Критот 26b

סֵיפָא בְנָשִיא שֶעָשוּי לְהִשְתַּנּוֹת אֶלָּא אָמַר אַבַיֵי מֵהָכָא מִכְדֵי מִצְוְתֹ מִצְוְתֹ יָלְפִי מֵהֲדָדֵי כֵיוְָן דְיָלְפִי מֵהֲדָדֵי לָמָה לִי דִכְתִיב שָלש יְדִיעוֹת גַּבֵי יָחִיד וְְגַבֵי נָשִיא וְְגַבֵי צִבוּר אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפֵיהֶן דְהָא גָּמְרִי לָהֶן מִצְוְתֹ מִצְוְתֹ תְּנֵהוּ עִנְיָן הֵיכָא דְמִתְיְידַע לֵיהּ בָתַר יוֹם הַכִיפוּרִים הוּא דְמַיְיתֵי חַטָּאת אֵימָא כִי מִתְיְידַע לֵיהּ בָתַר יוֹם כִפוּרִים הוּא דְמַיְיתֵי חַטָּאת מִשּוּם דיוה״כ לָאו עַל הָדֵין חֵטְא קָא אָתֵי אֲבָל אָשָם תָּלוּי דְעַל הָדֵין חֵטְא קָאָתֵי אֵימָא הָכִי נַמִי דְמִיכַפַר דְכִי מִתְיְידַע לְבָתַר דְקָא מַיְיתֵי אָשָם תָּלוּי לָא מַיְיתֵי חַטָּאת אֲמַר רָבָא אָמַר קְרָא אוֹ הוֹדַע אֵלָיו מִכָל מָקוֹם הָשְתָּא דְאָמַר כִי מִתְיְידַע לֵיהּ מַיְיתֵי חַטָּאת אָשָם תָּלוּי לָמָה בָא אֲמַר ר׳ זֵירָא שֶאִם מֵת מֵת בְלאֹ עָוֹן מַתְקִיף לָהּ רָבָא מֵת מִיתָה מְמָרֶקֶת אֶלָּא אֲמַר רָבָא לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּיסּוּרִים׃ חַטַּאת הָעוֹף הַבָא עַל הַסָּפֵק [ וכו׳ ]׃ אָמַר רַב וְְכִיפֵר אִי הָכִי אַמַאי תִּקָּבֵר לְפִי שֶאֵינָה מִשְתַּמֶרֶת אֵימַת לָא מִשְתַּמֶרֶת אִי מֵעִיקָּרָא חַיָּה הָוְְיָא אִי לְבַסוֹף קמנטר לָהּ אֶלָּא מַתְנִיתִין בְנוֹדַע לָהּ דְלָא יָלְדָה וּבְדִין הוּא דְמוּתֶּרֶת בַהֲנָאָה וּמַאי תִּקָּבֵר מִדְרַבָנַן וְְכִי אִיתְּמַר דְרַב עַל הָאִשָּה שֶהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף בְסָפֵק אִם עַד שֶלּאֹ נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶיָּלְדָה וְַדַאי תֵּעָשֶה וְַדַאי שֶמִמִין שֶהֵבִיאָה עַל לאֹ הוֹדַע מְבִיאָה עַל הוֹדַע אִם מִשֶּנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶיָּלְדָה אָמַר רַב מַזֶּה דָמָהּ וּמוֹצֶה דָמָה וְְכִפְרָה מוּתֶּרֶת בַאֲכִילָה ר׳ יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה בַאֲכִילָה גְּזֵירָה שֶמָא יאֹמְרוּ חַטַּאת הָעוֹף הַבָאָה עַל הַסָּפֵק נֶאֱכֶלֶת תָּנֵי לֵוְִי כְוְָתֵיהּ דְרַב חַטָּאת הָעוֹף הַבָאָה עַל הַסָּפֵק אִם מִשֶּנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶיָּלְדָה וְַדַאי מַזֶּה דָמָהּ וּמוֹצֶה דָמָה וְְכִפְרָה מוּתֶּרֶת בַאֲכִילָה תַּנְיָא כְוְָוְתֵיהּ דר׳ יוֹחָנָן חַטַּאת הָעוֹף הַבָאָה עַל הַסָּפֵק אִם עַד שֶלּאֹ נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶלּאֹ יָלְדָה תֵּצֵא לְחוּלִּין אוֹ תִּמָכֵר לַחֲבֶרְתָּהּ אִם עַד שֶלּאֹ נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶיָּלְדָה וְַדַאי תֵּעָשֶה וְַדַאי שֶמִמִין שֶמְבִיאָה עַל לאֹ הוֹדַע מְבִיאָה עַל הוֹדַע אִם מִשֶּנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶיָּלְדָה אֲסוּרָה אֲפִילּוּ בַהֲנָאָה שֶעַל הַסָּפֵק בָאָה מִתְּחִלָּתָהּ כִפְרָה סְפֵיקָהּ וְְהָלְכָה לָהּ׃ מתני׳ הַמַפְרִיש ב׳ סְלָעִים לְאָשָם וְְלָקַח בָהֵן שְנֵי אֵילִים לְאָשָם אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי יִרְעֶה עַד שֶיִּסְתָּאֵב וְְיִמָכֵר וְְיִפְלוּ דָמָיו לִנְדָבָה לָקַח בָהֶן שְנֵי אֵילִים לְחוּלִּין אֶחָד יָפֶה ב׳ סְלָעִים וְְאֶחָד יָפֶה עֲשָרָה זוּז הַיָּפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי לִמְעִילָתוֹ אֶחָד לְאָשָם וְְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶל אָשָם יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי לִמְעִילָתוֹ וְְיָבִיא עִמָהּ סֶלַע וְְחוּמְשָהּ׃ גמ׳ מַאי מְעִילָתוֹ דְקָתָנֵי רֵישָא וְְהַשֵּנִי לִמְעִילָתוֹ אִילֵימָא אֵיל אָשָם לְמֵימְרָא דְחוֹמֶש בַהֲדֵי אַיִל מַיְיתֵי לֵיהּ וְְהָכְתִיב וְְאֶת אֲשֶר חָטָא מִן הַקּדֶֹש יְשַלֵּם וְְאַתְּ חֲמִישִיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו אַלְמָא בַהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ וְְעוֹד קָתָנֵי סֵיפָא אֶחָד לְאָשָם וְְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶל אָשָם יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי לִמְעִילָתוֹ וְְיָבִיא עִמָהּ סֶלַע וְְחוּמְשָהּ אַלְמָא חוֹמֶש בַהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ אֶלָּא מְעִילָתוֹ מַאי דְאִיתְהַנֵּי מֵהֶקְדֵש וְְיֶשְנוֹ מִשְּתֵּי סְלָעִים דְאַפְרִישִנוּ לְאָשָם וְְלָקַח בָהֵן שְנֵי אֵילִים לְחוּלִּין דְיָפֶה שְתֵּי סְלָעִים מַקְרִיב לֵיהּ אֵיל אָשָם וְְיָפֶה עֲשָרָה זוּז יָהֵיב לֵיהּ לְמַאי דְאִיתְהַנֵּי מֵהֶקְדֵש דַהֲוְָה לֵיהּ גְּזֵילוֹ וְְחוּמְשוֹ וּמַאי מְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ בְמַאי אוֹקִימְתָּא לִמְעִילָתוֹ דְרֵישָא גְּזֵילוֹ אֵימָא סֵיפָא אֶחָד לְאָשָם וְְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶל אָשָם יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי לִמְעִילָה וְְיָבִיא עִמָהּ סֶלַע וְְחוּמְשָהּ אַלְמָא מְעִילָתוֹ אֵיל אָשָם רֵישָא קָרֵי לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ נשיא עשוי להשתנות. דחי עבר מנשיאותו כשחר יחיד הוי: מצות היפה שתי סלעים יקרב לאשם מעילות והשני היפה עשרה זו יקרב מצות ילפי מהדדי. יחיד ונשיא ולבור, דבכולהו כתיב מלות וילפי כולהו למעילתו מפרש בגמ׳ יקרב בשביל אםס ראשון והרי נפטר מקרן בהך גזירה שוה מהדדי במסכת הוריות (דף מ.)" לדבר שמייצין על ומומם. והשמח קרי למעילתו גזילו ): אחד לאשם ואחד לחולין. כאן זדונו כרת ומייבין על שגגתו חטאת, הילכך להח מילמח כמי לילפו מעל בסלע: אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לשמוע]. מסדדי: לאו על הדין חטא קאתי. הראשון, שהרי לשמו נלקח וממעות כלומר לה על הדין לחודיה קאמי: שהופרסו לו: והשני, שהוא מולין ש] אם משנמלקה נודע לה. שלח יקרב למעילתו להםס מעילתו. והסתה ילדה": שאינה משתמרת. כיון דעל קרי לחיל האםס של המס מעילות הספק צחה ולח לאכילה הוה קיימה מעילתו: ויביא עמה סלע וחומשה. לח שמרוס יפה ונפסלה בהסמ קרן שמעל צו ויפלו לנדבה "), שהרי הדעת ") שמח נטמחת: אי מעיקרא. ממומר אשס הראשון נא: יביא סלע קודס מליקה: חיה הוות. ובעלי מיין וחומשו. מביתו, שמה ששיבח חםס אינן מקבלין טומאה): ובדין הוא בשתי סלעים שנח הקדם הוא: גמ׳ דמותרת בהנאה. למולין גמורין היא, אילימא איל אשם. של אפס מעילות: ומסוס מולין בעזרה נמי ליכא למימר למימרא דחומש בהדי איל אשם דלה חסרה תורה חלה שחיטה אבל מייתי ליה. חס הניח אמס שהוא סוס מליקה לה, אבל רבנן גזרו דאסור (ג) על צ׳ סלעיס כדי חומם הקרן בהנחה שמה יאמרו נהנין מחטאת נפטר מן המומם, והכתיב כו׳: ועוד העוף ספק: וכי איתמר דרב אהא מדקתני סיפא. היכא דמעל בסלע איתמר דתנן נפרק דס שמיטה (לעיל והשני יקרב למעילתו דע״כ החי כב:) האשה שהביאה כו׳. ועלה קאי למעילתו חיל לחשס מעילות הוח דהח רב ואמר הם משנמלקה נודע לה כן שם קמני ויביא עמה סלע ומומם לקרן שילדה ודחי מזה ומוצה כמשפט ומומם, אלמא חומש בהדי קרן מייתי מטאת העוף כדכתיב (ויקרא ה) והזה ליה. והחי דהדר ומקשי ממתני׳ (7), מדם המטאת על קיר המזבח והנשהר דלח מימח קרח איסמעי בדנהנה נדס ימלה וגו'. הזהה שאוחז נרחם מקדסי בדק הבית חו מהקדם עולה העוף ומעלה ומוריד וסלס נימז. מילוי הילכך מומשו כי מייתי ליה בהדי חיל שמקריב ומקיף בית מליקתו לקיר חסס לח נפיק דחומש כי קרן בעי המונח וסומט": אסורה באכילה. מסוי, אבל האי דקרן גופיה חסם הוה שמא יאמרו מטאת העוף הנחה על כי מייתי חומם בהדי אפס של מעילה הספק נאכלת: ואסורה ש] בהנאה. שפיר דמי, מגן מח שמע מסיפה: אלא כסהר מטאת העוף ספק שאסור מאי למעילה מי]. דרישה גזילו, הוא באכילה שמח חולין היה ונבלה היה, האשם הראשון דחיתהני החי מהקדם ובהנאה נמי אסורה דשמח קדם היה דידיה בשתי סלעים שהפריםו ] לסמן וקדם שאינו נאכל אסור בהנאה אחרת וילקמ בהן שני חילים למולין דיפה שהרי לכלבים לח יחכילנו: שעל הספק שתי סלעים מקריב ליה לאיל מעילות, כו׳. הילכך כמי שלא נודע דמי: והוח לחשמו דקמני במתני׳, והיפה מתני' שתי סלעים. זהו דין אסס, עשרה זוז יהיב ליה למאי דאיתהני דכתיב) בערכך כסף שקלים בשקל מהקדש כלומר יקריבנו לחםמו הקדם לאפס: והשני ירעה. לפי שנקמ הראשון ויהיו תשלומין לקרן וחומם ממעות חשס לפס חסס: לקח בהן שמעל בהן, והיינו לחםמוס] דקמני שני אילים לחולין. לאכילה, ומעל ממני׳: אימא סיפא כו׳. על כרמין במעות ויז'או למולין, וים עליו לשלם לאשמו דסיפח הוא אשם ראשון שהכי אפס של עשרה זוז לקרן ומומם של חיל זה לסמו כלקח, ולמעילתו הוח אשם ראשון וחשס בשתי סלעיס לחפס אשם מעילות ולא לתשלומי הקרן דהח מעילות, ש חס היה אחד מהן יפה קמני יביא סלע וחומשו לתשלומי קרן שתי סלעים ואחד מסן עשרה זוז ומומם (ה): רישא קרי גזילו למעילתו היפה