בקינוח סעודה אמרו כל ימיו לא היה נותר בעזרה
צווחה שלישית שאו שערים ראשיכם ויכנס אלישמע
בן פיכאי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה
צווחה רביעית פתחו שערים והוציאו יששכר איש
כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים מאי
הוי עביד הוה כריך שיראי על ידיה והוה עביד עבודה
מאי סליקא ליה ינאי מלכא ומלכתא הוו יתבין מלכא
אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו נשייליה ליששכר איש כפר ברקאי דכהן גדול הוא וקים
ליה קדירה שיילוהו א״ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי
בידיה קוצו לידיה דימינא יהיב שוחדא קציוה לידיה שמאלא שמע מלכא אמר ליקצו נמי לידיה דימינא אמר
רב יוסף בריך רחמנא דשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למטרפסיה אמר רב אשי ולא הוה תני ליה דתנן
כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין ת״ל ואם כבש מלמד ששניהן שקולין
כאחת רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב אם כבש אם עז׃ א״ר אלעזר א״ר
חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי
ה׳ ורב שלום בניך [ אל תקרי בניך אלא בוניך ]׃
גמ׳ בקינוח סעודה. לאחר אכילתו: כריך ידיה בשיראי. 3) כדי שלא
ילכלך ידיו בנשר ובדס: אחוי בידיה. נלסון גסות ולילכות ומרד
במלכות: למטרפסיה. לגמולו. לישנה אחרינה למלקותו: לא תנא. לא
שנה משנה: ואם כבש, היינו קרא דמתני׳ דקדרים מיניה כ״ם ששניהס
שקולים דכתיב לעיל מיניה והביא (את) קרבנו שעיכת עזים:
הדרן עלך המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות