כג:קינים

וי״א השביעית לא הפסידה כלום אואם פרח  מן המתות לכולן הרי כולן ימותו: ד נקן  למפורשת יקח זוג לשני חזר או שפרח מן  המפורשת ראשון הרי כולן ימותו: ה 'חטאת  מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע פרח  מן האמצע לצדדין אחד הילך ואחד הילך  לא הפסיד כלום אלא יאמר זה שהלך אצל  חטאות חטאת וזה שהלך אצל עולות עולה  חזר לאמצע האמצעיים ימותו אלו יקרבו  חטאות ואלו יקרבו עולות חזר או שפרחו מן  האמצע לצדדין הרי כולן ימותו: דאין מביאין  תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין  כיצד האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה  בן יונה תכפול ותביא עולתה תור [עולתה  תור] וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה  בן יונה בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון.  יורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו יורשין  הדרן עלך קן סתומה  ) במה דברים אמורים בכהן הנמלך 'אבל  בכהן שאינו נמלך אחת לזו ואחת לזו  במה דברים אמורים בכהן הנמלך. אפירקה קמח קאי, וה״ק  האחד  קינין מרביעית ואילך נפסלו שני קינין אחד בהליכה ואחד בחזרה גזריכן נתערב אחד מן המפורשת לסתומה והיינו ראשון דקאמר במחלת]  כמו כן בשלישית ובשניה, אבל שביעית לא נפסל כי חס קן אחד דלה הלך הפריחה הלך אחד ונתערב לסתומס: ימותו כולן. דכיון מפרידות  ממנה כי הם פרידה המת בחזרה ואילו  המפורשות נתערבו יחד אין קריבין עוד,  בהליכה לא נפסל בה כלום ולא נמסר  וכי פרח אחד מהן במקום אחר זהו  ממנה דבר: ג] פרח וחזר. לחו הראשונה  אחד מן המתות שפרח לבין הקריצות  ושניה קאי, דכיון דאין להם כלוס  סתומה וקן מפורשת פרח מן הסתומה  וימותו כולן: ה חטאת מכאן. פרידה  ח"כים ממיס וחס פרח אחד מהן בשאר  המפורשת למטהת מלד חמד ופרידה  קינין ימותו כולן כדמכן בסמוך וחס  המפורשת לעולה מצד שני ושני פרידין  פרח מבין המתות לכולם ימותו כולם,  של קן סתומה נחמלע: פרח מן  אלא קחי השלישית שפרח ממנה  האמצע. פרידה המת לימין ופרידה  לרביעית לחמישית לסטית ולשביעית ומזכ  אחת לשמאל: לא הפסיד כלום. דמותו  משביעית לסטית וכן עד שלישית, הכי מן  המעורב עם החטאת יקריב מטאת  השביעית מסר ב׳ פרידין אמת בחזרה  ואותו שעם העולה עולה. וכי מזר מן  ראשונה והמת בחזרה שניה ואין כשר  הלדדין אחד מכאן ואחד מכאן ונתערבו  בשביעית רק ה׳ פרידין לעולה וה׳  יחד אלו ימותו דמטהת ועולה נתערבו  פרידין למטהת, דאי עביד ששה עולות  יחד, אבל חומס שנשארו כל אחד לבדו  שמח השתיס שהלכו ממנה יהיו קריבין  קריביס כל אחד כדינו: חזר מן  עולות הרי מ׳ עולות ואין בז׳ קינין יותר  האמצעיים לצדדין ימותו כולן. דעולה  מז׳ עולות. ומן הששית מסר ד׳ פרידין  ומטמת נתערבו ימל: אין מביאין תורין  צ׳ בפריחה וחזרה ראשונה וצ׳ בשניה  כנגד בני יונה. דים להביא לוש] מונתו  ואין כשר נפשית רק צ׳ פרידין לעולה  שניהם ממין אחד, ובתורת כהנים")  ושני פרידין למטחת, דחי עביד ג׳ עולות  מפיק לה מקרא P: האשה שהביאה  דילמה הארבעה אשר הלכו ממנה נעםו  ) ההאשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו  חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול  עולות הרי ז׳ עולות ואין יכולין לעשות  ותביא עולתה תור. ממין החטאת, וחס  כשש קינין רק סשה עולות. וכן חמישית  הביאה עולמה תור ומטאתה כן יונה  מסר ממנה ד׳ פרידין ב׳ שהלכו נסשית  חטאתה:  תביא עולמה בן יונה ממין מטוחת כאן,  וצ׳ ברביעית ואין כשר בחמישית  דמטאת הוא העיקר: בן עזאי אומר  רק פרידה אחת לעולה ופרידה אמת  הכל הולך אחר הראשון. וכיון שהביאה  למטאת. וכמו כן קשיח בכאן כיון  עולמה תור מחלה מכפול להניח מטאת  דרביעית אין לה כלוס היה יכול להקריב  תור ממין עולמה שקרצה מחלה. וקסיה  נחמשה ג׳ עולות וג׳ מטחות, דכי נמי  שתים  לרבי דמשמע הכא דעולה קרבה ספיר  אותן שהלכו כולן " עולות הו מטאות מה בכך הרי אין כאן כי הס ממם,  מחלה למטהת לבן עזאי דקאמר שתכפול מטאת ממין העולה, וכן למנה  ולפ״ז שהחמישית אין לה אלא המת הכי יכולה להקריב ברביעית ב׳ עולות קמח דאמר מכפול ותביא עולמה ממין חטאת אבל היו ממין אחד כמו  וצ׳ מטאות, אלא גזרינן בכל פריחה וחזרה שני קינין ואין לחלק ביניהם שהביאה ראשונה כשרים אע״פ שהעולה קדמה לחטאת, וכן מוכח בסמוך  גזירה נזו אטו מזו, וכי" פרחה ומזכה פעם שלישית אין להם כלוס לבד (ומיהו) מג] האשה שהביאה מטאתה וממה יביאו יורשים עולמה עולמה  השביעית שים לה ד׳ כמו כן גזרינן בכל פריחה וחזרה צ׳ קינין: וי״א וממה לא יביאו יורשים מטאתה דהוי מטאת שמתו בעליה חבל אי לאו  שביעית לא הפסידה כלום. פירוש בפריחה וחזרה פעם ג׳ אלא לעולם הכי מביאין ואף על פי שקרבה עולמה מחלה, ואילו ברים תמיד נשחט  יקרינו ממנה ה׳ קנין, דג' פרידין פרחו ממנה לכל היותר נשארשם נה (פסחים דף כט.) קלמר וכי תימא בשקרבה עולמו ומי קרבה והאמר מר זה  י״ח פרידין, עשה מהן ה׳ מטאות וה׳ עולות כיון דבששית אין לה כלוס,  בנה חב שכל מקוס מטאת קודמת לעולה ואפילו מטאת העוף לעולם  והכח לא גזרינן בפריחה זו כמו בשאר קנין דכיון דאינה מפסדת בפריחה בהמה, ומשני שאני מזורע דרממנה המר והעלה כבר, פירוש אע״פ  בשום פעם לא גזרו על החזרה, אבל אין נראה לפרם לא הפסידה כלוס דבמלורע כתיב מטאת ברישא גלי לן דוהעלה לא הוי עיכונה, משמע  ויקריבו בה ז׳ מטאות וז׳ עולות דמלי עביד להו כיון דבקינין אחרים אין הח בשחר דוכתי דלה כתיב והעלה איכא עיכובה אי קרבה עולה מחלה,  בהם כלום ", דאין זה ש הלשון דהל״ל נכשרה שביעית בפריחה שלישית ומירן רבינו חיים דבשוס דוכמה ליכא עיכונה, ובמלורע דאילטריך למיכתב  שעל ידי פריחה שלישית הוכשרו כל הקינין שבשביעית, אלא הלשון משמע והעלה משום דכתיב ניה הוייה זאת תהיה תורת וגו׳ ואמריקן בהקומן  לא הפסידה כלום נוחת פריחה שלישית. והקשה הכב רבינו יעקב רצה (מנחות דף כו.) דהוי עיכובא, והכי פירוש מו] שאני מצורע משחר הוייות  מאורלינ״ם היכי המרת בכל הני קינין מסוס גזירה ימותו דאילו"] נפ׳ דמלורע שן דכתיב והעלה אצל בעלמח לח אינטריך לגלות דחינו אלא  שני שעירי (יומא דף סה:) פריך הש״ס ומסום גזירה ימותו נחמיה, ומירן  מלוס:  דהמס לא קפיד חלה המחי אינו כועס דכיון דאית ליה תקנתח ברעים  הדרן עלך קן סתומה  לא הוה לן למימר ימותו משום גזירה, אבל הכא בעופות איירי ואין רעים  ופדיון בעופות: ואם פרח פרידה מן המתות. שדינה היה למות ונתערב  בד״ח דחטאת שנתערבה נעולה ועולה שנתערבה במטאת  בחמכיס שדינן ליקרב ימותו כולס: ד קן סתומה וקן מפורשת. סך אפילו המד בריצות ימותו כולם, וכן המת לזו ושתיס לזו ושלם לזו (6)  מפורשת איירי שנתערנו שני הפרידין יחד עם ואין ידוע איזו מטאת וחיזו עשר לזו דהמועט כשר, כל אלו הדינין בכהן נמלך כלומר לכתחלה  עולה, כדמוכח בסיפא דקתני חו שפרח מן המפורשת לסתומס כאסון נמלך הכהן איך משפטן ]: אבל בכהן שאינו נמלך. ועשה הכל  ימותו כולם, וחי לא נתערבו פרידות המפורשות זה בזה חמאי ימותו, אס בדעתו בדיעבד ועשה קן שלס למעלה לאשה אחת ] וכן קן שלס  העולה פרחה החטאת הנשארת מקרב וקן הסתומה יקרבו שש נה עולה למטה לאשה אחת, הילכך כולן למעלה מחלה כשר עולות מחלה פסול