כָרַע
דְקָאָתֵי מִיהוּדָה מוֹאָב סִיר רַחְצִי זֶה גֵּחֲזִי
שֶלָּקָה עַל עִסְקֵי רְחִיצָה עַל אָדוֹם אַשְׁלִיךְ
נַעֲלִי זֶה דוֹאֵג הָאֲדוֹמִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי
אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּרֵת לִפְנֵי הקב״ה רבש״ע
אִם יָבאֹ דָוְִד שֶהָרַג אֶת הַפְלִשְתִּי וְְהוֹרִיש אֶת
בָנֶיך גַּת מָה אַתָּה עוֹשֶה לוֹ אָמַר לָהֶן עֵלִי
לַעֲשוֹתָן רֵיעִים זֶה לָזֶה מַדוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם
הַזֶּה יְרוּשָלַיִם משובה נָצַחְתְּ וְגוֹ׳ אָמַר רַב
תְּשוּבָה נָצַחְתְּ הֱשִיבָהּ כְנֶסֶת יִשְרָאֵל לְנָבִיא
אָמַר לָהֶן נָבִיא לְיִשְרָאֵל חָזְרוּ בִתְשוּבָה
אֲבוֹתֵיכֶם שֶחָטְאוּ הֵיכָן הֵם אָמְרוּ לָהֶן
ונביאיכם שֶלּאֹ חָטְאוּ הֵיכָן הֵם שֶנֶּאֱמַר
אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם וְהַנְּבִיאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ
אָמַר לָהֶן ( אבותיכם ) חָזְרוּ וְְהוֹדוּ שֶנֶּאֱמַר
אַךְ דִבְרֵי וחוקי אֲשֶר צִוֵּיתִי אֶת עַבְדִי
הַנְּבִיאִים וְגוֹ׳ שְמוּאֵל אֲמַר בָאוּ עֲשָרָה בְנֵי
אָדָם וְְיָשְבוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶן חָזְרוּ בִתְשוּבָה
אָמְרוּ לוֹ עֶבֶד שֶמְכָרוֹ רַבוֹ וְְאִשָּה שֶׁגֵּרְשָׁהּ
בַעְלָהּ כְלוּם יֵש לְזֶה עַל זֶה כְלוּם אָמַר לוֹ
הקב״ה לְנָבִיא לֵךְ אֱמוֹר לָהֶן אֵיזֶה סֵפֶר
כְרִיתוּת אִמְכֶם אֲשֶר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי
אֲשֶר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם
נִמְכַרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵכֶם שְלָחָהּ אִמְכֶם וְְהַיְינוּ
דְאָמַר רֵיש לָקִיש מַאי דִכְתִיב דָוְִד עַבְדִי
נְבוּכַדְנֶצַּר עָבְדִי גָּלוּי וְְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶאָמַר
וְְהָיָה הָעוֹלָם שֶעֲתִידִין יִשְרָאֵל לוֹמַר כָךְ
לְפִיכָךְ הִקְדִים הקב״ה וְְקָרְאוּ עַבְדוֹ עֶבֶד
שֶקָּנָה נְכָסִים עֶבֶד לְמִי נְכָסִים לְמִי וְְהָעוֹלָה עַל
רוּחֲכֶם הָיָה לָא תִהְיֶה אֲשֶר אַתֶּם אוֹמְרִים
נִהְיָה כְגוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָרֵת עֵץ
וְְאֶבֶן חַי אֲנִי נְאֻם ה׳ אֱלהִֹים אִם לאֹ בְיַד
חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵימָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ
עֲלֵיכֶם אָמַר רַב נַחְמָן כָל כִי הַאי רִיתְחָא
לִירְתַח רַחֲמָנָא עֲלַן ולפרוקינן וְְיִסְּרוּ לַמִשְפָט אֱלהָֹיו
יוֹרֶנּוּ אָמַר רַבָה בַר בַר חָנָה אָמַר לָהֶן
נָבִיא לְיִשְרָאֵל חָזְרוּ בִתְשוּבָה אָמְרוּ לוֹ אֵין
אָנוּ יְכוֹלִין יֵצֶר הָרַע שוֹלֵט בְנוֹ אָמַר לָהֶם
יָסֻרוּ יצריכם אָמְרוּ לוֹ אֱלהָֹיו יוֹרֶנּוּ׃ אַרְבָעָה
הֶדְיוֹטוֹת בִלְעָם וְְדוֹאֵג וְַאֲחִיתוֹפֶל וְְגֵחֲזִי׃ בִלְעָם בְלאֹ עִם דָבָר אַחֵר בִלְעָם
שֶבָלָה עִם בֶן בְעוֹר שֶבָא עַל בָעִיר תָּנָא הוּא בְעוֹר הוּא כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם
הוּא לָבָן הָאֲרַמִּי בְעוֹר שֶבָא עַל בָעִיר כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם דַעֲבַד שְתֵּי רִשְעָיוֹת בְיִשְרָאֵל אַחַת בִימֵי יַעֲקבֹ וְְאַחַת
בִימֵי שְפוֹט הַשּוֹפְטִים וּמַה שְּמוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי שְמוֹ כְתִיב בֶן בְעוֹר וּכְתִיב בְנוֹ בְעוֹר אָמַר רַבִי יוֹחָנָן אָבִיו
בְנוֹ הוּא לוֹ בִנְבִיאוּת בִלְעָם הוּא דְלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי הָא אַחֲרִינֵי אָתוּ מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִי יְהוֹשֻעַ הִיא
דְתַנְיָא ר״א אוֹמֵר יָשוּבוּ רְשָעִים לִשְׁאוֹלָה כָל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלהִֹים יָשוּבוּ רְשָעִים לִשְׁאוֹלָה אֵלּוּ פוֹשְעֵי יִשְרָאֵל כָל גּוֹיִם
שְׁכֵחֵי אֱלהִֹים אֵלּוּ פוֹשְעֵי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים דִבְרֵי ר״א אָמַר לוֹ ר׳ יְהוֹשֻעַ וְְכִי נֶאֱמַר בְכָל גּוֹיִם וְַהֲלאֹ לאֹ
נֶאֱמַר אֶלָּא כָל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלהִֹים אֶלָּא יָשוּבוּ רְשָעִים לִשְׁאוֹלָה מַאן נִינְהוּ כָל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלהִֹים וְְאַף אוֹתוֹ רָשָע
נָתַן סִימָן בְעַצְמוֹ אָמַר תָּמוֹת נַפְשִי מוֹת יְשָרִים אִם תָּמוֹת נַפְשִי מוֹת יְשָרִים תְּהֵא אַחֲרִיתִי כָמוֹהוּ וְְאִם לָאו
הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִי וְַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְְזִקְנֵי מִדִין תָּנָא מִדִין וּמוֹאָב לאֹ הָיָה לָהֶם שָלוֹם מֵעוֹלָם מָשָל לִשְנֵי
כְלָבִים שֶהָיוּ בָעֵדֶר וְְהָיוּ צְהוּבִין זֶה לָזֶה בָא זְאֵב עַל הָאֶחָד אָמַר הָאֶחָד אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ הַיּוֹם הוֹרֵג
אוֹתוֹ וּלְמָחָר בָא עָלַי הָלְכוּ שְנֵיהֶם וְַהֲרָגוֹ הַזְּאֵב אָמַר רַב פָפָא הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי כַרְכוּשְתָּא וְְשוּנְרָא עַבְדוֹ הִלּוּלָא
מִתְרַבָּא דְבִיש גַּדָא וְְיָשְבוּ שָרֵי מוֹאָב עִם בִלְעָם וְְשָרֵי מִדִין לְהֵיכָן אֲזוּל כֵיוְָן דַאֲמַר לְהוּ לִינוּ פֶה הַלַּיְלָה
והשבותי אֶתְכֶם דָבָר אָמְרוּ כְלוּם יֵש אָב שֶּׁשּׂוֹנֵא אֶת בְנוֹ אָמַר רַב נַחְמָן חוּצְפָא אֲפִילּוּ כְלַפֵי שְמַיָּא מְהַנֵּי
מֵעִיקָּרָא כְתִיב לאֹ תֵּלֵךְ עִמָהֶם וּלְבַסּוֹף כְתִיב קוּם לָךְ אַתֶּם אָמַר רַב שֵשֶת חוּצְפָא מַלְכוּתָא בְלאֹ תאגא הִיא דִכְתִיב
וְְאָנכִֹי הַיּוֹם רַךְ וּמָשוּחַ מֶלֶךְ וְְהָאֲנָשִים הָאֵלֶּה בְנֵי צְרוּיָה קָשִים מִמֶנִּי וְגוֹ׳ א״ר יוֹחָנָן בִלְעָם חִיגֵּר בְרַגְלוֹ אַחַת הָיָה שֶנֶּאֱמַר וְַיֵּלֶךְ שֶפִי
שִמְשוֹן בִשְתֵּי רַגְלָיו שֶנֶּאֱמַר שְׁפִיפוֹן עָלַי אוֹרַח הַנּוֹשֵׁךְ עִקְבֵי סוּס בִלְעָם סוּמָא בְאַחַת מֵעֵינָיו הָיָה שֶנֶּאֱמַר שְׁתוּם הָעַיִן קוֹסֵם בְאַמָתוֹ
הָיָה כְתִיב הָכָא נוֹפֵל וְְגִלּוּי עֵינַיִם וּכְתִיב הָתָם וְְהִנֵּה הָמָן נוֹפֵל עַל הַמִטָּה וְגוֹ׳ אִיתְּמַר מַר זוּטְרָא אָמַר קוֹסֵם בְאַמָתוֹ הָיָה מָר בְרֵיהּ
דְרָבִינָא אָמַר שֶבָא עַל אֲתוֹנוֹ מ״ד קוֹסֵם בְאַמָתוֹ הָיָה כְדַאֲמָרַן ומ״ד בָא עַל אֲתוֹנוֹ הָיָה כְתִיב הָכָא כְרע שָכַב וּכְתִיב הָתָם בֵין רַגְלֶיהָ
כרע
דקא אתי מיהודה. דקאמר לו דוד וחמה חנום כערכי חלופי כלעס היה: בנו הוא. לבלעם בנביחות, שבלעס גדול מחציו היה
ומיודעים, שהיה קורא להמיתופל מיודעי קרוני, שהיה משבט יהודה בנביחות: הא שאר נכרים אתו. כלומר מדקה משיב תנח דמתניתין
כלול: מואב סיר רחצי. דוד דקה חמי ממוחנ: סיר רחצי. דבלעם שהיה נכרי בהדי הדיוטות וקאמר דאין לו חלק מכלל השחר
גמזי שסר ונלטרע על עסקי כמילה: על אדום אשליך נעלי. נכריס ים להם חלק: מתניתין מני וכו׳. ח״ל כ׳ יהושע חלו נאמר יםונו
אנעיל חומס בגן עדן: אם יבא
רשעים לשחולה בכלל הגויס משמע
דוד שהרג את הפלשתי. וילעק לפניך
כדקהמרת, השתא דכתיב כל גויס
על שאתה נותן חלק לדוחג והמיתופל
שכמי חלהיס לח משמע אלא אומן
לעוה״צ מה אתה עושה להפיס דעתו,
הסוכמים אלוה כגון צלעס [וםכמותו מו],
שהס היו מונאין אותו: אמר להם.
אבל אחריני חתו, כדאמרינן צרים
עלי לפייסן ולעשותן ריעים ואהובים
פרקין (דף לא:) ורעו זרים לאנכס
זה לזה, והיינו המרועעי לסון ריעות:
ובני נכר הכריכס לעולם הבא: מאי
ושמואל אמר. מחי תשובה כלמת
נינהו כל גוים שכחי אלהים. דמסוס
כה״ג [צחו] עשרה בני אדם וכו׳:
הכי׳ בורר הקב״ה הרשעיס שנהס
עבד שמכרו רבו. ומאחר שמכרנו
ונותן אותם בגיהנס ואין להם חלק
הקב״ה לנבוכדכלר וגרםנו מעליו
לעתיד, אבל השחר ים להס חלק: ואף
ים לו עלינו כלוס: מאי דכתיב
אותו רשע נתן סימן בעצמו. שאין
דוד עבדי נבוכדנצר עבדי. שקראו
לו חלק לעתיד: תמות נפשי מות
לאותו רשע עבד כמו שקראו לדוד,
ישרים. הס ימות מיתת עלמו מהח
דכתיב בסוף ירמיה (מב) הנני
אחרימי כמוהו דודחי יש לו חלק
שולח ולקחתי את נבוכדכלר עבדי,
עמסס: ואם לאו. דלה ימות חלה
לא מפני שדומה זה לזה, חלה גלוי
יהרג, הנני הולך לעמי לגיהנס: לא
וידוע לפני מי שאמר והיה העולם
היה להם שלום. דכתיב") המכה את
שעתידין ישראל לומר כבר מכרנו
מדין בשדה מוחב': צהובין. כעוסין,
הקב״ה לנבוכדכלר, לפיכך הקדיס
כאדם שכועס פניו להומין:
הקב״ה וקרח עבדי לנבוכדכלר כדי
כרכושתא. מוללס: כרכושתא
להחזיר להן מסוכס: עבד למי נכסים
ושונרא. אין להס פלוס מעולם:
למי. כלומר נבוכדכלר עבדי הוח
ביש גדא. מזל רע: כלום יש אב
וכל מה שקנה לי הוא, ועדיין לא
ששונא את בנו. שהוא סבור שיאמר
ילאמס מכסותי: והעולה על רוחכם
לו הקב״ה קלל את בני, דקאמר
היה לא תהיה. כל מה שאמס
בלעם לינו פה [הלילה]: חוצפא
סבוריס לח יהיה: כל כי האי
אפילו כלפי שמיא מהני. דחהני
ריתחא. מי יתן ויצא לנו זה הכעס
ליה מה שהחליף פניו לומר לשלומי
בחימה שפוכה למלוך עליכם, שיגאלנו
בלק לינו פה", שאמר לו הקב״ה
בעל כרחנו וימלוך עלינו: א״ר אבא
בתחילה לא תלך והדר אמר לך:
בר כהנא". היינו משונה כלמת דחמרו
ליה חלהיס יורנו, שאין אנו יכולין
גדולה, ואינו חסר חלה כתר מלכות:
ליסר אותו: בלא עם. שאין לו
אנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים
חלק עס עס: שבלה עם. שבלכל
האלה קשים ממני. כלומר איני גדול
ישראל נעלמו שהשיח לבלק כדבעינן
מהס חלה משיחת מלכות: שפי. כמו
למימר לקמן", והפיל מהס כ״ד
(חולין דף נד:) בוקה דחטמח לסף
אלפיס: בעור שבא על בעיר.
מדוכמיה: שפיפון. משמעו שמיס:
מצא על אמונו, כמו בהמה דמתרגמיכן
שתום העין. שמוס פתוח, כמו שמומו
בעיר: תנא הוא בעור. חציו
ניכר, כלומר עינו המת פתוחה מכלל
סלם בלעם הוח כומן כשעמיס הוא
להחמרת סתומה, והכי נמי מתרגמיכן
לבן הארמי: אחת בימי יעקב.
דשפיר מזי. אית דמפרשי שתוס כמו
שרדף אחריו ונקם לעקור הכל"):
סמוס, ולחו מילמח היה: קוסם
ואחת בימי שופטים. לאחר מיתמ
באמתו. כגון מעלה נזכורול):
יהושע, דכתיב (שופטים ג) ויחר אף ה׳
כרע
בישראל ויתנס ביר כושן כשעמיס:
בנו בעור. משמע בעור בנו של