וְְאֵין
נִסְכֵי רְחֵלָה בְכַמָה וּפָשְטִינָא לֵיהּ ממתני׳
גְּדִי מְשַמֵש נִסְכֵי צאֹן שֶל גְּדוֹלִים וְְשֶל קְטַנִּים
שֶל זְכָרִים וְְשֶל נְקֵבוֹת חוּץ מִשֶּל אֵילִים׃ מתני׳
כָל קָרְבְנוֹת הַצִּבוּר אֵין בָהֶן סְמִיכָה חוּץ מִן
הַפָר הַבָא עַל כָל הַמִצְוְתֹ וְְשָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ רַבִי
שִמְעוֹן אוֹמֵר אַף שְעִיר עֲבוֹדַת כוֹכָבִים כָל
קָרְבְנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִין סְמִיכָה חוּץ מִן הַבְכוֹר
וְְהַמַעֲשֵר וְְהַפֶסַח וְְהַיּוֹרֵש סוֹמֵךְ וּמֵבִיא נְסָכִים
וּמֵימֵר׃ גמ׳ ת״ר כָל קָרְבְנוֹת הַצִּבוּר אֵין בָהֶן
סְמִיכָה חוּץ מִפָר הַבָא עַל כָל הַמִצְוְתֹ וּשְעִירֵי
עֲבוֹדַת כוֹכָבִים דִבְרֵי רַבִי שִמְעוֹן רַבִי יְהוּדָה
אוֹמֵר שְעִירֵי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים אֵין בָהֶן סְמִיכָה
וְְאֶת מִי אָבִיא תַּחְתֵּיהֶם שָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ לאֹ
סַגְיָא דְלָא מְעַיֵּיל אֲמַר רָבִינָא גְּמִירִי שְתֵּי
סְמִיכוֹת בְצִבוּר אָמַר לוֹ רַבִי שִמְעוֹן וְַהֲלאֹ אֵין
סְמִיכָה אֶלָּא בִבְעָלִים וְְזֶה אַהֲרןֹ וּבָנָיו סוֹמְכִין בוֹ
אָמַר לוֹ אַף זֶה אַהֲרןֹ וּבָנָיו מִתְכַפְרִין בוֹ א״ר
יִרְמְיָה וְְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְתַנְיָא וְְכִפֶר אֶת
מִקְדַש הַקּדֶֹש זֶה לִפְנַי וְְלִפְנִים וְְאֶת אהֶֹל מוֹעֵד
זֶה הֵיכָל מִזְבֵחַ כְמַשְמָעוֹ יְכַפֵר אֵלּוּ הָעֲזָרוֹת
כהֲֹנִים כְמַשְמָעָן עַל כָל עַם הַקָּהָל אֵלּוּ יִשְרָאֵל
יְכַפֵר אֵלּוּ הַלְוְִיִּם הוּשְוְוּ כוּלָּן לְכַפָרָה אַחַת
שֶמִתְכַפְרִין בְשָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ דִבְרֵי רַבִי
יְהוּדָה רַבִי שִמְעוֹן אוֹמֵר כְשֵם שֶדַם שָעִיר
הַנַּעֲשֶה בִפְנִים מְכַפֵר עַל יִשְרָאֵל עַל טוּמְאַת
מִקְדָש וְְקָדָשָיו כָךְ דַם הַפָר מְכַפֵר עַל הַכהֲֹנִים
עַל טוּמְאַת מִקְדָש וְְקָדָשָיו כְשֵם שֶוִּידוּי שֶל
שָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ מְכַפֵר עַל יִשְרָאֵל בִשְאָר
עֲבֵירוֹת כָךְ וְִידוּי שֶל פָר מְכַפֵר עַל הַכהֲֹנִים
בִשְאָר עֲבֵירוֹת ור׳ שִמְעוֹן הָא וְַדַאי הוּשְוְוּ אִין
הוּשְוְוּ דִבְנֵי כַפָרָה נִינְהוּ מִיהוּ כָל חַד וְְחַד
מִכַפֵר בִדְנַפְשֵיהּ לְרַבִי יְהוּדָה טוּמְאַת מִקְדָש
וְְקָדָשָיו יִשְרָאֵל מִכַפְרִי בְדַם שָעִיר הַנַּעֲשֶה
בִפְנִים וְְכהֲֹנִים בְפָר שֶל אַהֲרןֹ בִשְאָר עֲבֵירוֹת
אֵלּוּ וְָאֵלּוּ מִכַפְרֵי בְוְִידוּי שָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ וּלְרַבִי
שִמְעוֹן בִשְאָר עֲבֵירוֹת נַמִי כהֲֹנִים בְוְִידוּי דְפָר
מִתְכַפְרִי כִדְקָתָנֵי אֶחָד יִשְרָאֵל וְְאֶחָד
כהֲֹנִים וְְאֶחָד כהֵֹן מָשִיחַ
מַה בֵין יִשְרָאֵל לַכהֲֹנִים וּלְכהֵֹן מָשִיחַ
אֶלָּא שֶדַם הַפָר מְכַפֵר עַל הַכהֲֹנִים עַל
טוּמְאַת מִקְדָש וְְקָדָשָיו [ זוֹ דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה ]
ור׳ שִמְעוֹן אוֹמֵר כְשֵם שֶדַם הַשָּעִיר הַנַּעֲשֶה
בִפְנִים מְכַפֵר עַל יִשְרָאֵל כָךְ דַם הַפָר מְכַפֵר
עַל הַכהֲֹנִים כְשֵם שֶוִּידוּיוֹ שֶל שָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ
מְכַפֵר עַל יִשְרָאֵל כָךְ וְִידוּיוֹ שֶל פָר מְכַפֵר עַל
הַכהֲֹנִים ת״ר וְְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם
עַל ראֹש הַפָר פָר טָעוּן סְמִיכָה וְְאֵין שְעִירֵי
עֲבוֹדַת כוֹכָבִים טְעוּנִין סְמִיכָה דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה
ר׳ שִמְעוֹן אוֹמֵר פָר טָעוּן סְמִיכָה בִזְקֵנִים וְְאֵין
שְעִירֵי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים טָעוּן סְמִיכָה בִזְקֵנִים
אֶלָּא בְאַהֲרןֹ וּרְמִינְהוּ הַחַי הַחַי טָעוּן סְמִיכָה
וְְאֵין שְעִירֵי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים טְעוּנִין סְמִיכָה דִבְרֵי
ר׳ יְהוּדָה ר״ש אוֹמֵר חַי טָעוּן סְמִיכָה בְאַהֲרןֹ
וְְאֵין
נסכי רחלה בכמה. יין היא לריכה, שהיה רצונו לנסותינו אם היינו מפרישין בין זכר
לנקבה. ע״ח בין רמלה לכנסה: ואמרינן ליה מתני' היא. נמסכת שקלים ארבע
חותמות היו במקדם עגל זכר גדי מוטה, גדי משמש נסכי צאן, שמחותו חומס
שכתוב עליו גדי היו לוקמין נסכים לקרבן להן בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין
נקבות דהיינו נמי לכבשה וכחלה דכולן נסכיהן שוין: חוץ משל אילים, שלא היו
נוטלין משם לצורך נסכי חילים לפי שאין נסכין
(3) שוין לנסכין דהני, דהכנם היה טעון
רביעית ההין לעשרון אחד. מי שהיה מנקם
נסכים הלך אזל יוחנן הממונה על המוממומ
ונותן חן על נסכיו ונותן לו חומס, והולך אצל
גזבר הממונה על היין ונותן לו חומסב] והוא
נותן לו נסכיס"): מתני' היורש סומך. על
קרבן אביו להמר מיתת אביו: ומביא נסכים.
שהיה אביו חייב להביא עם הזנח: ומימד.
שיכול להמיר בקרבן חציו כאביו: גב׳ וזה.
שעיר המשתלמ אהרן ובניו סומכין בו ולה
בעלים ולא סויה סמיכה: אמר לו רבי יהודה
אף זה אהרן ובניו מתכפרים. עס הלבול
וסמיכה בבעלים היא: וכפר את מקדש
הקדש. זה ג] אמר שגמר כל ההוחות, והיה
נוטל מדס הפר ומדס השעיר הנעשה בפנים
ומכפר על טומחת מקדם וקדשיו שהיתה נה
ידיעה במחלה ואין בה ידיעה בסוף ) בין
לפני ולפנים בין דהיכל בין דעזרות, ומכפר דס
השעיר על ישראל ודם הפר על הכהניס:
כהנים והקהל והלוים הושוו. שכולן ממכפרין
כשעיר המשתלמ נשאר עצירות, וכיון
דמתכפרין נו הכהנים הויח סמיכה בנעלים:
ור׳ שמעון אומר. אין דודאי נסח אמינה
כוומך דכשס שמתכפרין נסעיר הנעשה
בפניס וכו׳, אבל בהח לח אמינא כוומך
רכסס סוידוי וכו׳: ורבי שמעון. דאמר דאין
הכהנים מתכפרין בשעיר המשתלח הח קתני
ברייתא דהושוו כלומר 7] שמתכפרין נסעיר:
אמר לך מאי הושוו דבני כפרה נינהו אבל
כל חד וחד מכפר בדנפשיה. ישראל נדסה]
השעיר והכהניס נדס ספר: אחד ישראל
אחד כהן משיח ואחד כהנים. מתכפרין
בשאר עבירות בשעיר המשתלח: מה בין
ישראל לכהנים וכו׳ זו דברי רבי יהודה, רבי
שמעון חומר וכו׳: תנו רבנן פר. וסמכו זקני
העדה את ידיהם על ראש הפר דכתיב בפר
העלם דבר של לבור כו׳: ואין שעירי עבודת
כוכבים טעונים סמיכה. וב׳ סמיכות הן ']
פר העלם דבר של לבור ופר הבא על כל
המנות (ד) [דגמר מעיני עיני מפר העלם
דבר של לבור]: אלא באהרן. כלומר בכהן,
ואף על גב דכהניס לא עבדו [עבודת
כוכביס] סומך הכהן על השעיר: החי.
וסמך אהרן וגו׳ השעיר המי (ויקרא טז):
רש״י כת״י [השלם]
ואין
גדי. מתני' היה במס׳ שקלים דתנן ארבעה
חותמות היו במקדם ועל החמד כתוב גדי:
זכרים ונקבות. שמי שהיה מביא לאן בין
גדול בין קטן בין זכר ובין נקבה ולא היה לו
יין וסולת לנסכיס היה נותן מעות לגזבר
ונותן לו גזבר חומס שכתוב עליו גדי ומראהו
לממונה על הסלתות ונותן לו נסכיס: חוץ
משל אילים. דנסכי חלים היה להס חומס
אמר שמדה אחרת להם חלמה דגדולים
וקטנים דקתני הנקבות קאי דנקבות בין
גדולה ובין קטנה מדה המת להן: מתני'
פר הבא על כל המצות. על אחת מכל
המלות כגון הוכו ב״ד שחלב מותר, והוא פר
העלם דבר שבויקרה (ד, יג) וסמיכה כתיבה
ניס: ושעירי ע״ז, דכתיב נפרשת שלח לך
(במדבר טז, כג) וכי משגו ולא תעסו וגו׳:
היורש סומך. אס התנדב אביו קרבן עולה
או שלמיס ומת ננו סומך עליו: ומביא
נסכים. של קרנן: זמימד. אם המירו בנהמה
אחרת תמורה חלה עליה ושתיהן קדושות
כאילו המיר אביו: גב׳ גמירי שתי סמיכות
בצבור. הילכך לח סגי דלא מעייל: וזה.
סעיר המשתלח: אהרן ובניו סומכים בו.
כדכתיב וסמך אהרן את שתי ידיו וגו', הלכך לחו עיקר הוא ולח השלמתה שתי
סמיכות של לבור: אף זה. שעיר המשתלמ אהרן ובניו מתכפרים בו על שאר
עצירות מון מטומאת מקדם וקלטיו, ובעלים קריכן בסו: ואזדו לטעמייהו. דמיפליגו
נמי בעלמא, דלרבי יהודה אהרן ובניו מתכפרין בשעיר המשתלמ בשאר עבירות מון
מטומאת מקדם וקשיו ובעלים קרינה בהן בשעיר המשתלה, ולר׳ שמעון חין
הָא
וְְכִפֶר אֶת מִקְדַש הַקּוֹדֶש זֶה לִפְנַי וְְלִפְנִים אהֶֹל מוֹעֵד זֶה
הֵיכָל מִזְבֵחַ כְמַשְמָעוֹ. בפ״ק דִּשְׁבוּעוֹת ( דף יג׃) פֵירַש בְּקוּנְטְרֵס
דְמַיְירִי בְטָמֵא שֶשִּימֵש לִפְנֵי וְְלִפְנִים אוֹ בַהֵיכָל אוֹ בַמִזְבֵחַ ותימה דְלָא אַשְכַחַן
דִמְכַפֵר שָעִיר הַנַּעֲשֶה בִפְנִים אמשמש בְטוּמְאָה וְְכָאן פֵירַש בְּקוּנְטְרֵס
דְמַיְירִי בְטָמֵא שֶנִּכְנָס לִפְנַי וְְלִפְנִים אוֹ
נָגַע בַמִזְבֵחַ וְְקָשֶה דאמאי בָעֵי קְרָא
הָכָא אַכָל חַד וְְחַד הָא בפ״ב דִּשְׁבוּעוֹת
(דף טז׃) נָפְקָא כָרֵת בְכוּלְּהוּ מֵחַד קְרָא
מִדִכְתִיב מִשְכָן וּמְקַדֵש אִם אֵינוֹ עִנְיָן
לְטוּמְאָה שֶבַחוּץ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאָה
שֶבִפְנִים וְְשֶמָא מֵאַחַר דְנָפְקָא לָן הָכָא
בְכוּלְּהוּ דמתכפרין לאֹ מִיבָעֵי לְעִנְיַן
כָרֵת אֶלָּא חַד קְרָא וְְעוֹד קָשֶה הָא
דְתַנְיָא בפ״ק דִּשְׁבוּעוֹת ( דף ז׃) וְְכִפֶר
עַל הַקּוֹדֶש מִטּוּמְאוֹת בְנֵי יִשְרָאֵל שֶיֵּש
לִי בְעִנְיָן הַזֶּה לְהָבִיא שָלש טוּמְאוֹת
טוּמְאַת עֲבוֹדַת כוֹכָבִים וְְגִילּוּי עֲרָיוֹת
וּשְפִיכוּת דָמִים וְְקָאָמַר רַבִי שִמְעוֹן
מִמְקוֹמוֹ הוּא מוּכְרַח הֲוְָה לֵיהּ לְמֵימַר
מֵהָכָא דְעַל כָרְחָךְ בְטוּמְאַת הַקּוֹדֶש
הַכָתוּב מְדַבֵר וְְעוֹד דְבַסּוֹף הוֹצִיאוּ לוֹ
(יומא סא.) מַיְיתֵי לָהּ אמתני׳ בנשפך
הַדָם יָבִיא אַחֵר וְְיַחֲזוֹר וְְיַזֶּה תְּחִלָּה
בִפְנִים וְְכֵן בַהֵיכָל וְְכֵן בְמִזְבַח הַזָּהָב
מַשְמַע בְהֶדְיָא דִלְעִנְיַן הַזָּאוֹת דָרֵיש
דְּמִזֶּה עַל בֵין הַבַדִים וְְעַל הַפָרוֹכֶת
וְְעַל מִזְבַח הַזָּהָב וּשְיָרֵי הַדָם עַל יְסוֹד
מִזְבַח הַחִיצוֹן וְְקָרֵי לֵיהּ לַמִזְבֵחַ הַחִיצוֹן
עֲזָרוֹת לְפִי שֶהָיָה בָעֲזָרָה דְאִיכָא עֶזְרַת
כהֲֹנִים וְעֶזְרַת יִשְרָאֵל דקדושתם שָוְֶה
ליחשב מַחֲנֵה שְכִינָה ואע״ג דְכוּלְּהוּ
הַזָּאוֹת כְבָר כְתִיבִי וְַאֲפִילּוּ עִיכוּבָא
דָרְשִינַן מוכלה בְפֶרֶק ב׳ דִּשְׁבוּעוֹת
(דף טז ) אִם כִילָה כִיפֵר וְְאִם לאֹ כִילָה
לאֹ כִיפֵר אִיצְטְרִיךְ הַאי קְרָא דְלָא תֵּימָא
הָנֵי מִילֵּי אַהֲרןֹ לְהָכִי כְתַב רַחֲמָנָא וְְכִפֵר
הַכהֵֹן אֲשֶר יִמְשַח אוֹתוֹ וְַאֲשֶר יְמַלֵּא
כדדרשינן בְתוֹרַת כהֲֹנִים וּכְתִיב בַתְרֵיהּ
וְְכִפֶר אֶת מִקְדַש הַקּוֹדֶש׃
הוּשְוְוּ כוּלָּן לְכַפָרָה אַחַת שֶמִתְכַפְרִין
בְשָעִיר הַמִשְתַּלֵּחַ. אֲבָל בַשָּעִיר
הַנַּעֲשֶה בִפְנִים לָא הוּשְוְוּ דְאֵין כהֲֹנִים
מִתְכַפְרִים כדדרשינן בפ״ק דִּשְׁבוּעוֹת
( דף יג׃) דִכְתִיב אֲשֶר לְעַם וְְאִם
תּאֹמַר וּלְוְִיִּם בַמֶה מִתְכַפְרִים אִי
בַשָּעִיר הַנַּעֲשֶה בִפְנִים אֲשֶר לְעַם כְתִיב
וְְאִיכָא לְמַאן דְאָמַר בְפֶרֶק הַזְּרוֹעַ (חולין
קלא׃) לְוְִיִּם לָא אִיקְרוּ עַם וְְאִי בְּפָרוֹ
שֶל אַהֲרןֹ בֵיתוֹ כְתִיב דְהַיְינוּ כהֲֹנִים
וְְיֵש לוֹמַר דמתכפרין בַשָּעִיר הַנַּעֲשֶה
בִפְנִים מֵאַחַר דִכְתִיב יְכַפֵר אֵלּוּ הַלְוְִיִּם
דְאַשְמוּעִינַן קְרָא דמתכפרין׃
וְְאֵין שְעִירֵי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים טְעוּנִין
סְמִיכָה. וְְאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוּטֵי
דְלָא תֵילַף מִפַר הֶעְלֵם דָבָר שֶל צִבוּר דְזֶה
צִבוּר וְְהַאי צִבוּר אִי נַמִי מִשּוּם דר׳ שִמְעוֹן
מְרַבֵי לְהוּ בְסָמוּךְ מִדִכְתִיב ( ויקרא ד
) וְְסָמַךְ יָדוֹ עַל ראֹש הַשָּעִיר ור׳ יְהוּדָה
מוֹקֵי לָהּ לְרַבוֹת שְעִיר נַחְשוֹן וְְאִיפְכָא לָא
מִסְתַּבְרָא לֵיהּ לְמֵימַר דמהחי מְמַעֵט
שְעִיר נַחְשוֹן ומהשעיר יַרְבֶה שְעִירֵי
עֲבוֹדַת כוֹכָבִים מִשּוּם דמהשעיר דכתי׳
גַּבֵי נָשִיא אִית לָן לְרַבוּיֵי טְפֵי נַמִי שְעִיר
נָשִיא כְמוֹ שָעִיר דְּנַחְשׁוֹן וְְלִי נִרְאֶה דִלְהָכִי
לֵיכָא לְמֵימַר חַי לְמַעֵט [ שָעִיר ] נַחְשוֹן
מִשּוּם דְאִי אָמְרַתְּ בִשְלָמָא לְרַבוֹת שַפִיר
אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ לְמַעֵט לִשְתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ דְשָעָה מִדוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן כִדְאָמַר
פ׳ כָל הַמְנָחוֹת בָאוֹת מַצָּה ( לעיל דף נט.) גַּבֵי מִנְחַת שְמִינִי לִלְבוֹנָה׃