שלשים
ושש
כריתות
בתורה הבא על האם ועל
אשת אב ועל הכלה הבא
על הזכור ועל הבהמה
ואשה המביאה הבהמה עליה הבא
על אשה ובתה ואשת איש הבא על
אחותו
ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל
אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת
אחי אביו ( ועל אשת אחי אמו ) ועל
הנדה והמגדף ועובד עבודת כוכבים
והנותן מזרעו למולך ובעל אוב ומחלל
שבת וטמא שאכל קדש והבא אל המקדש
טמא והאוכל חלב ודם ונותר ופיגול
והשוחט ומעלה בחוץ והאוכל חמץ בפסח
והאוכל והעושה מלאכה ביום הכפורים
והמפטם את השמן והמפטם את הקטרת
והסך את השמן המשחה והפסח והמילה
מצות עשה על אלו חייבין על זדונו כרת ועל
שגגתו חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי
חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו מפני שהוא
בעולה ויורד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים
אף המגדף שנאמר תורה אחת יהיה לכם
לעושה בשגגה יצא מגדף שאינו עושה מעשה׃
ואל פתח אהל מועד לא יביאנו ונאמר כאן בשחיטה הבאה ואל פתח אהל מועד לא הביאו
וגו׳ מה להלן לא ענש אא״כ הזהיר אף כאן נמי לא ענש אא״כ הזהיר. ולמאן דמייתי לה בהיקשא אמר
קרא שם תעלה עולותיך ושם תעשה מה העלאה לא ענש אא״כ הזהיר אף שחיטה נמי. מעלה
בחוץ
בלאו השמר לך פן תעלה וגו׳ (
דברים יב ) וכל מקום שנאמר פן
ואל אינו אלא לא תעשה. וכרת
כדאמרן לעיל אשר יעלה עולה או
זבח וגו׳ ונכרתה. אוכל חמץ
בלאו
כל מחמצת לא תאכלו ( שמות יב )
כרת
כל אוכל חמץ ונכרתה ( שם )
והאוכל
ביוה״כ
בלאו
מפרש
ביומא
( דף פא.) כל הנפש אשר לא
תעונה
וגמר
עינוי עינוי מהתם על דבר אשר
עינה את אשת רעהו (דברים
כב ) מה התם לא ענש אא״כ
הזהיר
ה״נ לא ענש אא״כ הזהיר וכרת
נמי אית ביה באוכל דכתיב ביה
ונכרתה
באוכל
ביוה״כ
( ויקרא כג ) כל הנפש אשר לא
תעונה
ונכרתה
והאי לא תעונה בעינוי אכילה
קמיירי
דגמר (יומא עד׃) עינוי עינוי
מהתם דכתיב (דברים ח ) ויענך
וירעיבך
מה להלן עינוי רעבון אף כאן
עינוי רעבון. העושה מלאכה
ביוה״כ
אית ביה אזהרה וכל מלאכה לא
תעשו
בעצם היום הזה ( ויקרא כג )
כרת דכתיב ( שם ) והאבדתי
וזהו
כרת. והמפטם את השמן לאו
ובמתכנתו
לא תעשו כמוהו. כרת אשר ירקח
כמוהו
ונכרתה
וגו׳ ( שמות ל ). והמפטם את
הקטרת לצרכו להריח מפטם
את השמן [כעין שעשה משה
במדבר
דכתיב
] ואתה קח לך בשמים ראש (
שם ) מפטם את הקטרת [ מערב י״א סממני הקטרת כמו דכתיב ] קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה. הסך
שמן המשחה נמי לאו על בשר אדם לא ייסך ( שם ) כרת אשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו (שם ) מאותו
שעשה
משה
לשמן המשחה מפטם את הקטרת אזהרה במתכנתה לא תעשו לכם ( שם ) כרת אשר יעשה כמוה להריח בה
ונכרת (שם ) אבל המריח בקטרת של בית המקדש לא אזהרה ולא כרת דריח אין בו משום מעילה ולא דמי
לסך שמן המשחה דהתם אית ביה מעשה מש״ה אית ביה לאו וכרת׃ פסח ומילה מצות עשה. פסח דכתיב
(
דברים
טז
) וזבחת פסח ומילה ( ויקרא יב ) וביום השמיני ימול וגו׳ וכרת בהו כדאמרן. ובהני אית בהו חייבי מיתות
ב״ד כגון העובד עבודת כוכבים והמחלל את השבת ואפ״ה חייבי כריתות הן במזיד בלא התראה ואי אתרו
בהן יש מהן בחנק ויש מהן בסקילה כדאמרן ברישא ואי לא אתרו בהו מידי מיתת ב״ד יצאו מידי כרת לא
יצאו וכרת הוא שמת בלא בנים׃ על שגגתו חטאת. דמפיק ליה מעבודת כוכבים דכתיב בה (
במדבר טו ) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו׳ ואמר מר ( הוריות דף ח.) שקולה
עבודת כוכבים כנגד כל התורה דהא כתיב בה מצות וכתיב בה קרבן ( במדבר טו ) והקריבה
עז
בת
שנתה וגמרינן מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת אף כל שחייבין על זדונו
כרת חייבין על שגגתו חטאת כגון הני כריתות. שוגג דעריות כסבור שהיא אשתו והבא על
הזכר ועל הבהמה בשוגג כסבור לבא על אשתו שלא כדרכה ובא על הזכר או על הבהמה ואחר
כך נודע לו דזכר הוא או בהמה היא מביא חטאת׃ ועל לא הודע שלהן אשם תלוי. דלא
אתיידע אי בא על אשתו שלא כדרכה או זכר או בהמה והוא הדין לאחריתי והאשה המביאה
בהמה עליה נמי דסבורה להביא אדם והביאה בהמה ונדה דסבור טהורה היא מגדף כסבור
מברך הוא שם בן שתי אותיות וברך שם בן ד׳ אותיות דאינו חייב אלא על שם של ד׳ אותיות
כדאמרינן בפ״ד מיתות ( סנהדרין נו.) עבודת כוכבים כסבור זבוח וקיטור אסרה תורה ולא
השתחואה וניסוך דד׳ אלה עבודות הן. מולך כסבור להעביר אדם אחר והעביר את בנו בעל אוב
נתכוין לכשוף אחר. שבת כסבור חול הוא קדש כסבור בשר חולין הוא. מקדש כסבור בית אחר
הוא
חלב כסבור שומן. ודם כסבור טחול ל״א דם כסבור שדם חגבים או דם דגים הוא. לשון מורי. נותר ופגול
כסבור
כשר הוא שוחט בחוץ כסבור בהמת חולין היא מעלה לאחר איסור הבמות הקריב בבמה וכסבור במות אלו
של
צבור מותרות ומוקים לקרא בבמת יחיד. פסח ויום כפור כסבור ימות החול הן. שמן וקטרת נתכוין
לסממנין
אחרים
ונמצאו שהן הסממנין הכתובין אבל אומר מותר לגמרי דעוקר כל הגוף לאו שוגג הוא אלא אנוס הוא ופטור׃
לא הודע. אשתו ואחותו במטה וכסבור לבוא על אשתו ולא ידע על איזה מהן בא׃ שהוא בעולה ויורד.
ואין
שם
אשם תלוי אלא בספק קבוע כדאמרינן בפרק בתרא ( לקמן כה.) אין אשם בא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו
חטאת קבועה׃ אף המגדף. מפרש בגמ׳ מאי קאמר׃
תוספות
  תוספות שלשים ושש כריתות. ברישא תנא עריות דבסקילה כדפירש״י והדר תני אשה ובתה דבשריפה והדר תני אשת איש בחנק
ולהכי לא אפסקיה בשאר חייבי סקילה׃