ג אושלשים ושמנה תאימבין שם חמשה
עשר בצפון חמשה עשר בדרום ושמונה
במערב שבצפון ושבדרום חמשה על גבי
חמשה וחמשה על גביהם ושבמערב שלשה
על גבי שלשה ושנים על גביהם 2 ושלשה
מהימין ואחד להתא מהשמאל ואחד להתא
שעל גביו ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה
פתחים אחד להתא מן הימין ואחד להתא
שעל גביו ואחד למסיבה ואחד לפשפש ואחד
להיכל: ד גהתחתונה חמשה ורובד ששה
והאמצעית ששה ורובד שבע והעליונה שבע
והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע
באמה רחבה: ה יומסבה היתה עולה מקרן
מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה
היו עולין לגגות התאים היה עולה במסבה
ופניו למערב הלך עליו כל פני הצפון עד
שהוא מגיע למערב הגיע למערב והפך פניו
לדרום הלך כלפי מערב עד שהוא מגיע
לדרום הגיע כלפי הדרום והיו פניו למזרח
היה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה
של עליה שפתחה של עליה פתוח כלפי
הדרום "ובפתחה של עליה היו ב׳ כלונסות
של ארז שבהן היו עולין לגגה של עליה
ובראשן ? פספסין מבדיל בעליה בין הקדש
לבין קדשי הקדשים ) ולולין היו פתוחים
בעליה לבית קדשי הקדשים שבהן היו
משלשלין את האומנין בתיבות כדי שלא יזונו
עיניהם מבית קדש הקדשים: ו 13וההיכלג
מאה על מאה על רום מאה האוטם שש אמות וגובה ארבעים אמה ואמה כיור
ואמתים בית דילפה ואמה תקרה ואמה מעזיבה וגובה של עלייה מ׳ אמה אמה
כיור ואמתים בית דילפה אמה תקרה ואמה מעזיבה וג׳ אמות מעקה ג) ואמה
כלה עורב ר׳ יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה אלא ארבע אמות
היה מעקה: ז 'ממזרח למערב מאה אמה כותלי) האולם חמש והאולם אחד
עשר כותל ההיכל שש ותוכו ארבעים אמה אמה טרקסין" ועשרים אמה בית
קדש הקדשים כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש. חמן הצפון
לדרום שבעים אמה כותל המסבה חמש והמסבה שלש כותל התא חמש והתא
שש כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה ) כותל ההיכל שש והתא שש וכותל
התא חמש ובית הורדת המים שלש אמות והכותל חמש אמות. האולם עודף
עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא
בית החליפות "ששם גונזים את הסכינין 'וההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו
ודומה לארי שנאמר 3) הוי אריאל [אריאל] קרית חנה דוד מה ארי צר מאחוריו
ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו:
הדרן עלך פתחו של היכל
אפשר שלא נמצא אלא ישראל יכנס, וכתוב בתוספתא דכלים (צ'ק פ״א ה״ט) הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוליה הטומאה, מלוה בכהנים, אין כהניס
שס
אמות. המפתן גבוה מהאכן שם אמה בבנין אטוס חומה סתומה, וצריך לומר מעלות היו באולם שמהן עולים על המפתן ומורדות בהיכל לירד
בהן מהמפתן: גובהו. [של] כותל מהחוטס ומעלה ארבעים אמה: אמה כיור. ליוכין ולוכות נחמה אחת: ואמתים בית דילפה. מקוס עשו שס חס
ידלף הבית יקלמ למון: ואמה תיקרה. הוא הסיפון ועליה מעזיבה עוני חמס: וגובה של עליה. מהסיפון ומעלה ארבעים אמה, ושוב אמה כיור
ואמתים בית דילפה ברחם העלייה
כמו בקלעם הבית, והמתיס תיקרה
ג כבר אמרנו נתמיד (ז:) שתא נקראת
ומעזיבה למעלה כמו למטה, ושלש
ההרחקה שיש בין שתי הכתליס,
אמות מעקה סביב גג המעזיבה, וגג
וכשתסתכל בלוכת ההיכל שליירנו ממלא
עשוי על המעזיבה משפע ועולה עד
כלפון חמם הרחקות והס כותל מסבה
לסוס גובהו של מעקה: ואמה כלה
ומסבה וכותל המח והתח וכותל ההיכל,
עורב. מהמעקה ולמעלה ספודיס נעולין
וכמומס בדרום, לפיכך אמר שעל חלו
בגג חמה גובה לכלא ולמימנע העוף
פתחים היה לכל אחד ואחד אחד להתא
החמש הרחקות היו ממשה מחיס ועל
מעליו שלה יטכף: ר׳ יהודה לח לידד׳
ממשה מאים שניים והוא מה שאמר
לאמה כלה עורב ומגביה המעקה ארבע
חמשה על גבי חמשה וחמשה על גבם]
והרי ק׳ אמה: ז מסיבה וכוחלה שמנה
עד שהיו שלם שורות של מחיס וכן
הורדת (מסס) המים וכותלה שמנה זה
זוכתס (טו), וכיולא נו היה בדרום. ואל
שיעור המשנה, אבל למקרא צריך לעשותן
יטען שקרא חומס כותל ש ומסבה וכומל
של עשרה מתוך שממעט צרומצ
המא והתח וכותל ההיכל הח״כ מזר
המאז מיכן, שכן כתב (יחזקאל מא, ה)
וקראם כולם תאים, לפי שהרחקה שים
וכומצ הללע ארבע אמות הרי מיעטו
שנאמר א) היציע התחתונה חמש באמה רחבה
בין שני הכתלים הוא המח וכולם מאיס
נתחים ארבע אמות מזה ומזה כנגדן
אבלים כותל המסיבה וכותל המח וכומל
הרחיב מסיבה והורדה בד' אמות
ההיכל לא היה כותל סמוס הלא שני
למלחות ע׳ רחב בהיכל לחמוריו, כך
כותלים וביניהם הרחקה כמו סליירנו,
השיב לי רבינו ולמצירי: והאולם עודף
ולקלת התחיס היו שמות כגון שקרה
עליו כו׳. מלבד החליפות צריך להרחיב
השורה התחתונה מהס מסיבה ונית
כותלי החולם לצפון כנגד המח והמסיבה
הורדת המים וזולתס כמו שכתבנו בלורה
והכותל ולדרוס כנגד התח והורדת מיס
וכמו שזוכר בפרק זה (משנה ז),
וכותלה שהן י״ט אמות מזה ומזה, ולוכך
וכשתסתכל בצורה ג״כ ממלא במערב
היה לו כן לחזק ולתקף בנין גבוה כזה,
שלם הרחקות והס כותל המח והמא
שכן שלמה עשחו ק״כ גבוה כדכתיב
וכותל ההיכל והיו עליהן שלשה תאים
בדברי הימים (ב׳ ג, ד) אע״פ שגובה
ושניס על גביהס"ג] כן (טז): ומס
הצית כל׳, כל שכן בני הגולה שהרימו
שאמר כן לפספס אחד ר״ל לתח שים בו
היכל ק׳ והס עשו בחולס ושוב נדבק
הפשפם הלפוני שבו נכנסין להיכל וזהו
בכותלי בית החליפות, הרי לך מאה
הפתח שהיה בלפונו ] של מח שהיו לו
לפניו: סכינים. נלסון ערבי חלפה: צר
ממשה פתחים, והתח הזה היה בסוכה
מאחוריו. ע׳ חמס: ורחב מלפניו.
אמצעים שי מהתאים והוח שעל גבי
ק׳ חמס:
המסבה: ד היציע " הם הגזוזטראות
הדרן עלך פתחו של היכל
המקיפות להיכל מנמון, והיתה גזוזטרה
אמצעית יותר רחבה מן התחתונה
והעליונה יותר רחבה מן החמלעית כדי
שלא יהא אפשר להדבק בכותל, והוא
מה שנאמר כי מגרעות נתן לבית וגו׳,
וכן היה מוקף כל ההיכל מבחוץ לכותל
המסכה ג׳ גזוזטראות כזוכה זו (יז):
ה הקפה זו שמקיף ההיכל עד שיגיע
אל העליה היא בתוך התאים המקיפים
להיכל כמו שליירנו, ועכשיו אמרו שהיתה
עליה על ההיכל וקדםש הקדסיס
ובקרקע עלייה היה דבר מבדיל בין
קירוי ההיכל ובין קירוי קדם הקדשים:
ולול הוא פתח קטן, ולפיכך אמר שלול
היה בקרקע העליה פתוח חל קדם
הקדסיס ליכנס בהס החומניס חל קדם
הקדסיס אס יצטרך לתקן סוס דבר.
והואיל וזכרנו האומנים נאמר כאן שהס
כלטרך בנין בתוך ההיכל משתדלים
ומכוונין שיהיה האומן כהן כשר, ואם אי
נכנסין לויס, אין לויס נכנסין ישראלים, מזוה בטהורים, אין טהורים נכנסין טמאים, מזוה בתמימים, אין תמימים נכנסין בעלי מומין, מלוס שיכנסו
נתיבות, אין שס מיכות יכנסו דרך פתחים: ו זכר מדת גבהו ואח״כ יזכור ארכו ורמנו: ואוטם הוא בנין אטוס שבונים בגוף הקרקע יסוד ועליו
מעמידין הכתלים: וכיור הוא פיתוח והמפירות שמפתחים הבנאים בסיד ובאבנים, ולפעמים חומרים כיורין וליורין ר״ל פיתומין וליולין: ודלף שס
טיף המים מן הקירוי, והיה נהוג אזלס בבנינס לעשות לבית שני קרויים קירוי למעלה מחבירו ונותנים בין שניהם מעט הרחקה וקוריס אותו
החלל בית הדילפה על שס הדלף כדי שהם יטיף הקירוי העליון יעמדו מים באותו החלל: ותקרה קרוי אן הקורות בלבד: ומעזיבה היא הסיד
והאבנים שנותנין על הקרוי, וכבר פירשנו זה בסוכה (פ״א מ״ו): וכלה עורב מאבד העורבין, לפי שהיה מקיף ההיכל למעלה מן המעקה מארבע
כוחותיו במשק של ברזל גובה אמה מד כמו הסייף כדי שלא ישב עליו שום עוף על ההיכל מפני שנחתכים רגליו באותו הסייף, ולפיכך קורין
אותו כלה עורב, ואע"פ שאין לוכך לצייר הכי זו זוכה מה שנזכר בהלכה זו מגבהו של היכל והיה מצויירת בשולי הדף (יח): ז לוכת ההיכל
באורך ורחב, ואלו המדות הנזכרות כבר ישבנו אותם במחלת פרק זה (בגיור י״ד) וכשתסתכל בו תמלא כל הכתוב בזה התנחר מאותה הלוכה, וכן
כתוב (מלכים א׳ ו, ב) בענין בית ראשון שארכו של היכל היה ששים וכחנו עשרים והיה קדש הקדשים שלישיתו כמו במשכן והוא עשרים אמה
וההיכל מ׳: והכותל המבדיל בין ההיכל וקודש הקדשי׳ והוא הנקרא טרקסין היה בו פתח ועליו פרוכת חחת, ונולד להס ספק בבית שני על עובי