כד.קינים

שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו  עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול  כולם למטה מחצה כשר ומחצה פסול חצים  למעלן וחצים למטן את שלמעלן מחצה  כשר ומחצה פסול ואת שלמטן מחצה כשר  ומחצה פסול: ב אחת לזו ושתים לזו ושלש  לזו ועשר לזו ומאה לזו עשה כולם למעלה  מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה  כשר ומחצה פסול חציה למעלן וחציה  למטן המרובה כשר אזה הכלל כל מקום  שאתה יכול לחלוק את הקינים שלא יהיו  משל אשה אחת בין למעלן בין למטן מחצה  כשר ומחצה פסול וכ״מ שאין אתה יכול  לחלוק את הקינים עד שיהו משל אשה  אחת בין למעלן בין למטן המרובה כשר:  ג ) בחטאת לזו עולה לזו עשה כולן למעלן  מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה  כשר ומחצה פסול חציה למעלן וחציה  למטן שתיהן פסולות שאני אומר חטאת  קריבה למעלן ועולה למטן: ד ) 121 חטאת  ועולה (6) סתומה ומפורשת עשה כולן  למעלן מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטן  מחצה כשר ומחצה פסול דחציה למעלן  וחציה למטן אין כשר אלא סתומה והיא  מתחלקת ביניהן: ה החטאות שנתערבו  בחובה אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה  [לפי שהן זוגים, ול"ל דהא דתקן המרובה כשר אינו קאי חלאן על אמת  שמח העשרה קינין של אשה אחת למעלה ונפסלו המטחות חו כולן  עשר  האחד ימות ויתנו ביניהן. אבל המת לזו ושתיס לזו שאמרנו למעלה 3) חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן. הכי  המועט כשר, כיון דלא נמלך המרובה כשר כיון שעשה חליין למעלה גרם להו פירוש רש״י נפרק מטאת העוף (זבחים דף סז:) הכי שתי נסיס  ומליין למטה: את של מעלה מחצה  שלקתו שלשה קיניס בעיכוב, זו לריכה  כשר ומחצה פסול. כיון שעשה קן שלס  עולה וקן שלס המד למטהת וא׳ לעולה  למעלה. וכיון שקינין אלו לשתי נסיס  דהיינו שתי עולות ומטאת, וזו לריכה שתי  יניחו קן חמד בשותפות ויתנו ביניהן אי  מטאות ועולה, ופירשו אחד מן הקינין  משל ראשון עולה ללאה מהח באחרונה  פרידה המת עולה לזו ופרידה מטאת לזו,  מטהת ללאה הו איפכא. ולוקח (3) קן  ואחד מן הקנין הנימו סתומה ולא  שלס למעלה, אבל הם חלק הקינין פרידה  פירשו איזו פרידה מטאת וחיזו עולה,  אחת למעלה ופרידה המת למטה הכל  והשלישית פירשו איזו מטאת וחיזו עולה  כשר, שאני חומר עולה למעלה וחטחת  אבל [שמות] בעלים לא נתפרסו, הרי  למטה, שהקינים מתפרשות בעשיית כהן:  מטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן  ב אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר  מפורשת, וצריך להקריב שני קיין הללו  לזו ומאה לזו כו׳. חפירקה קמח קאי  סתם על שתיהן העולות למעלה ומטחות  דקאמר לעיל המועט כשר, והשתא  למטה, ועולה לזו והטחת לזו ולריך!  קאמר כשמליין למעלה וחליין למטה  להקריב למס בעלים, ונתנוס לכהן: עשה  המרובה כשר כיון שלא נמלך, ועתה  כולן למעלה כו׳. חציין למעלה כו' אין  אפרם כילד: המרובה כשר. שהרי  כשר בכולם אלא קן סתומה. דסי  מחמת לזו ושתיס לזו אותו קן של אשה  מינייהו דעבד עולה וסי מינייהו דעבד  אחת עשה למעלה, ומשנים קנין של חסה  מטאת כשרה כיון שכל קן ] היה בפני  אחרת עשה פרידה [אחת] למעלה  עלמו: ומתחלקת ביניהן. הואיל ובעירוב  ונשארו שלם פרידין למטה, הרי כשר שני  לקמוס החמת ילחת ידי מטהת ואמת  עולות למעלה ושני מטאות למטה, הכי  ילאת ידי עולה, ויקמו עוד קן ביניהן  שני קניס כטריס ושלישי פסול וזהו  ויקריבו בתנאי הם עולה ראשונה לכמל  המרובה כשר. וכן שניס לזו וסלסה לזו  ומטהת ללאה מהח נקן שניה זו עולה  מן השנים קינין יש ארבעה פרידין  ללאה ומטחת לרחל וחס חילוף חילוף, כך  למעלה ועוד לקח פרידה אחת מן  פי׳ רש״י נזנחיס דגרסיכן וסתומה  השלשה קינין הרי חמשה פרידין למעלה  נוי״ו ונשלם קינין מיירי: והרב רבינו  וכן ממשה פרידין למטה, מן החמסה  אברהם ( פירם דגרסינן חטאת ועולה  פרידין למעלה ים שלשה עולות כשרות  סתומה ומפורשת כלומר בשני קינין  ושל מטה שלשה מטאות, הרי ג׳ קינין  שאחת סתומה ואחת מפורשת ונמערבה  כשרים וזהו המכונה כשר. ומיהו עשר  סתומה נמפורשת: עשה שתיהן למעלה  לזו ומאה לזו אינו יכול למצוא בזה הענין  חובה  וכו׳ חציין למעלה אין כשר אלא  סתומה. פירוש שיעור סתומה, עולה ומטהמ מן הסתומה ומפורשת,  לזו ושמים לזו וכו׳ שאינן זוגות, איידי דתנח לעיל בכהאי גוונא המועט והשמח מיירי שפירש בתערובת: ומתחלקת ביניהן. פירוש שתעלה  כשר מנה כהאי גוונא המרובה כשר באינו נמלך, מיהו המת הוא לשתיהן, פי׳ שכמו שיש ספק פסול לזו כך ים לזו, שאע"פ שלבעלת  שהמרוצה כשר שאין פוסל מהס אלא עשרה קינין במאה ועשר קינין, כי הסתומה יש אחד מהן כשר ממה נפשך ולבעלת המפורשת שמח שניהן  פסולין, מ״מ יתנו ביניהן ויביאו קן ומאמר בעלת הסתומה חס שלי כולו  למטה ונפסלו העולות, ועל כרחך עשרה קינין שלמין פסולין, ובלא כשר ושלך כולו פסול קן זה יהח כולו שלך, וחס המד משלי כשר שכולו  הוקבעו כל אחד לאשה אחת מיירי, אבל המאה כשרים מאחר שהן נעשה למעלה או כולו למטה הז שלך אי אפשר שלא יהא המד כשר יהא  סתומות שמליין של מעלה עולות ומליין של מטה מעלות. ולי נראה הקן הזה מליו שלי ומליו שלך: ה חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא  שהאשה שהביאה מאה צריכה עוד להניח עשר מליין עולות וחליין מנין חטאות שבחובה. כלומר למעלה שנינו בפ"קד) דאין כשר אלא מנין  מטאות כשנעשו כ״ה למעלה ונ״ה למטה, שמח העשכ של אשה אחרת מטאות שנחוצה, ועתה רוצה לומר שבאותו מנין יש חילוק שפעמים  נעשו כולם למעלה ואין לאשה שהביאה ק׳ למעלה כי הס מ״ה ולריכה שעולה המנין למחלה כשר ומחלה פסול ופעמים שעולה אותו המנין  עוד להביא ה׳, או שמא למטה נעשו ולא נשאר לאשה שהביאה ק׳ כ״ח לפחות ממחלה, והמתח מפרם וחזיל כילד: מ] חובה שנים בחטאת מחצה  מ״ס ולריכה עוד להניח ה׳ למטה: זה הכלל כל מקום שאתה יכול כשר ומחצה פסול. פירוש בקיני מונה שים בהס כפליס נחטאמ כגון  לחלוק הקינין ולא יהו משל אשה אחת בין למטה בין למעלה מחצה שקרבה מהן עולה אחת ושני מטאות נשתייכו בשני קינין מחלה כשר  כשר ומחצה פסול. כלומר שקן אשה אחת אינו נחלק לשניס אלא קן ומחלה פסול, שעולה שנשארה לח יוכל להקריב כי שמח זהו שנקבע  אשה שלס למעלה וקן אחרת למטה: וכל מקום שאין אתה יכול לחלק לחטאת, ומטאת המעורב לא יוכל להקריב עולה כי חולי הוא גוזל העולה  את הקינין. כגון המד לזו ושניס לזו ושלשה לזו שאינן זוגות ולריך לחלקן שנשאר, ועל כן לא יקרב חלה שני מטאות וחטאת המעורב והעולה  קן אחת פרידה אחת למעלה ופרידה המת למטה המרובה כשר פסולין, הרי לך מחלה כשר ומחלה פסול: חטאת שנים בחובה מנין  כדפריסית: ג חטאת לזו ועולה לזו כו'. הח נמי קאי חדמני לעיל במה שבחובה כשר. פירוש המטאת שנתערבה נמוכה קאי, וקאמר מטאת  דברים אמורים בכהן נמלך כו׳, וקאי הפירקה קמח דקתני") עולה שנים בחוצה (ג) מקרבה חטאת אחת מן השני קינים ושתי עולות ומטאת