Санедрин 101b

וְְאַף גַּם אֵלֶּה מִשֶּלִּי שְלמֹהֹ אֲשֶר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְְכִי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ לִימֵד תּוֹרָה וְלִמְנַשֶּׁה בְנוֹ לאֹ לִימֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִכָל טוֹרַח שֶטָּרַח בוֹ וּמִכָל עָמֵל שֶׁעָמֵל בוֹ לאֹ הֶעֱלָהוּ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִין שֶנֶאֱמַר וְַיְדַבֵר ה׳ אֶל מְנַשֶּה וְְאֶל עַמוֹ וְְלאֹ הִקְשִׁיבוּ וְַיָּבאֹ ה׳ עֲלֵיהֶם אֶת שָרֵי הַצָּבָא אֲשֶר לַמֶלֶךְ אַשּוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּה בחוחים וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָבֶלָה וּכְתִיב ובהיצר לוֹ חֵילֵהּ אֶת פָנַי ה׳ אֱלהָֹיו וְַיַּכְנַע מְאדֹ מִלִּפְנֵי ( ה׳ ) אֱלהֵֹי אֲבוֹתָיו וְְיִתְפַלֵּל אֵלָיו וְַיֶּעְתַּר לוֹ וְַיִּשְמַע תחינתו וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָלַיִם לְמַלְכוּתוֹ וְְיָדַע מְנַשֶּה כִי ה׳ הוּא הָאֱלהִֹים הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲבִיבִין יִסּוּרִין ת״ר שְלשָה בָאוּ בַּעֲלִילָה אֵלּוּ הֵן קַיִן עָשוּ וּמְנַשֶּה קַיִן דִכְתִיב גָּדוֹל עֲוְנִֹי מִנְשׂוֹא אָמַר לְפָנָיו רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם כְלוּם גָּדוֹל עֲוְנִֹי מִשִּשִּים רִיבוֹא שֶעֲתִידִין לַחְטוֹא לְפָנֶיך וְְאַתָּה סוֹלֵחַ לָהֶם עֵשָו דִכְתִיב הַבְרָכָה אַחַת הִיא לָךְ אֲבִי מְנַשֶּה בַתְּחִילָּה קְרָא לֵאלוֹהוּת הַרְבֵה וּלְבַסּוֹף קְרָא לֵאלהֵֹי אֲבוֹתָיו׃ אַבָא שָאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּם בְּאוֹתִיּוֹתָיו וכו׳׃ תָּנָא וּבַגְּבוּלִין וּבִלְשוֹן עֻגָה׃ שְלשָה מְלָכִים וְְאַרְבָעָה הֶדְיוֹטוֹת וכו׳׃ ת״ר יָרָבְעָם שריבע עִם ד״א יָרָבְעָם שֶעָשָה מְרִיבָה בְעַם דָבָר אַחֵר יָרָבְעָם שֶעָשָה מְרִיבָה בֵין יִשְרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶבַשָּמַיִם בֶן נְבָט בֶן שניבט וְְלאֹ רָאָה תָּנָא הוּא נְבָט הוּא מִיכָה הוּא שָבֵעַ בֶן בַכְרִי נְבָט שניבט וְְלאֹ רָאָה מִיכָה שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ בְבִנְיָן וּמַה שְּמוֹ שָבֵעַ בֶן בַכְרִי שְמוֹ תָּנוּ רַבָנַן שְלשָה ניבטו וְְלאֹ רָאוּ וְְאֵלּוּ הֵן נְבָט וְַאֲחִיתוֹפֶל ואיצטגניני פַרְעהֹ נְבָט רָאָה אֵש שֶׁיּוֹצֵאת מֵאֲמָתוֹ הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵיךְ וְְלָא הִיא יָרָבְעָם הוּא דְנָפַק מִינֵּיהּ אֲחִיתוֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָתוֹ הוּא סָבַר אִיהוּ מֶלֶךְ וְְלָא הִיא בַת שֶבַע בִתּוֹ הוּא דְנָפְקָא מִינָּהּ שְלמֹהֹ אִיצְטַגְנִינֵי פַרְעהֹ דְאָמַר רַבִי חָמָא בְרַבִי חֲנִינָא מַאי דִכְתִיב הֵמָה מֵי מְרִיבָה הֵמָה שֶרָאוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַרְעהֹ וְְטָעוּ רָאוּ שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶל יִשְרָאֵל בַמַיִם הוּא לוֹקֶה אֲמַר כָל הַבֵן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ וְְהֵן לאֹ יָדְעוּ שֶעַל עִסְקֵי מֵי מְרִיבָה לוֹקֶה וּמְנָא לָן דְלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי דִכְתִיב וְַיְהִי בַדָבָר הַזֶּה לְחַטָּאת בֵית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מָעַל פְנֵי אֲדָמָה לְהַכְחִיד בָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַשְׁמִיד לָעוֹלָם הַבָא אָמַר רַבִי יוֹחָנָן מִפְנֵי מָה זָכָה יָרָבְעָם לַמַלְכוּת מִפְנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְלמֹהֹ וּמִפְנֵי מָה נֱֶענַש מִפְנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָרַבִים שֶנֶּאֱמַר וְְזֶה הַדָבָר אֲשֶר הָרִים יָד בַמֶלֶךְ שְלמֹהֹ בָנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פָרַץ עִיר דָוְִד אָבִיו אָמַר לוֹ דָוְִד אָבִיך פָרַץ פְרָצוֹת בַחוֹמָה כְדֵי שֶיַעֲלוּ יִשְרָאֵל לָרֶגֶל וְְאַתָּה גָּדַרְתָּ אוֹתָם כְדֵי לַעֲשוֹת אַנְגַּרְיָא לְבַת פַרְעהֹ וּמַאי וְְזֶה אֲשֶר הָרִים יָד בְמֶלֶךְ אָמַר רַב נַחְמָן שֶחָלַץ תְּפִילָּיו בְפָנָיו אָמַר רַב נַחְמָן גַּסּוּת הָרוּחַ שֶהָיָה בוֹ בְּיָרָבְעָם טרדתו מִן הָעוֹלָם שֶנֶּאֱמַר וְַיּאֹמֶר יָרָבְעָם בְלִבוֹ עַתָּה תָּשוּב הַמַמְלָכָה לְבֵית דָוְִד אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשוֹת זְבָחִים בְבֵית ה׳ בִירוּשָלַיִם וְְשָב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדוֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגוּנִי וְְשָבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה אָמַר גְּמִירִי דְאֵין יְשִיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית יְהוּדָה בִלְבַד כֵיוְָן דְחָזוּ לֵיהּ לִרְחַבְעָם דְיָתֵיב וְַאֲנָא קָאֵימְנָא סָבְרִי הָא מַלְכָא וְְהָא עַבְדָא וְְאִי יָתֵיבְנָא מוֹרֵד בְמַלְכוּת הֲוְַאי וְקַטְלִין לִי וְְאָזְלוּ בַתְרֵיהּ מִיָּד וְְיוֹעֵץ הַמֶלֶךְ וְַיַּעַש שְנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְַיאֹמֶר אֲלֵיהֶם רַב לָכֶם מַעֲלוֹת יְרוּשָלַיִם הִנֵּה אֱלהֶֹיך יִשְרָאֵל אֲשֶר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְַיָּשֶם אֶת הָאֶחָד בְבֵית אֵל וְְאַתְּ הָאֶחָד נָתַן בְדָן מַאי וְְיוֹעֵץ אָמַר רַבִי יְהוּדָה שֶהוֹשִיב רָשָע אֵצֶל צַדִיק אָמַר לְהוּ חָתְמִיתוּ עַל כָל דְעָבִידְנָא אָמְרוּ לֵיהּ הֵין אֲמַר לְהוּ מַלְכָא בָעֵינָא לְמֵיהֶוְֵי אָמְרוּ לֵיהּ הֵין כָל דְאָמִינָא לְכוּ עבידתו אָמְרוּ לֵיהּ הֵין אֲפִילּוּ לְמִפְלַח לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים אֲמַר לֵיהּ צַדִיק ח״ו אֲמַר לֵיהּ רָשָע לַצַּדִיק ס״ד דְגַבְרָא כְּיָרָבְעָם פָלַח לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים אֶלָּא למינסינהו הוּא דְקָא בָעֵי אִי קַבְלִיתוּ לְמֵימְרֵיהּ ואף גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה, היינו תלמידי חזקיה, העוסק בבנין מתמסכן: הוא סבר איהו מליך. ולכן נתאמן שבע כן כדקיימא לן בהשותפין בבבא בתרא (דף טו.) חזקים וסיעתו כתבו משלי, בכרי וקבן כל ישראל אליו והיה כולה למלוך כדכתיב במקרה"): מכלל דחזקים היה מלמד לכל, וכדאמרן (לעיל דף לד.) נעך חרב על איהו מליך. ולכך נעשה יועץ לאנשלוס כדי שתסוב המלוכה מדוד פתח בית המדרש, וכל שכן שלמכסה בנו לימד: מכל טורח שטרח לאבשלום, ובין כך ובין כך יתגלגל הדבר ותשוב אליו: על מי מריבה. בו. ללמדו: שבאו בעלילה. שלה שבעון שאמר שמעו נא המורים נעגם בחו לבקש לפני הקב״ה בתפלה, אלא ולא נכנס לארץ ישראל"): ומנא לן דלא נאו בעלילה, שאמרו דבכיס של אתי. ירבעם לעלמח דחמי, והכי נמי נילומ שאין להם תשובה: הברכה מפרש לקמן בכלהו שלמה מלכים אחת היא. וכי אין לך ברכה יותר, וארבעה הדיוטות: הוכיח את שלמה. תשובה ניצחת השיבו ועלתה לו: כדמפרם וחזיל דאמר דוד אביך וכו׳: מנשה. נח בעלילה שלא להתפלל ומפני מה נענש שהוכיחו ברבים. למקום הלא לבסוף, "אם לא מושיעני לנייסו: פרץ פרצות בחומה כדי מה הועיל לי שקראתי לך יותר מסחר שיעלו. (וירדו) [ויכנסו] נריומ: ואתה אלהות, והיינו דכתיב ויכנע לפני " (ה׳) גדרת אותם כדי לעשות אנגריא. חלהי אבותיו מכלל דעד הסתה לפני כדי שיכנסו בשערים לידע מי נכנס חלוסות המכיס נכנע: תנא. כי כדי לגבות מס לבת פרעה, מ״ר. ל״ח אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין שסגר השערים ועשה מגדל לבת לו חלק לעולם הבא בגבולין, אבל פרעה על אחד מן השערים וכולם במקדם לא שהכי בסס היו מברכין 2): עוברים דרך מס, כדי שיהיו מצויין ובלשון עגה. אפילו במקדם לא. לסון עמה לכבדה ולעבדה, כל עבודת בית עגה לעז, שאינו הוגה באותיותיו המלך קרי אנגריא. ל״א שהיה רגיל בלשון הקדם שלנו אלא שחר לועזין, שלמה לסגור דלתות העזרה ומלניע עגה לסון בלעגי שפה (ישעיה כח), מ״ר. מפתחות בידו, ודרכו של מלך ליסן ג׳ ל״ח עגה לסון עוגה", מקוס סים בו שעות ביוס", וישראל עומדין עלל חבורת בני אדם שמדברין דברי מול. העזרה עד שיעמוד המלך, ואמר לו גבולין קרי מון למקדם, ואסור לפרס ירבעם אתה רוצה שיתנו לך מו הנגריה שס בן ארבעים ושמיס בלשון עגה לבת פרעה אשתך שתתן להם מוך למקדם וחי עבד אין לו חלק "), מפתחות: (בית) [את] המלוא. אחת מן אצל בלשון קדם אינו נעגם כל כך, הפרלות גדר ומלחו לכותל החומה, ובמקדם הואיל ונהגו להזכיר פירושו" ובנה שס מגדל לבת פרעה ולאנסיס אינו נעכם: שריבע עם. שרינן את שעובדין לה. לעיל מהאי קרא כתיב ישראל והשפילס: עשה מריבה בעם. וירס יד במלך, כלומר קס בדברים הריבס חלו עם חלו בעסק עבודת כנגד המלך ומרד בו: שחלץ תפילין כוכבים, זה עובד וזה מוחה בידו בפניו, שהיה לו לפנות לכד אמר מפני ובאו לידי מחלוקת: שניבט ולא ראה. אימת מלכותו ולמלון שלא בפניו. היה סבור להביט יפה ולעמוד על ל״ח מולך תפילין בפניו לנח להתרים דבר עיקר, ולא ראה שטעה, כדאמרינן כנגדו בחזקה: 3 חלץ תפילין. אין לקמן ראה אם יולאה מהמתו וכו׳: נכון להיות בגלוי רחם לפני המלך, נתמכמך בבנין. של מלריס, שנתנוהו [והוא התחיל במרד בכך להראות בבנין במקום לבנה, כדמפרם באגדה ולומר לו שאינו נוהג כמלך]: גמירי שאמר לו משה להקב״ה חתה הרעות דאין ישיבה. הלכה למשה מסיני, לעם הזה שעכשיו חס אין להם ולח מקרה: שהושיב רשע אצל לצינים משימין בניהם של ישראל בבנין, צדיק. ואומר להם להעמיד להס אמר לו הקב״ה קולים הס מכלין, זלס חמד בבית חל וחמד בדן שגלוי לפני חילו הס מייס היו הסכימו P עמו: אמר לו רשע לצדיק רשעים [גמורים], ואס תרלה מנסה סלקא דעתך גברא כירבעם פלח והוליאם אחד מהן, הלך והוציא את לעבודת כוכבים, אלא לנסיונהו מיכה. ל״ח נתמכמך עסק בבנין עד בעי. חס דעתנו שלס עמו נתרלהע שנעשה מך, כדאמרינן (סוטה דף יא.) כל בדבר, וכך היה מטעה רשע ללדיק עד שהיו כולן מתומים שהן היו כולים, ושוב לא היו יכולים לחזור בהן: