הוח דלה יביא אצל  זה קרבן אהרן ובניו ביום המשמ אותו  אפס ודחי יביח כהדיוט: וב״ד פטורים.  עשירית החיפה דהיינו מציתי כהן משיח,  מחסס ודאי, דפטורים לגמרי דאינן בכלל  דמצימין באה לו מונה ואין אחרת נאה  נפש אחת: על שמיעת קול ובטוי שפתים  לו דעשירית האיפה עולהצמזרד לה נחה  וטומאת מקדש וקדשיו ב״ד פטורין.  לו מונה, הלכך פטור מכולם מעולה ויורד.  דאמר לעיל (שם:) אין מטאת לבור אלא  ואמרינן לקמן דמפר לא פטר ליה ר״ע,  בקבועה, והני עולה ויורד נינסו: יחיד  וחיכה למרולי דטעמא דר״ע מסוס  ונשיא ומשיח חייבין. נשמיעת קול ובטוי  דמעולה ויורד הוא דחמעיט כדכתיב זה  שפתיס וטומחת מקדם וקדסיו, דכולן  קרבן אהרן אבל מפר לא המעיט:  בכלל נפש אחת הן: אלא שאין כ״ג  אימא כי מעטי׳ קרא. לכהן משיח: מדלי  משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו,  דלות. דהיינו מעשירית החיפה, דכתיב  דברי רבי שמעון. מפרש נגמרה והוא  זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית  הדין דקאמר רבי שמעון אלא שאין הנשיא  החיפה באה לו מונה: מדלות לא מעטיה.  חייב על שמיעת הקול דמלך לא מעיד  דעל שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת  ולא מעידין אותו, אלא לה חלטריך ליה  מקדם וקדשיו לחייב כשנה או שעירה או  למימנה דהח מנה ליה לעיל ר״ע: ומה  מורין ובני יונה: לא ס״ד דכתיב. גבי  הן מביאין. נשיא בנטוי שפתים וטומאת  עשירית החיפה וכפר עליו הכהן מחמת  מקדם וקדסיו, ומשימ בשמיעת קול ובטוי  מחלה, דמשמע כל המתכפר באמת כלומר  שפתיס, קרבן עולה ויוכל: ר״א אומר  בכל המת ואמת אפילו בעשירית החיפה  נשיא מביא שעיר. ושלם מחלוקות בדבר,  מתכפר בכולן דישנו בעשירות ובדלות  כ׳ יוסי הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורין  וכדלי דלות: ושאין מתכפר באחת מהן.  מכולן, וכ״ע סבר נשיא מייצ בכולן מון  כגון משיח דודחי אין מתכפר בעשירית  משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מעולה  החיפה דכתיב זה קרבן: אין מתכפר  ויורד, וכ״ש סבר נשיא ומשיח חייבין  בכולם. דחמעיט נמי דחינו בקרבן  בכולן נעולה ויורד אלא שאין כ״ג ומסימל]  עולה ויורד כלל: אלא מעתה האי דכתיב  חייב על טומאת מקדם וקלסיו: גב׳ היה  לאחת מאלה הכי נמי דכל דמחייב  נותן בהן כלל: כל שהוא בעולה ויורד.  באחת. כלומר בכל המת וחמת מחייב  דהיינו שמיעת קול ובטוי שפתיס וטומהמ  בכולן, ושאין מתחייב באמת כגון נסיה  מקדם וקלסיו: משיח וב״ד פטורין. מסימ  שאין מתחייב בשמיעת הקול אינו חייב  דומיא דב״ד, מה כ״ד פטורים מכולהו  בכולן כדאמר ר׳ יוסי הגלילי, והח מון  משמיעת הקול ובטוי שפתיס וטומהמ  משמיעת הקול קמני, דקמני ר״ע אומר  מקדם וקדשיו, דלבור אין מטהתו אלא  הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול,  בקצועה, חף משיח פטור מכולהו: