Недарим 72a

מתני׳ ת״ש אֵימָתַי אָמְרוּ מֵת הַבַעַל נִתְרוֹקְנָה רְשוּת לָאָב בִזְמַן שֶלּאֹ שָמַע הַבַעַל אוֹ שָמַע וְְהֵפֵר אוֹ שָמַע וְְשָתַק וּמֵת בוֹ בַיּוֹם וְְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִין כִשְתִיקָה דָמוּ לִיתְנֵי נַמִי אוֹ שָמַע וְְגֵירֵש מִדְלָא תְּנֵי הָכִי ש״מ גֵּירוּשִין כַהֲקָמָה דָמוּ אֵימָא סֵיפָא אֲבָל אִם שָמעַֹ וְְקִיֵּים אוֹ שָמַע וְְשָתַק וּמֵת בַיּוֹם שֶל אַחֲרָיו אֵין יָכוֹל לְהָפֵר וְְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִין כַהֲקָמָה דָמוּ לִיתְנֵי וְְאִם שָמַע וְְגֵירֵש אֶלָּא מִדְלָא קָתָנֵי הָכִי ש״מ גֵּירוּשִין כִשְתִיקָה דָמוּ אֶלָּא מֵהָא לֵיכָא לְמִשְמַע מִינֵּיהּ אִי רֵישָא דַוְְקָא נָסֵיב סֵיפָא מִשּוּם רֵישָא אִי סֵיפָא דַוְְקָא נָסֵיב רֵישָא מִשּוּם סֵיפָא ת״ש נָדְרָה וְְהִיא אֲרוּסָה וְְנִתְגָּרְשָה וְְנִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם אֲפִילּוּ לְמֵאָה אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ ש״מ גֵּירוּשִין כִשְתִיקָה דָמוּ דְאִי כַהֲקָמָה דָמוּ מִי מָצֵי מֵיפֵר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְאוֹקִים אָרוּס רִאשוֹן הב״ע בְשֶלּאֹ שָמַע אָרוּס רִאשוֹן אִי הָכִי מַאי אִירְיָא בוֹ בַיּוֹם אֲפִילּוּ לְאַחַר מֵאָה יָמִים נַמִי כְשֶלּאֹ שָמַע אָרוּס וְְשָמַע הָאָב דְבוֹ בַיּוֹם הוּא דְמָצֵי מֵיפֵר אֲבָל מִכָאן וְְאֵילָךְ לָא מָצֵי מֵיפֵר תָּא שְמַע נָדְרָה בוֹ בַיּוֹם גֵּירְשָהּ וְְהֶחֱזִירָהּ בוֹ בַיּוֹם אִין יָכוֹל לְהָפֵר שְמַע מִינָּהּ גֵּירוּשִין כַהֲקָמָה דָמוּ אַמְרֵי הָכָא בִנְשוּאָה עָסְקִינַן וְְהַיְינוּ טַעֲמָא דְאֵין יָכוֹל לְהָפֵר מִשּוּם דְאֵין הַבַעַל מֵיפֵר בְקוֹדְמִין׃ מתני' אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא. כלומר לא מקשה סיפה ת״ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב וכו׳. פרסמי לכיסא אע״ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ונסיפח שמעינן למעלה (דף סמ.): אימא סיפא. חדדייקת מרישה דגרושין כהקמה דכשתיקה דמו לא קשיין ההדדי דאימח רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו [דייק] מסיפח דכשתיקה דמו: אי רישא דוקא. דלח מלי למימני דמו והחי דלח מני סיפא (3) שמע וגירשה משום דלא נסיב לה חלה גרושין מטוס לכהקמה דמו: נסיב סיפא משום רישא. דלא בעי מסוס ריםח ומנח לח בעי לחוסופי למימנה בסיפח גוונא מדמה אלא מידי בסיפח טפי מריסה: אינ סיפא לאפוכינסו לגווני דרישה: אי סיפא (ג) נמי דוקא. דגירושין כשתיקה דמו: דוקא. דלח מלי מני בסיפה גירושין הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום מסוס דכשתיקה דמיין: נסיב רישא ראשון. קודס שגירשה וחהכי מלי משום סיפא. דלא בעי למימנה בריםה מיפר ארוס המכון הא לאו הכי לא אלא גווני דמלי לחפוכי להו בסיפא: דגירושין כי הקמה דמו: מאי אידיא. ת״ש נדרה והיא ארוסה וכו׳ ש״מ אי נתחכסה לאחר נו ביום דמלי גרושין כשתיקה דמיין. דכיון דקמני למיפר לס: אפילו לאחר מאה ימים צו ציוס על כרמין בדאיכא שמיעה נמי. אס נתחרסה לחמכ ליהוי הרוס עסקינן, וקס״ד השמיעה דחכוס היה המכון מיפר הואיל ולא נכחו לארוס ולהכי מנה נו ביוס לאשמועינן ראשון: 3] אין הכי נמי אלא הב״ע דגרושין כשתיקה דמיין, דחי שמיעה בשלא שמע ארוס ראשון. אצל שמע רחב היה מחי רבותח כי קמני צו האב. והואיל דבו ביום שמע לריך ציוס: ולמיכן בשלא שמע ארום ושמע להפר צו ציוס כדכתיב ביוס שמעו: אב. ומסוס שמיעה רחב הוא דקמני הכא בנשואה עסקינן. הח דקמני בו ביום, ולחו לאשמועינן רבותה הלח גירסה והחזירה כגון מכסחת ונדרס דינה הכי הוח דכיון דאיכא שמיעה וגירשה ניוס ששמע והחזירה בו רחב דוקא נו ביום חבל למחר וליומה ציוס דעכשיו ילאה שעה המת לרשות המכינה לא: ת״ש נדרה בו ביום עלמה ואע״פ שהחזירה נעשית וכו׳. וקס״ד דבחרוסה עסקינן וקמני כנשואה לאחר דלא מצי מיפר אין יכול להפר אלמא גרושין כהקמה דעכשיו הן קודמין כדמכן (לעיל דף עא.) דמיין, והלכך על כרחך מתנימין זה הכלל כל שלא ילחת לרשות עלמה דקמני צו ציוס נשלח שמע חרום שעה אחת חציה ונעלה מפירין נדריה ראשון ושמע חב עסקינן, דחי שמע הח ילאה לרשות עלמה אין מפירין ארוס כיון שגרשה אפילו נתחכסה משום דאין הבעל מיפר נקודמין: נו ביוס לח מלי מיפר: אמרי הכא ממני׳ בנשואה עסקינן. לעולם חימה לך דגרושין כשתיקה דמיין, והכח היינו טעמא משום דבנשואה עסקינן או בתחילה חו בסוף ומש״ה לח מלי מיפר דאין הבעל מיפר נקודמין, הלכך חי ארוסה בתחלה ונשואה בסוף היא לא מלי מיפר דאין הבעל מיפר נקודמין, ואי נסואה במחלה וארוסה בסוף היח כמי לא מלי מיפר דכיון שנשאת פקע ליה הב וחרום אינו יכול להפר חלה בשותפות, ונקט ליה לטעמה דאין הנעל מיפר נקודמין מסוס דהיינו טעמא ג מחמת שנסתלק לו חב, דחי לחו הכי בעל גרע מחכוס נחמיה: ולענין הלכה כתבי הרמב״ן ז״ל כיון דבעיין לא הפשיטה נקטין לחומרא דגרושין כהקמה דמו, והיכא דנדרה ושמע בעלה וגרשה והסדרה ביומיה לה מלי מיפר לה. אבל הרשב״א ז״ל כתב דנהי דבעיין לא חיפשיטה מהנך ממנייתא דמייתי׳ עלה הפשיטה לה ממימריה דשמואל דאמר לעיל (דף עא.) מנח ה״מ דחכוס אמרון מיפר נדרים שנראו לראשון, דאלמה קבלה מרציה דכי מכן במתני׳ נו ביום משום שמיעת ארוס נקט ליה ולא משום שמיעת חב, וכיון ממימריה דשמואל, איכא למימר דמממני' חו ממתנימח בעו למפשטה ולא ממימרח דחמוראי, ולכוותה הח דבעיא לן לעיל בפ׳ אין בין המודר (דף לה:) הני כהני שלומי דידן נינהו חו שלומי דשמיא ולא איפשיטה המס אע״ג דהוה ליה למפשטה ממימריה דרב המנונא) דאמר בפ"ק דקדושין (דף כג:) דשלומי דשמיא הוו משום דממתני׳ חו ממניתא הוה בעי למפסטה ולא ממימרא דאמוראה, והח נמי דכוומה: