ב אובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין
שני חוטמין דקין שהדמים הניתנין על יסוד
מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן ומתערבין
באמה ) ויוצאין לנחל קדרון: ג בלמטה ברצפה
באותו הקרן מקום היה שם אמה על אמה
וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה שבו
יורדין לשית ומנקין אותו 3) גוכבש היה לדרומו
של מזבח ל״ב על רחב ט״ז ורבובה היתה לו
במערבו") ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף:
ד יאחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח מבקעת
בית כרם וחופרין למטה מבתולה ומביאין משם
אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל שהברזל
פוסל בנגיעה ופגימה 19 לכל דבר הנפגמה אחת
מהן היא פסולה וכולן כשרות ומלבנים אותן
פעמיים בשנה אחד בפסח ואחד בחג וההיכל
פעם אחת בפסח רבי אומר כל ע״ש מלבנים
אותן במפה מפני הדמים לא היו סדין אותן
בכפים של ברזל שמא יגע ויפסול שהברזל7)
נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך
ימיו של אדם אינו בדין שיניף המקצר על
המאריך: ה יוטבעות היו לצפונו של מזבח ו׳
סדרים של ד׳ ד׳ וי״א ד׳ של ו׳ ו׳ שעליהן
שוחטים את הקדשים בית המטבחים היה
לצפונו של המזבח ועליו ח׳ עמודים ננסין
ורביעים של ארז על גביהן ואנקליות של ברזל
היו קבועין בהן וג׳ סדרים היה לכל אחד ואחד
שבהם תולים ומפשיטים עלי שולחנות של שיש
שבין העמודים?): ו ") זהכיור היה בין האולם
ולמזבח ומשוך כלפי הדרום "בין האולם ולמזבח
כ״ב אמה") בוי״ב מעלות היו שם רום מעלה חצי
אמה ושלחה אמה. [מ] אמהג אמה ורובד ג' אמה
אמה ורובד ג׳ והעליונה אמה אמה ורובד ד׳ רבי
יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד ה':
ז ח) יפתחו של אולם גובהו (כ' אמה ורחבו מ׳
אמה) י! ") וה׳ מלתראות של מילא היו על גביו
התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה
מזה ושלמעלה ממנו עודפת עליה אמה מזה
ואמה מזה נמצאת העליונה ל׳ אמה ונדבך של
אבנים היה בין כל אחד ואחד: ח יוכלונסות
של אבן היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו
של אולם כדי שלא יבעט ושרשרות של זהב היו
קבועין בתקרות" האולם שבהן פרחי כהונה
עולים ורואין את " העטרות " שנאמד אודעטרות
[תהיה] לחלם ולטוביה [ולידעיה] ולחן בן צפניה
לזכרון בהיכל ה' וגפן של ) זהב היתה עומדת
על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות כל
מי שהוא מתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא
ותולה בה א״ר אליעזר ברבי צדוק מעשה היה
ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה:
הדרן עלך המזבח
וקורין ייטו״ם: ומודלה. כעין דלית טרייל״ה: שלש מאות כהנים. לפנותה
הכתלים אמ״כ בנין בולט מהכותל כגון כלולרה גבהו ג׳ אמות, אמ״כ מרחיק אמה ג״כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד, וכן כל בנינו אמה וכובד שלם וכאילו
היכל
המים העוברת נעזרה: ויוצאין הדמים עם המים לנחל קדרון דרך הדרוס: ג אמה על אמה. בחפירה: ורבובה. כעין חרובה מקוקה נכנס במערבו ושם
נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעובר לורמן וילחו לבית השרפה: ד למטה מן הבתולה. מה שקורין טור״ק בלע״ז שלא נספר נו מעולם: והפגימה לכל
דבר. בין באלנע בין נען בין בברזל היא פוסלת: מלבנין אותו. המונח וקירותיו: מפני הדמים. שמזין כל השבוע בקיר ובקרן: בכפים של ברזל. טרוחיל״מ
שסדין נה סטיט: אינו בדין שינוף. סיסה
מוקף עליו: ה ו׳ סדרים. היו הטבעות
ב המר שנהרגו] שהיסוד סובב 3ד׳
בשורה אחת ובכל סדר ארבעה טבעות
כוחות כמו שהקדמנו חזרו ומתכו אותו
שהן כ״ד טבעות לכ״ד משמרות, זי״א ד׳
מצ׳ לדדין עד שיהח סיבוב היסוד למונמ
סדריס היו של שש שש טבעות שהן נמי
בצורה זו (ם), ומן הלוכה הזאת יתנהל
כ״ד: שעליהן שוחטין. נותן לואר הבהמה
לך מה שזכר כאן, ויתבאר לך שקרן
בטבעת שיש לה ב׳ רחשין ונועלה בקרקע
דרומית מזרחית לא היה לו יסוד. וכבר
והלוחכ תקוע מס ויכול יחיד לסומטה:
נתבאר צה׳ מזבחיס (מ״ח-מ״ג) ששירי
בית המטבחיים. שקורין מילקר״ה: ועליו.
דמיס כולס ים מהס שנספכין על יסוד
כלומר באותו מקוס: ח׳ עמודים ננסים.
מערבי וים מהס שנשפכים על יסוד דרומי,
קלריס ולח גבוסיס: זרביעים של ארז.
לפיכך נתן הב׳ נקבים בקרן מערבית
כרותות ארזים על גבי שני העמודים
דרומית ] מן היסוד כמו שבארנו נזורה
ארבע קורות על מ׳ עמודים: ואונקליות.
זו. ודע שהסובב נקרא סובב לפי שהוא
ימידות ברזל קבועות בקורות: ג׳ סדרים.
סובב המונח בד׳ רוחות גמורומ נהפך
של יחידות תקעו בכל קורס וקורה סדר
היסוד: ג כבר זכרנו פעמים (מנחות פ״ו
זה גבוה מחבירו. ואומר אני הנמוך
מ״צ, מעילה פ״ג מ״ג) שמימין נקראים
לתלות בו כנם, ובהמלעי לתלות בו איל,
הנקבים שנגרים מהס יינות נסכיס, והס
והגבוה לתלות בו פר: ומפשיטין. ומנתמין
מתקבלים ג״כ במקום אחד תחת הארץ
ומציאין ] הקרבייס על שלחנות של שיש
יקרה שית. וכבש הוא המעלה שעולים
שלמטה בין העמודים: ו משוך כלפי
עליו למזבח, לפי שאין בו מעלות שנאמר
הדרום. שלא היה עומד באמצע בינתים
(שמות כ, כג) לא תעלה במעלות על מזנחי
אלא כבין החולס ולמזבח: רום מעלה חצי
אבל יורד ומתמעט ועולין בו כדרך שעולין
אמה. הכי ו׳ אמות גובה לי״ב מעלות:
בהר, ולוכמו דומה לזוכה שקורין בעלי
ושלחה. מסך שלה כלפי החולס: אמה
הנדסה בלשון ערבי אלמכסור בסוה, והיה
אמה ורובד שלש. כשעלה המה חמה
אורך שיפועו ל״ב חמה וחוכך משיכת
נשלח שתי מעלות היתה חמה שלישית
שטמו בארץ ל׳ חמה ורחבו ט״ז חמה כמו
חלוקה ברובד שלם אמות רחב סוס, הכי
שזכרנו וזו היה לוכמה (י), וכשתרלה
ממש המות בשלשה מעלות: אמה אמה
לזיירו בשכלך לגמרי תחשוב אותו בעזרה
ורובד שלש. שלמש כן עשה בסלסה
לדרוס המזבח ויהיה המרחק שמחזיק
מעלות אחרות שהן חמם חמות, הרי עםכ
העזרה "ו מצפון לדרום ל׳ חמה וממזרח
חמות: והעליונה היתה אמה אמה ורובד
למערב ט״ז חמה, וחס תמשוך מוט
ארבע. שהן שם אמות הכי ששה עשר
מקלתוש הסמוך לקרקע עד ראשו שאזל
אמות העלאה, ושם חמות של כוס חלי
קרנות המזבח יהיה ל״ב, ואני הרציתי
אמה לשנים עשר מעלות, הרי עםריס
לדבר עליו יותר מן הראוי. אמרו בתלמוד
ושמים אמות. אין הדבר מכוון לי שכן כוס
(זבמיס סב:) צ׳ כבסיס קטניס יולחין מן
המעלה אינו מאריך במדה כלל: ורובד
הכנס שבהן פוניס ליסוד ולסובב מונדלין
חמש. רלפה חלקה ה׳ אמות היה נעליונה
מן המונה כמלא נימא: ומ״ס ורבובה
שחזל אולם, ולרבי יהודה כ״ג חמות היו,
היתה למערבו. כלה לומר מערב הכנס
וא״ח לומר כן שלא להותיר סכוס המדה",
היתה בכנס עלמו גומה שמשליכין בה
אף רבינו לח עמד במדה זו: ז ורחבו
פסולי מטאות העוף, אמרו בתוספת
עשרים. כרומצ הבית: מלתריות של
דונמים (פ״ ה״נ) מלון היתה שם במערבה
מילא. קולות שקורין יש״ט שמסימין
של כבש חמה על חמה ורצונה היתה
במומה בין נדבך לנדבך והן של עץ נאה
נקראת ששס זורקין פסולי מטאת [העוף]
ומיופה זהו של מילה. ולי נראה לסון כלי
עד שתעובר לוכמה ומלא לבית השריפה:
מילת כ״ם לו כליוכי המעיל: על גביו. על
ד לפי סזכר שהיו מנגנים אותו במפה
גב פתח חולס: אמה מזה ואמה מזה.
אמר שהטעם שמחמתו אסור להמליקו
עודפות על כ׳ חמה של רחב הפתח וכן
בכלי החליקה והיא כדידה של ברזל
חבירתה, הרי ראשונה נת כ״צ ושניה כ״ד
שמחליקין בה הבנאין הכותלין ונקראת
ושלישית כ״ו ורביעית נת כ״מ וחמישית
כפים מיראה שמא יגע הברזל באבני
סיה עליונה נת ל׳: ח וכלונסות. פרק״ס:
המזבח, ואח״כ הגיד" הרחקת הסס
מכותל של היכל לכותלו של אולם. למעלה
יתברך לו ההרחקה הזאת הגדולה ואמר
מפתח גבוה מ׳ קבועות ראשיהן בבנין
שהברזל וכו׳: ה כבר בארנו במסכת
מכן ומכן: כדי שלא יבעט. ויפריד כותל
תמיד שאלו הטבעות הן שעשה יוחנן
אולס מכותל היכל: קבועות בתקרת
כהן גדול קבועות בקרקע לאסור בהס
האולם. ומולות למטה בחולס שאומזין כהן
רגלי הבהמה בשעת שחיטה: ואונקליות.
פרחי כהונה מפסגין ועולין ליהנות נהדר
המזלגות: ושלחנות של שיש. היו שס והס
העטרות שעשו מלס וחביריו בימי מגי
ח׳. וידוע מתוך [מה] שהקדמנו בסדר זה
זכריה ומלאכי בחלונות עליות החולס לנוי
(זבחים פ״ה מ״ח) שכל קרבנות הליבור קלסי
וליופי כעין שעושין שריס לטייל ולהתענג
קדשים שמיטמן כלפון, ולפיכך קבועות
הטבעות כלפון וכן בית המטבחים: ו חלו הי״ב מעלות כבר ליירנו חומס
ולפרק מסוי גרגירים ואשכולות שתלוי עליה: הדרן עלך המזכח
ודברנו עליהם במקומומס (לעיל פ״ב מ״ג-מ״ה): חמ״כ אמר שכותל החולס היה
בנוי כסדר הזה והוא שחמה המת מגונה הכותל לארכו היה חלק ושוה כשהר
הוא אומר המה כותל וכובד שלם מרחיק אמה בכותל וכובד שלם עדש שהיו הלו בולטין כלולרות לכלולרה העליונה והיתה בו ד׳ חמות, וכן היה סובב
ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה לפיכך היתה לורת הכותל כן (יא): ז מלתרא. הקורה המפותחת שנה מופרין זורות ודמיונות והיא שקורין לה הבנאים