Кидушин 70a

לאֹ תֵּאָכֵל׃ גִּירֵי וַחֲרוּרֵי׃ מְנָלַן אָמַר רַב חִסְדָא דַאֲמַר קְרָא וְְכָל הַנִּבְדָּל מִטּוּמְאַת גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲלֵיהֶם׃ מַמְזְרֵי׃ מְנָלָן דִכְתִיב וְַיִּשְמַע סַנְבַלַּט החרוני וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמוֹנִי וּכְתִיב כִי רַבִים בִיהוּדָה בַעֲלֵי שְבוּעָה לוֹ כִי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן ארַֹח וִיהוֹחָנָן בְנוֹ לָקחַֹ אֶת בַת מְשַלֵּם בֶן בֶרֶכְיָה קָסָבַר עוֹבֵד כוֹכָבִים וְְעֶבֶד הַבָא עַל בַת יִשְרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר הָנִיחָא למ״ד הַוָּלָד מַמְזֵר אֶלָּא לְמַאן דְאָמַר הַוָּלָד כָשֵר מַאי אִיכָא לְמֵימַר וְְתוּ מִמַאי דְהָוְוּ לֵיהּ בְנֵי דִילְמָא לָא הֲוְוּ לֵיהּ בְנֵי וְְתוּ מִמַאי דְהָכָא הָוְוּ לְהוּ וּסְלִיקוּ דִילְמָא הָתָם הֲוְוּ אֶלָּא מֵהָכָא וְְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְרוּב אָדוֹן וְְאָמַר וְְלאֹ יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְרָאֵל הֵם תֵּל מֶלַח אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶדוֹמִים מַעֲשֵיהֶם לְמַעֲשֶה סְדוֹם שֶׁנֶּהְפְּכָה לְתֵל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא זֶה שֶקּוֹרֵא אַבָא וְְאִמוֹ מְשַׁתְּקַתּוֹ וְְלאֹ יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְרָאֵל הֵם זֶה הוּא אֲסוּפִי שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּוּק כְרוּב אָדוֹן וְְאָמַר אָמַר רַבִי אַבָהוּ אָמַר אָדוֹן אֲנִי אָמַרְתִּי יִהְיוּ יִשְרָאֵל לִפְנֵי חֲשוּבִים כִּכְרוּב וְְהֵם שְמוֹ עַצְמָם כְּנָמֵר אִיכָא דְאָמְרִי אָמַר רַבִי אַבָהוּ אָמַר אָדוֹן אע״פ שֶשְּמוֹ עַצְמָם כְּנָמֵר הֵן חֲשוּבִים לִפְנֵי כִּכְרוּב אָמַר רַבָה בַר בַר חָנָה כָל הַנּוֹשֵא אִשָּה שֶאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילוּ חָרְשוּ לְכָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ וְְזִרְעוּ מֶלַח שֶנֶּאֱמַר וְְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא אָמַר רַבָה בַר רַב אַדָא אָמַר רַב כָל הַנּוֹשֵא אִשָּה לְשוּם מָמוֹן הָוְְיָין לוֹ בָנִים שֶאֵינָן מְהוּגָּנִים שֶנֶּאֱמַר בה׳ בָגָדוּ כִי בָנִים זָרִים יָלָדוּ וְְשֶמָא תּאֹמַר מָמוֹן פָלַט תַּלְמוּד לוֹמַר עַתָּה יֹאכְלֵם חדֶֹש אֶת חֶלְקֵיהֶם וְְשֶמָא תּאֹמַר חֶלְקוֹ וְְלאֹ חֲלָקָה תַּלְמוּד לוֹמַר חֶלְקֵיהֶם וְְשֶמָא תּאֹמַר לִזְמַן מְרוּבֶה ת״ל חדֶֹש מַאי מַשְמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק חדֶֹש נִכְנָס וְְחדֶֹש יָצָא וּמָמוֹנָם אָבַד וְְאָמַר רַבָה בַר רַב אַדָא וְְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִי סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא כָל הַנּוֹשֵא אִשָּה שֶאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כוֹפְתוֹ והקב״ה רוֹצְעוֹ וְְתַנָּא עַל כוּלָּם אֵלִיָּהוּ כוֹתֵב והקב״ה חוֹתֵם אוֹי לוֹ לפוסל אֶת זַרְעוֹ ולפוגם אֶת מִשְפַחְתּוֹ וְלַנּוֹשֵׂא אִשָּה שֶאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כוֹפְתוֹ והקב״ה רוֹצְעוֹ וְְכָל הַפוֹסֵל פָסוּל וְְאֵינוֹ מְדַבֵר בִשְבָחָא לְעוֹלָם וְְאָמַר שְמוּאֵל בְמוּמוֹ פוֹסֵל הַהוּא גַּבְרָא דְּמִנְּהַרְדְעָא דְעָל לְבֵי מִטְבַחַיָּא בְפוּמְבְדִיתָא אָמַר לְהוּ הֲבוּ לִי בִישְרָא אָמְרוּ לֵיהּ נְטַר עַד דְשָקֵיל לְשַמָעֵיהּ דְרַב יְהוּדָה בַר יְחֶזְקֵאל וְְנֵיתִיב לָךְ אָמַר מַאן יְהוּדָה בַר שְׁוִיסְקֵאל דְקָדִים לִי דִשְקַל מִן קַמָאֵי אָזְלוּ אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה שַמְתֵּיהּ אָמְרוּ רָגִיל דְקָרֵי אֱינָשֵי עָבְדִי אַכְרֵיז עָלֶיהָ דְעָבְדָא הוּא אֲזַל הַהוּא אַזְמְנֵיהּ לְדִינָא לְקַמֵיהּ דְרַב נַחְמָן אַיְיתֵי פִיתְקָא דְּהַזְמָנָא אֲזַל רַב יְהוּדָה לְקַמֵיהּ דְרַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ אֵיזִיל אוֹ לאֹ אֵיזִיל אָמַר לֵיהּ מֵיזַל לאֹ מִיבָעֵי לָךְ לְמֵיזַל מִשּוּם דְגַבְרָא רַבָה אַתְּ אֶלָּא מִשּוּם יְקָרָא דְבֵי נְשִיאָה קוּם זִיל אֲתָא אַשְכַחֵיהּ דְקָעָבֵיד מַעֲקֶה אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לָהּ מָר לְהָא דְאָמַר רַב הוּנָא בַר אִידִי אֲמַר שְמוּאֵל כֵיוְָן שֶנִּתְמַנָּה אָדָם פַרְנָס עַל הַצִּבוּר אָסוּר בַעֲשִיַּית מְלָאכָה בִפְנֵי שְלשָה א״ל פוּרְתָּא דְּגוּנְדְרִיתָא הוּא דְקָא עֲבִידְנָא א״ל מִי סָנְיָא מַעֲקֶה דִכְתִיב בְאוֹרַיְיתָא אוֹ מְחִיצָּה דְאָמוּר רַבָנַן א״ל יָתֵיב מָר אַקַרְפִיטָא א״ל וּמִי סְנֵי סַפְסָל דְאָמוּר רַבָנַן אוֹ אִיצְטַבָא דְאָמְרִי אִינְשֵי א״ל לֵיכוּל מָר אֶתְרוֹנְגָא אֲמַר לֵיהּ הָכִי אֲמַר שְמוּאֵל כָל הָאוֹמֵר אֶתְרוֹנְגָא תִּילְתָּא בְרָמוֹת רוּחָא אוֹ אֶתְרוֹג כדקריוה רַבָנַן אוֹ אֶתְרוֹגָא דְאָמְרִי אִינְשֵי אֲמַר לֵיהּ לִישְתֵּי מָר אַנְבְּגָא אֲמַר לֵיהּ מִי סְנֵי אִיסְפָּרָגוּס דְקַרְיוּהָ רַבָנַן אוֹ אנפק דְאָמְרִי אִינְשֵי אֲמַר לֵיהּ תֵּיתֵי דּוֹנַג תַּשְׁקִינָן אֲמַר לֵיהּ הָכִי אֲמַר שְמוּאֵל אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְאִשָּה קְטַנָּה הִיא בְפֵירוּש אֲמַר שְמוּאֵל אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְאִשָּה כְלָל בֵין גְּדוֹלָה בֵין קְטַנָּה נִשְׁדַּר לֵיהּ מָר שְלָמָא לְיַלְתָּא א״ל הָכִי אֲמַר שְמוּאֵל קוֹל בְאִשָּה עֶרְוְָה אֶפְשָר ע״י שָלִיחַ א״ל הָכִי אֲמַר שְמוּאֵל אֵין לא תאכל. ואפילו זרע אין לה ושבה חל בית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת למזה ושוק): לשכניה בן ארח. ישראל סיס: ותו ממאי דהוו להו בני. לטוביה ולבנו מנשים הללו מנת שכניה ומנת משלם: ותו. אפי׳ היו להם ממשי דמנצל עלו אותם נשים ובניהם, דילמה נחרן ישראל נותרו בימי גדליה חומס שכניה ומשלם ושם נשאו טוביה ובנו את בנותיהם (ולא יכלו להגיד בית אבותס חזרעם חס מישראל הס היינו שתוקי ואסופי ): למעשה סדום, שהיו מגלי עריות, דכתיב (בראשית יג) רעים וחטאים רעים בגופם וחטאים בממונס, ואמרינן בחלק (סנהדרין דף קט:) דמחי להמתה לחבריה ומפילה ח״ל מסוי גבך עד דמעברה, סרי ממזרים לגבי ישראל: חרשא. לסון מחכיםה': בית אבותם. אביו: וזרעם. חמו: זה אסופי. דחילו סמוקי מכיר להודיע חמו שהיה מישראל, והכח לא ידעו חס מישראל סס: אמר אדון. מסכם המקרא, ודרים אדון כמו אדון, חימר כמו אמר: אדון. הקב״ה: ככרוב. קדושים ככרוצי הקדם, כמיות הקדם דכתיב ציה (יחזקאל י) פני הכרוב: כנמר. כחיה זו שאינה מקפלת מזוג מבירתס: כאילו חרשו כו׳. מסוס דלה יכלו להגיד ימוסס קרי להו מל מלח. מכסה לסון מוכם: בנים זרים. מחשה פסולה לו, ולםס ממון נסבה, כדמסיים קרח יאכלס מדם המ חלקיהס ממון שנשאה לשמו יאכלס נמדם המל: ושמא תאמר חלקו. כגון נכסי צאן ברזל: ולא חלקה. כגון נכסי מלוג, דהיח לחו איסורא עבדה שחזרה לינסה למיוחס: שאינה הוגנת. פסולה לו: כופתו. הלוקה בב״ד כופתין שתי ידיו על העמוד במסכת מכות (דף כב:), כופתו קוסרו: רוצעו. מלקיסו ברלועס: ועל כלם. כהניס לוייס וישראליס: אליהו כותב. מחי דקאמר וחזיל אוי לו לפוסל זרעו ולפוגס את משפחתו כגון מכסה אשה שאינה הוגנת לו: ("החי אליהו לאו אליהו דכתיב במקרה הוא, דח״כ מקמי דהוה חתי מאן כפתיה, חלה שס מלאך הוא שהוא סופר למעלה): כל הפוסל. מגדף תמיד את המשפחות הוח עלמו פסול, וחינו מדבר בשבחה לעולם אין דרכו של פסול לדבר בשנח הבריות לעולם: נטר עד דשקול שמעיה דרב יהודה. סממן עד שיטול שלומו של רב יהודה שעומד כאן ליטול: בר שויסקל. לשון גנאי, גרגרן אוכל סויסקי זלי, כדאמר בפסחים (דף זו.) נחימורי פסח מצרים מאן לימח לן דלח שויסקי עבדינסו, נסס רבינו הלוי: שמתיה. כדאםכמן דמנדיס לכבוד ] הרב במועד קטן (דף טז.): אמרו ליה. לרב יהודה רגיל הסוח גברח דקרי לאינסי עבדי: לקמיה דרב הונא. לימלך בו חס ים לו לילך לפני רב נחמן: לא מיבעי לך למיזל. לפני רב נחמן שאמה גדול ממנו, וחמה רחם נפומבדיתא ורב נחמן ראם ננהרדעא ודיין לרחם גלומה ומתניה דבי נשיאה, כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכד.) משום דרב נחמן ממני׳ דבי נשיאה הוח מזלזל נשמעתיס דר׳ יוחנן: יקרא דבי נשיאה, שהוא מתן הנשיא: אסור לעשות מלאכה בפני שלשה, שגנאי הוא ושפלות לדור שכפופים לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו: דגונדריתא. היינו מעקה באחד הלשונות: מי סני. כלומר מכוער ושנוי לשון תורה ולשון שאר בני אדם שאתה מדבר בעמקי שפה. ומתכוין היה רב יהודה לתופסו בדבריו לקנטרו, להודיעו שלא היה לו להנשא עליו להזמינו לפניו: אקרפיטא. ספסל: תילתא ברמות רוחא. מתוך משלים רומו גסה הוא משנה בדיבורו: אנבגא. כוס שהוא רביעית, והיו רגילין לשתות כוס אחד ממשקה העשוי לסתותו שחרית, וקוריסו אספרגוס במסכת ברכות (דף נא.): אנפק. כוס של רביעית", ולמון הנפק היה סגור נפיסס: תיתי דונג, מצא במי שכך שמה: אין משתמשין באשה. שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים: קטנה היא. רב נחמן קאמר לה: לילתא, שס חסמו: קול באשה ערוה, שנאמר השמיעני את קולך", וחס חשחל בשלומה משיבני: אמר ליה רב נחמן. " אפשר לסלוח לה שאילת שלוס ע״י שליח: