Критот 27a

מתני׳ סֵיפָא קָרֵי לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ אֵיל אָשָם רֵישָא דַהֲוְָה לֵיהּ אַיִל רוּבָן קֶרֶן וְְחוּמְשוֹ קָרוּ לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ סֵיפָא דְלָא הָוְֵי אַיִל רוּבָן קֶרֶן וְְחוֹמֶש קָרֵי לֵיהּ אֵיל אָשָם מְעִילָתוֹ וְְיָבִיא עִמָהּ סֶלַע וְְחוּמְשָהּ בָעֵי רַב מְנַשְיָא בַר גַּדָא בְכִינּוּס חוּמְשִין מַהוּ שֶיִּתְכַפֵר מִי אָמְרִינַן אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש מִשּוּם דְקָטָרַח קַמֵיהּ אֲבָל הָכָא דְלָא קָטָרַח לָא מִתְכַפֵר אוֹ דִלְמָא אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אֵין אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש מִשּוּם דְלָא אַפְרְשֵיהּ אֲבָל הָדֵין כִינּוּס חוּמְשִין דְאַפְרְשֵיהּ אִיכָא לְמֵימַר מִתְכַפֵר דְאִיבָעֵי לְהוּ מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש אוֹ לאֹ ת״ש הַמַפְרִיש שְנֵי סְלָעִים לְאָשָם וְְלָקַח בָהֵן שְנֵי אֵילִים לְאָשָם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָמוֹ וְְהַשֵּנִי יִרְעֶה עַד שֶיִּסְתָּאֵב וְְיִמָכֵר וְְיִפְלוּ דָמָיו לִנְדָבָה מַאי לָאו דִזְבַן בְאַרְבַע אַיִל וּשְבַח דְשָוְֵי תָּמַנְיָא וּשְמַע מִינָּהּ אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש לָא הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן דְאוֹזִיל רוֹעֶה גַּבֵיהּ ת״ש לָקַח אַיִל בְסֶלַע וּפִטְּמוֹ וְְהֱֶעמִידוֹ עַל שְתַּיִם כָשֵר ש״מ אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש לָא פִטְּמוֹ שָאנֵי דְהָא חָסֵר לֵיהּ תָּמַנְיָא ת״ש לָקַח אַיִל בְסֶלַע וְַהֲרֵי הוּא בִשְתַּיִם כָשֵר הָכָא נַמִי כְשֶפִטְּמוֹ א״ה הַיְינוּ רֵישָא רֵישָא דִזְבַן בְאַרְבַע וְְאַשְבַחֵיהּ בְאַרְבָעָה אַחֲרִינָא דְחָסַר לֵיהּ תָּמַנְיָא סֵיפָא דִזְבֵין אַיִל בְאַרְבַע וְְאַשְבַחֵיהּ בִתְלָתָא וְְשָוְֵי תָּמַנְיָא אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא יְשַלֵּם סֶלַע הָא חָסַר לֵיהּ ז׳ מַאי יְשַלֵּם תַּשְלוּם דְסֶלַע וְְאִי ס״ל דְאֵין אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש כִי יָהֵיב תַּשְלוּם דְסֶלַע מַאי הָוְֵי אַיִל בֶן שְתֵּי סְלָעִים בָעֵינַן וְְלֵיכָא לְעוֹלָם קָסָבַר אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש אִי הָכִי תַּשְלוּם דְסֶלַע לאֹ יִתֵּן הַיְינוּ טַעְמָא דְקָיָהֵיב תַּשְלוּמִין דְסֶלַע גְּזֵירָה שֶמָא יאֹמְרוּ אַיִל פָחוֹת מִשְּתֵּי סְלָעִים מְכַפֵר מַאי הָוְֵי עֲלָהּ תָּא שְמַע בִשְעַת הַפְרָשָה יָפֶה סֶלַע בִשְעַת כַפָרָה יָפֶה שְתֵּי סְלָעִים ( לא ) יָצָא בָעֵי רַבִי אֶלְעָזָר אָדָם מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש אוֹ לאֹ א״ר יוֹחָנָן כַמָה שָנִים גָּדַל זֶה בֵינֵינוּ וְְלאֹ שָמַע הֲלָכָה זוֹ מִמֶנִּי מִכְלָל דא״ר יוֹחָנָן אִין וְְעַל הֲדָא אֲמָרָהּ דִתְנַן וְְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ וְְכֵן הַמַפְרִיש תּוֹדָתוֹ וְְאָבְדָה וְְהִפְרִיש אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ אֵין טְעוּנָה לֶחֶם וּשְלַח ר׳ חֲנִינָא מִשְּמֵיהּ דר׳ יוֹחָנָן לאֹ שָנוּ אֶלָּא לְאַחַר כַפָרָה דְוְָלָד אֵין טָעוּן לֶחֶם אֲבָל לִפְנֵי כַפָרָה טָעוּן לֶחֶם אַלְמָא קָסָבַר מִתְכַפֵר בִשְבַח הֶקְדֵש בָעֵי ר׳ אֶלְעָזָר בַעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין אוֹ לאֹ א״ר יוֹחָנָן הֲרֵי כַמָה שָנִים גָּדַל זֶה בֵינֵינוּ וְְלאֹ שָמַע הֲלָכָה זוֹ מִמֶנִּי מִכְלָל דר׳ יוֹחָנָן אֲמָרָהּ אִין דַאֲמַר ר׳ יוֹחָנָן בְהֵמָה שֶל שְנֵי שוּתָּפִין הִקְדִיש חֶצְיָהּ וְְחָזַר וְְלָקַח חֶצְיָהּ וְְהִקְדִישָהּ קְדוֹשָה וְְאֵינָהּ קְרֵיבָה וְְעוֹשָה תְּמוּרָה וּתְמוּרָתָהּ כַיּוֹצֵא בָהּ ש״מ תְּלָת ש״מ בַעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין וש״מ קְדוּשַּת דָמִים מַדְחָה וש״מ יֵש דִיחוּי בְדָמִים בָעֵי ר״א הוּזְלוּ טְלָאִים בָעוֹלָם מַהוּ מִי אָמְרִינַן מִבְחַר נִדְרֵיכֶם בָעֵינַן וְְהָא אִיכָא אוֹ דִילְמָא כֶסֶף שְקָלִים בָעֵינַן וְְלֵיכָא א״ר יוֹחָנָן כַמָה שָנִים גָּדַלְנוּ בְבֵית הַמִדְרָש וְְלאֹ שָמַעְנוּ הֲלָכָה זוֹ וְְלָא וְְהָאָמַר ר׳ יוֹחָנָן אֲמַר ר׳ שִמְעוֹן בֶן יוֹחַאי מִפְנֵי מַה לאֹ נִתְּנָה תּוֹרָה קִצְבָה בִמְחוּסְּרֵי כַפָרָה שֶמָא יוּזְלוּ טְלָאִים וְְאֵין לָהֶן תַּקָּנָה לֶאֱכוֹל בְקָדָשִים אֵימָא לאֹ לִימַדְנוּ הֲלָכָה זוֹ וְְהָא רַבִי זֵירָא בַר אַדָא מְהַדַר תַּלְמוּדֵיהּ כָל תְּלָתִין יוֹמִין קַמֵיהּ אֵימָא לאֹ נִתְבַקְּשָה הֲלָכָה זוֹ מִמֶנּוּ בְבֵית הַמִדְרָש גּוּפָא אָמַר רַבִי יוֹחָנָן מִשּוּם רשב״י מִפְנֵי מַה לאֹ נִתְּנָה קִצְבָה בִמְחוּסְּרֵי כַפָרָה שֶמָא יוּזְלוּ טְלָאִים וְְאֵין לָהֶם תַּקָּנָה לֶאֱכוֹל בַקָּדָשִים מַתְקִיף לָהּ אַבַיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה חַטַּאת חֵלֶב יִנָּתֵן לָהּ קִצְבָה דִלְכַפָרָה אָתְיָא וְְלָאו לְאִישְתַּרוּיֵי בַאֲכִילַת קָדָשִים הוּא מַתְקִיף לָהּ רָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה אֲשַם נָזִיר לֶהֱוְֵי לֵיהּ קִצְבָה דִלְבַטָּלָה הוּא דְאָתֵי דְאָמַר רַבִי יוֹחָנָן מִשּוּם רַבִי שִמְעוֹן בֶן יוֹחַאי אֵין לְך דָבָר שֶהוּא בָא לְבַטָּלָה אֶלָּא אֲשַם נָזִיר בִלְבָד קַשְיָא׃ סיפא קרי לאיל אשם מעילתו. נחמיה: ומסכי אין רישא דהוה איל שוה שתי סלעים והכי סוה שמי סלעים והקדם לח סשנית נו כלוס: רוב כו׳. על כרמיך תנח דמתני׳ הולרך לחלק בשמותיהן של שני איל. שקנו בשתי סלעיס] ליכא: מאי הוי עלה. דהחי שינוייח לחיקה אשמות הללו, לפי שהאחד נח למונת חשמו הראשון והשני לאסס הוא, דחי אדם מתכפר בשנת הקדם תשלום סלע לא הוי: תא שמע. דמתכפר: ה״ג בתוספתח בשעת הפרשה יפה סלע ובשעת כפרה יפה רישה דהוה חיל רונן קרן ומומסו שתי סלעים יצא: בעי כו׳. רבי אלעזר קרח את הקרב לחשמו מעילתו לא שמיעה ליה סך ברייתא: ולא שמע כלומר קרן שמעל נו ומומסו, להודיע הלכה זו ממני. נתמיס: ועל הדא דמה שהוא מביא חםס בעשרה זוז אמרה. נמסכת מנחות בפרק התודה מסוס מעילה ומומשה הוא, ואת (דף עט:): אינן טעונות לחם. המס הקרב לחםס מעילות קרח חסמו. מפרם טעמים: לא שנו דולד אינו סיפח דלא הוי חיל רונן קרן ומומם טעון לחם אלא לאחר כפרה. שכבר דהחיל יפה שתי סלעיס והקרן הקריב את המו וילח ידי נדרו: אבל והחומם אינו עולה חלה סלע ומומם, לפני כפרה. יקריב זה נמקוס חמו ואין האיל קרב בשביל תשלומי גזילתו למובת נדרו וטעון למס, חלמה הדס חלה בשביל חיל המס, קורהו מעילתו מתכפר נולד דהיינו שנה הקדם: על שס המס מעילות: בכינוס בעלי חיים נדחין מעל גבי המזבח או חומשין. כגון מעל דד׳ סלעיס דחסס לא. כגון שעירי יום הכיפורים ומת כמה פעמים עד שיעלו המומסיס אחד מהן מהו שיקריב חבירו ויביא לצ׳ סלעיס, מהו שיקח מהן"] אםס אחר עמו, מי אמרינן נדחה זה במיתת למעילתו. בכנום חומשין כגון מנירו חו לה. וחי קשיח לפסוט ליה ספרים ב׳ סלעים לחםס ומעל בקרן מדקי״ל (חמורה דף כח:) מטאת שכיפרו ד׳ פעמים שיעלו המומסין לסמי בעליה ממה חלמא נדחין, הלכה סלעיס, מהו שיתכפר במומסין לבדן למשה מסיני הוא") ואין למידין שיקנה בהן חיל והקרן יפול לנדבה הימנה: ואינה קריבה, הואיל ומתחלה דהח מותר הוא. מרבימו: שבח נדחית שהיתה מליה מולין כשהקדישה הקדש. כגון לקח חיל בסלע והוקרו לא היתה ראויה לכך: ה״ג שמע טלחיס ועמדו על שמיס: דלא מינה תלת שמע מינה בעלי חיים אפרשיה. בשעת הפרשה לא היה נדחין ושמע מינה דחוי מעיקרו הוי שוה חלה סלע: אבל בכינוס חומשין דחוי וש״מ יש דחוי בדמים ומו לח הא אפרשיה. זה שהפריסו ] למס מידי. שמע מינה קדושת דמים מדמה אשם כל שעה ומכח המס נחו אימא בהמה שאינה ראויה ליקרב והקדיםה מתכפר: ושמע מינה אדם מתכפר. לדמיה כיון דאמר " מסתאב ונוהג בה מדקמני יקרב לחשמו: דהא חסר ליה מנהג דמוי לשוב כאן אינה חוזרת ונראה, תמניא זוזי, שהוליאו " נפיטומו סלע: דלח תימה אין מורת דימוי נוהגת חלה ת״ש. מסיפח דהח ברייתא דפיטוס: בקדושת הגוף, שהרי זו כשהוקלטה ואשבחיה בתלתא ושוה תמניא. מזיה לא הקדישה חלה לדמיה וקאמר ולקמן פריך סוף סוף שמע מינה אינה קרינה. קדושת דמים מדמה דחדס מתכפר נאומו זוז שהסנימ וים דמוי בדמיס מדח מילמח היה הסקדם נלח חסרונו: תשלומי דסלע. אלה שנשתנה לסון הגירסה: הוזלו זוז המד להשלים סלע שני. וחי קשיח טלאים בעולם. ואינו מולא חלה לוקמה כגון דחוזיל גביה כועס, הח בפחות משכי סלעיס: במחוסרי ליכא למימר מדקמני ישלס סלע כפרה. כגון ז3 חנה ויולדת ומלורע לגזבר מביתו, ואי להוזיל גניה רועה (6) שכפרמן מעכנתן מן הקלסיס: אמאי ישלס הח שוה בשעת הפרסה ואין להן תקנה. חלמח היכא דנתנה צ׳ סלעים, ואי ים דיהניה ניהליה נחנס מורה קלבה אין לו תקנה עד שיניה מחי איכפת לן הח לה בעינן חלה בחומה קלבה: לא לימדנו. לאמריס: סוה