ג ) א לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים ושלש
עשרה פרצות היו בו שפרצום מלא יון חזרו
וגדרום וגזרו כנגדן י״ג השתחויות 3) בלפנים ממנו
החיל עשר אמות גושנים עשר מעלות היו שם
רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה כל
המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה
חצי אמה חוץ משל אולם ג)דכל הפתחים שהיו
שם גובהן כ' אמה ורחבן עשר אמות חוץ משל
אולם הכל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות
חוץ משל אולם כל השערים שהיו שם היו להן
שקופות חוץ משל טדי שהיו שם שתי אבנים
מוטות זו ע״ג זו יכל השערים שהיו שם נשתנו
להיות של זהב חוץ משער ניקנור מפני שנעשה
בהן נם ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב:
ד יוכל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ
מכותל המזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד
בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של
היכל בשעת הזיית הדם: ה ס)חעזרת הנשים
היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה
ושלשים וחמש וד׳ לשכות היו בד׳ מקצעותיה
של מ' מ׳ אמה ולא היו מקורות וכך הם עתידים
להיות שנאמר א) ויוציאני אל החצר החיצונה
ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר
במקצוע החצר וגומר בארבעת מקצעות החצר
חצירות קטורות ואין קטורות אלא שאינן מקורות
לשכת הנזירים ששם הנזירים מבשלים את
שלמיהם ומגלחים את שערן ומשלחים תחת
הדוד מזרחית צפונית היא היתה לשכת העצים
ששם הכהנים בעלי מומין מתליעים העצים " וכל
עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח
צפונית מערבית היא היתה לשכת מצורעים
שהיתה משמשת אבא שאול אומר ששם
היו נותנין יין ושמן היא היתה נקראת לשכת
בית שמניא ") וחלקה היתה בראשה 15 י והקיפוה
כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים
מלמטן כדי שלא יהו מעורבין 9) וט״ו מעלות
עולות מתוכה לעזרת ישראל כנגד ט״ו מעלות
שבתהלים שעליהן הלוים אומרים בשיר לא
היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה:
היתה לשכת המצורעים. ספס היו טובלין תיכף להכניס ידיהס לנהונות כהנים כולה והמונח ובין האולם והמונח בקרקע (אחד) ישרה, המ״כ עולה
בקרקע (אחד) ישרה, ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשם חמות,
שלא יעלו יותר מדחי עד עזרת ישראל (ג). לשון טרוטות איני יודע לכוין:
ו
השתחואות. על הנס שזכו לגודכה: לפנים ממנו. מן הסוג: החיל י׳ אמות. עשר אמות רחבה מן הסוג לחיל. מדלא קמני הכח גבוה כדקמני בסורג
שמע מינה אורך ורוחב קח משיב ובגובה לא נתנו שיעור, דתנן לקמן כל הכתלים שהיו שם גבוהים מון מכותל מזרחי שבו הכהן השורף את הפרה מכוין
ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם, ואם לא היה נמוך כותל מזרחי זה של החיל לא היה מלינו רואה מעל גבי פתח היכל כדמפרם ביומא (דף ט.):
ושתים עשרה מעלות היו מס: ושלחה.
מסך שלה. ופעם אמר רבי המיל עשר
ג כשאדם מגיע לפרלה מחותן הפרלות
חמות גובה כותלו (6) ומוסב על גובה
משתחוה למס ומודה על כריתות מלכות
הכותל הסורג': חוץ משל אולם, שמיס
יון כמו שזכרנו בשקלים (פ״ו מ״ג). והיה
עשרה מעלות שבין חולס ולמזבמ שנינו
אדם עולה מקרקע החיל י״ב מעלות ואז
לקמן ושלחה חמה: (על) כל הפתחים כו׳
הולך בקרקע ישרה והיא עזרת הנשים,
חוץ משל אולם, שרומצו עשרים אמה
ואמר שכל מעלה שהיתה במקדם גבוהה
ברוחב הבית וגובהו ארבעים חמה: היו
מלי המה וגובה " חלי חמה, גב המעלה
להן שקופות. סיפין עשויין בבנין לסס
היה שלמה חזו היה לוכת זה (ג) כדי
הקשת הדלת, ואפילו בשל חולס שאין בו
שיתבאר הדבר שנקרא שלמה: ועוד
דלת היו שקופות מזוזות לעלמן אליס
יתבאר בפ׳ הג׳ (מ״ו) שמעלות החולם
וסיפיס כל צורך הדלת: חוץ משל טדי.
רוס מעלה חלי המה ושלחה מלי'! חמה,
שאין לו בנין סף: ב׳ אבנים מונחות זו על
וכן פתחו של חולס גבהו הרבעים וכומצ
גב זו. נחמד מקוק מלי הפתח משקוף
עשרים. וענין מה שאמר שקופות שהיה
העליון ומקק מלי מזוזה מכאן ומקק מלי
להס משקוף והוא המשקוף העליון של
מזוזה מכאן, ונחמד מקוק מפתן התחתון
הפתח, והמשנה משתמשת בזה הםס על
ומלי מזוזה מקוקה מכאן ומלי מזוזה
הזיזים ל], ועוד תראה במסכת אהלות
מקוקה מכאן: מוטות. לא ידעתי לשונו:
(פ״ט מ״י) שקורין אותו תמיד שקוף ולא
שנעשה בהן נס. מפורש ביומא (דף למ.):
משקוף. וב׳ אבנים מוטות זו על גב זו כגון
מצהיב. קריל״ם כזהב: ד מן הכותל
זה (ד) והיה ליד השער מונח במקום
המזרחי. של החיל שהיה נמוך כעשר
('] חמד ונמקוס חמד). וכבר זכרנו
חמות לרחות מעליו פתחו של היכל,
בשלישי מכפוריס [דף למ.] גם שנעשה
במסכת יומא (בס): ה עזרת נשים. היא
בדלתי נקנור: ופירום מצהיב ירוק כעין
חומת העזרה המילונה, והמקוס קלוי כן:
הזהב, וכבר פירטו נסיפרה (ויקרא יג ל)
היה קל״ה על קל״ה. והכל פנוי מלר
מה שאמר רחמנא שער להוב וחמרו
גדולה מון שנד׳ מקלעותיה ש של
כתבנית הזהב כמו שנבאר בנגעים
ארבעים כל המת ואמת, ואיני יודע חס
(פ״י מ״מ): ד הלכה זו לריכה ביאור
מרובעות היו חבל של יחזקאל היו
הרבה ותן לכך לצייר מה שאני אומר לך,
ארבעים חוכך ושלסיס רוחב, ולסוף קל״ס
אמר שהקדיס שפרה אדומה צריך לזרוק
אמות היתה חומה והבדילה בין עזרת
ט ומה היו משמשות דרומית מזרחית היא היתה
מדמה לנוכח ההיכל והוא רואה אותו
נשים לעזרת ישראל מלבד ט״ו מעלות
שנאמר (במדבר יט ד) והזה חל נוכח פני
העולות מתוכה לעזרת ישראל כמפורם:
אהל מועד מדמה, ומכלל״ג] מסכת זו רצי
ולא היו מקורות. הלשכות החלה אלא
אליעזר בן יעקב שאמר בפ׳ זה (מ״ו)
כמין מלכות סן: וכן הן עתידות להיות.
שעזרת כהניס היתה גבוהה על עזרת
(3) של יחזקאל לעתיד לבא מלכות בלא
ישראל שתי חמות ומחלה, וכשנכנס הדס
תקרה כדי לבשל בתוכן את זנח העס
בשער שומן מהר הבית הולך בקרקע
שלמים המודה וחיל נזיר ככתוב במשנה":
ישרה עד שיגיע אל החיל, אמ״כ עולה מן
ויוציאני מחצר הפנימית היא עזרמ
מערבית דרומית " אמר ראב״י שכחתי מה
סמיל בי״צ מעלות עד שמגיע לעזרת
ישראל אל החצר החיצונה. היא עזרת
נשים ותהיה עזרת נשים גבוהה מקרקע
נשים, וחומה גבוהה היתה מס בין שתי
הר הבית והחיל כשם חמות, לפי שכבר
שערים חלים וחולמים כמו שכתוב": אלא
הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדם
שאינן מקורות. ואומר אני מס לסון
גבוהה חלי חמה, אח״כ הולך עזרת נסיס
קטורות מקטרן תרגוס' קיטור העשן
כולה שהיה ישרה ועולה מסופה לעזרת
של המבשלים עולה למעלה שאין על
ישראל בט״ו מעלות כמו שיזכור בפרק
גביהן מקרה היא מרפסת המהלכת סביב
זה (מ״ה) ולפיכך היתה עזרת ישראל
כל החזר החילונה שלסיס לשכות אל
גבוהה מעזרת נשים ז׳ חמות ומחלה,
הרצפה במקרה מפורש, ולימדנו קטורות
אמ״כ עולה מעזרת ישראל חל עזרת
שעל אותן מקצועי החלר פוסקת אותה
הכהניס בדוכן של שגבהו חמה וסלסה
הרלפה כדי להעלות עשן למעלה: היא
ולשכות
מעלות ממעל לדוכן, אח״כ הולך על עזרת
להזות עליהן מדם האםס והשמן, שכל הנכנס לעזרה טעון ביאת מיס,
בי״צ מעלות חל החולם וכמו שיזכור בג׳ ממסכתח זו (מ״ו), והאולס וההיכל
והלשכה לא נתקדםה: וחלקה היתה. כל חומת העזרה המילונה פנויה
מכולם בראשונה, ולבסוף הקיפוה בסיסטרא זיזין וגזוזטראות נעלו בחומה ויעלה בידינו מכל הגבוהים שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר הבית שבו
ובנו עליה מקרה ומרפסת לצורך שמחת בית השואבה המפורש בסוכה שער שושן כ״צ אמה, וגבהו של שער שומן כ' אמה על הרוב כמו שהקדמנו
(כח:) שלא יתערבו מס אנשים ונסיס: מתוכה. מעזרת נשים לעזרת ישראל: שזה גובה של כל פתח, לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט משער
עומדים בשיר. לויס במחלת עזרת ישראל חלל שער נקנור: ולא היו טרוטות. שושן יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות החולם ואינו רואה את
לא היו המעלות עולות כשורה זו על זו כמעלות המיל וכמעלות החולס אלא ההיכל מן הפתח בשום פנים לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער
מוקפות היו בהיקף ועיגול המת הנה והמת הנה כעוגל חלי הלבנה כדי שושן העליון ב׳ אמות לנוכח, ולפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה משער סוסן
נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו, ואע״פ שכל מה שאמרנו מבואר למעיין
ולסכום
עוד אני מצייר אותו כדי שיונן במהרה, ועוד נבחר איך היה מקום הנחת
ההיכל והעזרה בשפוע ההר, וזו היא הזוכה (ה), ואמרו שהוא נמוך מכ׳ אמה דרך משל כדי שיהח הנראה משער ההיכל יותר משתי חמות, וחס היה
גבהו של כותל פחות יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק, וזה ענין מבואר: ה וכבר ידעת שקיטור שס עשן, וענן" קטורת שמעלה ממנו העשן לפי