בִגְלַל
דאיתפח הֲדַר קָא דָרִיש אַמְרֵי לָא קַבִילַתְּ
עֲלָךְ דְלָא דָרְשַתְּ בְהוּ אֲמַר אִינְהוּ מִי הַדְרוּ
בְהוּ דַאֲנָא אַהֲדַר בִי רַב אַשִי אוֹקֵי אֲשַׁלֵּשָׁה
מְלָכִים אָמַר לְמָחָר נִפְתָּח בחברין אֲתָא
מְנַשֶּה אִיתְחֲזִי לֵיהּ בְחֶלְמֵיהּ אָמַר חַבְרָךְ
וְַחֲבֵירַי דַאֲבוּךְ קָרֵית לָן מֵהֵיכָא בָעֵית
לְמִישְרָא הּמוּצּיּא אָמַר לֵיהּ לאֹ יָדַעְנָא א״ל
מֵהֵיכָא דְבָעֵית לְמִישְרָא הַמוֹצִיא לאֹ גְּמִירַת
וַחֲבֵרָךְ קָרֵית לָן א״ל אַגְמְרֵיהּ לִי וּלְמָחָר
דָרֵישְנָא לֵיהּ מִשִּמְך בְפִירְקָא א״ל מֵהֵיכָא
דְקָרִים בִישּוּלָא א״ל מֵאַחַר דחכימתו כוּלֵּי
הַאי מַאי טַעְמָא קָא פלחיתו לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים
א״ל אִי הֲוְָת הָתָם הֲוְַת נָקֵיטְנָא בְשִיפוּלֵי
גְּלִימָא וּרְהָטַת אַבַתְרָאִי לְמָחָר אֲמַר לְהוּ
לְרַבָנַן נִפְתָּח ברבוותא אַחְאָב אָח לַשָּמַיִם
אָב לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים אָח לַשָּמַיִם דִכְתִיב
אָח לַצָּרָה יִוָּלֵד אָב לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים
דִכְתִיב כְּרַחֵם אָב עַל בָנִים וְַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ
בְחַטָּאת יָרָבְעָם בֶן נְבָט אָמַר ר׳ יוֹחָנָן קַלּוֹת
שֶעָשָה אַחְאָב כַחֲמוּרוֹת שֶעָשָה יָרָבְעָם וּמִפְנֵי מָה
תָּלָה הַכָתוּב בְּיָרָבְעָם מִפְנֵי שֶהוּא הָיָה תְּחִילָּה
לְקַלְקְלָהּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמַי שָדֵי א״ר
יוֹחָנָן אֵין לְך כָל תֶּלֶם וְתֶלֶם בא״י שֶלאֹ
הֱֶעמִיד עָלָיו אַחְאָב עֲבוֹדַת כוֹכָבִים וְְהִשְתַּחֲוְָה לוֹ
וּמְנָא לָן דְלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי דִכְתִיב וְְהִכְרַתִּי
לְאַחְאָב מַשְתִּין בְקִיר וְְעָצוּר וְְעָזוּב בְיִשְרָאֵל עָצוּר
בעוה״ז וְְעָזוּב לעוה״ב א״ר יוֹחָנָן מִפְנֵי מָה
זָכָה עָמְרִי לַמַלְכוּת מִפְנֵי שֶהוֹסִיף כְרַךְ אֶחָד בָאָרֶץ
יִשְרָאֵל שֶנֶּאֱמַר וְַיִּקֶן אֶת הָהָר שמְֹרוֹן מֵאֵת שְמרֹ בְּכִכְּרַיִם כֶסֶף וְְיָבֵן אֶת הָהָר
וְַיִּקְרָא [ אֶת ] שָם הָעִיר אֲשֶר בָנָה עַל שֵם שְמרֹ אֲדנִֹי הָהָר שמְֹרוֹן א״ר יוֹחָנָן מִפְנֵי מָה זָכָה
אַחְאָב לַמַלְכוּת כ״ב שָנָה מִפְנֵי שכיבד אֶת הַתּוֹרָה שֶנִּיתְּנָה בכ״ב אוֹתִיּוֹת שֶנֶּאֱמַר וְַיִּשְלַח מַלְאָכִים אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ
יִשְרָאֵל הָעִירָה וְְיאֹמַר לוֹ כהֹ אָמַר בֶן הֲדַד כַסְפֵךְ וּזְהָבְךָ לִי הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיך הַטּוֹבִים לִי הֵם כִי אִם
כָּעֵת מָחָר אֶשְלַח אֶת עַבְדִי אֵלֶיך וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵיתֶך וְְאֶת בָתֵּי עֲבָדֶיך וְְהָיָה כָל מַחְמַד עֵינֶיך יָשִימוּ בְיָדָם
וְְלָקְחוּ וְַיּאֹמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן הֲדַד אָמְרוּ לַאדוֹנִי הַמֶלֶךְ כלֹ אֲשֶר שָׁלַחְתָּ ( לעבדך ) [ אֶל עַבְדֶך ] בָרִאשוֹנָה
אֱֶעשֶה וְְהַדָבָר הַזֶּה לאֹ אוּכָל לַעֲשוֹת מַאי מַחְמַד עֵינֶיך לָאו ס״ת דִילְמָא עֲבוֹדַת כוֹכָבִים לאֹ ס״ד דִכְתִיב וְַיּאֹמְרוּ
אֵלָיו כָל הַזְּקֵנִים וְְכָל הָעָם ( לא תאבה ולא תשמע ) וְְדִילְמָא סָבֵי דְבָהֲתָא הָוְוּ מִי לאֹ כְתִיב
וַיִּישַׁר הַדָבָר בְעֵינֵי אַבְשָלוֹם ( והזקנים ) [ וּבְעֵינֵי כָל זִקְנֵי יִשְרָאֵל ] וְְאָמַר רַב יוֹסֵף סָבֵי דְבָהֲתָא הָתָם
לָא כְתִיב וְְכָל הָעָם הָכָא כְתִיב וְְכָל הָעָם דְאִי אֶפְשָר דְלאֹ הָוְוּ בְהוֹן צַדִיקֵי וּכְתִיב וְְהִשְאַרְתִּי בְיִשְרָאֵל שִבְעַת
אֲלָפִים כָל הַבִרְכַיִם אֲשֶר לאֹ כָרְעוּ לַבַעַל וְְכָל הַפֶה אֲשֶר לאֹ נָשַׁק לוֹ אָמַר ר״נ אַחְאָב שְקוֹל הָיָה שֶנֶּאֱמַר
וְַיּאֹמֶר ה׳ מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְְיַעַל וְְיִפוֹל בְרָמוֹת גִּלְעָד וְַיּאֹמֶר זֶה בְכהֹ וְְזֶה אוֹמֵר בָכָה מַתְקִיף לָהּ
רַב יוֹסֵף מַאן דְכָתַב בֵיהּ רַק לאֹ הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶר הִתְמַכֵּר לַעֲשוֹת הָרַע בְעֵינֵי ה׳ אֲשֶר הַסָּתָה אוֹתוֹ
אִיזֶבֶל אִשְתּוֹ וּתְנִינָא בְכָל יוֹם הָיְתָה שׁוֹקֶלֶת שִקְלֵי זָהָב לַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים וְְאַתְּ אָמְרַתְּ שְקוֹל הָיָה אֶלָּא אַחְאָב וְַוְתְּרָן בְמָמוֹנוֹ
הָיָה וּמִתּוֹךְ שֶּהֶהֱנָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו כִיפְרוּ לוֹ מֶחֱצָה וְַיֵּצֵא הָרוּחַ וְַיַּעֲמדֹ לִפְנֵי ה׳ וְַיּאֹמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וְַיּאֹמֶר
ה׳ אֵלָיו בַמֶה וְַיּאֹמֶר אֵצֵא וְְהָיִיתִי רוּחַ שֶקֶר בְפִי כָל נְבִיאָיו וְַיּאֹמֶר תְּפַתֶּה וְְגַם תּוּכָל צֵא וְַעֲשֵה כֵן מַאי
רוּחַ א״ר יוֹחָנָן רוּחוֹ שֶל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי מַאי צֵא אָמַר רָבִינָא צֵא מִמְחִיצָּתִי שֶכֵן כְתִיב דוֹבֵר שְקָרִים לאֹ
יִכוֹן לְנֶגֶד עֵינָי אָמַר רַב פָפָא הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי דְפָרַע קִינֵיהּ מַחֲרִיב בֵיתֵיהּ וְַיַּעַש אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וְְיוֹסֵף
אַחְאָב לַעֲשוֹת לְהַכְעִיס אֶת ה׳ אֱלהֵֹי יִשְרָאֵל מִכָל מַלְכֵי יִשְרָאֵל אֲשֶר הָיוּ לְפָנָיו א״ר יוֹחָנָן שֶכָתַב עַל דְלָתוֹת שמְֹרוֹן
אַחְאָב כָפַר בֵאלהֵֹי יִשְרָאֵל לְפִיכָךְ אֵין לוֹ חֵלֶק בֵאלהֵֹי יִשְרָאֵל וְַיְבֻקַּש אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן א״ר
לֵוְִי שֶהָיָה קוֹדֵר אַזְכָרוֹת וְְכוֹתֵב עֲבוֹדַת כוֹכָבִים תַּחְתֵּיהֶן מְנַשֶּה שֶנָּשָה יָהּ ד״א מְנַשֶּה שהנשי אֶת יִשְרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶבַשָּמַיִם וּמְנָלָן דְלָא
אָתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי דִכְתִיב בֶן שְתֵּים עֶשְרֵה שָנָה מְנַשֶּה בְמָלְכוֹ וְַחֲמִשִּים וְְחָמֵש שָנָה מֶלֶךְ בִירוּשָלַיִם וְַיַּעַש ( הרע ) [ אֲשֵרָה ] ( בעיני
ה׳ ) כַאֲשֶר עָשָה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְרָאֵל מָה אַחְאָב אֵין לוֹ חֵלֶק לעוה״ב אַף מְנַשֶּה אֵין לוֹ חֵלֶק לעוה״ב׃ רַבִי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּה יֵש לוֹ
חֵלֶק לעוה״ב שֶנֶּאֱמַר וְְיִתְפַלֵּל מְנַשֶּה אֶל ה׳ וְַיֶּעְתַּר לוֹ וכו׳׃ א״ר יוֹחָנָן וּשְנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָרְשוּ שֶנֶּאֱמַר וּנְתַתִּים
לְזַעֲוָה לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִגְלַל מְנַשֶּה בֶן יְחִזְקִיָהוּ מַר סְבַר בִגְלַל מְנַשֶּה שֶעָשָה תְּשוּבָה וְְאִינְהוּ לאֹ עֲבוּד וּמָר סָבַר
איתפח. נתרפה: אמרו לו. תלמידיו לח קבלת עילווך וכו׳: אמר
הכתוב בירבעם. דבכמה מקומות כתיב לח סר מכל מטאת ירבעס
אינהו מי הדרו בהו. מדרכס הרעה דאנא הסדר לי מלדרום: אוקי ולא כתיב המחנ אע״פ שהיה כשע ממנו: תחלה לקלקלה. שהיה
אשלשה מלכים. חוקי סיוס סך פירקה עד שהגיעו לג׳ מלכים: מלך ראשון שהקדים את מבטילו: גם מזבחותם. הכי רישיה לקרא
אמר למחר נפתח בחברין. נדרום נחברינו שהיו תלמידי חכמים בגלגל שוורים זנחו גם מזבחומס כגלים על תלמי שלי: משתין בקיר.
כמותנו ואין להם חלק לעתיד: א״ל.
מ״מ ממשית בקירות לנו: ומניין שכבר
מנסה נחלוס: חברך וחברא דאביך
את התורה, דכתיב והיה כל מחמד
אנן. כלומר וכי סבור אתה שנהיה
עיניך ישימו בידם והיינו ספר תורה,
מבירך ומצירי לחנוך: מהיכא בעית
ועל זה השיבו את הדבר הזה לא
למשרא המוציא. אינך יודע מאיזה
אוכל לעשות: ודילמא. מחמד עיניו
מקוס צפת אתה צריך לבלוע המוליה:
היינו עבודת כוכבים: לא ס״ד.
וחבירך קרית לן. ואתה קורא אותנו
מדקאמרי ליה זקנים לא תשמע ולא
מציכך: מהיכא דקרים בשולא.
מחנה, וחי עבודת כוכבים מי סון
דרפתח", ממקום שנקרמין פניה של
אמרו ליה הכי: סבי דבהתא.
פת בתנור, דהיינו מלמעלה או
זקנים שפליס שהיו רשעים, כמו
מסביבות הפת חו משוליו, אבל באמצע
שמלינו באבשלוס דקרי ליה לסבי
לא, שהם הביאו לפניו פרוסה של למס
דבהתח זקניס: שקול היה. מחלה
לא יהא בולע ומברך חלח משולי הפת
עונות ומחלה זכיות, מדמהדרי כולי
ולה מהמלעיתו. ל״ח מסיכה דקלים
האי מי יפתה את המחנ משמע
כלומר מהיכח שמקדיס לחפות, והיינו
דבקושי גדול נעגם: רוחו של נבות.
סך. ל״ח מהיכח דגמר נסולא ממקוס
שלפי שהוא הרג ננות היה רוחו
שהלחם אפוי יפה, ולא מאותו מקום
מחזר לפתותו ולהפילו: דפרע
שקורין בשו״ל, וראשון נראה: הזית
קיניה. קנאה הפורע" נוקס ממתו
נקיט שיפולי גלימך. היית מגבה
וקנחתו מחריב בימיה, כרוח של נכות
שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא
שנקס כעסו מהמחב ויזה מתחילתו
קל לרון, והיית כן לפס מפני ילר
של הקב״ה: קודר אזכרות. מוחק
עבודת כוכבים שהיה סולטן: נפתח
שמות שבתוכה: וכותב שם עבודת
ברבוותא. נתחיל לדרום ברבותינו,
כוכבים תחתיהן. לפיכך היה מתמצה,
ולה אמר בחצירינו: אח לשמים.
שאילו היה עושה בפרהסיה לא היו
רע לסמים, כדאמרינן (מגילה דף יא.)
מנכימין [חומו] לעשות כן. קודר כמו
בחמסוכום המ ורחםל: דכתיב ואח
(עירובין נח.) מקדרין בהרים, ל׳ (נוקב)
לצרה יולד. [ווי לזרה], חלמה חמ
[מחטט ונוקר]: שנשה יה. ששכמ
● לסון כעס ווי: אב לעבודת כוכבים.
סקב״ס: שהנשי. השכיח: מה אחאב
שהיה חוסנה ביותר, דכתיב כרמס
אין לו חלק. כדחמרן עזוב לעולס
חב חלמה אנ מרחס. והני קרחי
הבא: ושניהם. רבי יהודה דחמר ים
בכדי נקט להו: ויהי הנקל. נחמהב
לו חלק ורבנן דאמרי אין לו חלק:
כתוב, [כלומר קלות היו להמחב כל
בגלל
מטחותיו של ירבעס]: מפני מה תלה