הֲרָגוֹ
מַחֲלִיף וְְשָרָשָיו מְרוּבִין וְַאֲפִילּוּ כָל רוּחוֹת
שֶבָעוֹלָם בָאוֹת וְְנוֹשְבוֹת בוֹ אֵין מְזִיזוֹת
אוֹתוֹ מִמְקוֹמוֹ אֶלָּא הוּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָהֶן
כֵיוְָן שדוממו הָרוּחוֹת עָמַד קָנָה בִמְקוֹמוֹ
אֲבָל בִלְעָם הָרָשָע בֵּרְכָן בְאֶרֶז מָה אֶרֶז זֶה
אֵינוֹ עוֹמֵד בִמְקוֹם מַיִם וְְשָרָשָיו מוּעָטִין וְְאֵין
גִּזְעוֹ מַחֲלִיף אֲפִילּוּ כָל הָרוּחוֹת שֶבָעוֹלָם
בָאוֹת וְְנוֹשְבוֹת בוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְקוֹמוֹ
כֵיוְָן שֶנָּשְבָה בוֹ רוּחַ דְרוֹמִית מִיָּד עוֹקַרְתּוֹ
וְְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָנָיו וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶזָּכָה קָנֶה
לִיטּוֹל מִמֶנּוּ קוּלְמוֹס לִכְתּוֹב מִמֶנּוּ ס״ת
נְבִיאִים וּכְתוּבִים וְַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְַיִּשָּא
מִשֶּלּוֹ אָמַר לוֹ בִלְעָם לְיִתְרוֹ קִינֵּי לאֹ הָיִיתָ
עִמָנוּ בְאוֹתָהּ עֵצָה מִי הוֹשִׁיבְךָ אֵצֶל אֵיתָנֵי
עוֹלָם וְְהַיְינוּ דא״ר חִיָּיא בַר אַבָא א״ר סִימַאי
שְלשָֹה הָיוּ בְאוֹתָהּ עֵצָה אֵלּוּ הֵן בִלְעָם אִיּוֹב
וְְיִתְרוֹ בִלְעָם שֶיָּעַץ נֶהֱרַג אִיּוֹב שֶשָּתַק נִידוֹן
בְיִסּוּרִין וְְיִתְרוֹ שֶבָרַח זָכוּ בְנֵי בָנָיו לֵישֵב
בְלִשְכַת הַגָּזִית שֶנֶּאֱמַר וּמִשְפְחוֹת סוֹפְרִים
יוֹשְבֵי יַעְבֵץ תִּרְעָתִים שִמְעָתִים סוּכָתִים הֵמָה
הַקִינִים הַבָאִים מֵחַמַת אֲבִי בֵית רֵכָב וּכְתִיב
וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן משֶה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים
וְַיִּשָּא מִשֶּלּוֹ וְַיּאֹמֶר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשְּמוֹ אֶל
(אמר רשב״ל אוי מי שמחיה עצמו בשם אל
) א״ר יוֹחָנָן אוֹי לָהּ לְאוּמָה שֶׁתִּמְצָא בְשָעָה
שהקב״ה עוֹשֶה פִדְיוֹן לְבָנָיו מִי מַטִּיל כְסוּתוֹ
בֵין לְבִיָא ללביאה בְשָעָה שֶנִּזְקָקִין זֶה עִם
זֶה וְצִים מִיָּד כִּתִּים אָמַר רַב לִיבוּן אספיר
וְְעָנוּ אַשּוּר וְְעָנוּ עָבַר עַד אַשּוּר קָטְלִי
מִיקְטַל מִכָאן וְְאֵילָךְ מִשַּעְבְדִי שיעבודי
הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶר יַעֲשֶה
הָעָם הַזֶּה לְעַמְך עִמְך לְעַם הַזֶּה מִיבָעֵי לֵיהּ
א״ר אַבָא בַר כַהֲנָא כְאָדָם שֶמְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ
וְְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַאֲחֵרִים אָמַר לָהֶם אֱלהֵֹיהֶם
שֶל אֵלּוּ שוֹנֵא זִימָה הוּא וְְהֵם מִתְאַוִּים לִכְלִי
פִשְתָּן בוֹא ואשיאך עֵצָה עָשָה לָהֶן קְלָעִים
וְְהוֹשִיב בָהֶן זוֹנוֹת זְקֵינָה מִבַחוּץ וְְיָלְדָה מִבִפְנִים וְְיִמָכְרוּ לָהֶן כְלֵי פִשְתָּן עָשָה לָהֶן
קְלָעִים מֵהַר שֶלֶג עַד בֵית הַיְשִימוֹת וְְהוֹשִיב בָהֶן זוֹנוֹת זְקֵינָה מִבַחוּץ וְְיָלְדָה מִבִפְנִים
וּבְשָעָה שֶיִּשְרָאֵל אוֹכְלִין וְְשוֹתִין וּשְמֵחִין וְְיוֹצְאִין לְטַיֵּיל בַשּוּק אוֹמֶרֶת לוֹ הִזְקִינָה אִי אַתָּה
מְבַקֵּש כְלֵי פִשְתָּן זְקֵינָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְשָוְֶה וְְיָלְדָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְפָחוֹת שְתַּיִם וְְשָלשֹ
פְעָמִים ואח״כ אוֹמֶרֶת לוֹ הֲרֵי אַתְּ כְבֶן בַיִת שַב בָרוּר לְעַצְמֵךְ וצרצורי שֶל
יַיִן עַמוֹנִי מוּנָּח אֶצְלָהּ וְַעֲדַיִין לאֹ נֶאֱסָר ( יין של עמוני ולא ) יַיִן שֶל נָכְרִים אָמְרָה לוֹ רְצוֹנְך
שֶתִּשְתֶּה כוֹס שֶל יַיִן כֵיוְָן שֶשָּתָה בעֵֹר בוֹ אָמַר לָהּ הַשְמִיעִי לִי הוֹצִיאָה יִרְאָתָהּ מִתּוֹךְ חֵיקָהּ אָמְרָה
לוֹ עֲבוֹד לָזֶה אָמַר לָהּ הֲלאֹ יְהוּדִי אֲנִי אָמְרָה לוֹ וּמָה אִיכְפַת לְך כְלוּם מְבַקְּשִים מִמְך אֶלָא פיעור [ וְְהוּא
אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶעֲבוֹדָתָהּ בְכָךְ ] וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶאֵינִי מִנְחָתֶך עַד שתכפור בְתוֹרַת משֶה רַבָךְ שנא׳ הֵמָה בָאוּ בַעַל
פְעוֹר וְְיִנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וְְיִהְיוּ שֶקּוֹצִים באהבם וְְיָשַב יִשְרָאֵל בַּשִּׁטִּים ר״א אוֹמֵר שִטִּים שְמָהּ רַבִי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר
שֶנִּתְעַסְּקוּ בְדִבְרֵי שְטוּת וְַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלהֵֹיהֶן רַבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר עֲרוּמוֹת פָגְעוּ בָהֶן רַבִי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר שֶנַּעֲשוּ כוּלָּן בַעֲלֵי
קְרָיִין מַאי לְשוֹן רְפִידִים רַבִי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רְפִידִים שְמָהּ רַבִי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר שֶרִיפוּ עַצְמָן מִדִבְרֵי תוֹרָה שֶנֶּאֱמַר לאֹ
הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָנִים מֵרִפְיוֹן יָדַיִם אָמַר רַבִי יוֹחָנָן כָל מָקוֹם שֶנֶּאֱמַר וְְיָשַב אֵינוֹ אֶלָּא לְשוֹן צַעַר שנא׳
וְְיָשַב יִשְרָאֵל בַּשִּׁטִּים וְַיְחַל הָעָם לִזְנוּת אֶל בְנוֹת מוֹאָב וְְיָשַב יַעֲקבֹ בָאָרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְאֶרֶץ כְנָעַן וְַיָּבאֹ יוֹסֵף
אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם וְְנֶאֱמַר וְְיָשַב יִשְרָאֵל בָאָרֶץ גֹּשֶׁן וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְרָאֵל לָמוּת וְְיָשַב יְהוּדָה וְְיִשְרָאֵל לָבֶטַח אִיש
תַּחַת גַּפְנוֹ וְְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְַיָּקָם ה׳ שָטָן לִשְלמֹהֹ אֶת הַדַד הָאֲדוֹמִי מִזֶּרַע הַמֶלֶךְ הוּא בֶאֱדוֹם וְְאֶת מַלְכֵי מִדִין הֲרָגוֹ עַל חַלְלֵיהֶם
וְגוֹ׳ אֶת בִלְעָם בֶן בְעוֹר הֲרָגוֹ בַחֶרֶב בִלְעָם מַאי בָעֵי הָתָם א״ר יוֹחָנָן שֶהָלַךְ לִיטּוֹל שָכָר עֶשְרִים וְְאַרְבָעָה אֶלֶף [ שֶהִפִיל מִיִּשְרָאֵל ] אָמַר
מָר זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי גַּמְלָא אָזְלָא לְמִיבָעֵי קַרְנֵי אוּדְנִי דְהָוְוּ לֵיהּ גזיזן מִינֵּיהּ וְְאֶת בִלְעָם בֶן בְעוֹר הַקּוֹסֵם
קוֹסֵם נָבִיא הוּא א״ר יוֹחָנָן בַתְּחִלָּה נָבִיא וּלְבַסּוֹף קוֹסֵם אָמַר רַב פָפָא הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי מסגני ושילטי הֲוְַאי אייזן לְגַבְרֵי נִגְרֵי
מחליף. לאחר שנקלן: אינו עומד במקום מים. והחי דכתיב היאך יכשלו נה ישראל, אלא בישראל מלה השפלות לומר שהן
כארזים עלי מים שכינה היא דחמרה, אליהו אמר כארזים כלומר שאין צריכין לעזה שיכשלו נה בני מוחב שלא תתקוף ידי מואב על
עומדין במקוס מים, שכינה אמרה עלי מים, וכן כולהו מפרם באגדה") ישראל, והיינו דכתיב אשר יעשה העם הזה לעמך. מ״ר. ל״ח
בכה״ג, כנחלים נטיו הוא אמר כנחלים פוסקין לפעמים יצאה בת
מולה קללתו בחצרו כלומר שמלה הכתוב קללה במוחב, ולח כלה לכתוב
קול [אמרה מון נטיו, הוא אמר כגנות
כלפי ישראל כמו שאמר בלעם הרשע:
אמרה בת קול עלי נהר, הוא אמר
קלעים. חהליס של קלעים כמו
כאהלים יצאה בת קול ואמרה נטע
שעושין נסוקיס: בערבות מואב
ס׳: רוח דרומית. קסה: לא
מהר שלג. שניר 2): כשהיה אומר לה.
עמנו היית באותה עצה. סגול
ישראל כלי פשתן זה בכמה, זקנה
פרעה כל הבן הילוד היאורה, נחמיה,
אומרת לו דמי שוויו, וילדה חומרת
ודאי היית כדלקמן: ומי הושיבך
לו בפחות מכדי שוויו, וכן עושין עד
אצל איתני עולם. שעתידיס בניך
צ׳ חו עד ג׳ פעמים: ברור לעצמך.
ליםב בלשכת הגזית, והיינו דכתיב
כל תכשיטין שאתה כולה: צרצרי.
איתן מוסכך, וכי בין איתני עולס
כולות: בוער בו. שהיה משתכר
אתה יוםני מי הזקיקך לכך: שמחיה
ובוער בו ילר הרע: השמיעי. הוי
עצמו בשם אל. עושה עלמו חלוס
שומעת למשמים: פיעור. כך היתה
כמו פרעה ומירס"מ. לשון אחר מי
עבודתו של פעור שמתריזיס לפניו:
שמחים עלמו, כלומר אוי להם לאומן
ה״ג כלוס מבקשין ממך חלח פיעור
בני אדם שמחיין ומעדיין עלמן
והוא עושה, ושוב אומרת לו כפול
בעוה״ז, ופורקין עול מוכה מעל
בתורת משה רבך והוא עושה:
לוחרם ומשמנין חת עלמן: משמו
וינזרו לבשת. סרוי מדרכס והלכו
אל. כשמסיס הקב״ה פדיון לעלמו ]
אמר הנסת: באהכם. מתוך מאות
ומשלס גמול לצדיקים לעתיד לבא. כך
אהבתם לזכות היו משוקליס שכופרין
שמעתי: אוי לה לאומה שתמצא.
בהקצ׳ה: ותקראן. בגופן15, ומקראן
אוי לה לחומה שתהיה בחומן הימים
[משמע] לסון מקלס: מאי רפידים.
שיעלה על דעתה לעכב ישראל: מי
איידי דלעיל חיפליגו ניה ר״מ ור׳
מטיל כסות בין לביא וכו׳. לעכבן
יהושע במשמעות דסטיס, נקיט נמי
שלא יזדקקו זה לזה, דמסוכן הוא,
רפידיס דפליגי ניה בכי החי גוונא:
כלומר מי הוח שיכול לעכב את ישראל
לא הפנו אבות אל בנים. להיטיב
וסקב״ה מכניסס: ציים. ספינות
להס: מפני רפיון ידים. של תורה
גדולות, כמו (ישעיה לג) ולי אדיר (בלפו)
ומלות, והכי נמי רפידיס רפיון ידיס
יעצרנו: וצים מיד כתים אמר רב
הוא, כלומר מפני שרפו ידיס מן
ליבא אספיר. דכמיס היינו מקוס
התורה נח עליהם עמלק: שכר
ששמו כך: עד אשור מקטל קטילי.
כ״ד אלפים מישראל. שהרגו נעלמו
ומחסור ואילך משעכדי להו שעבודי:
הלך ליטול מצלק ומזקני מדין:
וצים מיד כתים וענו אשור. דקטלי להו,
גמלא תבע קרני. כך בלעס שחל
וענו עבר למסעכדי להו עד אסור:
שכר ונהרג: גזו מיניה. מתכו ממנו:
כתים. כומים, כלומ׳ אותן חומות שמביא
בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב.
הקב״ה בלים עתידין להרוג את כל
ההוא קרח ביהושע כתיב: ולבסוף.
האומות עד אסור, ומחסור ואילך מניחין
שנתן עיניו לקלל את ישראל ניטלה
אותן ומשעבדין בהס (ומנימין חומן),
ממנו ננוחה ונעשה קוסס: מסגני
ולעתיד קח מיירי: הן הנה היו לבני
ושילטא הואי. חשת סגניס ושריס
ישראל לא גרסינן, אלא ה״ג הנני הולך
היתה: אייזן לגברא נגר"]. זינמה
לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה
למושכי מכל ספינה. ל״ח נגרי מרסיס:
לעמך, עמך לעם הזה מבעי ליה.
סרגו
שהשיח עלה לבלק שנכשלו נה ישראל
ק הן הנה היו לבני ישראל בדבר
בלעס"): ותולה קללתו בחברו. וכך
בלעם לח רזה לתלות שפלות זה
בבלק שיהא הוא צריך לבקש עלה
היאך