ז
שומרים בבית המקדש. בלילות: בבית אבטינס. מס מפטמין את הקטורת: ובית הניצוץ, מפרט לקמן (משנה ה) עלייה בנויה על גבה. שערי עזרה"
בשלשה
) א מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית
אבטינם בבית הניצוץ ובבית המוקד 3) נוהלוים
בעשרים ואחד מקום 'חמשה על חמשה שערי
הר הבית ארבעה על ארבע פנותיו מתוכו
חמשה על חמשה שערי העזרה ארבעה על
ארבע פנותיה מבחוץ ואחד לשכת15 הקרבן
ואחד לשכת ! הפרכת ואחד לאחורי בית
הכפורת: ב ג)דאיש הר הבית היה מחזר על כל
משמר ומשמר ואבוקות דולקין לפניו וכל משמר
שאינו עומד אומרת לו איש הר הבית שלום
עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה
לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול
בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן לו
על משמרו גזרבי אליעזר בן יעקב אומר פעם
אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו:
ג החמשה שערים היו להר הבית שני שערי
חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה
קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה טדי מן
הצפון לא היה משמש כלום ") שער המזרחי עליו
שושן הבירה צורה ) שבו (רואה) כהן גדול
שורף"! את הפרה וכל מסעדיה יוצאים להר
המשחה: ד 10שבעה שערים היו בעזרה שלשה
בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח שבדרום
שער הדלק שני לו שער הקרבן 9] שלישי לו שער
המים שבמזרח שער נקנור 'ושתי לשכות היו
לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת
פנחס המלביש ואחת לשכת עושה" חביתין:
ה " ושבצפון שער הניצוץ חוכמין אכסדרה היה
ועליה בנויה על גביו שהכהנים שומרים מלמעלן
והלוים מלמטן ופתח היה לו לחיל שני לו שער
הקרבן שלישי לו ' בית המוקד: ו ס) מארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות
פתוחות לטרקלין שתים בקודש ושתים בחול וראשי פישפשין מבדיל בין קודש
חלקה
רבינו שמעיה
(6) הכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה אותן לויס שבמשמר השומרים את העזרה, והם נמנין עם עשרים ואחד מקוס שהלויס
שומרים בשערי הבית ובשערי העזרה כמפורט: ובבית המוקד. באותן צ׳ לשכות שהיו לבית המוקד הבנויות נקדם כדתנן לקמן (משנה ו), ובשתי לשכות
הבנויות לו בחיל הלויס שומרים מבחוץ: חמשה. שומרים לויס על חמשה משערי הר הבית שיש לו ממשה שערים המנויים לפנינו: ארבעה. שומרים על
ארבע פינותיו של הבית מתוכן, כלומר
[אלו] ואלו מתוכן שומרי הפינות ושומרי
מספר המשמרות ששומרו׳ כל המקדם
השערים נמוך המומה היו יוםבין שכן כל
אדם רשאי ליםב פס: חמשה. שומרים
שנאמר בדברי הימים (ח כו) למזרח הלויס
לויס על חמשה משערי העזרה (3) שבעה
ששה לזפונה ליום ארבעה לנגבה ליוס
שערים מונה לקמן (משנה ד-ה) בעזרה,
ארבעה ולהסופים שניס שניס לפרבר
מפרם במסכת תמיד (דף כו:) צ׳ מהן היו
למערב ארבעה למסלה שניס לפרבר הכי
מכופין לשאר השערים שאינן לריכין
חלו עשרים וארבע משמרות, אע״פ שקרה
שימור חלה לה׳ שעריס מדונקיס "ל]:
אותס כולס בפסוק זה לויס ים מהס ג׳
ארבעה שומרים על ארבע פינותיה של
כהנים כמו שהקדמנו, הכי קורא הכהניס
עזרה מבחוץ. כלומר אלו ואלו מנמוך היו
לויס במקומות רבים אמר והכהניס הלויס
עומדים מון לעזרה שהרי אין ישיבה
בני צדוק, וכן בחר בתלמוד. וכן פי׳ לפרבר
נעזרה ולא היו יושבים מבפנים, הרי שמנה
כמאן דאמר כלפי בר כולה לומר שיהיה
עשר שומרים בין שער ופינה, וג׳ מוסיף
המשמר מחוץ לחומת העזרה כמו שנתבאר
עוד חמד כו׳: ב איש הר הבית. ממונה
כאן, וטעם זה כמו שבארנו שאין מותר
על כל משמר ומשמר מהשומרים בעזרה:
לשנת בתוך העזרה כמו שבארנו, ואי אפשר
בן לוי לוקה. מאותן השומריס: ג חמשה
להם לעמוד כל הלילה, ולפיכך יהיה
שערים היו להר הבית. לחומת עזרת נסיס
המשמר מבחוץ כדי שיוכל לשבת: ומה
המקפת כל ההר לפנים מן החיל: שני
שאמר כאן חמשה שערי העזרה הוא
שערי חולדה. כך שמס: וקופונוס. פס
לדעת מ״ק"ג, לפי שים מן התנאים מי
השער: טדי. נדל״מ, והוא שער לא היה
שאמר המשה שערים היו לעזרה והוא
משמש כלוס שום יליאה וביאה, אלא בעל
המדבר כאן, ויש מהם שאמר ז׳ ובית דעת
קרי היה יולה בו לרבי אליעזר בן יעקב
רבים, וים מהס שאמר י״ג כמו שבארנו
כדמפרם נשילהי פרקין (משנה ט): שער
נסטי משקלים (משנה ג) וכמו שיתבאר
המזרחי. שנתומת עזרת נשים שהכל
בשני של מסכתא זו, ולדעת החכמים היה
נכנסין דרך שס לכל העזרות ועל אותו
המשמר על המשה שעריס מן השבעה:
השער שושן הבירה זוכה, לא ולמד נמס׳
ג כשעלו מסושן הבירה לבנין בהמ״ק
יומא: שבו. בשער המזרח זה כהן
שהיה בימי עזרא לוה חותם המלך
הטורף הפרה וכל מסעדיה העוסקים
שיעשו לוכת מדינה כזוכת שו שומן הבירה
יולאין דרך שס להר הזיתים שבמזרח שהוא
(במקדם) כדי שיהיה אימת המלך עליהם
כנגד אותו שער, וכבש היו עושין מהשער
ויזכרו מושבס שש ולח ימרדו במלכות,
להר מפני קצר התסוס: ד שבעה שערים
ולפיכך ליירו אותה על שער מזרח משערי
היו בעזרה. בעזרת ישראל: שער נקנור.
הר הבית: והר המשחה נו היו סורפין
הוא שער האימון (יחזקאל מ עו), והוא
פרה אדומה כמו שיתבאר במסכת פרה,
משמש כל כניסה ויציאה של עזרה
והוח הר הזיתים והוח במזכמו של ירושלים,
הגדולה. אימון לסון ביאה כמו התח בוקר
ומשער הזה היה יוצא כהן גדול והפרה
(ישעיה כא): המלביש. בגדי כהונה מונמין
ומשמשיה להר הזיתים: ומה שאמר כהן
סס: ה בית המוקד. היה כולו בחול שכן
גדול השורף את הפרה הוא דעת רבי
זקני בית חב ישנים מס, אלא הלשכות
מחיר כמו שנתבאר בספרי, ואינה הלכה
שלו מליין בחול ומליין בקרם: ו לשכת
אבל היא" כשירה בכהן הדיוט כמו שנבאר
קרבן. שהיו מס טלאים המבוקרים:
במקומו במס׳ פרה (פ״ד): ומן השער
לבלום
הזה היו מוליאין ג״כ כל הלריך בשריפתה
והוח מה שאמר וכל מסעדיה: ה חיל.
היה חומה מסוכנת כל העזרה מבית
לחומת הבית כמו שנלייר בפרק שאמר