ט׃הורה כהן משיחפרק שניהוריות

ואח״כ  קשיין אהדדי אמר רב הונא בריה דרב יהושע  לא קשיא כאן בדלות כאן בדלי דלות ור״ש  סבר לה כר״ע בחדא ופליג עליה בחדא סבר  לה כר״ע בדלי דלות דפטור ופליג עליה  בדלות׃ אלא שאין כ״ג חייב כו׳׃ אמר חזקיה  מ״ט דר״ש דכתיב ונכרתה הנפש ההיא  מתוך הקהל מי שקרבנו שוה לקהל יצא זה  שאין קרבנו שוה לקהל א״כ נשיא נמי אין  קרבנו שוה לקהל שוה בכפרה דיוה״כ א״כ  כהנים נמי לא שוו לקהל בכפרה דיוה״כ  כהנים שוו לקהל בשאר מצות דשנה כולה  משיח נמי הא שוה בשאר מצות דשנה אלא  אמר רבא אימא הכי מי שחטאתו שוה  ליחידים ומאי ניהו קהל׃ ר״א אומר הנשיא  מביא שעיר וכו׳׃ א״ר יוחנן לא אמר ר׳ אליעזר  אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר  כרת בו כבקבועה אמר רב פפא ה״נ מסתברא  דאי ס״ד ר״א על כולהון קאמר מכדי שעיר  נשיא ופר משיח במקום יחיד לחטאת קאי  ניתני נמי משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי  שפתים אלא מדלא קתני משיח ש״מ אטומאת  מקדש וקדשיו קאי דמשיח פטור א״ל רב  הונא בריה דרב נתן לר״פ ממאי דלמא ר״א  אכולהון קאי ובמשיח סבר לה כר״ע דאמר  משיח פטור בכולן א״ל ור״ע מי פטר ליה מפר  ותו לא מידי א״ר יוחנן מודה ר״א שאין  מביא אשם תני תנא קמיה דרב ששת אשם  תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו א״ל  דאמר לך מני ר״א היא דאמר הואיל ונאמר  בו כרת כבקבועה מייתי נשיא שעיר עליה  והא״ר יוחנן מודה ר׳ אליעזר שאין מביא  אשם תלוי קשיא׃  הדרן עלך הורה כהן משיח כהן משיח שחטא ואח״כ  עבר ממשיחותו וכן נשיא שחטא ואחר כך  עבר מגדולתו כהן משיח מביא פר והנשיא מביא  שעיר משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך  חטא וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח״כ  חטא כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט׃  גמ׳ השתא יש לומר עבר ממשיחותו  משיח  קשיין אהדדי. דקמני אלא שאין משימ [חייב] אטומאת מקדם וקדסיו, הא  שגגמן מטאת דהיינו חטאת קבועה יחיד מביא כשנה או שעירה ונשיא  בשמיעת קול ונטוי ספמיס חייב: בדלי דלות." משיח פטור מכולהו, כדכתיב מניח שעיר ומשיח פר, וכיון דשעיר דנשיא ופר כהן משיח במקום מטאת  זה קרבן אהרן דאין אחרת באה לו מונה, והאי דקאמר דמשיח חייב בשמיעת  קבועה דיחיד קיימי, אי המרת הכולהו קחמר ר״ח דנשיא מניח שעיר  קול ובטוי שפתים כגון בדלות בתורין ובני יונה שעדיין לא נח לדלי דלות:  אע״ג דלית בסו כרת כנקבועה: ניתני נמי משיח מביא פר בשמיעת  דר״ש סבר לה כר״ע בחדא. דפטר ליס  קול ובטוי שפתים. כי דיניה, אע״ג דלית  למשיח מדלי דלות מזה קרבן אהרן  בסו כרת כנקבועה: אלא לאו. מדלא  ובניו: ופליג עליה בחדא. נדלות, דחילו  קמני הכי ס״מ דחטומחת מקדם וקדסיו  ר״ע פטר ליה נמי בדלות, דקאמר שאין  קא״ר אליעזר דנשיא מציא שעירה "ג] הואיל  מתכפר בעשירית החיפה אין מתכפר  ונאמר בו כרת כבקבועה, והאי דלא קמני  בכולן, ולר״ם בדלי דלות הוא דאין מתכפר  ומשיח מציה פר בטומאת מקדם וקדסיו  הח בדלות ועשירות מתכפר: מ״ט דר׳  הואיל ונאמר בו כרת כנקבועה מסוס  שמעון. דאמר ולח משיח חינו מייצ  דמשיח פטור לגמרי בטומאת מקדם  בטומאת מקדם וקדסיו: דכתיב. בטומאת  וקדסיו, דסבר לס כר״ם דפוטר: א״ל רב  מקדם וקדסיו ונכרתה הנפש ההיא מתוך  הונא בריה דרב נתן לרב פפא וממאי  הקהל: מי שקרבנו שוה לקהל. דמתכפר  דלמא ר״א אכולהו קאי. דנשיא מביא  בשל קהל, הוא דחייב בטומאת מקדם  שעיר אפי׳ שלא נמקוס כרת, והחי דלא  וקדסיו: יצא. משיח שאין קרבנו סוה  קמני נמי משיח מניח פר נטומחת  דאין מתכפר בשל קהל בכפרת יוה״כ,  מקדם וקדשיו ובשמיעת קול ובטוי שפתיס  דהוא מתכפר בפר והס נסעיר": א״כ  מטוס דבמשיח סבר לה כר״ע דאמר  נשיא נמי אין קרבנו שוה לקהל. דהוא  משיח פטור מכולן משמיעת קול ובטוי  מציה שעיר והם מתכפרין נפר בשאר  שפתים, ולעולם הכולהו קאי כ״ח דנסיה  ימות השנה, והמאי קמני המשיח למודיה  מציה שעיר: א״ל ר״ע מי פטר. נמי  פטור בטומאת מקדם וקדטיו ולח נסיה  למשיח מפר, (דלמאיי!) כי קא״ר עקיבא  ויחיד: ומשני הח לחו מילמה היא מסוס  משיח פטור מכולן מטומחת מקדם וקדסיו  דהח סוס לקהל בכפרת יוה״כ: אי הכי  ושמיעת קול ובטוי ספמיס כגון להביא  כהנים נמי הא לא שוו לקהל בכפרה  קרבן עולה ויורד, אבל להביא פר מחייב,  דיוה״כ. דמתכפרין בפרו של אהרן,  וכיון דמחייב בפר ח״כ נימני נמי כ״ח משיח  וליפטרו בטומאת מקדם וקדסיו: הא  מנציח פר בשמיעת קול ונטווי שפתים, אלא  לא קשיא משום דכהנים שוו לקהל בשאר  מדלה קתני הכי ס״מ דחטומחת מקדם  מצות דשנה כולה. דמתכפרי עם הלבול  וקדשיו קאי רבי אליעזר דנשיא מניה  בפר הנח על כל המצות, הלכך חייבין  שעיר הואיל ונאמר בו כרת כנקבועה,  בטומחת מקדם וקלשיו: כהן משיח נמי  והא דלא קמני ומשיח מציא פר בטומאת  הא שוה לקהל בשאר מצות. דכל השנה  מקדם וקדשיו משום דסבר לה כר״ם  כולה, דכי הורה עם הלבור מתכפר עס  דאמר דאין כהן משיח חייב בטומאת  סלבור, וליחייב בטומאת מקדם וקלסיו:  מקדם וקלסיו: ותו לא מידי. ומו ליכה  אלא אמר רבא אימא הכי. מתוך הקהל  למיקסי ולא מידי: א"ר יוחנן. אע״ג  מי שמטאו מוס ליחידים דמחייצי ] נשגגת  דקאמר ר״ח הואיל ונאמר בו כרמ  מעשה כיחידים, דימידיס שמטאו נשגגת  כבקבועה לנשיא טו] מביא שעיר כבחטאת  מעשה מייתי כל מד, ומחן יחידים קהל"!  קבועה, מודה ר״ח לענין אשם תלוי דלאו  דכי חטאו קהל נשגגת מעשה למודיה  דינים כבחטאת קבועה, דכי היכי דאמר  בלא העלם דבר מייתו כל חד קרבן, דחומן  לעיל אין יחיד מביא המס מלוי חלה על  השוהיל] ליחידים בדבר זה הוא דמחייבי  ספק קבועה ה״נ אין מביא המס תלוי על  בטומאת מקדם וקדשיו, יצא משיח שאין  ספק טומאת מקדם וקדשיו, שאע״פ שנה׳  מטאו סוה ליחיד, דכי חטא בסגגת  נו כרת כנקבועה הואיל ואינה ממש  מעשה בלא העלם דבר פטור לגמרי,  חטאת קבועה אין מניח המס תלוי: תני  תנא קמיה דרב ששת אשם תלוי בא על  כדאמרינן לקמן בפרק בתרא (דף יא.)  מע״ס פרט למשיח דאין מביא נשגגת  ספק טומאת מקדש וקדשיו. הואיל ונאמר  מעשה, והיינו דאמרינן לעיל (דף ז:) ילה  נו כרת כבקבועה: א״ל דאמר לך מני ר״א  משיח שאין מטאו בשגגה, וכיון דאין מטאו  היא דאמר. נשיא מביא שעיר הואיל ונאמר  מוס ליחיד לפיכך פטור בטומאת מקדם  בו כרת כבקבועה, וקאמ׳ דה״ה לענין אםס  וקלסיו: א"ר יוחנן לא א״ר אליעזר.  תלוי: ומי מלית המרת הכי והא א״ר יוחנן  דנשיא מביא שעיר בידיעה "] במקום עולה  מודה ר״א שאין מביא אשם תלוי, קשיא.  ויורד: אלא בטומאת מקדש וקדשיו  דמתני׳ דידך לא מיתוקמח דלא כחד:  הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה.  כלומר הדרן עלך הורה כהן משיח  כבחטאת קבועה, דקסצר ר״ח דכי היכי  דצמקוס שחייבים על זדונו כרת ועל  השתא יש לומר עבר ממשיחותו  שגגתו מטאת דהיינו במקוס מטאת  ואחר כך חטא מביא פר,  קבועה נשיא מציא שעיר, ה״נ היכא דחייב לה על זדונו כרת ועל שגגמו חטא ואחר כך עבר ממשיחותו מיבעיא, נשיא איצטריכא ליה, סלקא דעתך ?]  עולה ויורד מביא שעיר הואיל ודמי לחטאת קבועה לענין כרת, אבל הואיל ועבר מנשיאותו ואחר כך חטא הוי כהדיוט חטא ואחר כך עבר  בשמיעת קול ובטוי שפתיס דאין מייבין על זדונו כרת, דלא דמי למטהמ  מנשיאותו נמי ליהוי כהדיוט, קמ״ל. לישנה המרינה" לריכא למימר דמטה  קבועה לא בזדון ולא בשוגג, מודה ר׳ אליעזר דנשיא אין מניח שעיר ואחר כך עבר ממשימותו דמביא פר, הח כיון דמנה ליה עבר ממשימותו ']  אלא קרבן עולה ויורד כהדיוט: אמר רב פפא הכי נמי מסתברא, דאי דמציה פר כל שכן מטה ואחר כך עבר ממשימותו דמביא פר, הח לא  ס״ד רבי אליעזר. דאמר נשיא מציה שעיר הכולהו שמיעת קול ובטוי קשיח, משום דקמני גבי נשיא כי עבר מגדולתו ואחר כך חטא  כי הדיוט מייתי, סלקא דעתך אמינה כי מטה ואחר כך עבר נייתי נמי שפתיס וטומחת מקדם וקלשיו: מכדי שעיר. דנשיה במקוס מטאת  קבועה דימיד קאי, והוא הדין לפר כהן משיח דבמקום חטאת קבועה כי הדיוט, הלכך תנח גבי נשיא שמטה ואחר כך עבר דמייתי כי  דימיד קאי, וכדמכן כל מלות שבתוכה שמייצין על זדוכן כרת ועל נשיא, וחיידי דתנח גני נשיא מטה ואחר כך עבר מנח כמי גבי