מוֹרֵד
מָשָל דַאֲחַשְוְֵרוֹש וְְהָמָן לְמָה הַדָבָר דוֹמֶה
לִשְנֵי בְנֵי אָדָם לְאֶחָד הָיָה לוֹ תֵּל בְתוֹךְ שָדֵהוּ
וּלְאֶחָד הָיָה לוֹ חָרִיץ בְתוֹךְ שָדֵהוּ בַעַל חָרִיץ
אָמַר מִי יִתֵּן לִי תֵּל זֶה בְדָמִים בַעַל הַתֵּל
אָמַר מִי יִתֵּן לִי חָרִיץ זֶה בְדָמִים לְיָמִים
נִזְדַוְְוְגוּ זֶה אֵצֶל זֶה אָמַר לוֹ בַעַל חָרִיץ לְבַעַל
הַתֵּל מְכוֹר לִי תִּילְך אָמַר לוֹ טוֹל אוֹתָהּ בְחִנָּם
וְְהַלְוְַאי וְַיָּסַר הַמֶלֶךְ אֶת טַבַעְתּוֹ אָמַר רַבִי
אַבָא בַר כָהֲנָא גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַעַת יוֹתֵר
מֵאַרְבָעִים וּשְמוֹנָה נְבִיאִים וְְשֶבַע נְבִיאוֹת
שֶנִּתְנַבְאוּ לָהֶן לְיִשְרָאֵל שֶכוּלָּן לאֹ הֶחֱזִירוּם
לְמוּטָב וְְאִילּוּ הֲסָרַת טַבַעַת הֶחֱזִירָתָן לְמוּטָב
ת״ר אַרְבָעִים וּשְמוֹנָה נְבִיאִים וְְשֶבַע נְבִיאוֹת
נִתְנַבְאוּ לָהֶם לְיִשְרָאֵל וְְלאֹ פָחֲתוּ וְְלאֹ הוֹתִירוּ
עַל מַה שֶּכָתוּב בַתּוֹרָה חוּץ מִמִקְרָא מְגִילָּה
מַאי דְרוּש אָמַר רַבִי חִיָּיא בַר אָבִין אָמַר רַבִי
יְהוֹשֻעַ בֶן קָרְחָה וּמַה מֵעַבְדוּת לְחֵירוּת
אמרי׳ שִירָה מִמִיתָה לְחַיִּים לאֹ כָל שֶכֵן אִי
הָכִי הַלֵּל נַמִי נֵימָא לְפִי שֶאֵין אוֹמְרִים
הַלֵּל עַל נֵס שֶבְחוּצָה לָאָרֶץ יְצִיאַת מִצְרַיִם דְנֵס
שֶבְחוּצָה לָאֶרֶץ הֵיכִי אָמְרִינַן שִירָה כִדְתַנְיָא
עַד שֶלּאֹ נִכְנְסוּ יִשְרָאֵל לָאָרֶץ הוּכְשְרוּ כָל
אֲרָצוֹת לוֹמַר שִירָה מִשֶּנִּכְנְסוּ יִשְרָאֵל לָאָרֶץ
לאֹ הוּכְשְרוּ כָל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִירָה רַב
נַחְמָן אָמַר קְרִיָּיתָא זוֹ הַלֵּילָא רָבָא אָמַר
בִשְלָמָא הָתָם הַלְלוּ עַבְדֵי ה׳ וְְלאֹ עַבְדֵי
פַרְעהֹ אֶלָּא הָכָא הַלְּלוּ עַבְדֵי ה׳ וְְלאֹ עַבְדֵי אֲחַשְוְֵרוֹש אַכַתִּי עַבְדֵי אֲחַשְוְֵרוֹש אֲנַן בֵין לְרָבָא בֵין לר״נ קַשְיָא
וְְהָא תַּנְיָא מִשֶּנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ לאֹ הוּכְשְרוּ כָל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִירָה כֵיוְָן שֶגָּלוּ חָזְרוּ לְהֶכְשֵירָן הָרִאשוֹן וְְתוּ
לֵיכָא וְְהָכְתִיב וְַיְהִי אִיש אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים אֶחָד מִמָאתַיִם צוֹפִים שֶנִּתְנַבְאוּ לָהֶם לְיִשְרָאֵל מִיהֲוְָה
טוּבָא הָוְוּ כִדְתַנְיָא הַרְבֵה נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְרָאֵל כִפְלַיִם כְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֶלָּא נְבוּאָה שֶהוּצְרְכָה לְדוֹרוֹת
נִכְתְּבָה וְְשֶלּאֹ הוּצְרְכָה לאֹ נִכְתְּבָה רַבִי שְמוּאֵל בַר נַחְמָנִי אָמַר אָדָם הַבָא מִשְּתֵּי רָמוֹת שֶצּוֹפוֹת זוֹ אֶת זוֹ
רַבִי חָנִין אָמַר אָדָם הַבָא מִבְנֵי אָדָם שֶעוֹמְדִין בְרוּמוֹ שֶל עוֹלָם וּמַאן נִינְהוּ בְנֵי קרַֹח דִכְתִיב וּבְנֵי קרַֹח
לאֹ מֵתוּ תָּנָא מִשּוּם רַבֵינוּ מָקוֹם נִתְבַצֵּר לָהֶם בְגֵיהִנָּם וְְעָמְדוּ עָלָיו שֶבַע נְבִיאוֹת מַאן נִינְהוּ שָרָה מִרְיָם
דְבוֹרָה חַנָּה אֲבִיגַיִל חוּלְדָה וְְאֶסְתֵּר שָרָה דִכְתִיב אֲבִי מִלְכָה וְַאֲבִי יִסְכָה וְְאָמַר ר׳ יִצְחָק יִסְכָה זוֹ שָרָה
וְְלָמָה נִקְרָא שְמָהּ יִסְכָה שֶסָּכְתָה בְרוּחַ הַקּדֶֹש שֶנֶּאֱמַר כלֹ אֲשֶר תּאֹמַר אֵלֶיך שָרָה שְמַע בְקוֹלָהּ ד״א
יִסְכָה שֶהַכלֹ סוֹכִין בְיוֹפְיָהּ מִרְיָם דִכְתִיב וְַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרןֹ וְְלאֹ אֲחוֹת משֶֹה אָמַר ר״נ
אָמַר רַב שֶהָיְתָה מִתְנַבְאָה כְשֶהִיא אֲחוֹת אַהֲרןֹ וְְאוֹמֶרֶת עֲתִידָה אִמִי שֶתֵּלֵד בֵן שֶיּוֹשִיעַ אֶת יִשְרָאֵל וּבְשָעָה
שֶנּוֹלַד נִתְמַלֵּא כָל הַבַיִת כוּלּוֹ אוֹרָה עָמַד אָבִיהָ וּנְשָקָהּ עַל ראֹשָהּ אָמַר לָהּ בִתִּי נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתֵיךְ וְְכֵיוְָן
שֶהִשְלִיכוּהוּ לַיְּאוֹר עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל ראֹשָהּ וְְאָמַר לָהּ בִתִּי הֵיכָן נְבוּאָתֵיךְ הַיְינוּ דִכְתִיב וְַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ
מֵרָחוֹק לְדֵעָה לָדַעַת מַה יְּהֵא בְסוֹף נְבוּאָתָהּ דְבוֹרָה דִכְתִיב וּדְבוֹרָה אִשָּה נְבִיאָה אֵשֶת לַפִידוֹת מַאי אֵשֶת
לַפִידוֹת שֶהָיְתָה עוֹשָה פְתִילוֹת לַמִקְדָש וְְהִיא יוֹשֶבֶת תַּחַת תּוֹמֶר מַאי שְנָא תַּחַת תּוֹמֶר אָמַר ר׳ שִמְעוֹן
בֶן אַבְשָלוֹם מִשּוּם יִחוּד דָבָר אַחֵר מַה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד
אַף יִשְרָאֵל שֶבְאוֹתוֹ הַדוֹר לאֹ הָיָה לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶן שֶבַשָּמַיִם
חַנָּה דִכְתִיב וְַתִּתְפַלֵּל חַנָּה וְַתּאֹמַר עָלַץ לִבִי בה׳ רָמָה קַרְנִי בה׳ רָמָה קַרְנִי
וְְלאֹ רָמָה פַכִי דָוְִד וּשְלמֹהֹ שֶנִּמְשְחוּ בְקֶרֶן נִמְשְכָה מַלְכוּתָן שָאוּל וְְיֵהוּא
שֶנִּמְשְחוּ בְפַךְ לאֹ נִמְשְכָה מַלְכוּתָן אֵין קָדוֹש כה׳ כִי אֵין בִלְתֶּך אָמַר רַב
יְהוּדָה בַר מְנַשְּיָא אַל תִּקְרִי בִלְתֶּך אֶלָּא לְבַלּוֹתֶך שֶלּאֹ כְמִדַת הקב״ה
מִדַת בָשָר וְָדָם מִדַת בָשָר וְָדָם מַעֲשֵה יָדָיו מְבַלִּין אוֹתוֹ אֲבָל הַקָּדוֹש בָרוּךְ
הוּא מְבַלֶּה מַעֲשֵה יָדָיו וְְאֵין צוּר כֵאלהֵֹינוּ אֵין צַיָּיר כֵאלהֵֹינוּ אָדָם צָר
צוּרָה עַל גַּבֵי הַכוֹתֶל וְְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בָהּ רוּחַ וּנְשָמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם
אֲבָל הקב״ה צָר צוּרָה בְתוֹךְ צוּרָה וּמַטִּיל בָהּ רוּחַ וּנְשָמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם אֲבִיגַיִל דִכְתִיב וְְהָיָה הִיא רוֹכֶבֶת
עַל הַחֲמוֹר וְְיוֹרֶדֶת בְסֵתֶר הָהָר בְסֵתֶר הָהָר מִן הָהָר מִיבָעֵי לֵיהּ אָמַר רַבָה בַר שְמוּאֵל עַל עִסְקֵי דָם הַבָא מִן
הַסְּתָרִים נָטְלָה דָם וְְהֶרְאֲתָה לוֹ אָמַר לָהּ וְְכִי מַרְאִין דָם בַלַּיְלָה אָמְרָה לוֹ וְְכִי דָנִין דִינֵי נְפָשוֹת בַלַּיְלָה אָמַר לָהּ
משל דאחשורוש והמן כו׳. כלומר יש ללמוד מחמסוכום שחף בדעתו המורשתי, ובימי אמליה אמון, אמנון אמר להמליה מדוע דרשת חלהי
היה להםמידן: (להחזירן(3)) למוטב. שגזרו עליהן תעניות לתשובה,
אדום), ואליהו ואליםע ויונה בן אמיתי, ישעיה, בימי מכסה יואל
כדכתיב ") לוס ובכי ומספד סק והפר יולע לרבים: "ג] חוץ ממקרא מגילה.
נחום מנקוק, בימי יאשיה לפניה אוריה מקרית יערים ירמיה (ה), נגולה
ואם תאמר נר חנוכה, כבר פסקו הנביאים, אבל בימי מרדכי היו מגי
יחזקאל דניאל, בשנת ב׳ לדכיום ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה
זכריה ומלאכי: מעבדות לחירות.
מלחכי ומרדכי בלסן, בסדר עולם,
ביליחת מזרים המרו שירה על הים:
ועל דניאל אמרינן לעיל (דף ג.) אינהו
הלל נמי נימא. שהיה שירה: הכי
נביאי והיהו לחו נציה, אלא אפיק
גרסי׳ אמר רבא"י] בשלמא התם כו׳
דניאל ועייל שמעיה שאמר לרמבעם 5)
ולא עבדי פרעה. שהרי לחירות ינחו:
אל תעלו וחל מלחמו עם המיכס בני
אכתי עבדי אחשורוש אנן. דלא
ישראל, שניס לא ידעתי יט] [ב]: נתבצר
נגאלו אלא מן המיתה: בין לרבא.
להם. לסון גבוה, כמו וכלורות
דאמר להכי לא המרי טון הלל דחכתי
נסמיס (דבריס ט): כשהיא אחות
עבדי המסורום הוו, הא לאו הכי
אהרן. ועדיין לא נולד משה: פתילות
אמרינן: בין לרב נחמן. דאמר קריאת
למקדש. (1) משכן שילה: משום יחוד.
מגילה במקום הלל: (ד) הוכשרו
שהוא גבוה ואין לו כל, ואין אדם יכול
שאר ארצות לומר שירה. על נס
להתייחד שס עמה כמו בבית: לב
המאורע להס: ותו ליכא. נניחיס:
אחד. שרף יש לו כמו אילן, אבל אין
נבואה שהוצרכה לדורות. ללמוד
לו בענפיו חלה בגזעו על פני כל
תשובה או הוראה, וכל הכך מ״מ
גונסו: רמה קרני ולא רמה פכי.
סולרכו, ובהלכות גדולות" (ה) מנויין
זו היה נבוחמה, שנתנצחית על
מסדר עולם "), [א] אברהם יצחק יעקב
שאול ויהוח שלא תימשך מלכומן,
משה ואהרן יהושע פנחס, ויעל מלאך
במשימת דוד ושלמה כתיב ) קרן
ה׳ מן הגלגל חל הבוכים (שופטים ב)
השמן ונמשימת שחול ויהוח כמיבי)
זה פנחס", ויצא חים האלהים חל עלי
פך: וכי רואין דם בלילה. שנאמר
(שמואל א ב) זה אלקנה), עלי שמואל
(שמואל א כה) חס חםחיר לנצל עד
גד נתן דוד שלמה, עידו קראשש אל
אור הנקר משתין בקיר שמע מינה
המזבח בבית חלש, מיכיהו כן ימלה
דהוס בלילה, וכי מראין כאן דם בלילה
בימי המאב, עובדיה, אחיה השילוני
אם טמח חו טהור, הלא צריך להבחין
ויסוח נן מכני, בימי הסא" עזריה בן
מראיתו חס מה׳ דמים הטמאים
עודד, מזיאל [הלוי] מבני מתניה
נאפה הוא ): וכי דנין דיני נפשות
אליעזר בן דודו ממוריםה'] כולן
בלילה. והא כתיב (ירמיה כא) דינו
בימי יהושפט בדברי הימים
לבוקר משפט וכתיב והוקע חומס
(3 כ), ובימי ירבעם בן יוחם
לה׳ כנן נגד השמש") (במדבר כה):
הוסע עמוס, ובימי יומס מיכה
מוֹרֵד
מִשּוּם
יִחוּד. כְּשֶׁבָּאִין אֵלֶיהָ בְנֵי
יִשְרָאֵל לַמִשְפָט׃
דִכְתִיב וְַתִּתְפַלֵּל חַנָּה וְַתּאֹמַר
עָלַץ לִבִי בה׳. וה״נ
הֲוְָה מָצֵי לַאֲתוּיֵי כָל הַפָרָשָה שֶכָל
הַנְּבוּאָה עַל סַנְחֵרִיב נְבוּכַדְנֶצַּר וְְהָמָן
כְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן אֶלָּא קְרָא
דָרֵיש פָרָשָתָא נָקַט׃