נִסְכֵי
דְאָמַר מָר חַטָּאת וְְאָשָם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר
זֶבַח הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְתַרְוְַיְיהוּ כִי הֲדָדֵי נִינְהוּ
אֲבָל הֵיכָא דְאָשָם לְהַכְשִיר וְְחַטָּאת לְכַפֵר
בָעֵינַן תְּרֵי קְרָאֵי זֶבַח זוֹ חַטַּאת מְצוֹרָע וְְאֵימָא
זוֹ חַטָּאת וְְאָשָם דְנָזִיר לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְתַנְיָא
וּמִנְחָתָם וְְנִסְכֵיהֶם בְעוֹלָתוֹ וּבִשְלָמָיו הַכָתוּב
מְדַבֵר אַתָּה אוֹמֵר בְעוֹלָתוֹ וּבִשְלָמָיו אוֹ אֵינוֹ
אֶלָּא אֲפִילּוּ חַטַּאת ת״ל וְְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶה
זֶבַח שְלָמִים וּמִנְחָתוֹ וְְנִסְכוֹ אַיִל בַכְלָל הָיָה
וְְלָמָה יָצָא לְהַקִּיש אֵלָיו מַה אֵיל מְיוּחָד בָא
בְנֶדֶר וּנְדָבָה אַף כלֹ בָא בְנֶדֶר וּנְדָבָה עוֹלָה זוֹ
עוֹלַת מְצוֹרָע וְְאֵימָא זוֹ עוֹלַת יוֹלֶדֶת אֲמַר אַבַיֵי
עוֹלַת יוֹלֶדֶת מִסֵּיפָא דִקְרָא נָפְקָא דְתַנְיָא רַבִי
נָתָן אוֹמֵר לַכֶבֶש זוֹ עוֹלַת יוֹלֶדֶת הָאֶחָד
זֶה אַחַד עָשָר שֶל מַעֲשֵר [ שֶקָּרֵב שְלָמִים
] שֶלּאֹ מָצִינוּ לָהּ בְכָל הַתּוֹרָה שֶיְּהֵא טָפֵל
חָמוּר מִן הָעִיקָּר רָבָא אָמַר אֵיזֶהוּ דָבָר שֶצָּרִיךְ
שְלשָה רִבוּיִין הֱוְֵי אוֹמֵר זוֹ מְצוֹרָע לָאַיִל
לָמָה לִי אָמַר רַב שֵשֶת לְרַבוֹת אֵילוֹ שֶל
אַהֲרןֹ אֵילוֹ שֶל אַהֲרןֹ מִבְמוֹעֲדֵיכֶם נָפְקָא
סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמִינָא הָנֵי מִילֵּי דְצִבוּר אֲבָל
דְיָחִיד לָא וּמַאי שְנָא מֵעוֹלַת יוֹלֶדֶת סָלְקָא
דַעְתָּךְ אָמִינָא הָנֵי מִילֵּי דָבָר שֶאֵין קָבוּעַ לוֹ
זְמַן אֲבָל דָבָר שֶקָּבוּעַ לוֹ זְמַן אֵימָא לאֹ קמ״ל
אוֹ לָאַיִל לָמָה לִי לְרַבוֹת אֶת הַפַלְגֵּס הָנִיחָא
לר׳ יוֹחָנָן דַאֲמַר בִרְיָה הוּא דִתְנַן הִקְרִיבוֹ
מֵבִיא עָלָיו נִסְכֵי אַיִל וְְאֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִזִּבְחוֹ
וא״ר יוֹחָנָן אוֹ לָאַיִל לְרַבוֹת אֶת הַפַלְגֵּס אֶלָּא
לְבַר פַדָא דַאֲמַר מָיְיתֵי וּמַתְנֵי דִסְפֵיקָא הוּא
אִצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבוּיֵי סְפֵיקָא [ וְַדַאי ] לְבַר פַדָא
קַשְיָא כָכָה יֵעָשֶה לַשּוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל
הָאֶחָד אוֹ לַשֶּה בַכְבָשִים אוֹ בָעִזִּים לַשּוֹר
הָאֶחָד מַה ת״ל לְפִי שֶמָצִינוּ שֶחִלֵּק הַכָתוּב בֵין
נִסְכֵי אַיִל לְנִסְכֵי כֶבֶש יָכוֹל נְחַלֵּק בֵין נִסְכֵי פָר
לְנִסְכֵי עֵגֶל ת״ל לַשּוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל
מַה ת״ל לְפִי שֶמָצִינוּ שֶחִלֵּק הַכָתוּב בֵין
נִסְכֵי בֶן שָנָה לְנִסְכֵי בֶן שְתַּיִם יָכוֹל נְחַלֵּק בֵין
נִסְכֵי בֶן שְתַּיִם לְנִסְכֵי בֶן שָלש ת״ל אוֹ
לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּה בַכְבָשִים מַה ת״ל לְפִי
שֶמָצִינוּ שֶחִלֵּק הַכָתוּב בֵין נִסְכֵי כֶבֶש לְנִסְכֵי
אַיִל יָכוֹל נְחַלֵּק בֵין נִסְכֵי כִבְשָה לְנִסְכֵי
רְחֵלָה ת״ל אוֹ לַשֶּה בַכְבָשִים אוֹ בָעִזִּים
מַה ת״ל לְפִי שֶמָצִינוּ שֶחִלֵּק הַכָתוּב בֵין
נִסְכֵי כֶבֶש לְנִסְכֵי אַיִל יָכוֹל נְחַלֵּק בֵין
נִסְכֵי גְדִי לְנִסְכֵי שָעִיר תַּלְמוּד לוֹמַר
אוֹ בָעִזִּים אֲמַר רַב פַפָא בָדֵיק לָן רָבָא
נסכי
דאמר מר. גבי נזיר ולקח את שער ראש נזכו ונתן על החם אשר תחת זבמ
השלמים אין לי אלא תחת זנח השלמים, תחת הדוד של מטהת ואשם מנין מ״ל
זנח: ה״מ. דנפקי תרוייהו מטאת וחסס של נזירה]: כי הדדי נינהו. דתרוייהו
(מטאת דנזיר טהור והמס דנזיר טמא) להכשירו ציין וליטמח צמתים י] אתו: אבל
הבא. נמלורע דחשס להכשירו לבא במחנה חתי, ומטואת לכפר דעל ז׳ דברים
נגעים בחין ל). מטאת דנזיר טהור ואפס
דנויר טמא: לא ס״ד. דמנחמס ונסכיהס
דכתיב בנזיר טהור בעולמו ושלמיו הכתוב
מדבר דטעונים נסכים, ולה חטאתו של טהור
וחשמו של נזיר טמא: איל בכלל היה. דהח
כמיב בריחה ") וחיל אחד מכניס לסלכניס:
מה איל. שהוח שלמיס מיוחד שנה בנדר
ונדנה: אף כל בא בנדר ונדבה. חוליה
מטאת ואשם שאין באין בנדר וננדבה שאין
טעונין נסכים, הילכך ליכח לרבות לנסכיס
מזבח חלה מטאת מלוכע: זו עולת יולדת.
שטעונה נסכיס: זה אחד עשר של מעשר.
דטעון נסכים, כדתנן (בכורות דף פ.) קרא
למשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי״ח עשירי
שלמתן מקודשין, התשיעי נחכל במומו,
והאחד עשר קרב שלמיס וטעון נסכיס:
שיהא טפל חמור מן העיקר. אלא זה
דמעשר גופיה לא בעי נסכים והאי דאמי
מכמו טעון נסכיס: רבא אמר. לא מלית
למימר לח מטאת והמס דנזיר ולא עולה
דיולדת, דג׳ ריצויין ים בפסוק העולה וחו
לזנח: ואיזהו דבר שצריך שלשה רבויין הזי
אומר זה מצורע. דחית ניס שלמה קרבנות
מטאת ועולה ואםס, דאי בנזיר ארבע ריצויין
מיבעיה ליה דהח אית ביה מטאת ועולה
ואשס ושלמים: לאיל. דכתיב חו לחיל מעשה
מנחה למה לי, ליכתוב וכי תעשה מנחה סלמ
שני עםרוניס בלולה בשמן שלישית ססין
ואנה ידענח דהיינו חיל דלריך שני עםרוניס,
אלא לרבות חילו של אהרן: מבמועדיכם
נפקא. (3) כל הנח במועדיכם, ואילו של
אהרן הוא בא במועד ביום הכפורים: ה״מ.
דדבר הבא במועד טעון נסכים (ג) דליבור,
אבל ביחיד באילו' של אהרן חימה לה: ומאי
שנא. אילו של אהרן למשוס דהוי דימיד
סוה אמינה דלה יטעון נסכיס: מעולת
יולדת. דמרצינן לעיל אף ע״ג דשל יחיד
היא טעונה נסכים, אף של אהרן נמי לא
ליבעי חיל לרבוייה: איצטריך, סד״א כו׳. אילו
של אהרן קבוע לו זמן: או לאיל למה לי
לרבות את הפלגם. לנסכיס. פלגם שעברה
שנתו ולא בח לכלל (ד) שניס: הניחא לרבי
יוחנן. דאמר בריה בפני עצמו הוא וטעון
נסכיס: דתנן הקריבו. לפלגם היכא דנדר
איל או כבש והקריב פלגם: מביא עליו נסכי
איל ואין עולות ס] לו מזבחו. לסס מונת נדרו,
וצריך להביא חיל ודאי או כבש ודאי, דחף
על גב דבריה בפני עצמו הוא קמרבי ליה
קרא: אלא לבר פרא דאמר מייתי נסכי איל
ומתני. אס כבש הוא יקדישו נסכיס הראויין
לו והמותר יהו נדבה ואם (לאו) איל הוא
הרי נסכיו, דקסבר לחו בריה הוא חלה
ספיקא: מי איצטריך קרא למיכתב או
לרבויי ספיקא. והלא לפני המקוס הכל
גלוי ואין ספיקה לפניו, ולא חשכמן קרא
דכתיב מטוס ספיקה: ודאי לבר פרא
קשיא. דלדידיה לה ידעינא חו למה לי: לשור
האחד מה תלמוד לומר. והח כבר נאמר
(במדבר טז) והקריב על כן הבקר מנחה וגו׳:
תלמוד לומר לשור האחד. דנין גדול
בין קטן נסכיו סוין: או לאיל האחד מה
תלמוד לומר. והלא כבר נאמר (שם) או לחיל
מעשה מנחה: [או לשה בכבשים מת״ל.
והלא כבר נאמר חו לזבח לכנס החמד]: או
בעזים מה ת״ל. וסלח עזים בכלל כבסיס הס: גדי. היינו בחור. שעיר היינו זקן:
דאמר מר. נמס׳ נזיר בפ׳ ג׳ מינין: חטאת. דנזיר טהור: ואשם. דנזיר טמא: מנין.
שחס נתן נזיר שיער גלומו תחת הדוד שמטהת ואםס מתבשלין נו מנין שילה, מ״ל
ונתן על החם אשר תחת זנח, מדלה כתיב תחת השלמים, חלמח מטהת ואפס בכלל
וְְכִפֶר
דְאָמַר מָר חַטָּאת וְְאָשָם מִנַּיִן ת״ל זֶבַח. בפ׳ כָל הַפְסוּלִין
( זבחים דף לו.) גַּבֵי נֶאֱכָל לְיוֹם וְָלַיְלָה ובקונטרס פֵירַש בְנָזִיר
בפ׳ גׁ׳ מִינִין ( דף מה׃) גַּבֵי חַטָּאת נָזִיר וְַאֲשָמוֹ׃ אֲבָל הֵיכָא דְחַטָּאת
לְכַפֵר וְְאָשָם לְהַכְשִיר בָעֵי תְּרֵי קְרָאֵי. וְְהָא דְלאֹ מִבָעֲיָא לָן תְּרֵי קְרָאֵי
לְחַטָּאת וְְאָשָם שֶל מְצוֹרָע בְפֶרֶק כָל
הַפְסוּלִין ( זבחים דף לו.) אֶלָּא נָפְקָא
לָן מֵחַד קְרָא כוּלְּהוּ חַטָּאוֹת וְַאֲשָמוֹת
דנאכלים לְיוֹם וְָלַיְלָה הַיְינוּ הֵיכָא דְלָא
מְשַנֵּינַן לְהוּ מִדִין שְאָר חַטָּאוֹת וְַאֲשָמוֹת
אֲבָל הָכָא מְשַנֵּינַן לְהוּ דִשְאָר חַטָּאוֹת
וְַאֲשָמוֹת לָא בָעוּ נְסָכִים וְְהָנֵי בָעוּ
נְסָכִים׃ אֵימָא חַטָּאת וְְאָשָם דְנָזִיר.
אחטאת וְְאָשָם דְעַלְמָא לאֹ פָרִיךְ אֶלָּא
מְהַנֵּי מִשּוּם דְאִית בְהוּ מִנְחָה וְְגַם דָמוּ
לִנְדָבָה דִנְזִירוּת נְדָבָה הִיא׃
אַיִל בַכְלָל הָיָה וְְלָמָה יָצָא. דִכְתִיב
בֵיהּ מִנְחָתוֹ וְְנִסְכוֹ וא״ת וְְהָא
דַרְשִינָן לֵיהּ בפ״ק דִּזְבָחִים ( דף ח.)
וי״ל דְהָתָם וי״ו קָדָרֵיש וּלְעֵיל פֵירַשְתִּי
בפ׳ הַתְּכֵלֶת ( דף מד׃)׃ חָמוּר מִן
הָעִיקָּר. דְמַעֲשֵר גּוּפֵיהּ לָא בָעֵי נְסָכִים׃
דְמַיְיתֵי וּמַתְנֵי. [פֵירַש ] בקונט׳
מֵבִיא נִסְכֵי אַיִל וְְאוֹמֵר
אִם אַיִל הוּא הֲרֵי נְסָכָיו עִמוֹ וְְאִם כֶבֶש
הוּא יְהוּ נְסָכִים כְשִיעוּר כֶבֶש בָאִין
חוֹבָה לוֹ וְְהַשְּאָר יְהוּ נִסְכֵי נְדָבָה שֶהֲרֵי
מִתְנַדֵב אָדָם נְסָכִים בְלאֹ זֶבַח ובפ״ק
דְחוּלִּין ( דף כג.) הוֹסִיף בְּקוּנְטְרֵס
אע״ג דִתְנַן בְפֶרֶק הַמְנָחוֹת וְְהַנְּסָכִים
(לקמן דף קד.) אֵין מִתְנַדֵב לוֹג שְנַיִם
וְַחֲמִשָּה אֶלָּא שְלשָה שֶיְּהוּ קְרוּיִין נִסְכֵי
כֶבֶש אוֹ אַרְבָעָה שֶׁקְּרוּיִין נִסְכֵי אַיִל
אוֹ שִשָּה הָרְאוּיִין לַפָר הָכָא כִי הַאי
גַּוְְוְנָא בַהֲדֵי אַחֲרִינֵי קָרְבִי וְְהָא דְאָמְרִינַן
לְקַמָן בִגְמָרָא ( דף קד.) דְהֵיכָא דְאַיְיתֵי
חֲמִשָּה אִי אָמְרַתְּ אֵין קֶבַע לִנְסָכִים
מָשֵיךְ אַרְבָעָה מִינַּיְיהוּ דְחָזוּ לָאַיִל
וּמַקְרִיב וְְאִידָךְ הָוְוּ נְדָבָה ופי׳ שָם
בְּקוּנְטְרֵס נּדבתּ צִבוּר וְְיִמָכֵר וְְיִפְלוּ
דָמָיו לְשוֹפָרוֹת אוֹ יִקְרַב הוּא עַצְמוֹ
וְיִצְטָרֵף עִם שְנֵי לוּגִּין אֲחֵרִים וְַיַּקְרֵב
לְנִסְכֵי תָּמִיד דְהָנֵי נַמִי לַצִבוּר מַשְמַע
דְאוֹתוֹ לוֹג חֲמִישִי אֵינוֹ קָרֵב עִם
הָאַרְבָּעָה לָא דָמֵי לְהָכָא דאע״ג דְאִם
כְבש הוּא הַשְלשָה בָאִין חוֹבָה לוֹ
וְְהָרְבִיעִי נִיתּוֹסַף עֲלֵיהֶם שָאנֵי הָכָא
דְהָא אַרְבָעָה חָזוּ לָאַיִל בְעָלְמָא וא״ת
וְְהָא תַּנְיָא בְסוֹף כָל הַתָּדִיר ( זבחים דף
צא׃) יַיִן כְדִבְרֵי רַבִי עֲקִיבָא לַסְּפָלִים
כְדִבְרֵי רַבִי טַרְפוֹן לָאִשִּים וְְהָשְתָּא לְרַבִי
עֲקִיבָא נִיחָא אֶלָּא לר׳ טַרְפוֹן דְאָמַר
לָאִשִּים הָא לאֹ יָדַע הֵי מִינַּיְיהוּ נְדָבָה
דְעָבֵיד לָאִשִּים וי״ל דְכִי קָאָמַר רַבִי
טַרְפוֹן בִסְתַּם אֲבָל בִמְפָרֵש לַסְּפָלִים
מוֹדֶה דלספלים וּלְעִנְיַן הַמִנְחָה מָיְיתֵי
שְתֵּי מְנָחוֹת בִשְנֵי כֵלִים אַחַת שֶל שֵנִי
עֶשְרוֹנִים לָאַיִל וד׳ לוּגִּין שֶמֶן וְְאַחַת
שֶל עִשָּרוֹן אֶחָד לַכֶבֶש וּשְלשָה לוּגִּין
שֶמֶן וְְהָוְְיָא חֲדָא לְחוֹבָתוֹ וְְאִידָךְ נְדָבָה
וּשְתֵּיהֶן אֵינָן נִקְמָצוֹת דְמִתְנַדֵב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְכָל יוֹם וְְאִי
אֶפְשָר לָעֶרֶב כְדִתְנַן בְמַתְנִיתִין אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵי כְבָשִים בְנִסְכֵי
פָרִים וְְאֵילִים׃ תַּלְמוּד לוֹמַר לַשּוֹר הָאֶחָד. וְְשוֹר בֶן יוֹמוֹ קָרוּי
שוֹר כְדִכְתִיב ( ויקרא יז ) שוֹר אוֹ כֶשֶב אוֹ עֵז כִי יִוָּלֵד׃