Мегила 16b

לָמָה יִכָשֵל בוֹ דְאָמַר רָבָא בַר מְחַסְיָא אָמַר רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא אָמַר רַב בִשְבִיל מִשְקַל שְנֵי סְלָעִים מֵילָת שֶהוֹסִיף יַעֲקבֹ לְיוֹסֵף מִשְּאָר אֶחָיו נִתְגַּלְגֵּל הַדָבָר וְְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם אָמַר רַבִי בִנְיָמִן בַר יֶפֶת רֶמֶז רָמַז לוֹ שֶעָתִיד בֵן לָצֵאת מִמֶנּוּ שֶיֵּצֵא מִלִּפְנֵי הַמֶלֶךְ בַחֲמִשָּה לְבוּשֵי מַלְכוּת שֶנֶּאֱמַר וּמָרְדְכַי יָצָא בִלְבוּש מַלְכוּת תְּכֵלֶת וְגוֹ׳ וְְיִפוֹל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו כַמָה צַוָּארִין הָוְוּ לֵיהּ לְבִנְיָמִין אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר בָכָה עַל שְנֵי מִקְדָשִים שֶעֲתִידִין לִהְיוֹת בְחֶלְקוֹ שֶל בִנְיָמִין וְַעֲתִידִין לֵיחָרֵב וּבִנְיָמִין בָכָה עַל צַוָּארָיו בָכָה עַל מִשְכָן שִילהֹ שֶעָתִיד לִהְיוֹת בְחֶלְקוֹ שֶל יוֹסֵף וְְעָתִיד לֵיחָרֵב וְְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת וְְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר אָמַר לָהֶם כְשֵם שֶאֵין בְלִבִי עַל בִנְיָמִין אֲחִי שֶלאֹ הָיָה בִמְכִירָתִי כָךְ אֵין בְלִבִי עֲלֵיכֶם כִי פִי הַמְדַבֵר אֲלֵיכֶם כְפִי כֵן לִבִי וּלְאָבִיו שָלַח כְזאֹת עֲשָרָה חֲמוֹרִים נוֹשְאִים מִטּוּב מִצְרָיִם מַאי מִטּוּב מִצְרָיִם אָמַר ר׳ בִנְיָמִין בַר יֶפֶת אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר שָלַח לוֹ יַיִן [ יָשָן ] שֶדַעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ וְַיֵּלְכוּ גַם אֶחָיו וְַיִּפְלוּ לְפָנָיו אָמַר רַבִי בִנְיָמִין בַר יֶפֶת אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר הַיְינוּ דְאָמְרִי אֱינָשֵי תַּעֲלָא בְעִידָנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ תַּעֲלָא מַאי בְצִירוּתֵיהּ מֵאַחֲוְֵוְהּ אֶלָּא אִי אִיתְמַר הָכִי אִיתְּמַר וְַיִּשְתַּחוּ יִשְרָאֵל עַל ראֹש הַמִטָּה אֲמַר רַבִי בִנְיָמִין בַר יֶפֶת אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר תַּעֲלָא בְעִידָנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ וְַיְנַחֵם אוֹתָם וְַיְדַבֵר עַל לִבָם אָמַר רַבִי בִנְיָמִין בַר יֶפֶת אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר מְלַמֵד שֶאָמַר לָהֶם דְבָרִים שמתקבלין עַל הַלֵּב וּמָה עֲשָרָה נֵרוֹת לאֹ יָכְלוּ לְכַבוֹת נֵר אֶחָד נֵר אֶחָד הֵיאַךְ יָכוֹל לְכַבוֹת עֲשָרָה נֵרוֹת לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְְשִמְחָה וְְשָשוֹן וְִיקָר אָמַר רַב יְהוּדָה אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה וְְכֵן הוּא אוֹמֵר כִי נֵר מִצְוְָה וְְתוֹרָה אוֹר שִמְחָה זֶה יוֹם טוֹב וְְכֵן הוּא אוֹמֵר וְְשָמַחְתָּ בְחַגֶּך שָשוֹן זוֹ מִילָה וְְכֵן הוּא אוֹמֵר שָש אָנכִֹי עַל אִמְרָתֶך וְִיקָר אֵלּוּ תְּפִלִּין וְְכֵן הוּא אוֹמֵר וְְרָאוּ כָל עַמֵי הָאָרֶץ כִי שָם ה׳ נִקְרָא עָלֶיך וְְיָרְאוּ מִמְך וְְתַנְיָא רַבִי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶבָראֹש וְְאֵת פַרְשַנְדָתָא וְגוֹ׳ עֲשֶרֶת בְנֵי הָמָן אָמַר רַב אַדָא דְמִן יָפוֹ עֲשֶרֶת בְנֵי הָמָן וְְעֲשֶרֶת צָרִיךְ לְמֵמְרִינְהוּ בִנְשִימָה אַחַת מַאי טַעְמָא כוּלְּהוּ בַהֲדֵי הֲדָדֵי נְפַקוּ נִשְמָתַיְיהוּ אֲמַר רַבִי יוֹחָנָן וְָיו דְוְַיְזָתָא צָרִיךְ למימתחה בִזְקִיפָא כְמוֹרְדַיָּא דְלִבְרוֹת מַאי טַעְמָא כוּלְּהוּ בְחַד זְקִיפָא אִזְדַקִיפוּ אָמַר רַבִי חֲנִינָא בַר פַפָא דָרַש ר׳ שֵילָא אִיש כְפַר תְּמַרְתָּא כָל הַשִּירוֹת כוּלָּן נִכְתָּבוֹת אָרִיחַ עַל גַּבֵי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵי אָרִיחַ חוּץ מִשִּירָה זוֹ וּמַלְכֵי כְנַעַן שֶאָרִיחַ עַל גַּבֵי אָרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵי לְבֵינָה מ״ט שֶלּאֹ תְּהֵא תְּקוּמָה לְמַפַלְתָּן וְַיּאֹמֶר הַמֶלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַלְכָה בְשוּשַן הַבִירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים אָמַר רַבִי אַבָהוּ מְלַמֵד שֶבָא מַלְאָךְ וְְסטְֹרוֹ עַל פִיו וּבְבאָֹהּ לִפְנֵי הַמֶלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר אָמַר אָמְרָה מִיבָעֵי לֵיהּ אֲמַר רַבִי יוֹחָנָן אָמְרָה לוֹ יֵאָמֵר בַפֶה מַה שֶּכָתוּב בַסֵּפֶר דִבְרֵי שָלוֹם וְֶאֱמֶת אָמַר רַבִי תַּנְחוּם וְְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִי אַסִי מְלַמֵד שֶצְּרִיכָה שִרְטוּט כַאֲמִיתָּהּ שֶל תּוֹרָה וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קַיָּים מַאֲמַר אֶסְתֵּר אִין דִבְרֵי הַצּוֹמוֹת לָא אָמַר רַבִי יוֹחָנָן דִבְרֵי הַצּוֹמוֹת וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קַיָּים ( את ימי ) הַפוּרִים הָאֵלֶּה כִי מָרְדְכַי הַיְּהוּדִי מִשְנֶה לַמֶלֶךְ אֲחַשְוְֵרוֹש וְְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְְרָצוּי לְרוֹב אֶחָיו לְרוֹב אֶחָיו וְְלאֹ לְכָל אֶחָיו מְלַמֵד שֶפֵירְשוּ מִמֶנּוּ מִקְצָת סַנְהֶדְרִין אָמַר רַב יוֹסֵף גָּדוֹל ת״ת יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשוֹת דְמֵעִיקָּרָא חָשֵיב לֵיהּ לְמָרְדְכַי בָתַר ד׳ וּלְבַסּוֹף בָתַר חֲמִשָּה מֵעִיקָּרָא כְתִיב אֲשֶר בָאוּ עִם זרובבל יֵשוּעַ נְחֶמְיָה שְרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדְכַי בִלְשָן וּלְבַסּוֹף כְתִיב הַבָאִים עִם זרובבל יֵשוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדְכַי בִלְשָן אָמַר רַב וְְאִיתֵּימָא רַב שְמוּאֵל בַר מַרְתָּא גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מִבִנְיַן בֵית הַמִקְדָש שֶכָל זְמַן שֶבָרוּךְ בֶן נֵרִיָּה קַיָּים לאֹ הִנִּיחוֹ עֶזְרָא וְְעָלָה אָמַר רַבָה אָמַר רַב יִצְחָק בַר שְמוּאֵל בַר מַרְתָּא גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מִכִבוּד אָב וְָאֵם שֶכָל אוֹתָן שָנִים שֶהָיָה יַעֲקבֹ אָבִינוּ בְבֵית עֵבֶר לאֹ נֱֶענַש דְאָמַר מָר יכשל בו. גרסי', ולח גרסי׳ זרעו: כמה צוארין היו לו לבנימין. לא האגגי וגו׳ ובבואה לפני המלך אמר עם הספר וגו', ומרדכי כתב גרסינן, שכן דרך המקרא לכתוב לוחכי לשון רבים, על חלקת לוחכיו אליהם שיעשו פורים כי המן ביקש להנדס, ומה שנחת אסתר לפני (בראשית כז) בכה על לוחריו: שיגר לו יין. לפי שדעת זקנים נוחה המלך [להתחנן לו], כל זה יאמר שנה בשנה: 5 עם הספר. שמהח הימנו, זה הדבר הטוב לו מן הכל: תעלא. סועל: בעודניה. אס מגילה כתובה לפניהס בשעת קריאה: כאמיתה של תורה. כספר תראה שעתו מללחת: תעלא. קרי׳ תורה עלמו, שרטוט הלכה למשה ליה יוסף' לפני אחיו, מאי בלירותיה מסיני: דברי הצומות וזעקתם ומאמר מחמווס: אורה זו תורה. סגול אסתר. כך סמוכים המקרחות: עליהן המן שלא יעסקו נמוכה: זהו שפירשו ממנו. לפי שנטל מדברי יום טוב. קיימו עליהם ימים טובים: תורה ונכנס לסרכה: מעיקרא. זו מילה. ועל כל אלה גזל: בימי כורם כשעלה (עם) זכובכל מן אמרתך. זו מילה שניתנה במאמר סגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר ולה בדיבור, ויאמר ה׳ חל חברהס עזרא מ, כ״ד שנה היה בין מנין למנין ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז), בימי כורם לדריום האחרון, ולפי ומלינו") שדוד שמח עליה שנאמר שנעשה מרדכי שר בינמיס ירד למנלח על השמינית (תהלים ו), מחשיבותו חלל מכמיס: שכל זמן כשהיה בבית המרחץ וראה עלמו שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא בלה מורה ובלא מלות כיון (שנסתכל ]) ועלה. שיש לך לממוס למה לא עלה במילה שמח"): עשרת בני המן עזרא עס זרובבל בימי כולם עד ועשרת. הזכרת שמומן ומינה השנה השביעית לדריום האחרון הסמוכה אחריהן, כלומר (3) כשממן לאחר שנבנה הבית, כמו שכתוב נפלו כחמד: זקיפא. פורק״מ בלעז, בלדע המד זה למטה מזה: אריח. הוא הכתב: לבינה. הוא חלק שהוח כפלייס מן הכתב, והחרימ בן נריה בבבל, וברוך לא עלה מבכל מלי לבינה: שלא תהא להם תקומה. שלא יהא להם מקום להרחיב לעדיו לעילי ברוך נתנצח בשנת שתיס לדריום תחתיו: מלמד שבא מלאך כו'. בבצל היה מתנצח ושולח ספריס שהרי התחיל לדבר בלשון כעס וסופו לירושלים: יעקב למד תורה י״ד אמר מה שאלתך: הכי גרסיכן אמר שנה בבית עבר כספים מחניו ללכת רב נחמן יאמר בפה מה שנכתב למרן ולא נעגם עליהן על כיבוד אביו, בספרים. ולא גרסינן אמרה לו"), ונשאר כל השנים שנשתהה בבית והכי פירושה, סדר התקרחות כך לכן ובדרך נעגם כדמפרם וחזיל: הוא" וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות' כי המן בן המדמה מתני׳ צָרִיךְ לאוֹמְרָן בִנְשִימָה אַחַת. נִרְאֶה דְהַיְינוּ לְכַתְּחִילָּה אֲבָל בְדִיעֲבַד יָצָא׃ אָמְרָה מִיבָעֵי לֵיהּ. דְמַשְמַע דְהָכִי קָאָמַר וּבָבוּאָה לִפְנֵי הַמֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ מִלְּבַד הַסֵּפֶר שֶעִמוֹ לַעֲשוֹת ולשלוח בְכָל הַמְּדִינוֹת אָמְרָה לוֹ עוֹד יָשוּב מַחֲשַבְתּוֹ הָרָעָה דְכֵיוְָן דְקָאָמַר בָבוּאָה אָמַר מַשְמַע שֶיֵּש לּנּוּ לּוּמר מַה שֶאָמְרָה׃ הדרן עלך מגילה נקראת