ו אולשכות היו תחת עזרת ישראל ופתוחות
לעזרת הנשים ששם הלוים נותנים כנורות
ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר. בעזרת ישראל
היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש 'על
רוחב אחת עשרה וכן עזרת כהנים היתה אורך
ק׳ אמה ול״ה על רוחב י״א וראשי פספסין
מבדיל 5 בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים ) רבי
אליעזר בן יעקב אומר דמעלה היתה גבוהה
אמה והדוכן נתון עליה ובהם שלש מעלות של
חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה
מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. הג) כל
העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על
רוחב מאה ושלשים וחמש. וי״ג3) השתחויות היו
שם אבא יוסי בן חנן אומר כנגד י״ג שערים
ג] דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער
הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא
שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים
של ניסוך בחג י) רבי אליעזר בן יעקב אומר בו
המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן
הבית ולעומתן בצפון סמוכין למערב שער יכניה
שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה
נקרא שמו שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו
שבמזרח שער נקנור וב׳ פשפשים היו לו אחד
מימינו ואחד משמאלו ושנים במערב לא היה
הדרן עלך הר הבית
3) המזבח היה ישלשים ושתים על ל״ב ) יעלה
שלשים על שלשים. עלה חמש וכנם אמה זה
הסובב נמצא כ״ח על כ״ח. מקום הקרנות אמה
מזה ואמה מזה נמצא כ״ו על כ״ו. מקום הילוך
רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ״ד
על כ״ד מקום המערכה. א״ר יוסי מתחלה לא
היה אלא כ״ח על כ״ח כונם ועולה במדה זו עד
שנמצא מקום המערכה כ׳ על כ׳ " וכשעלו בני
הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הצפון"!
וד׳ אמות מן המערב כמין גמא ") שנאמר
א) והאריאל י״ב ארך בשתים עשרה רוחב רבוע
יכול שאינו אלא י״ב על י״ב כשהוא אומר א) על
ארבעת רבעיו מלמד שמן האמצע הוא מודד
י״ב אמה לכל רוח. ") חוחוט של סיקרא חוגרו
באמצע להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים. " והיסוד היה מהלך על
פני כל הצפון ועל פני כל המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת:
קרן, ואע״פ שהדברים האלו מראים לוכמו בנפש ואין צורך לזיירו נחושים עם כל זה אני מזיירו כמו שייעדתי להוסיף ביאור: חזו היא זוכת המזבח (ח):
המים
ו ולשכות היו תחת עזרת ישראל. מחילות מחמיה: ופתוחות לעזרת הנשים, בגובה אותן ט״ו מעלות, ששוליה של זו גבוסין משיפוליה של זו: עזרת ישראל.
היתה לפניס ממומחה מט״ו מעלות הללו (ומעלה) אורך קל״ה כנגד הרוחב של עזרת נשים, אלא שלגבי עזרת ישראל קרי ליה אורך מתוך שרוחב שלה אינו
אלא י״ח אמה, ומנהג המקרה בכל מקום מדה היתירה קרויה אורך והמועטת קרויה רומנ ואפי׳ הוא אורך לפי דבר אחר, וכן עזרת הכהנים מישראל -!
והלאה קל״ה באורך כלפי דריסת הישראל וי״ח ברוחב כלפי המונח: וראשי פספסין. גיזרין של עץ מונמין באכן רושם וסימן בין דריסת ישראל לדריסת
כהניס, ועוד כשאין היו ישראל להיות
ו העזרה מוחלטת והוא שאמר עליה כאן
נמשכין חלל כותלי הדרוס רחוק מן
כל העזרה וכו׳ הוא ממחלת עזרת ישראל
המזרח ותשמישן עד לחמורי בית הכפרמ
ולמעלה עד עםמי עשר חמה אחורי
כשהס לפופיס, והכהניס מהלכין בכל
ההיכל כמו שיתבאר בסוף מסכי זו (פ״ה
מקום חלה שהללו י״ח אמס משמים
מ״מ), ומקוס זה הוא שמייבין על זלונו
לעצמו ": מעלה היה שם. בין י״ח של
כרת ועל שגגתו מטאת והוא הנקרא
ישראל לי״ח של כהניס: ודוכן. הכהניס
מקדם מוחלט. וכבר ביארנו פעמים שזה
לברך את העם קבוע בה במחלת עזרה
הוא מ״קל שחומר ששערי העזרה הן י״ג,
שלהן, וכן נחה ברכת כהנים ברחם עזרמס
אבל חכמים אומרים שבע, ונותנין טעם
ושל לויס ברחם עזרמס וישראל ביני וביני.
משלם עשרה השתמויות כנגד י״ג פרלות
ובאותו דוכן עולות עוד שלם מעלות
שהיו בסורג כמו שהקדמנו בפרק זה:
ששלחה של כל אחד מלי המה שהן חמה
הדרן עלך הר הבית
ומלי מלבד מעלה הראשונה של חמה,
הרי שמי חמות ומחלה שגבהו הכהניס
לא זכר גובה המזבח כולו לפי שהוא
מישראל: כל העזרה כולה היתה אורך
מפורסם שלא נשתנה לח הוסיף
קפ״ו. מעזרת ישראל שעלתה וגבהם
ולא גרע, אמרו (ברייתא דמלאכת המשכן פי״מ)
על עזרת הנשים ועד לחמורי הכפורת,
המונח שעשה משה י׳ חמות ושעשה
והרוחב שלה קל״ה כמו שמלינו שיעור זה
שלמה י׳ חמות ושעשו בני הגולה י׳ חמות,
לכל אחת ואחת מלפון לדרוס, וצפ׳ אחרון
) והא כתיב ג׳ אמות קומתו משפת
(מ״ח) מונה החשבון של קפ״ו באורך
מערכה") ולמעלה, וכבר נתבאר שגבהו י׳
ממזרח למערב: וי״ג השתחויות היו שם.
אמות וחמה יסוד וממש סובב וג׳ מקוס
בעזרה הגדולה, והטעם פירם כנגד י״ג
מערכה ואמה קרנותיו לפי שכל קרן הוא
פירלות: וחצה יוסי חולק על חכמים
אמה על חמה על כוס חמה, ואני אלייכ
ומפרסן כנגד י״ג שערים שהוא מעמיד
אותו והכתוב מדותיו נחמות כמו שאמרה
בעזרה ומונה אותם והולך ומודים"
משנה זו ואח״כ חשוב וחלקלק בשיעוריו
היו על נוי הבניין, ומה הן י״ג שערים
ואזכור מה שנתבאר נסס״ס נגמרת
לדבריו שערים הדרומיים סמוכין למערבה
מנחות (15.), לפי שהקפידה על מדת
היו וכך ] שס כולם, ולא פירש טעס
המזבח נמוכה גדולה מאד וכן על מקומו,
חלה בשער המיס: מבפנים. מפורם
ונאמר בדברי הימים (ח כב) כשיחד להס
להם שם:
ביחזקאל: שער יכניה. לצדו נותן לו
מקוס המזבח שנאמר ויאמר דוד זה הוא
טעם: ושנים במערב. המורי הכפרת, ולה
בית ה׳ אלהיס וזה מזבח לעולה לישראל,
ידעתי מה הס משמשיס:
ואמרו רבותינו ז"ל (זבמים קב) אמר רבי
הדרן עלך הר הבית
אלעזר ראה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול
אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא
עומד ומקריב עליו, ואמרו (שס) ג׳ נביאים
המזבח כו׳ עלה אמה וכנס אמה
עלו עמהס מן הגולה אחד שהעיד להס
על המזבח ואחד שהעיד להס על מקוס
הכניסות שנה נמשכה חבל עלה שלם
המזבח וחמד שהעיד להס שמקריבין
זה מקום הקרנות שלא היה שס כניסה
אע"פ שאין בית, וענין מה שאמרו על
לא קמשיב, ואותן ג׳ כתובות במקרה
המזבח שהוא העיד בדוקאם על מדתו
וג׳ אמות קומתו) משפת סובב ולמעלה
כמו שאבחר, וראוי שתדע שהמונח הבנוי
ושנויות הן בפ׳ חיזהו מקומן (זבחים נד.):
לא היה נבוב כמו של מרע״ה אלא כולו
זהו סובב. ומוזר ומניח מלכן של כ״מ
מקשה כמו שאמרו מענין בנינו, אמרו
על כ״מ וגבהו חמה" זהו מקוס
(זבחים דף נד.) כילד בונין את המונח מניה
מערכה, וחוזר ומניה מלבן חמה על
מלכן ל״ב על ל״ב וגבהו חמה ומביה
אמה וגבהו המה זהו קרן וכן לכל קרן
חלוקי אבנים מפולמות גדולות וקטנות
וקרן (לשון הגמ' בובחיס (7.): הוסיפו עליו.
ומביה סיד וזפת וקונייה וממחס ושופך
כדי לקיים המדה שלמדס יחזקאל ברומ
חזהו יסוד, ומביא מלבן ל׳ על ל׳ גבהו ה׳
הקודם ומפני שלא היה בו (6) ספוק מ):
אמות ומביה אבנים מפולמות וכו׳ וזהו
סובב, ומניח מלבן כ״מ על כ״מ וגובהו ג׳
חמה ומניח הנניס וכו׳ חזהו מקוס
המערכה, ומביה מלבן חמה על אמה
וגובהו המה וזהו מקום הקרנות וכן לכל
ועתה חשוב לדקדק במדותיו, כבר אמרנו שכל השמות הנזכרות במשנה היא המה בינונית והיא נת ו' טפחים, וכבר זכרנו בפי״ח ממנחות (מ״ה) שלמות
מזבח הזהב וקרן המזבח והסובב והיסוד היא נאמה בת ה׳ טפחים ושאר המות המזבח נחמה נת ו' טפחים, כך באה בקבלה, וראיה לזה מיחזקאל (מג, יג)
כשאמר ואלה מדות המזבח באמות שיהח למזבח שתי מדומ נחמות, יכול יהא כולם נחמה אחת בת ה׳ טפחים מ״ל בחמות המה חמה וטופח שתהה
יתירה על חברתה טפח, כאילו אמר שקלתו מודדין נחמה קטנה וקלתו מודדין נחמה וטפח. והעולה בידינו מן הש״ס בהאי אמר עיון ארוך שגובה היסוד
ממשה טפחים וכן כניסתו, וגובה הסובב שלשיס טפחים וכניסתו ה׳, ועל כניסת הסובב בלבד הוא שאמרנו שהסובב נחמה בת ה׳ טפחים, וגובה מקוס
המערכה י״ טפחים, וגובה כל קרן ה׳ טפחים אבל ריבוע הקרן הרי הוא ששה על שמה, לפיכך יהא כל גובהו נ״מ טפחים מחזיתו כ״ט, ויהח מוט של