העזרה היתה קפ״ז. מגובה של עזרת ישראל עד לאמוכי הכפורת כמו שמפרש באורך, וכמנה קל״ה בעזרת נשים שהרומנ לא שונה, שכותלי
כל העזרות כולן הולכות נשוה ובמישור: ב מן הצפון לדרום. מפרש לך מה היתה משמשת העזרה, הכנס לעלמו שלסיס אורך, מקוס
הטבעות כ״ד חמות, שלמנות של שים ושם עמודים הנכסים שנוייס נפרק שלישי, והנותר הוא עשרים וחמש אמות, פרוס אותו בין כנם לכותל מזה
ובין מקוס הננסין מלד אמר: ג שם היו מולחין עורות קדשים. לכך נקראת פרוס על מס עורות הפריס שנה, דומיא דחברותיה שנקראו על
6) אהעזרה היתה אורך מאה ושמונים
ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש.
מן המזרח למערב קפ״ז במקום דריסת רגלי
ישראל י״א אמה מקום דריסת הכהנים אחת
עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין
האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה החיל"ז
ק׳ אמה ואחת עשרה אמה לאחורי בית
הכפרת: ב גמן הצפון לדרום מאה ושלשים
וחמש 3) דמן הכבש ולמזבח ששים ושתים
מן המזבח לטבעות שמונה אמות המקום
הטבעות עשרים וארבע מן הטבעות לשלחנות ארבע מן השלחנות ולננסין
ארבע מן הננסין לכותל העזרה שמונה אמות יוהמותר בין הכבש לכותל ומקום
הננסין: ב. ג) ושש לשכות היו בעזרה שלש בצפון ושלש בדרום שבצפון ?! לשכת
המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין. לשכת ") המלח שם היו נותנין מלח
לקרבן לשכת הפרוה שם היו מולחין עורות קדשים"! ועל גגה היה בית הטבילה
לכהן גדול ביום הכפורים לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים
ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה: ד שבדרום" לשכת העץ לשכת הגולה
לשכת הגזית. לשכת העץ אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת
אבא שאול אומר לשכת כהן גדול ' היתה אחורי שתיהן וגג שלשתן שוה
לשכת הגולה שם היה בור קבוע והגלגל נתון עליו ומשם מספיקין מים לכל
העזרה לשכת הגזית חשם היתה ) סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את
הכהונה " וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו
ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו
הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו
אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן זוברוך הוא
שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים:
הדרן עלך כל העזרה וסליקא לה מסכת מדות
ולא התעסק במדת ההיכל והמונח רק אזכיר אותם כפי שמומס שהקדמנו בלי זכירת מדת כל חלק מהם הואיל והקדמנו אותו, וזו היא הזוכה
הכללית שייעדנו אותה והבטמנו עליה במקומות רבים מן המשנה: הדרן עלך כל העזרה
שס מעשיהן, וזכר לדבר זהב פרויס
כבר הקדמנו בתחלת מסכתה זו
כל
(ד״ה 3 ג) שדומה לדס הפריס, חבל נית
שהשער השלישי משערי
טבילה שעל גבה פרוס מגושה בנאו
העזרה שהיה בדרום נקרא שער המים,
ועשחו דומה לדומה ל נית טבילה במול
ונמבחר בגמרא דיומא (דף לא.) שעל
שבנו על גב שער המים, המת נ"למ]:
השער הזה היה מקום המיס סטובל בו
ד לשכת כ״ג. לשכת פרסדרין: היתה
כ״ג ביום הכפורים טבילה ראשונה, והיו
אחורי שתיהן. חמד לסכת הגולה וחמד
המים בחיס שמה ממעין שהיה שם
לשכת הגזית: וגג שלשתן שוה. למעלה:
ששמו עין עיטס, ועל טבילה זו אמר
בור הגולה. מים מתוקים לסמיה ואמת
ביומא (שס) שהיתה בחול כמו ספירסנו
סמיס להדחה:
שס, ונתבחר שהיתה לו לכהן גדול לשכה
הדרן עלך כל העזרה
אצל מקוס זו על שער העזרה, וכפי
הנראה להס בתלמוד (מס יט.) מלשכת
העץ שבלפון שהיתה לשכת כה״ג גם כן
לשכת פרהדרין הנזכרת בתחלת כפוריס,
ושלמכה זו שבדרום על שער המיס היה
אוצר החכמה:
לשכת בית אנטינס שמשביעים אותו סס
ערב יוה״כ כמו שבארנו מס, וכן נתבאר
בגמרא יומא (כה.) מלשכת הגזית מליים
קדם ומלייה מול, ויש לה שני פתחים
אחד פתוח לקדם ואחד פתוח לחול,
וסמליה של מול הוח ללד מערב")
ובאותה המחלה יכולין לשבת, לפי שכבר
בחרנו שאין ישיבה נעזרה הלח למלכי
בית דו7: ג פרוה. פס חים המגוסי
שמתר בקיר העזרה בלשכה זו כדי
לראות העבודה ונהרג, על כן נקראת
הלשכה על שמו: והוחיל וזכרנו כבר ליור
המונח ולמלוס מדותיו וכן למלוס מדת
ההיכל חני כולה לצייר עכשיו לוכמ
העזרה כולה ושיעורה ומדומים לארכה
ולרחצה וכל מה שהיה בה מלשכות
וחסמוך אליה עזרת נשים ונית המוקד,
וגס מקוס השולחנות): ג לשכת בית הפרוה. ביומא (לה.) מפרם מאי פרוה פרוס אמגושא, פרש״י אדם מכסף עםאה.
הרר״ש בלי תיבות "אמת נ״ל": ] בדפו״י איתא היתה אחר שתיהן. אחר לשכת הגולה ואחר לשכת הגזית. וכעי״ז הגיה
וישראל היה דגוי לח היה יכול לבנות שום דבר בהר הבית כדנפקא לן בפ"ק דערכין (ה:) מלח לכם ולנו לבנות בית [חלקינו]
בבאה״מ, ועי׳ תוס׳ יו״ט: ] הגירסא "במעוטה של שולחנות" כ״ה בכת״י, וכ״ה בפירוש הרא״ש בתמיד שם בשם אית
(עזרא ד ג)], וכ״מ פי׳ שהיה מכשף אחד שעלה בדעתו לראות כהן גדול ביום הכיפורים בשעה שמקטיר קטורת ועשה מחילות
דגרסי, וע״ע ברא״ש שם, וכן בתוס׳ יומא טז: ד״ה מן, ובהגו״צ שם: ע] כ״ה בפסקי תוס׳ סי׳ כב, דנכרי לא היה בונה
מירושלים להר הבית ומלאוהו בלשכת בית ספרוה והרגוהו מס והיה שמו פרוהס]: ד אבא שאול אומר לשכת כהן גדול
שום דבר בהר הבית. ועי' תפארת ישראל בריש המסכת בבועז אות א (אי גוי כשר לבנין ביהמ״ק), ועי׳ רש״ש כאן:
כו׳. מילתא באנפי נפשה היה ולא קאי אדרבי אליעזר בן יעקב: בור הגולה, עםאוהו כשעלו מן סגולה ]: לובש לבנים.
פ] כ״ה בתוס׳ הרא״ש ביומא שם, והתוס' שם ד״ה פרווה כתבו זאת בשם הערוך. (אמנם התוס' והרא״ש שם לא כתבו
מרוב שמחה: סליק
שהרגוהו). וכ״ה בפיה״מ לרמב״ם כאן. ועי' ברע״ב ותוי״ט. והר״ש כאן פירוש באופן אחר: 5] עי׳ השלמות על המשנה כאן:
חתימת המעתיק שיטה מקובצת
אמר המעמיק והמסדר בלב נשבר מדבר בראותי ימי בחורתי קלו מני כך ברחו ומלאכי שינה קרבו ויאתיו ויסולי קסיס רבים
ומסיבות מחלוקת שנעשה מזה נמנע מלקנותס והנה ע״י סיבה זאת היו חלו הגמרות סגורות ומסוגרות ולה סופתס עין לראותס
מי מנה כל יום ויום כפשע ביני ובין המות מם כמי ונס למי והדבר אין כי לא ידעתי יום מותי ואנכי הולך שמומ אין בקדקדי
והנה ברבות הימים ושנים נשכח יוקר מליאומס וע״י שהיתה כתיבה אשכנזית ולא יכלו מו״ר ספרדים לקרומס נעשו הפקר והי׳
מוח ולח טעם ולא ריח ניחוח ואנה המלא מנות ולבי מלא הנחה אוי לי מיום התוכחה על מה תהיה לי הבטחה עת אמן דין
מטומטם וכתב קטן והנה קמתי ושנסתי ממני וחזרתי כגנור מללי ולמת כח עיוני יגעתי ביגיעה רבה ימים ושנים להביט ע״י כלי
וחשבון ובידי אין משוכה וקרבן סעיפי ישינוני והם יורוני אולי ממלא מלוה אמת הקיימת לדורות אשר היא ממלות היקרות והיה
זכוכית מגדל האותיות ולא כלאיתי מלהעתיקם שלשה פעמים ולמודע אני לריך כי נמצא עוד קונן כת״י *) מאלו הגהות
מלין בעדך ביום הדין ותהיה לך למשמרות והנה ה׳ אינה ברב מסדיו להוליח חור תעלומה את הגהות וחידושים אשר אסף
והחידושים אזל המכס ה״כ יהודא אזולאי נ״י ואומרים מפי השמועה שהוא העתקת הר״ם עדני ז״ל תלמיד הגאון כב״מ
וליקט הגאון ר' בצלאל אשכנזי ז״ל בעל שיטה מקובצת על סדר קדשים והנה באו לידי הגמרות שלמד הגאון רבינו
אולם נראה לכל עין רואה שלא העתיקס מגוף המים אשר לפני כי בהקונן הנ״ל מסר הרבה מהגסות ומחידושי הראשונים וגם
בצלאל אשכנזי ז״ל וכתב בכמי״ק הגהות על גמרא ורש"י ותוס׳ הגהות אמתיות אשר העתיק מתוך כת״י שהיה לו
אינו עולה בסדר נכון ומלבד שמסר במס׳ זבמים עד דף כ״ג ואולם אנכי סדרתי בסדר נכון כ״א למקום הראוי והנה מה שנמלא