אַלְמָא
שְפָתָיו נֶהֱוְֵי מַעֲשֶה גַּבֵי מְגַדֵף אֲמַר רָבָא שַאנִי
מְגַדֵף הוֹאִיל וְְיֶשְנוֹ בְלֵב אֲבָל בְעָלְמָא עֲקִימַת
שְפָתָיו הֲוְֵי מַעֲשֶה מְתִיב רַבִי זֵירָא יָצְאוּ עֵדִים
זוֹמְמִין שֶאֵין בוֹ מַעֲשֶה וְְאַמַאי הָא עַל פִי
כְתִיב בָהֶן אָמַר רָבָא שַאנִי עֵדִים זוֹמְמִין הוֹאִיל
וְְיֶשְנָן בִרְאִיָּיה׃ הָאוֹכֵל חֵלֶב׃ ת״ר כָל חֵלֶב שוֹר
וְְכֶשֶב וְָעֵז לאֹ תאֹכְלוּ לְחַיֵּיב עַל כָל אַחַת וְְאַחַת
דִבְרֵי ר׳ יִשְמָעֵאל וחכ״א אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת
נֵימָא בְהָא קָמִיפַלְגִי דר׳ יִשְמָעֵאל סָבַר לוֹקִין עַל
לָאו שֶבִכְלָלוֹת וְְרַבָנַן סָבְרִי אֵין לוֹקִין עַל לָאו
שֶבִכְלָלוֹת לְעוֹלָם סָבַר ר׳ יִשְמָעֵאל אֵין לוֹקִין עַל
לָאו שֶבִכְלָלוֹת וְְשָאנֵי הָכָא דמייתרי לֵיהּ קְרָאֵי
נִכְתּוֹב קְרָא כָל חֵלֶב לָא תאֹכְלוּ שוֹר וְְכֶשֶב וְָעֵז
לָמָה לִי ש״מ לְחַלֵּק וְְרַבָנַן אִי לָא כְתִיב שוֹר
וְְכֶשֶב וְָעֵז ה״א אֲפִילּוּ חֵלֶב חַיָּה בְמַשְמַע לְהָכִי
כְתַב שוֹר כֶשֶב וְְעֵז לְמֵימְרָא דְחֵלֶב שוֹר
וְְכֶשֶב וְָעֵז הוּא דְאָסוּר אֲבָל דְחַיָּה שָרֵי שַפִיר
קָאָמְרִי לֵיהּ אֶלָּא הַיְינוּ טַעֲמָא דְרַבִי יִשְמָעֵאל
דְקָסָבַר א״כ לּכתּוּב כלּ חֵלֶב שוֹר לאֹ תאֹכְלוּ
כֶשֶב וְְעֵז לָמָה לִי ש״מ לְחַלֵּק וְְרַבָנַן סָבְרִי אִי
כָתַב רַחֲמָנָא כלֹ חֵלֶב שוֹר ה״א נֵילַף שוֹר
שוֹר מִסִּינַי מַה גַּבֵי סִינַי חַיָּה וְְעוֹף כַיּוֹצֵא בָהֶן
אַף גַּבֵי אֲכִילָה חַיָּה וְְעוֹף כַיּוֹצֵא בָהֶן לְהָכִי כְתַב
רַחְמָנָא שוֹר וְְכֶשֶב וְָעֵז לְמֵימְרָא דְהָנֵי דְאָסוּר
אֲבָל חַיָּה וְְעוֹף שָרֵי שַפִיר קא״ל אֶלָּא
הַיְינוּ טַעְמָא דְקָסָבַר נִכְתּוֹב כָל חֵלֶב כֶשֶב לאֹ
תאֹכְלוּ א״נ כָל חֵלֶב עֵז לאֹ תאֹכְלוּ שוֹר וְְכֶשֶב
וְָעֵז לָמָה לִי ש״מ לְחַלֵּק וְְרַבָנַן סָבְרִי אִי כָתַב כָל
חֵלֶב כֶשֶב ה״א חֵלֶב כֶשֶב אָסוּר וְְשוֹר
וְְעֵז שָרֵי וכ״ת מַאי אוּלְמֵיהּ דכשב מִשּוּם
דנתרבה בְאַלְיָה וְְכִדְתָּנָא ר׳ חֲנַנְיָא לָמָה מָנָה
הַכָתוּב אֵימוּרִין בְשוֹר וְְאֵימוּרִים בְכֶשֶב
וְְאֵימוּרִים בעַֹז דִכְתִיב אַךְ בְכוֹר שוֹר וְגוֹ׳
צְרִיכִי דְאִי כָתַב שוֹר ה״א כֶשֶב וְְעֵז לָא
יָלְפִינַן מִינֵּיהּ דְאִיכָא לְמִיפְרַךְ מַה לְּשוֹר שֶכֵן
נִתְרַבָה בִנְסָכִים נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְכֶשֶב וְְנֵילַף
שוֹר וְְעֵז מכשב אִיכָא לְמִיפְרַךְ מַה לכשב שֶכֵן
נִתְרַבָה בְאַלְיָה נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא עֵז וְְנֵילַף שוֹר
וְְכֶשֶב מִינֵּיהּ אִיכָא לְמִיפְרַךְ מַה לַעַז שֶכֵן
נִתְרַבָה אֵצֶל עֲבוֹדַת כוֹכָבִים מִן חַד לָא יָלְפִינַן
נִכְתּוֹב תַּרְתֵּי וְְנֵילַף חָדָא מִתַּרְתֵּי הֵי דֵין
נֵילַף
שוֹר מכשב וְְעֵז אִית לְהוֹן פִירְכָא מַה לכשב וְְעֵז
שֶכֵן נִתְרַבוּ אֵצֶל הַפֶסַח לאֹ נִכְתּוֹב כֶשֶב וְְנֵילַף מִשּוֹר וְְעֵז אִית לְהוֹן פִירְכָא מַה לְּשוֹר וְְעֵז שֶכֵן נִתְרַבָה אֵצֶל עֲבוֹדַת
כוֹכָבִים לאֹ נִכְתּוֹב עֵז וְְנֵילַף מִשּוֹר וְְכֶשֶב אִית לְהוֹן פִירְכָא מַה לְּשוֹר וְְכֶשֶב שֶכֵן יֵש בוֹ צַד רִיבוּי הִלְכָךְ לאֹ
יָלְפִי מֵהֲדָדֵי שַפִיר קא״ל אֶלָּא לְעוֹלָם טַעְמָא דְרַבִי יִשְמָעֵאל כִדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא דְאִם כֵן נִכְתּוֹב כָל חֵלֶב
וְְלִישְתּוֹק מַאי אַמְרָת הַאי דְכָתַב שוֹר וְְכֶשֶב וְָעֵז לְמִשְרֵי חֵלֶב חַיָּה הָא כִי כָתַב קְרָא בְעִנְיָינָא דְקָדָשִים וְְדָבָר
לְמד מֵעִנְיָינוֹ מִכְלָל דְרַבָנַן סָבְרִי לָא יָלְפִינַן דָבָר לְמד מֵעִנְיָינוֹ לָא דְכוּלֵּי עָלְמָא יָלְפִינַן דָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ וְְהָכָא בְהָא פְלִיגִי
רַבִי יִשְמָעֵאל סָבַר לְמֵידִין לָאו מָלֵאוּ בֵין מָלֵאוּ וּבֵין מָלֵאוּ דְכָרֵת ( דכל חלב שור וכשב ועז מלאו דחוקת עולם
לדורותיכם בכל מושבותיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו דכתיב בעניינא דקדשים ובקדשים לא אית בהון חיה אף
כל חלב שור כי כתיב ליה סתמא ליכא לספוקי בחיה הלכך שור וכשב ועז לחלק הוא דאתא לחייב על כל
אחת ואחת וילפינן לאו דכל חלב ולאו דחוקת עולם מכרת דכי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה
מה ההוא לחלק אף הדין לחלק ) וְְרַבָנַן לָאו מָלֵאוּ יָלְפִינַן לָאו מִכָרֵת לָא יָלְפִינַן וְְאִיבָעֵית אֵימָא הַיְינוּ טַעֲמַיְיהוּ דְרַבָנַן
כִדְאָמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב זְבִיד אֶלָּא מֵעַתָּה אֵלֶיהָ דְחוּלִּין תִּיתַּסַר אֲמַר לֵיהּ עָלֶיך אָמַר קְרָא כָל חֵלֶב שוֹר וְְכֶשֶב
וְָעֵז דָבָר הַשָּוְֶה בִּשְׁלָשְׁתָּן בְעִינָן וְְלֵיכָא הִלְכָךְ כִי אֲתָא שוֹר וְְכֶשֶב וְָעֵז לְמִישְרֵי אֵלֶיהָ דְחוּלִּין הוּא דַאֲתָא ור׳ יִשְמָעֵאל
אָמַר לָךְ א״כ לֵימָא קְרָא כָל חֵלֶב שוֹר וְְכֶשֶב עֵז לָמָה לִי ש״מ לְחַלֵּק א״ר חֲנִינָא מוֹדֶה רַבִי יִשְמָעֵאל לְעִנְיַן קָרְבָן
שֶאֵין מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת מ״ט דְלָא דָמֵי הַדִין לָאו לְלָאו דַעֲרָיוֹת ת״ר וְְעָשָה אַחַת וְְעָשָה הֵנָּה לְחַיֵּיב עַל
כָל אַחַת וְְאַחַת שֶאִם אָכַל חֵלֶב וְְחֵלֶב שָם אֶחָד בִשְנֵי הֶעְלֵמוֹת חַיָּיב שְתַּיִם שְתֵּי שֵמוֹת בְהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב שְתַּיִם א״ל
רָמִי בַר חָמָא לְרַב חִסְדָא בִשְלָמָא שָם אֶחָד בִשְנֵי הֶעְלֵמוֹת חַיָּיב שְתַּיִם מִשּוּם דהעלמות מְחַלְּקִין אֶלָּא שֵנִי שֵמוֹת בְהֶעְלֵם אַחַת אַמַאי
חַיָּיב שְתַּיִם הָא בְעִינָן הֶעְלֵמוֹת מוּחְלָקִין וְְלֵיכָא א״ל הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְגוֹן דַאֲכַל חֵלֶב דְנוֹתָר דִמְחַיֵּיב מִשּוּם נוֹתָר וּמִשּוּם חֵלֶב א״ל א״כ
נִיחַיֵּיב נַמִי מִשּוּם קוֹדֶש אֶלָּא אֲמַר רַב שֵשֶת כְגוֹן דַאֲכַל חֵלֶב דְהֶקְדֵש ור׳ יְהוּדָה הִיא דְתַנְיָא אָכַל חֵלֶב נְבֵלָה אָכַל חֵלֶב מוּקְדָשִין חַיָּיב שְתַּיִם
ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר חָלָב מוּקְדָשִין לוֹקֶה שָלש מְחַיְּיכוּ עֲלָהּ בְמַעַרְבָא וְְנוֹקְמָהּ כְגוֹן חֵלֶב דְשוֹר וְְכֶשֶב וְָעֵז ור׳ יִשְמָעֵאל הִיא דְאָמַר לוֹקֶה שָלש
ס] יצאו עדים זוממין. בתורת כהנים" גבי פר כהן משיח, והכי אמריקן למד שמן מעניינו, הלכך אי לה כתיב שור וכשב ועז ה״ח חיה במשמע: ואי
אמר שריבינו דברים שהן בעבודת מג] כוכבים ודברים שאינן בעבודת בעית אימא טעמייהו דרבנן. מסוס דהחי סול וכשנ ועז מיבעי להו לכדרב
כוכבים יכול שאני מרצה המסית והמדים ועדים זוממין מ״ל ועשה ילאו מרי: אליה דחולין תיתסר. דמלב איקרי בפרק כל הבשר (חולין קיו.):
אלו שאין בהן מעשה ילחו מכלל מטאת: והא על פי כתיב בהו. וכימה ששוה בשלשתן. שנקרא מלב בשלמתן, ואליה לח חיקרי חלב חלא נכתב:
עקימת פיו הוי מעסה: גיליון הא על
א״כ נכתוב כל חלב שור וכשב. ומהמס
פי כתיב. והיכי המרת אצל בעלמח הוי
ממעיטנה אליה דבעינן דבר הסוה
ניס מעסה: הואיל וישנן בראייה. עיקר
נסניסן: ")לאו דעריות. להכי נקט
עדותן בראיית העין שמעידין מה שראו,
עריות דאיכא מילי טובה וחיכה לחו בכל
הילכך לח משיב מעשה: חייבת] על כל
מדה: מאחת מהנה. משמע מחמת חייב
אחת ואחת. מלקות חס אכלן בהתראה
הנה כמה מטחות: חלב וחלב. שני זיתי
אחת: לוקין על לאו שבכללות. על כל
מלב: שם אחד. מלב הכליות או הלב
חמד ואמר: ורבנן סברי אין לוקין. וחי
הדקין. שס אחד בהעלס חמד ל״ג: שני
תיקשי (ג) לח לילקי אפילו מדח למדה
שמות. כזית משעל הכוליה וכזית מסעל
כניסה לקי: ויליף כס] שור שור משבת.
הלקין: דהעלמות מחלקין. דכיון דנודע
למען ינומ שורך (שמות כג), מה המס
לו בינתים הרי הן שתי שגגות, ומטאת
חיה ועוף כיולא בו דהכי מוקמיכן בב״ק
בידיעה מלה רחמנא דכתיב (ויקרא ד)
בפרק שור שנגח חת הפרה (דף כד:
או הודע אליו": חלב דנותר. דחיכה
ע״ס): כל חלב כשב. דליכא השתח
שתי שגגות מסתי כריתות חלב וכומר
ג״ם: שור נתרבה בנסכים. מלי הסין
ומייב שתי מטחות: ניחייב נמי משום
יהיה לפר"): עז נתרבה בעבודת
קדש. חשס מעילות: אלא אמר רב
כוכבים. בימיל: חד מתרין. הלד הסוס
ששת כגון שאכל חלב דקודש. ולעולס
שבהן שהן מין בהמה ומלנו אסור
מסוס חלב חייב שמיס, ולהכי לח משיב
ואימורי בכוריהס קריניס: נתרבו אצל
אשם מעילות משום הלח של שס חמד, ורבי
עבודת כוכבים. פר בלבור ועז בימיד "]:
יהודה היה דמחייב החלב מוקדסין
ס״ג מה לשור וכשב שכן יש בהן ריבוי
שתיס מטוס חלב, ושני שמות דקתני
אצל מזבח. סור בנסכיס וכשב נחלים,
משוס דבמלב מוקדסין כמיני תרי
אבל עז אין בקרבנו כיבוי אצל מזבח:
קראי"): חלב נבלה לוקה שתים. מסוס
הא כי כתיב קרא בעניינא דקדשים
חלב ומשוס נבלה, והמוקדשין מסוס
כתיב. דכתיב (ויקרא ז) כי כל חוכל חלב
מלב ומשוס זכות: שלש. ב׳ מסוס מלב
מן הבהמה וגו׳, והואיל ובעניינה
כדמפ׳ לקמן וח׳ מטוס זכות: ונוקמה.
דקדשים כתיב ודאי אין מיה נוהגת נהו,
להח דלעיל דקמני ב׳ שמות כלומרל
הלכך לח חילטריך מור וכנם למיםכי
משתי בהמות משני מינין ור' ישמעאל
מיס (7): מכלל דרבנן סברי לא ילפינן.
היא: *)לענין קרבן. וברייתא דלעיל
לאו דכל חלב מעניינו, נחמיה: דכולי
בקרבן קמיירי, דגני מטאות כתיב ועשה
עלמא דבר למד מעניינו. נעלמה, אבל
מחמת מהנה: הב״ע. הח דקתני צ׳
הכח לחו עניינו דהחי לחו והחי כרת:
שמות: כגון שאכלן בב׳ תמחוין. 3׳
והכא בהא קמיפלגי כו׳. גירסה זו
מאכלין דהיינו צ׳ שמות כגון תבשיל
הכתובה בספרים משובשת היא ועל ידי
וכלי: כפול״ח מייצ ב׳ ה׳ משוס מלב
פרשנים טועין שלא היו בקיאין בשמועה
וא׳ משוס קדם אפס מעילה, ודלא
ופירסוה בסיכום בתוך הגירסה, וכך
כר׳ יהודה דמחייב מסוס חלב סמיס
הלעס ולח יותר והכא בהא קמיפלגי מר
מסוס צ׳ לחוין דכמיני בחלב במרי לג]
סבר למידין לאו מלאו ולאו מכרת ומר
פסוקי: (]דרבי יהושע. בפרק אמרו לו
סבר לאו מלאו ילפינן לאו מכרת לא
(לקמן טו:): תרי קראי. מד בקלסיס
ילפינן. והכי פירושה ר' ישמעאל סנר
חוקת עולם ומל בין במולין בין בקדסיס,
למידין דבר מעניינו בין לחו מלאו בין
הילכך בחלב המוקדשים חיכה שני לאוין
לאו מכרת, ורבנן סברי לחו מלחו למידין
מטוס חלב, ומלב לי מולין נפקה ליה לר׳
זה מזה כשהן בפרשה המת דבר למד
יהודה כדאמרינן בפ׳ חלו עוצרין
מעניינו כי ההיח דבשר בחלב השנויה
(פסחים מג:) כי כל אוכל חלב מן הבהמה
בפ׳ כל הבשר (חולין קטו:) לא מחכלנו
אין לי הלא מלב תמימין הראוי ליקרב
בבשר בחלב הכתוב מדבר, אבל לאו
חלב בעלי מומין מנין תלמוד לומר כל,
מכרת כעין הכח לא ילפינן דבר
חלב מולין מנין תלמוד לומר כי כל:
*) מכאן שייך לעמוד 3.