דְקָאָתֵי
א״ל אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵירוֹ גָּמָל שֶמְהַלֶּכֶת לְפָנֵינוּ
סוּמָא בְאַחַת מְעַיְנֵיהּ וּטְעוּנָה שְתֵּי נוֹדוֹת
אַחַת שֶל יַיִן וְְאַחַת שֶל שֶמֶן וּשְנֵי בְנֵי אָדָם
הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ אֶחָד יִשְרָאֵל וְְאֶחָד נָכְרִי
אָמַר לָהֶן [ שַבַאי ] עִם קָשֶה עוֹרֶף מֵאַיִן אַתֶּם
יוֹדְעִין אָמְרוּ לוֹ גָּמָל מֵעֲשָׂבִים שֶּלְּפָנֶיהָ מִצַּד
שֶרוֹאֶה אוֹכֶלֶת מִצַּד שֶאֵינָהּ רוֹאָה אֵינָהּ
אוֹכֶלֶת וּטְעוּנָה שְתֵּי נוֹדוֹת אַחַת שֶל יַיִן וְְאַחַת
שֶל שֶמֶן שֶל יַיִן מְטַפְטֵף וְשׁוֹקֵעַ וְְשֶל שֶמֶן
מְטַפְטֵף וְצָף וּשְנֵי בְנֵי אָדָם הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ
אֶחָד נָכְרִי וְְאֶחָד יִשְרָאֵל נָכְרִי נִפְנֶה לַדֶרֶךְ
וְְיִשְרָאֵל נִפְנֶה לִצְדָדִין רָדַף אַחֲרֵיהֶם וּמָצָא
כְדִבְרֵיהֶם בָא ונשקן עַל ראֹשָן וְְהֵבִיאָן
לְבִיתָן וְְעָשָה לָהֶן סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְְהָיָה מְרַקֵּד
לִפְנֵיהֶם וְְאָמַר בָרוּךְ שֶבָחַר בְזַרְעוֹ שֶל
אַבְרָהָם וְְנָתַן לָהֶם מֵחָכְמָתוֹ וּבְכָל מָקוֹם
שֶהֵן הוֹלְכִים נַעֲשִין שָרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם ופטרן
[וְְהָלְכוּ ] לְבָתֵּיהֶם לְשָלוֹם בָכהֹ תִבְכֶה
בַלַּיְלָה שְתֵּי בְכִיּוֹת הַלָּלוּ לָמָה אָמַר רַבָה
אָמַר רַבִי יוֹחָנָן אֶחָד עַל מִקְדָש רִאשוֹן
וְְאֶחָד עַל מִקְדָש שֵנִי בַלַּיְלָה עַל עִסְקֵי
לַיְלָה שֶנֶּאֱמַר וְַתִּשָּא כָל הָעֵדָה וְַיִּתְּנוּ אֶת
קוֹלָם וְַיִּבְכוּ הָעָם בַלַּיְלָה הַהוּא אָמַר רַבָה א״ר
יוֹחָנָן אוֹתוֹ ( היום ) לֵיל ט׳ בְאָב הָיָה
אָמַר לָהֶן הקב״ה לְיִשְרָאֵל אַתֶּם בְכִיתֶם
בְכִיָּה שֶל חִנָּם וְַאֲנִי אֶקְבַע לָכֶם בְכִיָּה
לְדוֹרוֹת ד״א בַלַּיְלָה שֶכָל הַבוֹכֶה בַלַּיְלָה
קוֹלוֹ נִשְמָע ד״א בַלַּיְלָה שֶכָל הַבוֹכֶה בַלַּיְלָה
כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בוֹכִין עִמוֹ ד״א בַלַּיְלָה שֶכָל
הַבוֹכֶה בַלַּיְלָה הַשּוֹמֵעַ קוֹלוֹ בוֹכֶה כְנֶגְדוֹ מַעֲשֶה
בְאִשָּה אַחַת שְכֶנְתּוֹ שֶל רַבָן גַּמְלִיאֵל שֶמֵת בְנָהּ
וְְהָיְתָה בוֹכֶה עָלָיו בַלַּיְלָה שָמַע רַבָן גַּמְלִיאֵל
קוֹלָהּ וּבָכָה כְנֶגְדָהּ עַד שֶנָּשְרוּ רִיסֵי עֵינָיו לְמָחָר
הִכִירוּ בוֹ תַּלְמִידָיו וְְהוֹצִיאוּהָ מִשְׁכוּנָתוֹ וְדִמְעָתָהּ עַל
לַחַיָּה אֲמַר רָבָא אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן כְאִשָּה שֶׁבּוֹכֶה
עַל בַעַל נְעוּרֶיהָ שֶנֶּאֱמַר אֵלַי כִבְתוּלָה חֲגוּרַת
שַק עַל בַעַל נְעוּרֶיהָ הָיוּ צָרֶיהָ לְראֹש אֲמַר רָבָא
אֲמַר רַבִי יוֹחָנָן כָל הַמֵיצֵר לְיִשְרָאֵל נַעֲשֶה
ראֹש שֶנֶּאֱמַר כִי לאֹ מוּעָף לַאֲשֶר מוּצָק
לָהּ כָּעֵת הָרִאשוֹן הַקַּל אַרְצָה זְבוּלוּן וְְאֶרְצֶה
נַפְתָּלִי וְְהָאַחֲרוֹן הִכְבִיד דֶרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵן גָּלִיל הַגּוֹיִם אֲמַר רָבָא אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן כָל
הַמֵּצִיק לְיִשְרָאֵל אֵינוֹ עָיֵף לאֹ אֲלֵיכֶם כָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ אֲמַר רָבָא אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן מִכָאן
לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה כָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב עֲשָאוּנִי
כְּעוֹבְרֵי עַל דָת דְאִילּוּ בִּסְדוֹם כְתִיב וה׳ הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְְאִילּוּ בִירוּשָלַיִם כְתִיב מִמָּרוֹם שָלַח אֵש בְּעַצְמוֹתַי
וַיִּרְדֶּנָּה וְגוֹ׳ וּכְתִיב וְַיִּגְדַל עָוֹן בַת עַמֵי מֵחַטָּאת סְדוֹם וְְכִי מַשּוֹא פָנִים יֵש בַדָבָר אָמַר רָבָא אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן מִדָה יְתֵירָה הָיְתָה
בִירוּשָלַיִם שֶלּאֹ הָיְתָה בִּסְדוֹם דְאִילּוּ בִּסְדוֹם כְתִיב הִנֵּה זֶה הָיָה עָוֹן סְדוֹם אֲחוֹתְך גְּאוֹן שִבְעַת לֶחֶם וְְיַד עָנִי וְְאֶבְיוֹן
לאֹ הֶחֱזִיקָה וְגוֹ׳ וְְאִילּוּ בִירוּשָלַיִם כְתִיב יְדֵי נָשִים רַחֲמָנִיּוֹת בְשֶלּוֹ יַלְדֵיהֶן סֶלָה כָל אַבִּירַי ה׳ בְקִרְבֵי כְאָדָם
שֶאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ נִפְסְלָה מַטְבֵעַ זוֹ פֻצוּ עָלֶיך פִיהֶם אֲמַר רָבָא אֲמַר רַבִי יוֹחָנָן בִשְבִיל מַה הִקְדִים פ״א לעי״ן בִשְבִיל
מְרַגְּלִים שֶאָמְרוּ בְפִיהֶם מַה שֶלּאֹ רָאוּ בְעֵינֵיהֶם אוֹכְלֵי עִמִי אֲכָלוֹ לֶחֶם ה׳ לאֹ קְרָאוֹ אֲמַר רָבָא אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן כָל
הָאוֹכֵל מלחמן שֶל יִשְרָאֵל טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם וְְשֶאֵינוֹ אוֹכֵל מלחמן שֶל יִשְרָאֵל אֵינוֹ טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם ה׳ לאֹ קְרָאוֹ
רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַיָּינִין וּשְמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְדֵי תִינוֹקוֹת מִי מְנָאָן אָמַר רַב אַשִי אַנְשֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם אָמַר
רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב בִקְּשוּ עוֹד לִמְנוֹת אֶחָד בָאָה דְמוּת דְיוֹקְנוֹ שֶל אָבִיו ונשטחה לִפְנֵיהֶם וְְלאֹ הִשְגִּיחוּ עָלֶיהָ בָאָה אֵש
מִן הַשָּמַיִם וְלִחֲכָה אֵש בְּסַפְסְלֵיהֶם וְְלאֹ הִשְגִּיחוּ עָלֶיהָ יָצְאָה בַת קוֹל וְְאָמְרָה לָהֶם חָזֵית אִיש מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי
מְלָכִים יִתְיַצֵב בַל יִתְיַצֵב לִפְנֵי חֲשׁוּכִים מִי שֶהִקְדִים בֵיתִי לְבֵיתוֹ וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּיתִי בְנָהּ בְשֶבַע שְנַיִם וּבֵיתוֹ בְנָהּ
בִשְלש עֶשְרֵה שָנָה לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצֵב [ בַל יִתְיַצֵב ] לִפְנֵי חֲשׁוּכִים וְְלאֹ הִשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ יָצְאָה בַת קוֹל
וְְאָמְרָה הֲמֵעִמְּךָ יְשַלְּמֶנָּה כִי מָאַסְתָּ כִי אַתָּה תִבְחַר וְְלאֹ אֲנִי וְגוֹ׳ דוֹרְשֵי רְשוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים כוּלָּן בָאִין לָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר לִי גִּלְעָד
וְְלִי מְנַשֶּה וְְאֶפְרַיִם מָעוֹז רָאשֵי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אָדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי לִי גִּלְעָד ( ולי מנשה ) זֶה
אַחְאָב שֶנָּפַל בְרָמוֹת גִּלְעָד מְנַשֶּה כְמַשְמָעוֹ אֶפְרַיִם מָעוֹז רָאשֵי זֶה יָרָבְעָם דְקָאָתֵי מִאֶפְרַיִם יְהוּדָה מְחוֹקְקִי זֶה אֲחִיתוֹפֶל
אחד. מן הנשניס לחברו: גמל. זו שמהלכת לפנינו סומה וכו׳: וכי משוא פנים יש בדבר. והואיל וישראל רעים יותר מסדוס למה לא
[מצד שרואה, שאינה אוכלת פעמים מצד ימין ופעמים מלד שמאל נהפכו כסלוס. לשון אחר וכי משוא פנים ים בדבר, דהחס כתיצ
כבהמה הרואה שאוכלת מכאן ומכאן, אלא מצד שרואה אוכלת]: יין וה׳ המטיר הוא נעלמו, והכח כתיב שלה על ידי שליח: מדה יתירה
מטפטף ושוקע. בקרקע, וכואין אנו בין רגלינו הטיפין שנפלו כשעבר
לטובה. דבירושלים כתיב ידי נשים לחמניות בשלו ילדיהן היו לצרות
הגמל במקום זה מלד חמד שקועין,
למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת
ומלד המר הטיפין של שמן שלפיס:
בנה, חלמח רממניות היו, ואילו בסדוס
נפנה לצדדין. שכן דרך ישראל
כתיב יד עני וחניון לח המזיקה,
לסיומו לנוע: רדף. הסנאי דרך
ומדה זו כפרה עליהס שלח נהפכו.
הגמל והמנהיג ומלח כדבריהם.
לשון אחר מדה יתירה פורענות
ואמרו חומס יהודים על אותו שנאי
גדולה היתה בירושלים שילדיהם היו
אדוניהס שהוא כן קלסתרל מלך,
אוכלות זו עם זו דכתיב היו לצרות
חשקנ״ק בלע״ז, שהיה דיוקנו דומה
למו, ואילו בסדוס כתיב גאון שבעת
למגמת ] פניו של חותו קלסתר של
למס שלא טעמו טעם עוני, הח
מלך שבזכות הולידו: על עסקי לילה.
למדת גדול פורענות ירושלים
לפי שבכו אותו לילה בכיית מכס:
מפורענות סלוס ולה היה מסוה
קולו נשמע יותר מביום. כדאמרינן
פניס נדבר: סלה. לשון מסלה,
נעלמה (יומא דף כ:) מפני מה חין
כלומר כל החצירים שו פסלס הקב״ה
הקול נשמע ביוס כבלילה מפני
ועמחס פסולים וכבושים כמסלה זו,
גלגל ממה המנסר ברקיע, והיינו
והיינו דמיאי למטבע שנפסל ואין לו
דכתיב נכה מבכה בלילה כדי שיהח
מקנה: מפני מה הקדים פ״א לעי״ן.
קולה נשמע וירחמו עליה ואף על
ברוב החלפה ביתה שבאיכה: מפני
פי כן אין מנחס לה: כוכבים
מרגלים. שהקדימו מחמר פיהס
ומזלות בוכים. שנכמרו רחמיס עליו:
עד שלא ראו בעין: טועם טעם
בוכה כנגדו. מתוך שנשמע בהדיה
לחם. שהכומים מולחים טעמס
מרכך לבו של אדם השומע קולו
בלחמס של ישראל, שהנאה הוא להס
לבכות עמו: ריסי עיניו. סער
כשגולין אותן: אלו הדיינין. מטה"]
שכבבת העין היה נופל ונכפל על
משפט, בשביל עונותיהס היו למס
העין מרוב דמעות: אלי. קוכנו '
עמי למחכל אויביו: מלמדי תינוקות.
קינה מתרגמיץ איליה: על בעל
שעושין מלאכתן רמיס: מי מנאן.
נעוריה. סבוכה תמיד ומלויס
להנך מלכים והדיוטות דקמני במתני׳
דמעתה: על לחיה. לסון למות
אין להם חלק: עוד אחד. שלמה:
ונערות, כגון למ וינס: מכאן
דיוקנו. של דוד אביו נשתטח לפניהס
לקובלנא מן התורה. כשחדס מודיע
שלא למנותו עמסס: בל יתיצב לפני
לערו לאחר צריך שיאמר לו לא מצא
חשוכים. בגיסנס: לפני מלכים
זאת לך כמו שנאה אלי, כי קשה
יתיצב. בגן עדן ולח לפני מסוכיס:
הוא לשמוע שפעמים חוזרת עליו,
המעמך ישלמנה. וכי עליכם לסלס
והמקפיד על כך אין בו מסוס
תשלומי עונשו לחדס, שהתס מוחסיס
נימום. ל״ח לקובלנה כשיש לו לכה
בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם
יודיענה לרבים"), קובלנא זעקה. ל״ח
סבא: כי אתה תבחר ולא אני.
נגד מתרגמיכן קבל, כאדם שחומר
וכי הבחירה נכס תלויה ולא בי
לחברו לח כנגדך אני אומר: וירדנה.
לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו
ושרף אותה, והיינו עםחוני כעוברי
חלק, הלח בי הדבר תלוי: דורשי
דת שלנני נאם כסלוס: שלא אליכם.
רשומות. דורסי פסוקיס, כדכתיב
נציח היה מתנודד על החורבן כאילו ]
(דניאל י) את הרשוס נכתב אמנת,
באה עליו זרה ומהפכה לחמריס,
היו חומרים שלכולם יש להם חלק
ואומר להם לישראל לא מהח לכס
אפילו למכסה וירבעם ולהתחב:
לרה כזו. כמדומה לי נציח היה מדבר
לי גלעד ולי מנשה. עלי לסבול
כנגד בני משה חו כנגד י׳ הםבטיס
עונס כדי שיהו הס זוכים:
שלא הגלה נבוכדכלר: וירדנה.
מנשה כמשמעו. מנשה בן חזקיהו:
לסון סבירה, כמו (במדבר כד) וירד
דקל
מיעקב, כחדס המוסל נמכרו
להלקותו ולסנרו: הכי גרסינן
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום