כתב רחמנא לא תוכל לאוקמה בלאו ועדיין
לאו שבכללות הוא אם כן נימא קרא לא
תוכל לאכלם בשעריך מעשר דגנך תירושך
ויצהרך
למ״ל ליחודי אכילה דכל
חד וחד א״ר יצחק האוכל לחם קלי
וכרמל לוקה ג׳ והא אין
לוקין על לאו שבכללות
שאני הכא דמייתר קראי לימא קרא
לחם ונילף קלי וכרמל
מיניה איכא למיפרך מה ללחם שכן
נתרבה אצל חלה נכתוב
קלי
ולא לכתוב לחם ונילף
מקלי לחם מקלי לא אתי משום דקלי
איתיה בעיניה לחם לא
איתיה בעיניה כרמל מקלי לא אתי
משום דקלי נתרבה אצל
מנחות כרמל לא נתרבה אצל מנחות
נכתוב כרמל ונילף לחם וקלי
מיניה איכא למיפרך מה לכרמל שכן
לא נשתנה מברייתו מן
חד לא ילפי נילף חדא מן תרין לא
נכתוב קרא לחם ונילף מקלי
וכרמל
איכא למיפרך מה לקלי
וכרמל דאיתנהון בעיניהון
לא נכתוב קרא כרמל ונילף מלחם
וקלי איכא למיפרך מה
ללחם וקלי שכן נתרבו אצל מנחות
אמר לך רבי יצחק לא
נכתוב קרא קלי ונילף מלחם וכרמל
מאי פרכת אי פרכת מה
ללחם שכן נתרבה אצל חלה כרמל
יוכיח ואי משום דכרמל
לא נשתנה מברייתו לחם יוכיח הלכך
לוקה דמייתר ואימא קלי
דמייתר
מחייב חדא אכולהון מחייב
חדא אם כן נכתוב קרא לחם כרמל וקלי
אי נמי נכתוב קלי ולחם
וכרמל אמאי כתב לקלי באמצע הכי
קאמר לחם בקלי נחייב
וכרמל נחייב בקלי א״ר ינאי לעולם
אל תהי גזירה שוה קלה
בעיניך שהרי פיגול אחד
מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא
מגזירה שוה דאמר רבי
יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן
ואוכליו עונו ישא ונאמר
כאן והנפש האוכלת ממנו עונה תשא
מה להלן כרת אף כאן
כרת
א״ר סימאי לעולם אל
תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי
נותר אחד מגופי תורה
ולא לימדו הכתוב אלא מג״ש מאי היא
יליף קדש קדש ואוכליו
עונו ישא כי את קדש ה׳ חלל וכתיב
ושרפת את הנותר באש
כי קדש וגו׳ אמר אביי לעולם אל תהי
ג״ש קלה בעיניך שהרי בתו
מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה
הכתוב אלא מג״ש דאמר רבא אמר לי
ר׳ יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה
לאיסורא אתיא זמה זמה לשרפה אמר
רב אשי אל תהי ג״ש קלה בעיניך
שהרי
נסקלים הן הן גופי תורה
ולא לימדה הכתוב אלא מג״ש דתניא
נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב
וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה׃ המפטם את השמן כו׳׃ ת״ר
המפטם את השמן ללמוד בו [ או ] למוסרו לציבור פטור לסוך חייב והסך ממנו פטור
לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד אמר מר ללמוד בו
[ או ] ע״מ למוסרו לציבור פטור מנלן אתיא מתכונתו מן במתכונתה דקטרת וכתיב
לגבי קטרת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לציבור פטור גבי שמן נמי
למוסרו לציבור פטור ותיהדר קטרת ונילף משמן מה שמן כי מפטם לחציין פטור אף
קטרת נמי כי מפטם לחציין פטור אלמה אמר רבא קטרת שפטמה לחציין חייב שמן
שפטמו לחציין פטור אמר לך רבא גבי שמן כתיב ובמתכונתו לא תעשו כמוהו כמוהו
הוא דאסור אבל חציו שפיר דמי גבי קטרת דכתיב והקטרת אשר תעשה כל עשייה
דקטרת אפשר דמקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים ת״ר שמן המשחה מר דרור
ה׳ מאות קדה ה׳ מאות קנמן בשם ה׳ מאות וקנה בשם חמשים ומאתים נמצאו כולם
אלף ושבעה מאות וחמשים תנא מניינא קמ״ל תנא הא קא קשיא ליה אימא קנה בשם
כקנמן בשם מה קנמן בשם מחציתו בחמשים ומאתים אף קנה בשם מחציתו חמשים
ומאתים דהוו להו תרין אלפים ואימא ה״נ אם כן נכתוב קרא קנמן בשם וקנה בשם
מחצה ומחצה חמשים ומאתים אמר ליה רב פפא לאביי כשהוא שוקל בהכרע הוא
שוקל או עין בעין הוא שוקל אמר ליה רחמנא כתב בד בבד ואת אמרת בהכרע והאמר
רב יהודה הקב״ה יודע הכרעות אלמא דאית בהו הכרע אלא אמר רב יהודה דקנמן
בשם אמאי מייתי מחציתו דחמש מאות חמשים ומאתים בחד זימנא וחמשים ומאתים
בחד זימנא כיון דכולהון ה׳ מאות הויין נייתי ה׳ מאות בבת אחת ש״מ מדקמייתי לה
לקנמן בשם בתרי זימני הכרע אית ביה והקב״ה יודע בהכרעות ומאי בד בבד אמר
רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול ת״ר שמן המשחה שעשה משה במדבר משלקו
העיקרין דברי ר׳ יהודה א״ל רבי יוסי והלא לסוך העיקרין אינו סיפק כיצד עושה הביאו
העיקרין ושלקום במים והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקיפחו אמר לו ר׳ יהודה
אשה ובתה אף כאן נמי באנוסה עשה בתו כבת בתו
וא״ת קל וחומר הוא אין מזהירין מן הדין׃ זמה זמה
לשריפה. כי יקח איש את אשה ואת אמה זמה היא ( ויקרא כ )׃
נסקלין. רוב חייבי סקילה כגון הבא על האם ועל הכלה לא כתיבא
סקילה אלא דמיהם בם ( שם )׃
המפטם. לסוך ממנו חייב דכתיב (
שמות ל ) אשר ירקח כמוהו׃ והסך ממנו.
אחר שלא פטמו׃ ואשר יתן ממנו.
מאותו של משה׃ לחצאין. כגון ו׳ לוגין
דההוא דמשה הוה הין י״ב לוגין׃
חצאין דקטרת. קפ״ד מנין דבכל יום
היה מקטיר מנה כדאמרינן לקמן (
ד׳ ו.) שס״ה מנין ( כמנין ימות
החמה
)׃ פרס שחרית. חצי מנה׃ ה׳
מאות. שקלים׃ קנמן בשם ה׳
מאות. דהכי אמר קרא מחציתו
חמשים ומאתים דלהכי נקט מחציתו
שלא יהו שוקלים אותו הכל ביחד
אלא לחצאין כדי שיהו שם שתי
הכרעות׃ תנא הכי קשיא ליה.
כלומר להכי אשמעינן ברייתא
דאי ממשמעותא דקרא הוה
אמינא קנה בושם כקנמן בשם
דמחציתו דקרא אתרוייהו קאי
קמ״ל׃ מחצה למחצה. שהיו
שוקלין לחצאין׃ עין בעין. שאין
הבשם מכריע׃ (ע״א ). המקום
יודע בהכרעות. שלא היה שוקל
ההכרעות לבד אלא מניחן כמות
שהן והמקום יודע מה משקלו.
פירוש רומי׃ אלא אמר רב
יהודה הכי קשיא ליה כו׳.
ה״ג אלא אמר רב יהודה. מדקא
מייתי ליה תרי זימני ודאי לאפושי
הוא דעבד׃ שלא יניח משקל
כו׳. שישקול כל בשם ובשם כנגד
הברזל ולא ישקול במניין דמר
דרור ויחזור וישקול קדה כנגד
מר דרור׃ העקרין. בבשמים׃
אינו סיפק. דשמן לא הוה אלא
י״ב לוגין ועיקרין הוו טובא׃
ושראן במים. שיבלעו המים
ולכשיציף עליהן השמן לא יבלעוהו׃
וקלט השמן את הריח וקפחו.
קנחו וחברו קפחת את הרועה
ביומא ( דף פג׃) קנחו משה
לשמן מעל העיקרין ונתנו בצלוחית׃
תוספות
  תוספות א״כ לכתוב קרא לא תוכל לאכלם. ולא מצי למימר מדהוי ליה למימר דגנך לחוד דאכל חד וחד איכא פירכא דגן שנתרבה
אצל חלה ותירוש בנסכים ויצהר במנחות ל״א ומתירוש ויצהר לא אתי דגן שכן יש בהן צד ריבוי אצל מזבח אך קשה דליכתוב
דגן ויצהר או דגן ותירוש וליתי הך מינייהו׃ אימא קלי דמייתר נחייב חדא וכו׳. לעיל גבי חלב שור וכבש ועז הוי מצי למיפרך הכי׃