כג.קינים

וזה לעולה מוג לא סמך זה לזה כלל ופשיטה דחס פרח החמד שיקמ זוג  6) אסתומה שפרח ממנה גוזל לאויר או  שפרח לבין המתות או שמת אחד מהן  יקח זוג לשני: 2פרח לבין הקריבות פסול  ופוסל אחד כנגד שהגוזל הפורח פסול ופוסל  אחד כנגדו: ב גכיצד שתי נשים לזו שתי  קינים ולזו שתי קינים פרח מזו לזו פוסל  אחד בהליכתו חזר פוסל אחד בחזירתו  ד פרח וחזר ופרח וחזר לא הפסיד כלום שאפילו הן מעורבות אין פחות  משתים: ג )הלזו אחת ולזו שתים ולזו ג׳ ולזו ד׳ ולזו ה׳ ולזו ו׳ ולזו ז׳ פרח  מן הראשונה לשניה ולשלישית ולרביעית ולחמישית ולששית ולשביעית וחזר  פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו הראשונה והשניה אין להם כלום  השלישית יש לה אחת הרביעית יש לה שתים החמישית יש לה שלש  הששית יש לה ארבע השביעית יש לה שש יפרח וחזר פוסל אחד בהליכתו  ואחד בחזירתו השלישית והרביעית אין להם כלום החמישית יש לה אחת  הששית יש לה שתים השביעית יש לה חמש פרח וחזר פוסל אחד בהליכתו  ואחד בחזירתו החמישית והששית אין להם כלום השביעית יש לה ארבע  אינו יכול להקריב רק ב׳ המד למטאת ואחד לעולה, דאם יעשה שתיהן עולות א״כ נקבעה השלישית (ח) ואותו שפרמ למטהת ולח יוכל לעשות  בה׳ פרידין רק שני מטאות דהוה ליה חטאת שנתערבה במונה כדתנן בפ"ק) דאין כשר אלא מנין מטאות שנחוצה, ועכשיו נמי דלא קבעינן אותו  שפרח לא מטהת ולא עולה אין כשר בה׳ פרידין רק שני מטאות ושני עולות, דאי עבד ג׳ מטאות או ג׳ עולות שמא יעשס מן השני קינין של  אשה אחת ולא מן המעורב ואין בשני קיכין אלא שני עולות ושני מטאות, וזה" פסול חו אחד במקום שמתערב ופוסל המד כנגדו ממקום ]  שני זה מלבד הוא חו אחד שפסול במקום שמתערב לשם, ועתה אין יכולין להקריב בארבעה הללו חלה אחד מטאת ואחד עולה וכן בארבעה  אחרים, דדילמה פרח שנית פרידה אחת מאותם שני קינין ולא אותו שנתערב שס מחלה ונשאר מס ג׳ פרידין מן השני קינין וחמד שפרח סס  ראשונה וכן במקום השני, ואי עבד במד מקום שתי עולות ומטאת המת נקבע אותו שפרח לצד השני למטחת ולה יוכל להקריב חלה מטוהת אמת  לזה: לא הפסיד כלום. בפריחה זו וחזרה זו: שאפילו מעורבות. כל המ׳ פרידין שנארבעה הקינין יחל: אין פחות מב׳. פירוש שני קינין כשרין כהן  דאי יעשנו מטאת יהא נקבע אותו שפרח לעולה ולא יכול להקריב בשניה ובקינין אמרות שנתערב בהו רק עולות מחלין כדין עולה שנתערבה  לשניה נשאר שם בשניה, ואינו יכול לעשות מן השניה רק שני פרידין אחד מטאת ואחד עולה, דחי עביד שני עולות שמא מן הפרידין של גוף  שמא מגופה של שלישית הוי אותו שפרח ולא נשאר רק ממשה פרידין ופרידה מן השניה שנתערב בהן, ואינו יכול לעשות בשלישית רק שני  וכי מזר מן השביעית ופרח אמד בששית שמא אינו אותו שפרח בתחילה מן הששית שחזר אלא מגופה של שביעית פרח להשטית ונפסל בשביעית  צ׳ פרידין ואין כשר בהן חלה משה מטאות וששה עולות, דחי עביד שבעה מטאות יהח נקבע אותו שפרח ונתערב נפשית ובאחרים " לעולה ולא  עשרה פרידין מגופה, ואי עביד חמשה מטאות וחמשה עולות דילמה השנים פרידין שברחו שו ממנה יהו קריבין עולות שתיהן וחז יעשו בשם קיכין  שבעה עולות או שמא יהו עשויין שתיהן מטאות ובשם קינן אין יכולין לעשות רק שם מטאות ושם עולות. וכי מזר מן החמישית לרביעית אין  קינין  דלא מצעיא מפורשת כגון שנפרדו הקינין זה מזה ונפרסו זה למטהמ פרח לבין הקריצות פסול ופוסל המד כנגדו דדוקא פרידה של קן  סתומה שפרח ונתערב לבין הקריצות, אבל פרידה המפורשת לעולה  לשני, אלא אפילו קן סתומה שעדיין הס  שפרח נין שחר קינין אינו יכול להקריב  י יחד ועומדין יחד להתפרש סלקה  קן  אלא כמנין עולות שנקינין ספרמ שס ש]  דעתך כי פרח החמר שימות הנשאר  כדאמר פ״ק"):  קמ״ל, ולח מיבעיה פרח לחויר העולם  פרח לבין הקריבות פסול ופוסל  כי שמח ישוב ס] כל אחד ואחד כדיכן  ולהכי כי עדיין נמי לא חזר יקמ זוג לשני,  לבין הרבה קינין סתומין פסול ופוסל  אלא אפילו פרחה לבין המתות שעתה  אחד כנגדו (עם), ש] כלל אחד שעושה  אינו יכול לסוב שנתערב בהס יקמ זוג  ואחרי כן מפרט כילד:  לשני, ולבין" הממות נמי פירוש ואינו  קרוי הבדלה מחבירו חלה אפילו מנת  אמל יקמ זוג לסני: פרח לבין הקריבות  פסול ופוסל אחד שכנגדו". זהו כלל המד  שעושה ואחרי כן מפרם: ב כיצד ב׳  נשים לזו שני קינין ולזו ב׳ קינון פרח  פרידה מזו לזו פוסל אחד בהליכתו. פי׳  ממקום שפירם פוסל אחד מלבד הוא  עלמו שפסול למקום שמעורב חו הוא  או אחד מס", שפרח פרידה אחת משני  קינין ונתערב לשני קינין אמריס הכי ג׳  פרידין לנד וה׳ פרידין לנד, בג' פרידין  שנפרש ונבדל משס כדפריטית: וכי חזר ופרח מן החמשה פרידין לג׳ פרידין שעתה ים ד׳ פרידין בכל מקום פוסל המד נחזירתו ממקוס שפרח  ולא שני מטאות דדילמא כל הג׳ מטאות שנעשו מכאן ומכאן נעשו משני קינין מאשה אמת, ולכך אם ירלה יעשה בכל מקום עולה המת וחטאת  אחת, או שתי עולות ומטאת המת נגד זה ובלד אמר מטאת אמת, חו צ׳ מטחות ועולה המת נגד זה ובלד המר עולה אחת: וחס פרח וחזר. מזה  שתי עולות ושתי מטאות, אבל ג׳ מטאות או ג׳ עולות לא מזי עביד דדילמה עביד להו משני קינין של אשה אחת מהן שני מטאות ושני עולות:  ג אחת לזו שתים לזו שלש לזו ד׳ לזו ה׳ לזו שש לזו שבע לזו. וכולס סתומות: פרח מן הראשונה לשניה. מיד נפסל אותו שנשאר יחידי בראשונה,  נחוצה דאין כשר אלא מנין עולות שנחוצה, וכי פרח מן השניה לשלישית שמח מגופה של שניה פרח ונתערב בשלישית ואותו שפרח מן הראשונה  השניה יעשס ואם כן יהיה נקבע אותו שפרח בשלישית לחטחת ולא יוכל לעשות בשלישית רק מחליין מטאות. וכן כי פרח מן השלישית לרביעית  מעלות ושני עולות מפני אותו שנתערב ברביעית. וכן כי פרח מן הרביעית לחמישית אין כשר ברביעית חלה שלשה מטאות ושלשה עולות. וכן כי  פרח מחמישית לששית פסל בחמישית קן אחד ואין כשר בהן חלה ארבעה מטאות וארבעה עולות. וכן כי פרח מששית לשביעית אין כשר נססית  אלא ממשה חטאות וממשה עולות, דאי עביד משה עולות יהח נקבע אותו שפרח בשביעית למטהת ולא יוכל לעשות בשביעית רק שבעה חטאות.  יוכל להקריב רק עולות מחליין פרידין ומליין השנית פסולין כדין עולה שנתערב נחוצה. וכי פרח מן הששית לחמישית נפסל בחזרה זו עוד קן  אחד ואין כשר בששית רק ארבעה מטאות וארבעה עולות, דשמא מן הששית פרח מגופה אחד לשביעית ואחד לחמישית בחזרה ולא נשאר רק  כשר בחמישית רק שלשה מטאות ושלשה עולות. וכן כי מזר מן הרביעית לשלישית אין כשר ברביעית רק שני מטאות ושני עולות, דחס יעשה סלסה  מטאות שמא יעשו מן השנים שפרחו מן הרביעית אחד בשלישית ואחד בחמישית שני מטאות הכי חמש מטאות ואין יכולין לעשות מארבעה קינין