בָאֵש
שִית מֵאָה וְְחַד סְרֵי הָוְֵי אָנכִֹי וְְלאֹ יִהְיֶה לָךְ
מִפִי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם ( סימן דמשמ״ק ס״ק
)׃ בָא דָוְִד וְְהֱֶעמִידָן עַל אַחַת עֶשְרֵה דִכְתִיב
מִזְמוֹר לְדָוְִד [ ה׳ ] מִי יָגוּר בְאָהָלְך מִי יִשְכוֹן בְהַר
קָדְשֶך הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת
בִלְבָבוֹ לאֹ רֶגֶל עַל לְשוֹנוֹ לאֹ עָשָה לְרֵעֵהוּ
רָעָה וְחֶרְפָּה לאֹ נָשָא עַל קְרוֹבוֹ נְבַזֶּה בְעֵינָיו
נִמְאָס וְְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵד נִשְבַע לְהָרַע וְְלאֹ
יָמִיר כַסְפוֹ לאֹ נָתַן בְנֶשֶךְ וְְשוֹחַד עַל נָקִי לאֹ
לָקָח עוֹשֶה אֵלֶּה לאֹ יִמוֹט לְעוֹלָם הוֹלֵךְ תָּמִים
זֶה אַבְרָהָם דִכְתִיב הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי וְֶהְיֵה תָמִים
פוֹעֵל צֶדֶק כְגוֹן אַבָא חִלְקִיָּהוּ וְדוֹבֵר אֱמֶת
בִלְבָבוֹ כְגוֹן רַב סָפְרָא לָא רֶגֶל עַל לְשוֹנוֹ
זֶה יַעֲקבֹ אָבִינוּ דִכְתִיב אוּלַי יְמוּשֵּׁנִי אֲבִי
וְְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ לאֹ עָשָה לְרֵעֵהוּ
רָעָה שֶלּאֹ יָרַד לְאוּמָּנוּת חֲבֵירוֹ וְחֶרְפָּה לאֹ
נָשָא עַל קְרוֹבוֹ זֶה הַמְּקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו נְבַזֶּה
בְעֵינָיו נִמְאָס זֶה חִזְקִיָּהוּ הַמֶלֶךְ שֶׁגִּירֵר עַצְמוֹת
אָבִיו בַמִטָּה שֶל חֲבָלִים וְְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵד
זֶה יְהוֹשָפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶבְשָעָה שֶהָיָה
רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִסְּאוֹ וּמְחַבְקוֹ
וּמְנַשְּקוֹ וְְקוֹרֵא לוֹ ( אבי אבי ) רְבֵי רַבִי מָרִי מָרִי
נִשְבַע לְהָרַע וְְלאֹ יָמִיר כר׳ יוֹחָנָן דא״ר יוֹחָנָן
אֱהֵא בְתַעֲנִית עַד שֶאָבאֹ לְבֵיתִי כַסְפוֹ לאֹ נָתַן
בְנֶשֶךְ אֲפִילּוּ בְרִבִית עוֹבֵד כוֹכָבִים וְְשוֹחַד
עַל נָקִי לאֹ לָקַח כְגוֹן ר׳ יִשְמָעֵאל בר׳ יוֹסֵי
כְתִיב עוֹשֶה אֵלֶּה לאֹ יִמוֹט לְעוֹלָם כְשֶהָיָה
ר״ג מַגִּיעַ לַמִקְרָא הַזֶּה הָיָה בוֹכֶה אָמַר מַאן
דְעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְהוּ הוּא דְלָא יִמוֹט הָא חֲדָא
מִינַּיְיהוּ יִמוֹט אָמְרוּ לֵיהּ מִי כְתִיב עוֹשֶה כָל
אֵלֶּה עוֹשֶה אֵלֶּה כְתִיב אֲפִילּוּ בַחֲדָא מִינַּיְיהוּ
דְאִי לָא תֵּימָא הָכִי כְתִיב קְרָא אַחֲרִינָא אֶל
תִטַּמְאוּ בְכָל אֵלֶּה הָתָם נַמִי הַנּוֹגֵעַ בְכָל אֵלֶּה
הוּא דִמְטַמֵא בַחֲדָא מִינַּיְיהוּ לאֹ אֶלָּא לָאו
בְאַחַת מִכָל אֵלֶּה הָכָא נַמִי בְאַחַת מִכָל אֵלּוּ
בָא יְשַעְיָהוּ וְְהֱֶעמִידָן עַל שֵש דִכְתִיב הוֹלֵךְ
צְדָקוֹת וְדוֹבֵר מֵישָרִים מוֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת
נוֹעֵר כַפָיו מִתְּמוֹךְ בַּשּׁוֹחַד אוְטֵֹם אָזְנוֹ מִשְמוְעַֹ דָמִים וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְרָע
הוֹלֵךְ צְדָקוֹת זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ דִכְתִיב כִי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶר יְצַוֶּה וְגוֹ׳ וְדוֹבֵר מֵישָרִים זֶה שֶאֵינוֹ מַקְנִיט פְנֵי
חֲבֵירוֹ בָרַבִים מוֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת כְגוֹן ר׳ יִשְמָעֵאל בֶן אֱלִישָע נוֹעֵר כַפָיו מִתְּמוֹךְ בַּשּׁוֹחַד כְגוֹן ר׳ יִשְמָעֵאל
בר׳ יוֹסֵי אוְטֵֹם אָזְנוֹ מִשְמוְעַֹ דָמִים דְלָא שָמַע בְזִילּוּתָא דְצוּרְבָא מֵרַבָנַן וְְשָתֵיק כְגוֹן ר״א בְרַבִי שִמְעוֹן וְעוֹצֵם
עֵינָיו מֵרְאוֹת בְרָע כִדְרַבִי חִיָּיא בַר אַבָא דְאָמַר ר׳ חִיָּיא בַר אַבָא זֶה שֶאֵינוֹ מִסְתַּכֵל בְנָשִים בְשָעָה שֶׁעוֹמְדוֹת
עַל הַכְּבִיסָה וּכְתִיב הוּא מְרוֹמִים יִשְכוֹן [ וְגוֹ׳ ] בָא מִיכָה וְְהֱֶעמִידָן עַל שָלש דִכְתִיב הִגִּיד לְך אָדָם מַה טּוֹב
וּמָה ה׳ דוֹרֵש מִמְך כִי אִם עֲשוֹת מִשְפָט וְְאַהֲבַת חֶסֶד וְְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ( ה׳ ) אֱלהֶֹיך עֲשוֹת מִשְפָט זֶה הַדִין
אַהֲבַת חֶסֶד זֶה גְּמִילוּת חֲסָדִים וְְהַצְנֵעַ לֶכֶת זֶה הוֹצָאַת הַמֵת וְְהַכְנָסַת כַלָה וְַהֲלאֹ דְבָרִים קַל וְָחוֹמֶר וּמַה דְבָרִים
שֶאֵין דַרְכָן לַעֲשוֹתָן בְצִנְעָא אָמְרָה תּוֹרָה וְְהַצְנֵעַ לֶכֶת דְבָרִים שֶדַרְכָן לַעֲשוֹתָן בְצִנְעָא עַל אַחַת כַמָה וְְכַמָה חָזַר
יְשַעְיָהוּ וְְהֱֶעמִידָן עַל שְתַּיִם שֶנֶּאֱמַר כהֹ אָמַר ה׳ שִמְרוּ מִשְפָט וְַעֲשוּ צְדָקָה בָא עָמוֹס וְְהֱֶעמִידָן עַל אַחַת שֶנֶּאֱמַר כהֹ
אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וְִחְיוּ מַתְקִיף לָהּ רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק אֵימָא דִּרְשׁוּנִי בְכָל הַתּוֹרָה כוּלָּהּ אֶלָּא בָא
חֲבַקּוּק וְְהֱֶעמִידָן עַל אַחַת שֶנֶּאֱמַר וְְצַדִיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה אֲמַר ר׳ יוֹסֵי בַר חֲנִינָא אַרְבַע גְּזֵירוֹת גָּזַר משֶה רַבֵינוּ עַל יִשְרָאֵל
בָאוּ אַרְבָעָה נְבִיאִים וּבִיטְּלוּם משֶֹה אָמַר וַיִּשְׁכּוֹן יִשְרָאֵל בָטַח בָדָד עַיִן יַעֲקבֹ בָא עָמוֹס וּבִיטְּלָהּ [ שֶנֶּאֱמַר ] חָדֵל
נָא מִי יָקוּם יַעֲקבֹ וְגוֹ׳ וּכְתִיב נִיחֵם ה׳ עַל זאֹת [ וְגו ] משֶֹה אָמַר וּבְגוֹיִם הָהֵם לאֹ תַרְגִּיעַ בָא יִרְמְיָה וְַאֲמַר הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְרָאֵל
משֶֹה אָמַר פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָנִים בָא יְחֶזְקֵאל וּבִיטְּלָהּ הַנֶּפֶש הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת משֶֹה אָמַר וְְאִבַדְתֶּם בַגּוֹיִם בָא יְשַעְיָהוּ וְְאָמַר
וְְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְשוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ׳ אָמַר רַב מִסְתַּפֵינָא מֵהַאי קְרָא וְְאִבַדְתֶּם בַגּוֹיִם מַתְקִיף לָהּ רַב פַפָא דִלְמָא כַאֲבֵידָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת
דִכְתִיב תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד בִקֵּש עַבְדֶך אֶלָּא מִסֵּיפָא [ דִקְרָא ] וְְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם מַתְקִיף לָהּ מַר זוּטְרָא דִלְמָא כַאֲכִילַת
קִישּוּאִין וְְדִילּוּעִין וּכְבָר הָיָה ר״ג וְְרַבִי אֶלְעָזָר בֶן עֲזַרְיָה וְְרַבִי יְהוֹשֻעַ וְְרַבִי עֲקִיבָא מְהַלְּכִין בְדֶרֶךְ וְְשָמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶל רוֹמִי מִפַּלְטָה [ בְרִחוּק
] מֵאָה וְְעֶשְרִים מִיל וְהִתְחִילוּ בוֹכִין וְְרַבִי עֲקִיבָא מְשַחֵק אָמְרוּ לוֹ מִפְנֵי מָה אַתָּה מְשַחֵק אָמַר לָהֶם וְְאַתֶּם מִפְנֵי מָה אַתֶּם בוֹכִים אָמְרוּ לוֹ הַלָּלוּ
כוּשִיִּים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַעֲצַבִּים וּמְקַטְּרִים לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים יוֹשְבִין בָטַח וְהַשְׁקֵט וְְאָנוּ בֵית הֲדוֹם רַגְלָי אֱלהֵֹינוּ שָרוּף
שית מאה וחד סרי. והיינו דכתיב מורה לוה לנו משה, ושתיס מפי בה דבר גנאי ושותק, והיינו דמיס לשון שתיקה: כגון רבי אלעזר ברבי
הגבורה, הרי שית מחה ומליסכי: מפי הגבורה שמענום. דכתיב (1) שמעון. בהשוכר את הפועלים (נ״מ דף פד:) דנפק רימסה מאודניה
אחת דבר חלהיס ושתיס זו שמענו", במכילתא: והעמידן על אחת ואימחזי לאימתיה בחלמח ואמר לה החי דשמעית נזילותה דלורצה
עשרה. שנתמלה היו לדיקיס והיו יכולים לקבל עול מלכות הרבה,
מרצון ולא מחאי כדמצעי לי, אלמה בחייו הוס רגיל לדקדק בכך
אצל דורות האחרונים לא היו לדיקיס
ולפיכך הקפיד הקב״ה עליו על אותו
כל כך, וחס בחו לשמור כולן אין לך
הפעם שלח מימה: זו הוצאת המת
אדם שזוכה, ובא דוד והעמידן כו׳
והכנסת הכלה. דכתיב בהו (3) לכת,
כדי שיזכו הם יקיימו י״ח מלות הללו,
טוב ללכת חל בית אבל מלכת וגו׳:
וכן כל שעה דורות של מטה הולכין
בא ישעיה בן אמוץ. כל שעה דורות
וממעטין אותו: רב ספרא. נשאלתות
של מטה היו מתמעטין: חדל נא.
דרב המא) (שאילתא לו), והכי הוה
אותה ברכה שאמר משה ויסכון
עובדה דרב ספרח היה לו חפץ חמד
ישראל בטח 773 עין יעקב, כלומר
למכור, ובא אדם אחד לפניו בשעה
אימתי ישכון ישראל נטמ כשיהיו
שהיה קורה ק״ם ואמר לו מן לי
לדיקיס כעין יעקב: מי יקום
המפן בכך וכך דמים, ולא ענהו מפני
יעקב. מי יוכל להיות חסיד כיעקב
שהיה קורא ק״ם, כסבור זה שלא היה
כי קטן הוא, קטניס הס הטובים
כולה לימנו בדמים הללו והוסיף אמר
שיהיו לדיקיס כיעקב:
מנהו לי בכך יותר, לאחר שסייס ק״ם
מכאן ואילך מפירוש רבינו גרשום
אמר לו טול החפן בדמיס שאמרת
בראשונה שנאותן דמיס היה דעתי
הלוך להרגיעו ישראל. שיהא להס
לימנס לך: (אף) לא רגל על לשונו
מכוסה בגלומן: בשופר גדול וגו׳.
[כו׳]. לא כלה לשקר מתחלה שאמר
ובחו החובדים בארץ, מלמד שלא
אולי ימושני [חצי], הלח שהמו הכריחתו
יהו אבודיס בין העובדי כוכבים:
ועל פי הדבור, דכתיב" עלי קללתך
כאבידה המתבקשת. ונמלאת לאחר
בני ומתרגמינן חלי המאמר בנבואה
זמן: כאכילת קשואין ודלועין.
[דלה יימון לווטיה עלך ברי]: וחרפה
שאוכלים מקלתס ומקלמס אין
לא נשא על קרובו. לא סבל מרפת
אוכלין: מפלטירו. בית של רומי:
קרובו: נבזה בעיניו נמאס. הנמחס
5] ומה לעוברי רצונו כך. שמשתמויס
להקב״ה נמזה הוא בעיניו של הדס,
לעבודת כוכבים שלהס יוםציס
זה חזקיהו שכבה היה בעיניו אביו
בהשקט ושלוה, ישראל שעושין כלונו
שנמחס בעבודת כוכביס: שגיררו
על אחת כמה וכמה שישלס להס
במטה של חבלים. גמורה היאיח) ולא
שכר טוב: קרעו בגדיהם. דדינו
קרא: (וקורא לו רבי רבי): ואפילו
ליעבד הכי: והלא אוריה במקדש
לעובד כוכבים. כדי שלא ימשוך
ראשון היה. ככתוב בספר מלכים כג):
ויכוח להלוות לישראל צרנית "ט):
זכריה מנביאים אחרונים היה. שהיה
שוחד על נקי לא לקח. אפילו שוחד
במקדם שני: תלה הכתוב נבואתו
שהיה רשאי ליקמ: כגון ר' ישמעאל
של זכריה בנבואתו של אוריה. כלומר
ברבי יוסי, שהיה הכיסו מניח לו
שפורענות שנינא אוריה שאמר
משלו [קודם זמנו] ולא רצה ליקמ כדי
ירושלים לעייס תהיה והר הבית
להיות לו ליין ): בבצע מעשקות. שלה
לכמות יער נמקייס, כמו כן עתיד
כלה ליטול לעצמו ראשית הגז
להתקיים דברי ניחומים של זכריה
שהביא לו אדם אחד שבא לדון לפניו כח)
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
אע״ג דהוה כהן רבי ישמעאל בן
אמן סלה:
אלישע, מסוס דדמי כאילו עוסקו לכהן
הדרן עלך אלו הן הלוקין
שהיה רגיל זה ליתן לו מתנותיו:
אוטם אזנו משמוע דמים. חזכו
וסליקא לה מסכת מכות
מתומה וסתומה בדבר זה שלא ישמע