Рош а-Шана 34a

תֵּשַע שֶאֵין ת״ל בַחדֶֹש הַשְּבִיעִי וּמַה ת״ל בַחדֶֹש הַשְּבִיעִי שֶיְּהוּ כָל תְּרוּעוֹת הַחדֶֹש הַשְּבִיעִי זֶה כָזֶה וּמִנַּיִן לְשָלש שֶל שָלש שָלש ת״ל וְְהַעֲבַרְתָּ שוֹפַר תְּרוּעָה שַבָתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם וּמִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶל זֶה בָזֶה וְְשֶל זֶה בָזֶה ת״ל שְבִיעִי שְבִיעִי לִגְזֵירָה שָוְָה הָא כֵיצַד שָלש שֶהֵן תֵּשַע שִיעוּר תְּקִיעָה כִּתְרוּעָה שִיעוּר תְּרוּעָה כִשְלשָה שְׁבָרִים הַאי תַּנָּא מֵעִיקָּרָא מַיְיתֵי לָהּ בְהֶיקֵּישָא וְְהָשְתָּא מַיְיתֵי לָהּ בִגְזֵירָה שָוְָה הָכִי קָאָמַר אִי לָאו גְּזֵירָה שָוְָה הֲוְָה מַיְיתִינָא לָהּ בְהֶיקֵּישָא הָשְתָּא דְאָתְיָא גְּזֵירָה שָוְָה הֶיקֵּישָא לָא צָרִיךְ וְְהַאי תַּנָּא מָיְיתֵי לָהּ בג״ש מִמִדְבָר דְתַנְיָא וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה תְּקִיעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְּקִיעָה וּתְרוּעָה אַחַת הִיא כְשֶהוּא אוֹמֵר וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְְלאֹ תָּרִיעוּ הֱוְֵי אוֹמֵר תְּקִיעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִפְנֵי עַצְמָהּ וּמִנַּיִן שפשוטה לְפָנֶיהָ ת״ל וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וּמִנַּיִן שפשוטה לְאַחֲרֶיהָ ת״ל תְּרוּעָה יִתְקְעוּ ר׳ יִשְמָעֵאל בְנוֹ שֶל ר׳ יוֹחָנָן בֶן בְרוֹקָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵנִית שֶאֵין ת״ל שֵנִית וּמַה ת״ל שֵנִית זֶה בָנָה אָב שֶכָל מָקוֹם שֶנֶּאֱמַר תְּרוּעָה תְּהֵא תְּקִיעָה שְנִיָּה לָהּ אֵין לִי אֶלָּא בַמִדְבָר בר״ה מִנַּיִן ת״ל תְּרוּעָה תְּרוּעָה לִגְזֵירָה שָוְָה וְְשָלש תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בר״ה שַבָתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה יוֹם תְּרוּעָה וְְהַעֲבַרְתָּ שוֹפַר תְּרוּעָה וּשְתֵּי תְּקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְְאַחַת מָצִינוּ לְמֵדִין שָלש תְּרוּעוֹת וְְשֵש תְּקִיעוֹת נֶאֶמְרוּ בר״ה שְתַּיִם מִדִבְרֵי תוֹרָה וְְאַחַת מִדִבְרֵי סוֹפְרִים שַבָתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה וְְהַעֲבַרְתָּ שוֹפַר תְּרוּעָה מִדִבְרֵי תוֹרָה יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָא רַבִי שְמוּאֵל בַר נַחְמָנִי אָמַר רַבִי יוֹנָתָן אַחַת מד״ת וּשְתַּיִם מִדִבְרֵי סוֹפְרִים וְְהַעֲבַרְתָּ שוֹפַר תְּרוּעָה מד״ת שַבָתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה וְְיוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָא מַאי לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָא מִיבָעֵי בַיּוֹם וְְלאֹ בַלַּיְלָה וְְאִידָךְ בַיּוֹם וְְלאֹ בְלַיְלָה מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִבְיוֹם הַכִפוּרִים אִי ( ביום ) הַכִפוּרִים יָלֵיף נִגְמוֹר נַמִי מִינֵּיהּ לִפְשוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשוּטָה לְאַחֲרֶיהָ וְְהַעֲבַרְתָּ תַּעֲבִירוּ לָא מַשְמַע לְהוּ אֶלָּא מַאי דָרְשִי בְהוּ וְְהַעֲבַרְתָּ כִדְרַב מַתָּנָא דְאָמַר רַב מַתָּנָא וְְהַעֲבַרְתּ דֶרֶךְ הַעֲבָרָתוֹ תַּעֲבִירוּ דְקָאָמַר רַחֲמָנָא נַעַבְרֵיהּ בְיַד וְְאִידָךְ דְרַב מַתָּנָא מִדְשַנֵּי בדיבוריה תַּעֲבִירוּ בְיַד לאֹ מָצֵית אָמְרַתְּ דְגָמַר עֲבָרָה עֲבָרָה מִמשֶה כְתִיב הָכָא וְְהַעֲבַרְתָּ שוֹפַר תְּרוּעָה וּכְתִיב הָתָם וְַיְצַו משֶֹה וְַיַעֲבִירוּ קוֹל בַמַחֲנֶה מַה לְּהַלָּן בְקוֹל אַף כָאן בְקוֹל וּלְהַאי תַּנָּא דְמַיְיתֵי לָהּ מִמִדְבָר אִי מַה לְּהַלָּן חֲצוֹצְרוֹת אַף כָאן חֲצוֹצְרוֹת ת״ל תִּקְעוּ בַחדֶֹש שוֹפָר בַכֶסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ אֵי זֶהוּ חַג שֶהַחדֶֹש מִתְכַסֶּה בוֹ הֱוְֵי אוֹמֵר זֶה ר״ה וְְקָאָמַר רַחֲמָנָא שוֹפָר אַתְקֵין רַבִי אַבָהוּ בְּקֵסָרִי תְּקִיעָה שְלשָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה מַה נַּפְשָךְ אִי ילולי יְלֵיל לֵעֲבֵיד תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה וְְאִי גְּנוּחֵי גְּנַח לֵעֲבֵיד תְּקִיעָה שְלשָה שְׁבָרִים וּתְקִיעָה מְסַפְקָא לֵיהּ אִי גְּנוּחֵי גְּנַח אִי ילולי יְלֵיל מַתְקִיף לָהּ רַב עֲוְִירָא וְְדִלְמָא ילולי הֲוְָה וְְקָא מַפְסִיק שְלשָה שְׁבָרִים בֵין תְּרוּעָה לִתְקִיעָה דַהֲדַר עָבֵיד תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה מַתְקִיף לָהּ רָבִינָא וְְדִלְמָא גְּנוּחֵי הֲוְָה וְְקָא מַפְסְקָא תְּרוּעָה בֵין שְׁבָרִים לִתְקִיעָה דַהֲדַר עָבֵיד תש״ת אֶלָּא רַבִי אַבָהוּ מַאי אַתְקֵין אִי גְּנוּחֵי גְּנַח הָא עַבְדֵיהּ אִי ילולי יְלֵיל הָא עַבְדֵיהּ מְסַפְקָא לֵיהּ דִלְמָא גְּנַח וִילֵיל אִי הָכִי לִיעֲבַד נַמִי אִיפְכָא תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְלשָה שְׁבָרִים וּתְקִיעָה דִלְמָא יְלֵיל וגנח סְתָמָא דְמִילְּתָא כִי מִתְּרַע בְאִינִיש מִילְּתָא בְרֵישָא גְּנַח וְַהֲדַר יְלֵיל׃ תָּקַע בָרִאשוֹנָה וּמָשַךְ בַשְּנִיָּה כִשְתַּיִם׃ אָמַר רַבִי יוֹחָנָן שְמַע תֵּשַע שאין תלמוד לומר בחדש השביעי. דהח כתב לן בכמה מקומות תלמוד לומר ותקעתם. והדר תרועה: שאין ת״ל שנית. שכבר אמר דיוס הכפורים במדש השביעי הוא, והכח יוה״כ כתיב: והעברת. ותקעתם תרועה ונסע ממנה פלוני, כי הדר המר ותקעתם תרועה פשוטה משמע, העברת קול אחד: ביוה״כ תעבירו. הרי העברה תחילה ונסע ממנה פלוני פשיטה דשנית היה: תהא תקיעה שניה לה. והכי וסוף, ותרועה כתיבה בינתיס(: ומנין שלש של שלש שלש. מנין קאמר ותקעתם תקיעה שנית לתרועה: ה״ג ושלם תרועות נאמרו דהכך פשוטה לפניה ולאחריה ומרועה בר״ה שנתון זכרון תרועה והעברת באמצע עבדינן מלמח זימני, למלכיות סופר תרועה יום תרועה יהיה לכם, מדה ולזכרונות מדח ולסופרות ושתי תקיעות לכל אחת ואחת, מלינו מדה: ת״ל. תרועה מלמח זימני, למדין לר״ס שלם תרועות ושם לכל אחת פשוטה לפניה ופסוטה תקיעות שתיס מדברי תורה ואחת לאמריס: ומנין ליתן את האמור של מדברי סופרים, והעברת סופר מרועה זה בזה כו׳. לפי מסלם תרועות שנתון זכרון תרועה מד״מ, יוס הללו לא נאמרו במקום אחד, שהשתיס תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא נא, נאמרו בראש השנה והחחת ניוכל, רבי שמואל בר נחמני חומר אחת מנין ליתן החמורות בראש השנה מד״מ ושתיס מד״ס, והעברת סופר ציובל ולימן החמורה ציונל בר״ס תרועה מד״מ, שנתון זכרון תרועה שיהו כאן וכאן סלם: שביעי שביעי ויוס תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא לג״ש. נאמר בר״ה במלם השביעי בה, מחי לתלמודו הוח נח וכו׳: ונאמר ציונל והעברת סופר תרועה שתים מד״ת. מרי קראי דרום למניינה, במלם השביעי: ותנא מעיקרא אייתי כדקמני וחזיל והעברת סופר תרועה בהיקושא. ללמוד זה מזה, מניין שנתון זכרון תרועה מד״מ, כלומר שבטופר ופשוטה לפניה ולאחריה מכאן כלמוד שתיס, יום תרועה יהיה גמר ר״ה מיובל בהיקיםה, דאין מ״ל לכס לח מדרשיה למניינה שהרי בחדש השביעי אלא להקים כל לתלמודו הוא נא מופנה לג״ם שלכם תרועות של מדם השביעי שיהו סוומ: תרועה תרועה לג״ם, חלה סופרים ולסוף גמר בג״ש. לימן החמור של אמרוה כדי להשוות מלכיות וזכרונות זה בזה, הח נמי מימי בהיקיםה, דחי וסופרות לתקיעותיהן: רבי שמואל כדכתיבן שיהו שתיס נר״ס וחמת בר נחמני אומר כו׳ מאי לתלמודו הוא ביובל אין תרועות של מלם השביעי בא. בשלמח מד לג״ם, אידך למחי: סוות: ה״ק אי לאו ג״ש. חי לח לא משמע ליה. למדכם מיניה פסוטה נאמרה ג'ם זו למשה מסיני לדונה, לפניס': דרך העברתו. למעוטי הייתי מביא הכל בהיקיםא כלומר הפכו ותקע נו כדחמרן (לעיל דף כז:): מעלמו: והאי תנא מייתי לה ממדבר. ניעבריה ביד. ואי לחו להדר כתביה שתהא פשוטה לפניה ופשוטה לאחרים: לא הוס משתמע תעבירו לשון תקיעה: תקיעה בפני עצמה כו׳. דלח מימח מספקא ליה. ועבד מכווייסו: ודלמא מדה היה והכי קלמר היו תוקעין גנוחי הוא. ואין לך לעשות תרועות תרועה, אלא ה״ק ותקעתם תקיעה יצבות, וקח מפסקח תרועה בין שבריס ואחריה הריעו תרועה: או אינו. לפשוטה שלאחריה: ודלמא ילולי היא. אלא המת היה, והכי קחמר היו ואין לנו ] שברים, וקח מפסקי שבריס מתוקעין תרועה: כשהוא אומר לקשר״ק דר׳ אנהו בין תקיעה תתקעו ולא תריעו. מכלל דבמסעות ראשונה לתרועה ואין כאן פשוטה תתקעו ומריעו קאמר, ותרועה לפניה: ברישא גנוחי גנח. גנימות לא קרי לה תקיעה, הרי על ארוכות, קומפלייני״מט בלע״ז: כרמך תקיעה בפני עלמה כו׳: והדר מיליל. רלידי״ר׳ בלע״ז: נַעַבְרֵיהּ בְיַד. פֵּירוּשׁ שֶיּאֹחֲזֶנּוֹ בְיָדוֹ וְיִתְקַע וְְלאֹ שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ עַל גַּבֵי שוּם דְבַר וְיִתְקַע וּפֵירוּשׁ הַקוּנְטְרֵס עִיקָּר׃