ז אשנים שערים היו לבית המוקד אחד פתוח
לחיל ואחד פתוח לעזרה ) א״ר יהודה זה
שהיה פתוח לעזרה פשפש קטן היה לו ישבו
נכנסין לבלוש את העזרה: ח )גבית המוקד
כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן
וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה
בידם זופרחי כהונה איש כסותוש בארץ:
ט ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא
של שיש וטבעת היתה קבוע בה ושלשלת
שהמפתחות היו תלויות בה הגיע זמן
הנעילה הגביה את הטבלא בטבעת ונטל
את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן
מבפנים ובן לוי ישן ?! לו מבחוץ גמר מלנעול
החזיר את המפתחות לשלשלת ואת הטבלא
למקומה נתן כסותוח עליה ישן לו ג) האירע
קרי באחד מהן יוצא והולך לו במסיבה
ההולכת תחת הבירה והנרות דולקין מכאן
ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ר״א בן
יעקב אומר במסיבה ההולכת תחת החיל
יוצא והולך לו בטדי:
הדרן עלך בשלשה מקומות
הר יהבית היה ה׳ מאות אמה על ה' מאות
אמה 'רובו מן הדרום שני לו מן המזרח
שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מדתו שם היה
רוב תשמישו: ב חכל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאים
דרך שמאל חוץ ממי שארעו דבר שהוא מקיף לשמאל מה לך מקיף
לשמאל שאני אבל השוכן בבית הזה ינחמך שאני מנודה השוכן בבית הזה
יתן בלבך! ויקרבוך דברי ר״מ א״ל רבי יוסי עשיתם כאילו עברו עליו
את הדין אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך:
שזכר כאן, ואני ידעתי שאין מבינים זה (בגמרא) חלה מראיתו בצורה, וזו היא זוכת מקוס נית המוקד בעזרה וזוכת החרבע לשכות שבו, והסתכל
השתחואות.
חלקה וגבוהה לשכב שם: איש כסותו בארץ. כר וכסת שלו שטות בקרקע שלא על הכונדין העשויין לזקנים וישן על הארן: ט אמה על אמה.
נחרן וטבלה עליו: הגיע זמן הנעילה, שעת הגפת דלתות: הגביה את הטבלא. הכהן השוער: מן השלשלת. בשלשלת היו תלויות: ונעל הכהן
מבפנים. כל השערים סים לו לנעול,
שים בטירות המלכים שהוא בית קטן
ובעודו עוסק בנעילת שערים בן לוי יסן
בתוך בית גדול והוא מה שאמר
לו מנמון: גמר. הכהן מלנעול הגביה
כקיטונות הפתוחות לטרקלין, וכבר
הטבלה והחזיר המפתחות לסלסלת
בחרנו פעמים טרקלין שהוא בית
והחזיר הטבלה למקומה, ונתן בן לוי"
המלכות, וקיטון מקוס נית השינה
כסותו עליה מזר וישן לו: מסיבה
שישניס נו בזמן סקין, מרגוס קין קייטה,
ההולכת תחת הבירה. תחת המקדם
(בראשית מ, כב) ולפי שהיו חלו הארבעה
במה ששואלין עליו וגבוסין מסולי
לשכות שמיס מהס והס מלד העזרה
החיל, שהרי מחילות לא נתקלסו:
קדם ושתיס מול עשו בקרקעיתס ממעל
במסיבה ההולכת תחת החיל. במס
שנכות להבדיל קרקע השתיס של הקדם
שהוא גבוה מרגלי הסר: והולך לו
מקרקע שתיס של חול. ופספס הוא
בטדי. סער (הלרוס) [הלפון] ] שלא
דבר קטן מפסיק מנוקב נקבים קטנים,
היה משמש כלוס:
לפעמים עושים אותו מקניס ונקרא
מנעאנ צל׳ ערב חלל ההמון ולפעמים
הדרן עלך בשלשה מקומות
עושין מעלים ונקראים חללנו מנכות
הר הבית היה כו׳. הר המוריה שעליו
ולפעמים עושים בדיסל על אותה
הבית בנוי: רובו מן הדרום. רוצו
הזוכה מאיזה דבר שיהיה והוא נקרא
של בנין בדרום ההר, שבדרום ההר היה
פספס, ולפיכך אין אנו לריכין לבאר סס
כוב משמים העזרה: (6) לאם מן
זה פעם אחרת להבה. וכבר הקדמנו
המזרח. פחות מן הכוב במזרח, שמשמים
אותו בשלישי מתמיד ומה שאמר
המזרח מועט ממשמים הדרום, ומשמים
לשכת הטלאים היתה במקצוע לפונית
סלפון פחות משל מזרח, ומועט שבכולם
מערבית, ונתן חומן בכאן מערבית
במערב שאין משמים היכל כל כך, ולבי
דרומית, ותרלו קושיה זו בתלמוד (יומא
מגמגס נלסון: ב מה לך מקיף לשמאל.
דף יז.) ואמרו דקחי בלפון ומחזיה נדרוס
מוחלין לו, חזה משיב שאני חבל, והס
דקאי בדרום ומחזיח כלפון, ומסתברא
עונין השוכן. וכן שאני מכולה:
דמערבית דרומית הוס קיימה, וענין
זה הוא שהיתה נתונה בבית המוקד
עלמו מערבית דרומית וכמו שזכר כאן,
וכשמשערין מקומה לנגד העזרה מהח
מן העזרה לפונית מערבית כמו שזכר
נתמיד (דף ל.) כשנתן חומס בלשכה זו
והוא נעזרה, והואיל והדבר כן אז מהח
לשכת עושים למס הפניס שהיא רביעית
ללשכת הטלאים כמנין תמיד כמו סוכר
שס דרומית מזרחית מבית המוקד כמו
בצורה ומה שכתוב בה ויתבאר לך כל מה שכתוב כאן, וזו היא הזוכה (א). ומבואר הוא שהלשכה הנקראת נתמיד לשכת החותמות היא שגנזו בה
בני חשמונאי אבני מזבח, והלשכה שיש נה מדורת האם שמס מתחמס מי שטובל כמו שנתבאר בתחלת תמיד היא נקראת בשלישי מתמיד לשכת נית
המוקד והוא שאמר כאן עליה שבה יורדין לבית הטבילה, ודע זה: ז כבר זכרנו בתחלת תמיד שמנית המוקד היו נכנסים לחפם העזרה כל יום,
והיו נכנסין על פתח קטן, וכבר ליירנו בצורה זו שהקדמנו השני פתחים אחד בדרומו ללד לפון העזרה ואחד בלפונו לכד המיל כמו שהוא מבואר
בלוכה: ח לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות, והיו מנעולי דלתותיהם בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בלשון ערבי
אקפ״ל אלול״ב ובלע״ז קלדיני״ם דטורנ״ו שעושים אותם אללנו ואינם נסגרים אלה במפתחותיהם שבהס נפתחים, וכבר זכרנו פי׳ הלכה זו במחלת
תמיד: ם רבי אליעזר בן יעקב אומר שאינו מוזכ טבול יום זה לבית המוקד אלא יולא להר הבית, לפי שטדי הוא השער הלפוני משערי הר
הבית כמו שזכרנו כבר בפרק זה. ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב: הדרן עלך בשלשה מקומות
הר הבית וכו׳. אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית, אלא היה הרומק שים בין חומת הר הבית ובין מומת העזרה לזד דרוס
יותר מן הרומק שים ביניהן מזד המזרח, והרומק ממזרח יותר מהלפוני, והלפוני יותר מן המערבי. והנני מלייר עכשיו זה, וחלייר
החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה כדי שתהח זוכה אמת ולא נצטרך להרבות זוכות, וזו היח לוכת זה (ב): ב פירוש
זה כגון מי שנכנס על שער שושן הבירה אינו הולך לצד שער חולדה אלא לצד שער עדי, וכן תקים לכל הנכנס על שער מהשערים.
וענין כאילו עברו עליו את הדין שעברו מק, וענינס אין חוששין לדיניס חלא פוסקין עליו שמטה ונתחייב אכלס נדוי, ודברי רבי יוסי אמת: