ק.חלקפרק אחד עשרסנהדרין

הֱוְֵי  לָא שָרוּ לָן עוּרְבָא וְְלאֹ אָסְרוּ לָן יוֹנָה רָבָא  כִי הֲוְוּ מַיְיתִי טְרֵיפָתָא דְבֵי בִנְיָמִין קַמֵיהּ כִי  הֲוְָה חָזֵי בָהּ טַעְמָא לְהֶיתֵּירָא אָמַר לְהוּ  תֶּחֱזוּ דְקָא שָרֵינָא לְכוּ עוּרְבָא כִי הֲוְָה חָזֵי  לָהּ טַעֲמָא לְאִיסּוּרָא אָמַר לְהוּ תֶּחֱזוּ דְקָא  אָסַרְנָא לְכוּ יוֹנָה רַב פַפָא אָמַר כְגוֹן דַאֲמַר  הַנֵּי רַבָנָן רַב פַפָא אִישְתְּלֵי וְְאָמַר כְגוֹן  הָנֵי רַבָנָן וְְאֵיתִיב בְתַעֲנִיתָא לֵוְִי בַר שְמוּאֵל  וְְרַב הוּנָא בַר חִיָּיא הָוְוּ קָא מְתַקְּנֵי מִטְפְחוֹת  סִפְרֵי דְבֵי רַב יְהוּדָה כִי מָטוּ מְגִילַּת אֶסְתֵּר  אַמְרֵי הָא [ מְגִילַּת אֶסְתֵּר ] לָא בָעֵי מְטַפַחַת  אָמַר לְהוּ כִי הַאי גַּוְְוְנָא נַמִי מֶיחֱזֵי כִי  אַפְקִירוּתָא רַב נַחְמָן אָמַר זֶה הַקּוֹרֵא רַבוֹ  בִשְמוֹ דְאָמַר רַבִי יוֹחָנָן מִפְנֵי מַה נֱֶענַש  גֵיחֲזִי מִפְנֵי שֶקָּרָא לְרַבוֹ בִשְמוֹ שֶנֶּאֱמַר  וְַיּאֹמֶר גֵּחֲזִי אֲדנִֹי הַמֶלֶךְ זאֹת הָאִשָּה וְְזֶה  בָנָה אֲשֶר הַחַיָּה אֱלִישָע יְתֵיב רַבִי יִרְמְיָה  קַמֵיהּ דְרַבִי זֵירָא וְְיָתֵיב וְְקָאָמַר עָתִיד הקב״ה  לְהוֹצִיא נַחַל מִבֵית קָדְשֵי הַקָּדָשִים וְְעָלָיו  כָל מִינֵי מְגָדִים שֶנֶּאֱמַר וְְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה  עַל שְפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָל עֵץ מַאֲכָל לאֹ יִבוֹל  עָלֵהוּ וְְלאֹ יִתֹּם פִרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבֻכַר כִי מֵימָיו  מִן הַמִקְדָש [ הֵמָה ] יוֹצְאִים וְְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכַל  וְְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה א״ל הַהוּא סָבָא יִישַר וְְכֵן  אָמַר ר׳ יוֹחָנָן ( יישר ) אֲמַר לֵיהּ ר׳ יִרְמְיָה  לְרַבִי זֵירָא כִי הַאי גַּוְְנָא מֶיחֱזֵי אפקרותא  אֲמַר לֵיהּ הָא [ הַאי ] סִיּוּעֵי קָא מְסַיַּיע ( ליה  ) [לָךְ ] אֶלָּא אִי שְמִיעַ לָךְ הָא שְמִיעַ לָךְ  כִי הָא דִיתֵיב רַבִי יוֹחָנָן וְְקָא דָרֵיש עָתִיד  הקב״ה לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶהֵן  שְלשִים עַל שְלשִֹים אַמוֹת וְחוֹקֵק בָהֶם עָשָר בְרוּם עֶשְרִים וּמַעֲמִידָן בְשַעֲרֵי  יְרוּשָלַיִם שֶנֶּאֱמַר וְְשַמְתִּי כדכוד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְגוֹ׳  לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד אָמַר הָשְתָּא כְּבִיעֲתָא דְצִילְצְלָא לָא מַשְכַחִינַן כוּלֵּי  הַאי מַשְכַחִינַן לְיָמִים הִפְלִיגָה סְפִינָתוֹ בַיָּם חָזֵינְהוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּרֵת דְקָא מְנַסְּרֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אָמַר לְהוּ  הָנֵי לְמַאן אָמְרִי עָתִיד הקב״ה לְהַעֲמִידָן בְשַעֲרֵי יְרוּשָלַיִם כִי הֲדַר אַשְכַחֵיהּ לר׳ יוֹחָנָן דְיָתֵיב וְְקָא דָרֵיש א״ל  רַבִי דְרוּש וּלְך נָאֶה לִדְרוֹש כְשֵם שֶאָמַרְתָּ כָךְ רָאִיתִי אָמַר לוֹ רֵיקָה אִם לאֹ רָאִיתָ לאֹ הֱאֱמַנְתָּ מְלַגְלֵג עַל  דִבְרֵי חֲכָמִים אַתָּה יְהַב בֵיהּ עֵינֵיהּ וְַעֲשָאוֹ גַּל שֶל עֲצָמוֹת מֵיתִבֵי וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת ר״מ אוֹמֵר מָאתַיִם  אַמָה כִשְתֵּי קוֹמוֹת שֶל אָדָם הָרִאשוֹן רַבִי יְהוּדָה אוֹמֵר ק׳ אַמָה כְנֶגֶד הֵיכָל וְְכוֹתָלָיו שֶנֶּאֱמַר אֲשֶר בָנֵינוּ  כִּנְטִיעִים מגודלים בִנְעוּרֵיהֶם בְנוֹתֵינוּ כְזָוְִיּוֹת מחוטבות תַּבְנִית הֵיכָל וְגוֹ׳ כִי קָאָמַר ר׳ יוֹחָנָן לְכַוֵי דְבֵי זִיקָא מַאי  וְְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה ר׳ יִצְחָק בַר אֲבוּדִימִי וְְרַב חִסְדָא חַד אֲמַר לְהַתִּיר פֶה שֶל מַעְלָה וְְחַד אֲמַר לְהַתִּיר פֶה שֶל  מַטָּה אִיתְּמַר ( נמי ) חִזְקִיָּה אָמַר לְהַתִּיר פֶה אילמין בַר קַפָרָא אָמַר לְהַתִּיר פֶה עֲקָרוֹת ר׳ יוֹחָנָן אֲמַר לִתְרוּפָה מַמָש  מַאי לִתְרוּפָה ר׳ שְמוּאֵל בַר נַחְמָנִי אָמַר לתואר פָנִים שֶל בַעֲלֵי הַפֶה דָרַש ר׳ יְהוּדָה בְרַבִי סִימוֹן כָל הַמַשְחִיר  פָנָיו עַל דִבְרֵי תוֹרָה בָעוֹלָם הַזֶּה הקב״ה מַבְהִיק זיויו לָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר מַרְאֵהוּ כַלְּבָנוֹן בָחוּר כָאֲרָזִים אָמַר  ר׳ תַּנְחוּם בר׳ חֲנִילַאי כָל הַמַרְעִיב עַצְמוֹ עַל דִבְרֵי תוֹרָה בָעוֹלָם הַזֶּה הקב״ה מַשְבִיעוֹ לָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר יִרְויוּן  מְדַשֵּן בֵיתֶך וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם כִי אֲתָא רַב דִימִי אֲמַר עָתִיד הקב״ה לִיתֵּן לְכָל צַדִיק וְצדיק מְלאֹ עומסו שֶנֶּאֱמַר  בָרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה א״ל אַבַיֵי וְְכִי אֶפְשָר לוֹמַר כֵן וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ  מַיִם וְְשָמָיִם בַּזֶּרֶת תּכֶֹן אֲמַר מַאי טַעְמָא לָא שְכִיחַתְּ בְאַגַּדְתָּא דְאָמְרִי בְמַעַרְבָא מִשְּמֵיהּ דְרָבָא בַר מָרִי עָתִיד  הקב״ה לִיתֵּן לְכָל צַדִיק וְצדיק גׁ׳ מֵאוֹת וְַעֲשָרָה עוֹלָמוֹת שנא׳ לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵש וְְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵא יֵש בְגִימַטְרִיָּא  תְּלָת מֵאָה וְַעֲשָרָה הָוְֵי תַּנְיָא ר׳ מֵאִיר אוֹמֵר בְמִדָה שֶאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ דִכְתִיב בְסַאסְאָה בְשַלְחָהּ תְּרִיבֶנָה  אָמַר ר׳ יְהוֹשֻעַ וְְכִי אֶפְשָר לוֹמַר כֵן אָדָם נוֹתֵן מְלאֹ עומסו לְעָנִי בָעוֹלָם הַזֶּה הקב״ה נוֹתֵן לוֹ מְלאֹ עומסו לָעוֹלָם  הַבָא וְְהָכְתִיב שָמַיִם בַּזֶּרֶת תּכֶֹן וְְאַתָּה אִי אוֹמֵר כֵן אֵיזוֹ הִיא מִדָה מְרוּבָה מִדַת טוֹבָה מְרוּבָה אוֹ מִדַת פוּרְעָנוּת  הוי  לא שרו לן עורבא. לא אמרו לנו שום חידוש שלה מלינו נמוכה סוי: כנגד היכל זכותליו. שכך היה אורך כל ההיכל עם הכומלים,  (דמרינן עורצא): [דקא שרינא לכו עורבא]. שהיתר זה אינו מלוי דכתיב (מלכים א ו) והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ שמים חמה  נמוכה אלא סופרים אמרוסו: כגון דאמר הנהו רבנן. כאדם שחומר ארכו, וכותל מזרח שם חמות וכותל מערב שם המות וחמה אמת  אומו״ מ״מ, דלסון מזוי הוא זה, שהיה לו לומר רבותינו שבמקום פלוני. טרקסין הרי י״ג חמות, ואולם עשר חמה רוחב וכותל החולס שם הרי  ל״ח כגון דאמר הני רצון, דכשהוא  כ״ט, ומאחורי החולס כ מח המד כמנו  מספר סוס דבר מרצון חומר הניידים  שם וכמלו ה׳ הכי מ׳, וס׳ חמה של  ולשון גנאי הוא הני, אבל הנהו רצון  אורך הצית הכי מאה"), והיאך יכולין  אינו גנאי טי]: כי מטו מגלת אסתר.  לכוף קומתן וליכנס נפתח שאין לו  לתקן לה מטפחת אמרי הח מגלת  חלה רוס עשרים כדאמרת: אשר  אסתר לא בעיה מטפחת, כלומר כלסון  בנינו. כלומר בניס שלנו יהיו לעתיד  בעיה ח״ל לרב יהודה הח ודחי לא  כאילנות גבוסין מגודלים: ובנותינו.  לריכה מטפחת כגון החמרות, ולסון  ובנות שלנו כזויות המחוטבות לתבנית  גנאי הוא, דהוה להו למימר לרבס בלסון  היכל, כלומר ככותל ההיכל ממוטבות,  שחלה כך לריכה או אינה לריכה:  כמו (דברים כט) מחוטב עליך. לישנה  טז] מעיין מבית ה׳ ילה והשקה את נמל  אחרינא ההיכל דבית שני קאמר, דקיס  סטיס (יואל ד): מגדים. דינטר״ס  לן היכל ס׳ אורך") ברוס מאס הוא"):  בלע"ז, כל מיני פירות מתוקים: "] יבכר.  לכוי דבי זיקא. למלונות שהשמם והחור כלן  בכל מדם ומדם יתבטלו בו פירות":  נכנסין בהן, אבל השערים גבוהים  ים] בשמו. שאומר פלוני וחינו חומר  יותר: [להתיר פה של מטה יו]. להמיר  מורי רצי פלוני: א״ל ההוא סבא יישר  פה אלמיס שיהו מדבריס": להתיר  וכן אמר רבי יוחנן. כדבריך, ור' יוחנן  פה של מטה. כמס שלכ] העקרות  נמי הכי קאמר כדחמרת, מ״כ. ולא  האוכלות מן העלין נפקדות"): איתמר  גרסינן וכן אמר רבי יוחנן ייסר: כי  נמי חזקיה וכו׳. והיינו סך דלעיל  האי גוונא. מי מיחזי כאפקרומא: חלה  לתרופה: מראהו כלבנון. וכתיב  אי שמיע לך מידי הח שמיע לך: לגלג  לעיל מיניה שחורות כעורב, וסמיך  עליו אותו תלמיד. אלרבי יוחנן, דהיינו  ליה מכו ממתקים: ירויון מדשן ביתך.  הפקירומה: כדכד. אכן טובה וכך  אמר לי רבי דלעיל מינה מהאי קרא  שמה: שמשותיך. יש מלונות שהםמס  מיירי עניינה דמרעיב את עלמו,  זורמ בהס, ודו כמו (תהלים פד) שמם ומגן  וקאמר ירויון מדסן ביתך שהקב״ה  היינו שמם ממם (ל״ח) לאבני אקדח.  משביען לעוס״צ: מלא עומסו. מלח  שהקב״ה חוקקן כבמקרה עד שחוקק  מופניו של הקב״ה טובה: וכי אפשר  בהס עםר נכוס עשריס: צילצלתא.  לומר כן. היאך אדם יכול לקבל  עוף קטן: גל של עצמות. שמת,  מלח עומסו של הקב״ה, והרי אין  דאדם שמת נעשה גל של עלמות:  לו מקום ליתן, דכל העולם כולו אינו  קוממיות. שתי קומות של אדם הראשון,  אלא כמזכת ועד הגודל: מן נאומן  כדאמרינן בחגיגה (דף יב) שמיעטו  עולמות יתן ללדיק את העומס:  הקב״ה והעמידו על מאה חמה, שנאמר  במדה שאדם מודד. חס מדד ונתן  ומשת עלי כפך כף בגימטריה הכי  לדקה לעני מלח מפניו הקב״ה מודד  במפניו ונותן לו: וכי אפשר לומר  כן. שיהח הקב״ה נותן לאדם מלח  מפניו, והלח אינו יכול לסבול כל כך: